newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ילדים בת"א נגד גירוש חבריהם לפיליפינים: "רוצים שיישארו פה"

כאלפיים איש השתתפו בהפגנה נגד גירוש 40 מהגרות עבודה לפיליפינים יחד עם ילדיהן שגדלו בישראל. "אם נתמוך אחד בשני, נצליח לעצור את הגירוש", אמרה אחת המפגינות

מאת:

כאלפיים מפגינים התכנסו הערב (שני) בכיכר הבימה במרכז תל אביב כדי למחות נגד הגירוש הצפוי של כארבעים מהגרות עבודה פיליפיניות יחד עם ילדיהן, שכבר נולדו בישראל. הגירוש צפוי ב-15 ביולי, זמן קצר לאחר תחילת החופש הגדול.

רבים מהמפגינים היו תלמידים מבתי ספר שונים בתל אביב וחניכי תנועת הצופים, חברים של הילדים הפיליפינים המיועדים לגירוש. הם קראו "העם דורש לא לגירוש", "אין ילד לא חוקי, אל תגרשו אותי", "הצופים מתעקשים, חניכים לא מגרשים" והניפו שלטים "לא נותנים יד לגירוש".

"בתנ"ך לימדו אותנו: ואהבת את הגר". ההפגנה נגד גירוש מהגרות העבודה הפיליפיניות וילדיהן (צילום: אורן זיו)

"בתנ"ך לימדו אותנו: ואהבת את הגר". ההפגנה נגד גירוש מהגרות העבודה הפיליפיניות וילדיהן (צילום: אורן זיו)

"התמיכה בנו לא תיאמן", אמרה שרון, עובדת מהפיליפינים וחברה בארגון "ילדים ישראלים מאוחדים", כשהיא מביטה על הרבים שהגיעו להפגנה. היא סיפרה שהאמהות נחושות להמשיך במאבק. "אנחנו מרגישים שהחברה הישראלית איתנו, עכשיו הגיע הזמן שזה יגיע לפוליטיקאים ולממשלה והם יטפלו במצב של הילדים", אמרה שרון. "גם ככה הם עברו הרבה, במיוחד אלו שהאמהות שלהם נעצרו". שרון סיפרה שהמחאה מעודדת את הילדים. "זה גורם להם להרגיש קצת יותר טוב, הם לא מפחדים יותר. אבל הסכנה של הגירוש ב-15 ביולי עדיין כאן".

להפגנה הגיעו אלפי ילדים והוריהם, הלומדים ביחד עם הילדים המיועדים לגירוש בבתי הספר ביאליק-רוגוזין, בלפור, גימנסיה הרצליה, עירוני א' ובתי ספר אחרים. הקמפיין נגד הגירוש, שעליו דיווחנו בחודש מרץ, החל לצבור תאוצה בימים האחרונים וזכה לכיסוי נרחב בכלי התקשורת. בהפגנה השתתפו חברי הכנסת מיכל רוזין ואילן גילאון ממרצ, ניצן הורוביץ, המועמד לראשות המפלגה, חבר הכנסת הטרי אסף זמיר מכחול לבן, וכמו כן חברי מועצת עיריית תל אביב אסף הראל, שולה קשת ושלי דביר.

"למה באים לעצור את הילדים?" שאל תומר, תלמיד כיתה ו' בבית הספר בלפור. "הם נולדו וגדלו פה, זה נראה לי ולחברים שלי לא הגיוני, הם לא עשו שום דבר רע, הם לא פושעים. אני לא מוצא סיבה שנותנים להם הוראה ללכת. כשאחותי שמעה על הגירוש, היא התחילה לבכות, ואני כועס. צריך שכולנו נגיד לא לגירוש. בתנ״ך למדנו 'ואהבת את הגר כי הייתם גרים בארץ מצרים'".

"נהדר לראות את כולכם, אני לא יודעת איך להודות לכם על התמיכה בילדים", אמרה מאן, עובדת מהפיליפינים, שגם היא חברה בארגון הפועל נגד הגירוש. "שום דבר אינו בלתי אפשרי. אם נתמוך אחד בשני, נצליח".

"בתנ"ך לימדו אותנו: ואהבת את הגר". ההפגנה נגד גירוש מהגרות העבודה הפיליפיניות וילדיהן (צילום: אורן זיו)

"בתנ"ך לימדו אותנו: ואהבת את הגר". ההפגנה נגד גירוש מהגרות העבודה הפיליפיניות וילדיהן (צילום: אורן זיו)

כמה פעילי ימין, בהם שפי פז, הפעילה נגד מבקשי המקלט בדרום תל אביב, קיימו הפגנה נגדית. השוטרים איפשרו להם להתקרב למפגינים בכיכר. הם קיללו את מתנגדי הגירוש וקראו לעברם "שואה", "ציאניד", ו"נאצים". עשרות ילדים והורים התייצבו מולם מפגיני הימין וקראו "גזענים הביתה". מפגינה אחת נגד הגירוש שפכה יוגורט טבעוני על שפי פז, בהשראת סדרת פעולות באנגליה שם פוליטיקאים ימנים זכו לטיפול דומה.

אחד ממפגיני הימין קרא במגפון לעבר הילדים: "מה לימדו אותכם בשיעור באזרחות, זאת מדינת הלאום היהודי". אך ההפגנה היתה שיעור אזרחות מזורז, והשוטרים נאלצו להקיף את מפגיני הימין ולהדוף מעליהם את התלמידים. "מעודד שבאו כל כך הרבה אנשים להפגין, אבל מעצבן שבאו אנשים שרוצים להעיף את חברים שלנו", אמרה אגם, תלמידת כיתה ד' מבית הספר בלפור במרכז תל אביב. אגם סיפרה שחברה שלה מאז הגן מיועדת לגירוש בחודש הקרוב. "באתי להפגין כדי שהיא תישאר איתנו ולא תעוף מפה. זה חשוב להראות שלילדים יש כוח".

לילה, שבנה לאנס לומד בגימנסיה הרצליה, נאמה וסיפרה שהיא נמצאת בישראל כבר 18 שנים. "יש לי שני ילדים שנולדו ולומדים פה והם ישראלים, הולכים לצופים ומדברים כמו ילדים ישראלים. הילדים פוחדים".

דניאל לוי, מחנכת בגימנסיה הרצליה, הזכירה שב-2010 מאבק דומה נגד גירוש ילדי מהגרי עבודה הצליח. "בכיתה שלי יש שני ילדים המיועדים לגירוש", אמרה לוי, "הציבור מספיק חזק כדי להביא לשינוי כמו שהיה לפני עשור. ילדים צריכים לחיות כמו ילדים: ללמוד, ללכת לחוגים, לתנועת נוער, הם לא צריכים לחוות פחד ולהתבגר ברגע אחד".

בשבוע שעבר הוציאה תנועת הצופים הודעת תמיכה בילדים המיועדים לגירוש, והערב הגיעו מאות מחניכי התנועה להפגנה. "יש לנו בגדוד חניכים שעומדים להיות מגורשים, הם חלק מהשבט שלנו, חלק מהמדינה". סיפר תומר, מדריך משבט "קהילה" במרכז תל אביב. "דיברתי עם החניכים שלי. הם יודעים שיש ילדים שעוזבים, אבל הם לא מעכלים מה קורה. יש לי חניך שארבעה מחבריו מועמדים לגירוש. הוא יושב בבית ולא יכול לדמיין חיים בלי החברים שלו. אני גאה שהחלטנו לבוא להפגנה על חאקי, בצורה רשמית, כצופים".

"אני מעודד מההפגנה, מכל האנשים שהגיעו", אמר ג׳רמי, בן 12, שעומד להיות מגורש בחודש הבא ביחד עם אמו. "לא בא לי לחזור לפיליפינים, אני רוצה להישאר פה עם החברים שלי. מפחידה אותי המחשבה שאצטרך ללכת לשם".

"זה מעודד את הילדים, אבל זה עדיין לא מונע את הגירוש", אמרה אמא לאחד הילדים המיועדים לגירוש (צילומים: אורן זיו)

"זה מעודד את הילדים, אבל זה עדיין לא מונע את הגירוש", אמרה אמא לאחד הילדים המיועדים לגירוש (צילומים: אורן זיו)

גל המעצרים של רשות ההגירה, שהחל באוקטובר האחרון, כוון עד עכשיו בעיקר נגד הקהילה הפיליפינית. עד עתה נעצרו עשרות אימהות, ששוחררו רק לאחר שחתמו על מסמך לפיו יעזבו בקיץ 2019, עם תום שנת הלימודים הנוכחית. אם היו מסרבות לחתום, הן היו נשארות במעצר עד לגירוש. לפחות בשלושה מקרים, משפחות הוחזקו במעצר וגורשו מישראל. לפי ההערכות, קרוב ל-1,500 מהגרות עבודה, אמהות לילדים, נמצאות בסכנת גירוש, חלקן עם אשרה וחלקן בלי אשרה, כשהן מסתירות את העובדה שיש להן ילד או ילדה. לפי גורמים בקהילה, בכל שבוע נעצרות נשים נוספות שמתחייבות שיעזבו בקיץ.

ביוני 2006, בעקבות מאבק ציבורי, קיבלה הממשלה קיבלה החלטה לפיה יוסדר המעמד של ילדי מהגרי העבודה. על פי ההחלטה, מי שקיבל מעמד הם אלו שעמדו בזמנו בתנאים הבאים: חיו באותה תקופה בישראל לפחות שש שנים רצופות, הגיעו לישראל לפני גיל 14, הוריהם נכנסו לישראל כחוק (עם אשרת עובד או תייר), ולומדים או למדו במערכת החינוך הממלכתית ודוברים עברית.

ב-2010, לאחר ששוב עלה מספרם של הילדים השוהים בישראל ולאחר מאבק ציבורי, הממשלה קיבלה החלטה דומה, שקבעה תנאים דומים לאלו שנקבעו בשנת 2006. שר הפנים דאז, גדעון סער, החליט אז להעניק מעמד ל-221 ילדי זרים נוספים שהגישו בקשה ב-2009, אך בקשתם לא אושרה באותה תקופה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

רמדאן 2021: הערבים נוהרים לחנויות, אבל קונים פחות

האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי טובה יותר מאשר בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט. אבל מצבה של החברה הערבית הורע משמעותית, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן קרועות בין רצון למלא את השולחן לבין חשש מפני המשך השקיעה הכלכלית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf