newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חורבנה של קהילה: דאע"ש מאיימת להשמיד את היזידים בעיראק

קהילת היזידים, בני דת קטנה ועתיקה, נמצאת תחת מתקפה של התנועה האסלאמית הקיצונית שמרחיבה את שליטתה בגבול סוריה-עיראק. בני הקהילה חוששים מטבח ומחורבן מקומותיהם הקדושים

מאת:

כותב אורח: עידן בריר

בבוקר יום שני האחרון פשטו מאות לוחמי דאע"ש על העיירה סינג'אר, כ-120 ק"מ ממערב למוסול הכבושה זה חודשיים על-ידי הארגון. כוחות הפֶּשְׁמֶרְגַה הכורדיים לחמו שעה קלה בכוחות דאע"ש, שכבר כשבועיים נמצאים באזור ומחכים לשעת כושר לתקוף, אך לאחר קרב קצר וקשה, עזבו את עמדותיהם ולמעשה סללו את הדרך להשתלטות מלאה של דאע"ש על העיר ועל האזור כולו. עבור דאע"ש, אזור סינג'אר היה המעוז האחרון שלא נכבש באזור הגבול העיראקי-סורי ועם השלמת כיבושו וההשתלטות עליו הושלמה השתלטות הארגון על כל אזור נינווה ומחיקת הגבול בין סוריה ועיראק באזור.

העיירות שנכבשו מאוכלסות ברובן המכריע על-ידי היזידים, בני דת סינקרטיסטית קדומה, המשלבת מנהגים פרסיים-זורואסטריים עם כאלה אסלאמיים, נוצריים ויהודיים. בתודעה האסלאמית-סונית, ובפרט בשיח האסלאמיסטי-ג'יהאדיסטי בן-זמננו של ארגונים כגון אל-קאעדה ודאע"ש, נודעו בני הדת היזידית כ"עובדי השטן" ו"הכופרים ביותר שבין הכופרים". לפיכך טמנה השתלטות דאע"ש על אזור סינג'אר, אחת משתי מובלעות יזידיות בעיראק, בחובה כבר מראשיתה פוטנציאל למעשי טבח אכזריים בבני המיעוט הנחשב "כופר".

עד כה היו אנשי דאע"ש גלויים מאוד ונחרצים מאוד באשר לגורל שהם מייעדים ל"כופרים", לא כל שכן לכאלה הנחשבים "עובדי שטן". המנוסה הגדולה של בני-מיעוטים מהערים השונות שעליהם הייתה עדות חותכת לחומרת האיום המוטל על המיעוטים הדתיים על-ידי הארגון. אין תמה אפוא כי מיד עם ההשתלטות על העיירה נרצחו כ-50 יזידים, שהשתייכו לכוחות שניסו להגן על העיר במסגרת הפשמרגה הכורדי. עם תחילת הקרבות נמלטו רבבות משפחות יזידיות בבהלה מן העיירה והכפרים שסביבה, מי ברכב אל האזור הכורדי האוטונומי בצפון עיראק ומי ברגל אל ג'בל סינג'אר הסמוך, והותירו את כל רכושן, מקורות פרנסתן וחייהן מאחור.

> את ההסלמה בשטחים אפשר להבין רק אם מסתכלים על עיראק

בדרך למקדש 

נסיגתו המפתיעה של הפשמרגה הכורדית – גם אם מוצגת על-ידי הכורדים ביממה האחרונה כתמרון טקטי שכל כוונתו להגן על האוכלוסייה היזידית – הותירה בשלושת הימים האחרונים כ-80 אלף פליטים יזידים, על ילדיהם, נשיהם וזקניהם, מבודדים על הרכס הצחיח, חשופים לשמש הקופחת, בטמפרטורות של 45-40 מעלות, בלא מים, מזון או תרופות. מצבם של הפליטים חמור במיוחד, שכן הרכס נצור מכל עבריו על-ידי חמושי דאע"ש ולא ניתן לספק להם סיוע הומניטרי בסיסי בדרך היבשה. לפי הידיעות המגיעות מן האזור, חמושי דאע"ש מנצלים את חשכת הליל לפשיטות על ריכוזי היזידים הישנים על ההר בלא כל הגנה לצורך חטיפת נשים, שנמכרות לזנות ועבדות בשווקי הערים הנתונות לשליטת דאע"ש בסוריה ובעיראק.

גורמים יזידים מזהירים בימים האחרונים מפני האסון ההומניטרי המתרחש בג'בל סינג'אר והסכנה הנשקפת לפליטים שמצאו בו מקלט. אנשי הקהילה היזידית יודעים לספר על כמאה פעוטות וזקנים שכבר מתו מהתייבשות ומחנק בשל תנאי המדבר הקשים ועל אחרים שאינם יכולים לנוע בשל תשישות ומחלות שונות. הם קוראים לאו"ם, לארצות הברית ולמדינות המערב להתערב מידית ולהעניק סיוע הומניטרי והגנה צבאית.

במיוחד מזהירים היזידים מפני טבח שיטתי של בני הקהילה בסינג'אר, אם יפלו לידיהם של הדאע"שים, מפני חילולם והשחתתם של מבני-דת ואתרי מורשת היסטוריים ומפני ביזה של רכושם הדל של בני הקהילה באזור, הנחשב לאחד האזורים העניים והצחיחים ביותר בעיראק. בלטה במיוחד בימים האחרונים חברת הפרלמנט היזידית, וויאן דח'יל, שהתייפחה בבכי בישיבת הפרלמנט העיראקי בבגדאד כשתיארה את מצבם של בני משפחתה ושל קהילתה.

גם ניקולאי מלאדנוב, שליחו המיוחד של מזכ"ל האו"ם לעיראק, הצטרף כבר מיומם הראשון של אירועים לאזהרה הדחופה מפני אסון הומניטרי והביע את חששו הכבד לביטחונם של האזרחים באזור ולחייהם. מלאדנוב קרא לממשלת האזור הכורדי ולממשלה המרכזית בבגדאד לשתף פעולה ולאפשר לפליטים להיקלט בתחומן ולזכות לטיפול הולם.

סרטון שמתעד את בריחת היזידים אל ג'בל סינג'אר

איפה העולם, ואיפה ישראל

מבלי להתייחס להישג האדיר של דאע"ש, שהצליחה להרחיב עוד את תחומי השתלטותה באזור ולבסס את שליטתה על מה שהיה עד לא מזמן קו הגבול בין עיראק לסוריה, ראוי לתת את הדעת גם להשלכות אפשריות ומדאיגות שעלולות לעלות מן האירועים בסינג'אר: ראשית, האסון של הקהילה היזידית, מעבר להיבטים הדתיים הלא-פשוטים שלו, אינו אסונה של קהילה זו לבדה. גורל מר דומה הוא נחלתן של קהילות מיעוטים נוספות בצפון עיראק, דתיות ואתניות – תורכמניות, שיעיות, נוצריות (המשתייכות לכנסיות שונות), סאבאיות-מנדעיות, שַׁבָּקיות.

הצלחותיה הפנומנליות של דאע"ש באות בראש ובראשונה על גבם של בני המיעוטים הללו, המאכלסים את האזור מקדמת דנא ונתונים בחודשים האחרונים למסע אלים של המרת-דת בכפייה, גירוש, נישול, הפקעת נכסים ורצח. המענה ההומניטרי לטרגדיות המיעוטים המתפתחות באזור צריך לבוא, אולי, על בסיס קהילתי ופרטני, אך הפתרונות ארוכי-הטווח חייבים לספק הגנה וביטחון לכל קהילות המיעוטים מפני אלימות שרירותית ומפני רדיפות.

שנית, האסון ההומניטרי שמתרגש בימים הללו על הקהילה היזידית עלול לסמן את אקורד הפתיחה של מהלך רחב וטראגי הרבה יותר. המובלעת היזידית הגדולה השנייה בצפון עיראק נמצאת סביב האתר הקדוש ביותר ליזידים, קברו של שייח' עדי בן מוסאפר בלאלש שבמחוז שייח'אן, כ-40 קילומטרים בלבד מצפון-מזרח לעיר מוסול. רבבות פליטים יזידים שנמלטו מסינג'אר מצאו עד כה מפלט – בחסות ממשלת האזור הכורדי האוטונומי – באתר הקדוש ולפי שעה זוכים להגנת הפשמרגה. תחילת תנועה של דאע"ש לכיוון האזור וקריסה פוטנציאלית של קווי ההגנה של הפשמרגה באזור, כשם שקרה בסינג'אר, יכולים להנחית מכת-מוות סופית על הקהילה היזידית בעיראק, שכבר התנסתה בעברה הרחוק והקרוב באסונות ובמסעות השמדה המוניים. אם תתחולל, עלולה התרחשות כזו להביא גם לחיסולה הלכה למעשה לא רק של הקהילה היזידית אלא גם של דתה העתיקה.

נכון לרגע כתיבת שורות אלה, לא הודיעו מדינות המערב על התגייסות צבאית או הומניטרית להתערבות באסון המדיני וההומניטרי מהתחולל בעיראק. אף מדינה לא הציעה עד כה פתרון אפשרי לבעיית המיעוטים בעיראק ומן הסתם לא הציעה לקלוט בתחומה פליטים מקרבם. ישראל, כביתו הלאומי של העם היהודי, למוד הרדיפות והשואה, יכולה דווקא בימים אלה, חרף המציאות הלא פשוטה שעמה היא מתמודדת מבית ומחוץ, לשמש מגדלור מוסרי ואנושי למדינות אחרות בכך שתכריז על קליטה סמלית של פליטי-חרב יזידים בתחומה.

* עידן בריר הוא דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. כתב את עבודת המאסטר שלו על הקהילה היזידית בעיראק ובגולה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf