newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ישראלים הפגינו בתל אביב נגד רצח העם היזידי

המפגינים, רובם ישראלים ממוצא כורדי, הניפו את דגלי כורדיסטאן וישראל וקראו לארצות הברית לפעול להפסקת רצח העם היזידי ולתמוך בעצמאות כורדיסטאן

מאת:

כתבה: אליזבט צורקוב

אתמול (רביעי) התקיימה הפגנה מול שגרירות ארצות הברית בתל אביב בסולידריות עם היזידים, הנוצרים והכורדים בעיראק שסובלים מרדיפה ומאלימות של הארגון הג'האדיסטי "המדינה האסלאמית". סך המשתתפים בהפגנה לא עלה על חמישים ומרבית משתתפיה היו ישראלים ממוצא כורדי לצד חברים בתנועת הנוער העובד והלומד. המפגינים הניפו את דגלי כורדיסטאן וישראל וקראו באנגלית ובכורדית בעד עצמאות כורדיסטאן והפסקת רצח העם במיעוט הדתי היזידי.

> חורבנה של קהילה: דאע"ש מאיימת להשמיד את היזידים בעיראק

ישראלים הפגינו בתל אביב נגד רצח העם היזידי אליזבט

המפגינים הניפו את דגלי כורדיסטאן וישראל וקראו באנגלית ובכורדית בעד עצמאות כורדיסטאן והפסקת רצח העם במיעוט הדתי היזידי.

מארגנת ההפגנה, עמנואלה ברזאני, הסבירה כי מיקום ההפגנה נבחר משום שארצות הברית אינה עושה מספיק למען היזידים ולא תומכת בעצמאות כורדיסטאן. ההפגנה עוררה עניין בקרב העוברים והשבים – רבים מהם לא שמעו על המתרחש בעיראק, על קיומו של המיעוט היזידי או שיש יהודים כורדים. אדם שעבר ליד ההפגנה על הטיילת במכוניתו צעק לעבר המפגינים "מוות לערבים" ועובר אורח אחר הביע התנגדות לכך שהמפגינים הניפו את דגלי פלסטין (הוא סבר שדגלי כורדיסטאן הם של פלסטין).

כורדי ישראלי נאם בכורדית בעצרת: "תחי כורדיסטאן! חירות לכורדיסטאן! הידד לפשמרגה (הצבא הכורדי). כולנו פשמרגה. כולנו איתכם. כולנו איתכם. הפשמרגה הם אריות. הפשמרגה הם אריות".

ההתחושה הבולטת של המשתתפים הכורדים בהפגנה הייתה כי ההיסטוריה של רדיפה של הכורדים חוזרת על עצמה. היזידים אומנם לא מוסלמים, בדומה לרוב המכריע של הכורדים, אך הם דוברים כורדית ורדיפתם נתפסת על-ידי כורדים בישראל ובעיראק כרדיפתם שלהם.

דוד, שעלה לישראל מדהוכ שבכורדיסטאן בשנת 1994, סיפר שהוריו, סביו ואחיו נותרו בכורדיסטאן העיראקית ושהם חוששים מאוד מהתקרבות "המדינה האסלאמית". דוד היה בן חמש בעת רצח העם הכורדי (מבצע אל-אנפאל) בידי סדאם חוסין בשנת 1988. דוד סיפר: "אני זוכר את הכל מאנפאל. ברחנו להרים. ברחנו לגבול עם תורכיה. אחר כך היינו באיראן". דוד הסביר שהוא בא להפגנה כי "דאע"ש [ראשי התיבות של השם הקודם של "המדינה האסלאמית" א.צ] הגיעו לגבולות שלנו ואף אחד לא עוזר לנו".

> "פליטים יזידים מיואשים הסתערו על מסוק הסיוע. בקושי יכולנו לנחות"

הפגנה מול שגרירות ארצות הברית בתל אביב בסולידריות עם היזידים, הנוצרים והכורדים בעיראק שסובלים מרדיפה ומאלימות (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)

הפגנה מול שגרירות ארצות הברית בתל אביב בסולידריות עם היזידים, הנוצרים והכורדים בעיראק שסובלים מרדיפה ומאלימות
(צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)

ניסים, שעלה לישראל בגיל 14 בשנת 1998 מזאח'ו בכורדיסטאן העיראקית, הצטרף לדבריו של דוד ואמר כי "הסיוע [האמריקני והבריטי] לא מספיק. הסיוע הולך להיגמר. ארצות הברית לא עוזרת מספיק כי דאע"ש מתקרבים מיום ליום והורגים בעם הכורדי. אנחנו צריכים לקבל סיוע מכל המדינות, לא משנה מאיזה מדינות. זה הולך להגמר, כי לא מאפשרים לעם הכורדי להתחמש או להגן על עצמם."

גם ניסים ששרד את רצח העם בשנות ה-80 ומעשי הטבח בכורדים בשנת 1991 מידי סדאם חש כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה. הוא אמר: "העם הכורדי עבר המון. משנות ה-50 עד 2014. מדור לדור הרצח עובר. 1963, 1975, 1988, 1991, ועכשיו נופל עלינו הדאע"ש הזה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

התגברנו על הרבה משברים, אבל דבר לא דמה ל-7 באוקטובר ולמה שקרה לאחריו. גרפיטי על חומת ההפרדה באבו דיס (צילום: מלאני פידלר / פלאש90)

"אף צד לא ייעלם". שיחה בין שותפים לדרך משני עברי המלחמה

עאוני אל-משני ומירון רפופורט הקימו לפני יותר מעשור ארגון המציע מתווה ייחודי לפתרון הסכסוך. בתום שנה למלחמה הם מדברים על השלכותיה על שתי החברות, על העבר והעתיד, ועל עצם ההיתכנות של שותפות ישראלית-פלסטינית במציאות שטופת שנאה ונקם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf