יולי אדלשטיין, אכיפה סלקטיבית ופיקציית "שלטון החוק"

הקלות שבה התריס יו"ר הכנסת לשעבר נגד החלטת בג"ץ היא ביטוי נוסף לאיפה ואיפה שנוהגות הרשויות ביחס למפירי חוק, אותן אלה שממהרות לעצור מתנגדי כיבוש אך לא טורחות אפילו לחקור מתנחלים פוגרומיסטים. אם אכיפה שוויונית אינה אפשרית, הגיע הזמן לשקול אי-ציות אזרחי

מאת:

מדהים לגלות עד כמה מערכת הציפיות של הרשויות השונות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – מאתנו פשוטה למדי. הם, אנשי הרשויות, קובעים ומורים לנו, ואנו, האזרחים, צריכים לציית לחוק ולהחלטות בתי-המשפט, כי "החוק הוא אינטרס עליון של כל חברה, ותנאי לקיומה", כפי שטען בזמנו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר והשופט העליון בדימוס, יצחק זמיר. זאת בעוד שהן לא רואות עצמן מחויבות לציית לחוק או להחלטות בתי-המשפט. אופן תגובתו של יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין, לצו של בית-המשפט העליון מדגים יפה את גמישותן הבלתי-נסבלת לגבי הציות לחוק ולהחלטות בתי-המשפט.

הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. מפגינים מול הכנסת קוראים ליולי אדלשטיין להתפטר (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. מפגינים מול הכנסת קוראים ליולי אדלשטיין להתפטר (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

התפטרותו ביום רביעי ונעילתו את מליאת הכנסת, בניגוד להכרעת בג"ץ ודרישת רוב חברי הבית, מדגימה, מצד אחד, עד כמה נלוז אי-הציות להחלטת בית-המשפט והשימוש היצירתי במצפון שלו: "לא מעוניין לבזות את בית המשפט, תכבדו את צו מצפוני". למרות קביעת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי התפטרותו "אינה מאפשרת את הימנעותו מקיום פסק הדין", "מצפונו" לא הרשה לו לאפשר לרוב חברי הכנסת לממש את "צו מצפונם" ולהחליפו באופן מידי. מצד שני היא מדגימה את רפיסות מערכת האכיפה כנגד אי-ציותם של פוליטיקאים ממחנה הימין.

הופעתו המפתיעה של "מצפונו" לא מפתיעה. ערכי המצפון, כלומר, אותה מערכת ערכים חברתית שהאדם מפנים, פירושה במקרה הזה, אולי, הפנמת מערכת הערכים של מה שטוב למפלגתו ואולי לראש הממשלה. אני אופתע מאוד אם מצפונו, למשל, יקבל את צו מצפונם של אלה המסרבים לקחת חלק בכיבוש ובדיכוי, או לציית להחלטות לא-דמוקרטיות אחרות שהכנסת או ממשלת ישראל מקבלות מידי פעם.

donate

לאורך שנים רבות של החלטות משפטיות, צווים ודחיות חוזרות ונשנות, היועץ המשפטי לממשלה, זה שאמור לשמור על שלטון החוק, ובית-המשפט-העליון, לכאורה מגן שלטון החוק, מאפשרים לאנשי הרשויות המחוקקת והמבצעת שלא לציית לחוק אן לצווי בתי-המשפט. שוב ושוב זכינו לראות את הסתירה השלטונית הנפוצה בין תיאוריה לבין פרקטיקה, בין הצהרותיהם של אנשי הרשות השופטת ואנשי מערכת האכיפה לגבי ההכרח לפעול על-פי חוק והיחס הלא-שוויוני והלא-חוקי בו הם פועלים.

מראות חוסר האכיפה, למשל, של הוראות הממשלה בנוגע למגפה, בבתי כנסת, בתי-ספר וגנים בשכונות החרדיות או ברחובות שכונת מאה שערים בירושלים, מדגים חוסר אכיפה שיביא לעליה במספר החולים ולירידה במספר המיטות הפנויות עבור כולנו בבתי-החולים. הוא גם מדגים את חוסר האכיפה על קבוצות בעלות כוח פוליטי וכנראה גם את כוחם הפוליטי של נציגיהם ברשות המבצעת.

שוויון גם באי-אכיפה

חונכנו שאנו חייבים לנהוג בהתאם לחוק, אם ברצוננו להיתפס כחברים נורמטיביים בחברה, ולקבל מהסובבים יחס בהתאם. אולם, כל עוד אנשי הפרקליטות ושופטי בית-המשפט-העליון מאפשרים ללא בושה וללא מתן דין וחשבון לממשלה, לרשויות ציבוריות רבות ולקבוצות אינטרס פוליטי חזקות לא לציית לחוק, האוניברסליות של שלטון החוק אמורה לאפשר גם לנו שלא יאכפו נגדנו את אי-ציותנו.

כל עוד הממשלה, מערכת האכיפה ובתי המשפט מפגינים אדישות בוטה לאי-הציות להוראות הממשלה ולהנחיות של רבנים שלא לציית להוראות הממשלה, עליהן לשקול גם את זכותנו שלא לציית. כל עוד היועץ המשפטי לממשלה ושופטי בית המשפט העליון מגלים הבנה בלתי-נסלחת להפרות החוק של אנשי קבוצות לחץ פוליטי או של אנשי הרשות המחוקקת ושל הממשלה, ומקדמות מדיניות אכיפה מוצהרת של איפה ואיפה, עלינו לדרוש שוויון של אי-אכיפה.

הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. אם אין הדבר אפשרי, הגיע הזמן לשקול אי-ציות אזרחי כולל להחלטות אנטי-דמוקרטיות בעליל של הממשלה

אופן יישומה הסלקטיבי של אכיפה כנגד הפרות חוק וצווי בתי-משפט, מביא אותן לפעול באופן בוטה כנגד אזרחים הפועלים בניגוד להחלטות הממשלתיות, המוטות פוליטית לימין בעליל. מפגינים נגד הכיבוש, למשל, נעצרים על אי-ציות להן בעוד מתנחלים פוגרומיסטים, ושר משפטים שמתעלם מצווי איסור פרסום שלא נראים לו, לא נחקרים ולא נעצרים. מערכות האכיפה מגלות "הבנה" וסלחנות במיוחד כלפי מפירי חוק ממחנה הימין ופוליטיקאים, להם פעמים רבות, יש "מצפון" ו"הצדקות טובות" לאי-ציות בכל פעם שהדבר מתאים להם.

כאשר עבור המערכות הציבוריות, חובת הציות לחוק ולהחלטות בתי-משפט חלות אך ורק על חלק מהאזרחים ולא עליהן, איננו חייבים לנהוג על-פי אופן הבנתן הסלקטיבי את שלטון החוק. הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. אם אין הדבר אפשרי, הגיע הזמן לשקול אי-ציות אזרחי כולל להחלטות אנטי-דמוקרטיות בעליל של הממשלה.

ד"ר ישי מנוחין הוא פעיל חברתי הדוגל בסירוב לקחת חלק ביישום החלטות לא-דמוקרטיות

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ביישובים הערביים השטח בוער, והפעם זו לא מטפורה

למרות התוכנית החדשה למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, התקציבים ומבצעי הראווה, התחושה היא שהאלימות רק מתגברת, ושההכרזות על פתרון הבעיה בתוך חצי שנה הן מופרכות. "הקמפיינים הממשלתיים הם רק משככי כאבים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf