יום הזיכרון הטרנסג'נדרי: לעמוד בקדמת הבמה ולדבר על הכאב
האירוע הוקדש השנה לנערות ולנערים של הקהילה, שסיפרו על התמודדות עם סביבתם, על מחסור בקורת גג ועל זנות, וגם על תמיכה וחברות. ברקע הקהילה הטרנסג'נדרית זוכה לחשיפה ומודעות ברחבי העולם
אתמול בערב (חמישי) התקיים באולם קטן במרכז הגאה בתל אביב אירוע לציון יום הזיכרון הטרנסג'נדרי. למעלה ממאתיים איש ואישה הגיעו לאירוע, ורבים לא יכלו להכנס בשל הצפיפות.
יום הזיכרון הטרנסג'נדרי הבינלאומי, שיוסד ב-1998 בעקבות רציחתה של ריטה הסטר, מצויין בישראל כבר משנת 2002. ביום הזה אנחנו זוכרות ומכבדים את זכרם של הגברים, הנשים ומה שביניהם, שנאלצו לחיות בעוני או להיות מנוצלות ברחובות, שלא זכו לטיפול רפואי הולם, שסבלו מאפליה, רדיפה והשפלה. אלה שהכאב והבלבול היו קשים מידי ובחרו להתאבד ואלו שנרצחו בפשעי שנאה אכזריים. בשנה החולפת יותר ממאתיים אנשים טרנסים, רובן נשים, נרצחו על רקע זהות המגדר שלהן.
אמנם היה זה אירוע זיכרון, אך לשמחתי היה שונה מאוד מאירועי זיכרון ממלכתיים המוכרים לנו. הוא הצליח להתמקד בלחבר אותנו לקשיים העצומים ולסכנות המלוות בזהות מגדר החורגת מהכללים המקובלים, אבל גם סיפק תחושה חזקה של מאבק והעצמה. מאבק שאפשר לנצח בו.
האירוע, שהופק על ידי קבוצת "טרנס במרכז- הדור הבא" של המרכז הגאה וארגון "מעברים", היה אירוע מרגש ואפילו פורץ דרך. יחודו וחשיבותו המיוחדת של הערב הייתה בחירת המארגנים להקדישו לנערים והנערות של הקהילה. אחד אחרי השניה עלו לבמה נערים ונערות וסיפרו את סיפורם. קשת רחבה של התמודדויות עם הורים ובני משפחה, עם החברים בבית הספר, עם מערכת החינוך ועם הרחוב.
הם סיפרו על הפחדים, הדכאונות, על הסתתרות ועל היציאה מהארון. סיפורים על הטרדות ותקיפות מיניות, על מחסור בקורת גג ועל זנות. היו גם סיפורים על קבלה, תמיכה, חברות וסולידריות. אני בוחרת לא לשתף בסיפורים שסופרו שם. הם אומנם סופרו בגוף ראשון על במה ציבורית, אך האירוע הצליח למרות פומביותו לספק אווירה אינטימית ובטוחה עבור הנערים והנערות האלה.
> נצחון לקהילה הטרנסג'נדרית: עודכן הנוהל לשינוי מין
הפגנת מחאה על אלימות נגד טרנסג'נדרים (אורן זיו / אקטיבסטילס)
הקהילה הטרנסית נמצאת בתנופה עולמית של נראות ומודעות. הקבוצה שבמשך שנים הייתה מודרת משיח הזכויות הלהט"בי נעמדת בקדמת הבמה ודורשת את מקומה. ארגוני הקהילה שעלו לבמה היוו מראה מדהימה לתהליך הזה: צוות בית דרור, בית עבור נוער גאה מחוסר קורת גג, עלה בנציגות טרנסית וג'נדר קווירית (אדם שאינו מזדהה עם מגדר מסויים ונע בין הגדרות או מבעים מגדריים). ארגון "עלם" שכר אשה טרנסית לפעול במסגרת פרוייקט "ערים בלילה", בחירה קריטית כל כך לטובת נערות ונערים טרנסים רבים המנוצלים בזנות ברחובות.
איגי, ארגון הנוער הגאה, פותח שתי קבוצות טרנסיות ומקווה להפוך את הקהילה הזאת לחלק מוביל בארגון. "ארגון מעברים" מוביל סדנאות פיתוח קול לנשים ונערות טרנסיות וסדנאות הגנה עצמית. פרוייקט גילה להעצמה טרנסית הציג את פרוייקט גילה בדל"ת המספק פתרונות דיור ותעסוקה, ליווי ותמיכה לאנשים טרנסים, וכמובן את לוח השנה שהפיק הפרוייקט המספר חלקים מההיסטוריה הטרנסית המקומית.
אחד הניצחונות החשובים של השנה החולפת הוא עדכון הנוהל לשינוי מין של משרד הבריאות. במסגרת השינוי הזה הוחלט לצרף לפעילות הוועדה האמונה על אישור ביצוע הניתוח בישראל נציגה מתוך הקהילה. נינה הלוי, אשה טרנסית, מתחילה בימים אלה את תפקידה החדש ומביאה רוח של שינוי משמעותי ותקווה להפוך את התהליך הקשה הזה לנגיש, מקבל ותומך יותר עבור אלה המבקשים ומבקשות לעבור ניתוחים.
ולפני סיום אי אפשר לציין את יום הזיכרון הטרנסג'נדרי בלי להזכיר את לזלי פיינברג, ג'נדר קוויר, פעילה, קומוניסט, סופרת ועיתונאית פורצת דבר. אדם שקרא ונאבק למען זכויות להט"ב בכלל וטרנסג'נדרים בפרט. הרצאותיה וספריה של פיינברג, שבקשה שהפניה אליה תעשה בלשון זכר ובלשון נקבה לסרוגין, השפיעו על עשרות אלפי גברים ונשים ברחבי העולם המתמודדים עם שאלה של זהות מגדר ונטייה מינית.
ספרה המפורסם ביותר, "סטון בוץ' בלוז", שתורגם גם לעברית, מספר את סיפורה של אשה ממעמד הפועלים בארצות הברית של שנות השישים השבעים והשמונים המתמודדת עם שאלות קשות של זהות, ועם חברה אלימה ואכזרית. זהו אחד הטקסטים החזקים, הכואבים והמכוננים בהיסטוריה הקווירת העולמית ומשמש גם אינציקלופדיה ומילון מונחים הנותן מקום וכבוד לקשת רחבה של זהויות. פיינברג נפטר בשבוע שעבר בגיל 65.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
