חרפת הרפואה בישראל

מערכת הרפואה בישראל בחרה לנטוש את עקרונות היסוד האתיים של המקצוע. בית החולים האירופי בח'אן יונס אחרי הפגזה ישראלית, ב-14 במאי 2025 (צילום: חוסיין אבו ח'ריס / פלאש90)

אל מול הרס בתי החולים ברצועת עזה והשלילה השיטתית של זכות הפלסטינים לבריאות, בחרה מערכת הרפואה בישראל לנטוש את עקרונות היסוד האתיים של המקצוע.

בשלהי מרץ 2024 פלשו כוחות הצבא לבית החולים נאסר שבדרום הרצועה. במהלך הפלישה, חיילים עצרו עובדי רפואה ומטופלים, וכן תושבים שמצאו מקלט במתחם בית החולים. ד"ר ח', רופא אורתופד, היה באמצע משמרת כשחיילים החלו להכותו. הם בעטו בו בבטן, במפשעה ובאשכים, הורו לו להתפשט, אזקו אותו, כיסו את עיניו והובילו אותו אל חצר בית החולים. לאחר מכן נלקח אל המחנה הצבאי שדה תימן הידוע לשמצה, בסמוך לבאר שבע. באותה עת הוחזקו במקום מאות פלסטינים בכלובים צפופים ומזוהמים, בעודם אזוקים ועיניהם מכוסות. רבים מהם נאלצו לישון על הרצפה ללא מזרן או שמיכה.

באוקטובר 2024 מסר ד"ר ח' תצהיר לעמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א), שבה אחד מאיתנו, גיא שלו, מכהן כמנכ"ל, ושני, אוסמה טאנוס, משמש כחבר בוועד המנהל. ד"ר ח' העיד כי במהלך 69 הימים שבהם הוחזק בשדה תימן, הוכנס על ידי הסוהרים ל"חדר דיסקו" – חדר ללא מזרנים שבו הושמעה מוזיקה מחרישת אוזניים ללא הפסקה. בהמשך נלקח לחדר חקירות, שם, לפי עדותו, "עינו אותי במשך שישה ימים, כשידיי ורגליי קשורות מאחורי הגב אל כיסא. היכו אותי בבטן וסטרו לי בעוד עיניי מכוסות". לאחר 43 ימים במחנה, הועבר ד"ר ח' למתקן כליאה בפתח תקווה לצורך המשך חקירה.

במתקן זה נבדק על ידי רופא, שאישר כי נגרמו לו בקעים באזור המפשעה והבטן. "למרות שהוא אמר שאני זקוק לניתוח ושאין לחקור אותי", סיפר ד"ר ח', "הוחזרתי לשדה תימן ללא כל טיפול רפואי. כששבתי למתקן הכליאה, החיילים הכו אותי, הטיחו את ראשי ברצפה, דחפו אותי לחול, ובעטו והיכו אותי באגרופים".

לאחר ששהה שלושה שבועות בשדה תימן, ד"ר ח' הועבר שוב, הפעם למתקן כליאה באשקלון. שם נבדק על ידי רופא נוסף, שאילץ אותו להישאר מכוסה עיניים לאורך כל הבדיקה. "אנחנו עמיתים למקצוע, אתה אמור להתייחס אליי בצורה הומנית", אמר ד"ר ח' לרופא, אך הוא "נתן לי סטירה בזמן שהייתי עדיין עם כיסוי עיניים ואמר לי: 'אתה מחבל'".

לפחות 63 פלסטינים מתו במשמורת ישראלית בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024. עצורים במתקן שדה תימן

כעבור כמה שבועות, ד"ר ח' נבדק על ידי רופא שלישי במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר (מר"ש) ברמלה. גם הפעם, במסגרת בדיקה שנמשכה כעשר דקות בלבד, נקבע כי הוא זקוק לניתוח בקע מפשעתי – אך הרופא טען שההליך אינו דחוף. בעקבות כך, הוחזר ד"ר ח' פעם נוספת, הפעם למתקן הכליאה עופר. בעדותו לרל"א סיפר ד"ר ח' כי בדיון שנערך בבית המשפט ביולי אשתקד השופט האריך את מעצרו ב-45 ימים, מבלי שניתנה לו גישה לעורך דין — לא באותו דיון ולא בחקירות שבאו לאחריו. באוגוסט הובא ד"ר ח' בפני שופט בדיון טלפוני, שבו נמסר לו כי הוא חשוד ב"השתייכות לארגון טרור". השופט הודיע לד"ר ח' כי יוחזק במתקן עופר עד להודעה חדשה. "אבל אני רופא", מחה ד"ר ח', אך השופט כבר סיים את השיחה ונעלם.

ד"ר ח' עדיין מוחזק במתקן עופר וממתין למשפטו — אחד מבין יותר מ-380 עובדי רפואה מרצועת עזה שנעצרו על ידי כוחות ישראליים מאז אוקטובר 2023 (לפי נתוני ארגון Health Care Workers Watch, כ-24 מהם הועלמו בכפייה ועדיין מוגדרים כנעדרים).

בין יולי לדצמבר 2024 אספה עמותת רל"א עדויות מ-24 מתוך עובדי רפואה פלסטינים שהוחזקו במתקני מעצר ברחבי ישראל. כמעט כולם דיווחו כי עברו עינויים שכללו מכות קשות, איזוק ממושך ומניעת שינה. לפי מסמכים שהגיעו לידי רל"א בעקבות בקשת חופש מידע, לפחות 63 פלסטינים מתו במשמורת ישראלית בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024, בהם הרופאים עדנאן אל-בורש, איאד אל-רנתיסי וזיאד אל-דלו, וכן הפרמדיק חמדאן אבו-אנאבה. בהתבסס על נתונים שנאספו על ידי ארגוני זכויות אדם והרשות הפלסטינית, רל"א קבעה כי מאז מתו לפחות 27 עצירים נוספים – מה שמעלה את מספרם הכולל ל-90.

לשם השוואה, 9 אסירים מתו במעצר במתקן גואנטנמו האמריקאי לאורך תקופה של יותר מ-20 שנה.

העדויות שנאספו על ידי רל"א חושפות כמה דפוסים. אחת התופעות הבולטות היא השימוש בכלבים לתקיפה ולהשפלה של אסירים. ד"ר מ"ט, ראש מחלקת כירורגיה בבית החולים האינדונזי בצפון הרצועה, סיפר לרל"א כי במשך שלושה ימים ברצף חיילים ישראלים מיחידת לוט"ר, המוכרת בשם "כוח מאה", פשטו עם כלבים על מתחם המעצר שבו הוחזק. לדבריו, החיילים "היכו אסירים ונתנו לכלבים להשתין ולעשות עלינו את צרכיהם". ח"ס, רופא מנתח בן 29 מבית חולים א-שיפאא, תיאר כי "היכו אותנו עם מקלות, בידיים, כלבים השתינו עלינו. תמיד יש איתם כלבים. הם תקפו אותי פעמיים עם כלבים".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

צורת התעללות נוספת שחזרה שוב ושוב בעדויות היתה הזנחה רפואית חמורה. כמו עצירים רבים אחרים, גם ד"ר מ"ס, רופא כללי בן 27 מבית החולים אל-אקצא, סיפר על התפרצויות חוזרות של גרדת באגף הכלא שבו הוחזק. "אף אחד לא מטפל במחלה הזאת, וגם לא בשום דבר אחר", אמר.

אלו שכן זכו לראות רופאים ישראלים חוו לעתים קרובות חוויות דומות לאלה שתיאר ד"ר ח'. כך למשל, ד"ר ח"ס סיפר שרופא אמר לו שהגרדת שבה נדבק "תעבור מעצמה". ד"ר נ"ט, מנתח בן 49 הנוטל תרופות ללחץ דם גבוה, נותר ללא גישה לרופא במשך חודשים לאחר שנעצר במהלך הפשיטה על בית החולים נאסר במרץ 2024. בעדותו סיפר כי הועבר לשדה תימן כשהוא אזוק ומכוסה עיניים, ואולץ להישאר בתחתונים בלבד במשך 17 הימים הראשונים למעצרו. בחודש שלאחר מכן הוחזק במתקן הכליאה ענתות, סמוך לכפר הפלסטיני ענאתא שבגדה המערבית, ולאחר מכן הועבר למתקן הכליאה עופר, שם ראה לראשונה רופא – שסיפק לו מרשם לתרופות, אך בכמות שהספיקה לעשרה ימים בלבד.

במקרים מסוימים, הזנחה רפואית הפכה לגזר דין מוות. בעדותו סיפר ד"ר מ"ט על מ', אסיר שלקה באירוע מוחי במכלאה שבה הוחזקו אסירים עם בעיות רפואיות. "אחד השאווישים (אסירים המשמשים כמתווכים בין הסוהרים לאסירים) קרא לאח, אבל האח אמר לו: 'אתה לא רופא, אסור לך להתערב'". למחרת פנו לסוהר, ואז לקצין שב"כ. "הם הזהירו אותו שהאסיר עומד למות", נזכר ד"ר מ"ט, "אבל עד שהרופא הגיע, מ' כבר מת".

התשתית נבנתה לאורך עשרות שנים

ב-1989 טיפלו הרופאים הדרום אפריקאים פרופ' ויליאם ג'ון קאלק וד"ר יוסוף וריאבה ב-20 עצירים פוליטיים, שאושפזו בבית חולים ביוהנסבורג לאחר שהשתתפו בשביתת רעב. כשדרשו הרשויות להחזיר את המטופלים למעצר, סירבו הרופאים מחשש שיענו אותם. צעד זה נודע בספרות האתיקה הרפואית כ"סירוב קאלק", ומאז משמש כבר 35 שנה מצפן מוסרי עבור רופאים שאינם מוכנים להפר את כללי האתיקה כלפי מטופליהם. ב-1999 זכה העיקרון להתייחסות רשמית בפרוטוקול איסטנבול – המדריך המרכזי שאימץ האו"ם להנחיית עובדי בריאות בתיעוד של מקרי עינויים והתעללות. מדריך זה מורה לרופאים להימנע מהחזרת עציר למתקן החזקתו, אם הבדיקה הרפואית מעלה חשד להתעללות.

עם זאת, בשנה וחצי האחרונות התאפיינה מערכת הבריאות בישראל בסירוב מסוג אחר. בתחילת המלחמה, חלק מבתי החולים סירבו לטפל בעצירים פלסטינים פצועים. בהמשך, רופאים מסוימים המשיכו לסרב להעניק טיפול, ורבים אחרים שביצעו בדיקות רפואיות לא דרשו להסיר מהעצירים את כיסויי העיניים והאזיקים בזמן הבדיקה. כאשר נרדפו רופאים פלסטיניים העובדים בבתי חולים בישראל, הממסד הרפואי הישראלי סירב לגבות אותם. הרוב המכריע של הרופאים – כמו גם כלל בתי החולים וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) – סירבו לגנות את הרס מערכת הבריאות ברצועת עזה; חלק אף הביעו תמיכה בהפצצות וקראו להשמדת כלל בתי החולים ברצועה. ככל שהפרות אלה התרבו, מוסדות האתיקה הרפואית המרכזיים בישראל נמנעו ברוב המוחלט של המקרים מלהתבטא בנושא.

שלילה שיטתית של זכות הפלסטינים לבריאות. בית החולים נאסר בח'אן יונס אחרי הפגזה ישראלית, ב-13 במאי 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

התשתית לסירובים אלו נבנתה לאורך עשרות שנים. פלסטינים בכלל, ואסירים בפרט, חווים זה מכבר תהליכי דה-הומניזציה. למערכת הרפואית הישראלית קשרים הדוקים עם המדינה ומנגנוני הביטחון, בין היתר משום שחלק ניכר מהבכירים בה צמחו מתוך חיל הרפואה. בתי החולים המובילים בישראל התהדרו בהתגייסותם למאמץ המלחמתי: "בשעת מלחמה, המערכת האזרחית והצבאית התאחדו לגוף אחד", אמר יואל הר-אבן, סמנכ"ל אגף בינלאומי ופיתוח משאבים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, בכנס "ג'רוזלם פוסט" שנערך במיאמי בדצמבר האחרון.

בימיה הראשונים של המתקפה הישראלית על רצועת עזה, חלה עלייה חדה במקרי הזנחה רפואית ומעורבות פסולה. ב-11 באוקטובר 2023 הנחה שר הבריאות דאז, משה ארבל, את מנהלי בתי החולים לסרב לטפל ב"טרוריסטים", ולהחזירם למתקנים הרפואיים של השב"ס והצבא (בפועל, רשויות המדינה וכלי התקשורת המרכזיים נוטים לכנות כל גבר פלסטיני בן 15 עד 70 "טרוריסט"). באותו יום סירבו בית החולים איכילוב והמרכז הרפואי שיבא לטפל בעצירים פלסטינים; במקביל, פעילי ימין פרצו לשיבא בחיפוש אחר "מחבלים". פחות משבוע לאחר מכן דווח כי בית החולים הדסה בירושלים סירב לקבל פלסטיני פצוע שהובא לחדר המיון בידי חיילים בעקבות פצעי ירי חמורים. "מקורות בבית החולים" מסרו ל"הארץ" שהטיפול בו עלול להוות "פגיעה ברגשות הלאומיים".

בית החולים סורוקה בבאר שבע נקט צעד קיצוני אף יותר. על פי דיווחים ב"הארץ", בעשרת החודשים שחלפו מאז מתקפת 7 באוקטובר, צוות בית החולים דיווח למשטרה על לפחות שלוש מטופלות פלסטיניות חסרות מעמד שהגיעו לחדר המיון. בתגובתם טענו בסורוקה כי פעלו "בהתאם להנחיות משטרת ישראל", ואולם מהמשטרה נמסר כי לא קיימת כל הנחיה כזו.

באחד המקרים, אישה פלסטינית בהריון מתקדם הגיעה לבית החולים כשהחלה לחוש בצירים. האישה, ילידת חברון, חיה ברהט מאז נישאה לבעלה הישראלי ב-2013, ושלושת ילדיה כולם אזרחי ישראל. לאחר שנבדקה על ידי רופא, נעצרה בידי המשטרה עוד בטרם שוחררה רשמית מבית החולים. היא הועברה בניידת למחסום בגדה המערבית, שם ננטשה לבדה עד שבעלה איתר אותה והסיעה לג'נין, מקום מגורי משפחתה. כעבור חמישה ימים ילדה את תינוקה.

מיליטריזציה, מעקב גובר והשתקה בבתי החולים

בזמן שבתי החולים סירבו להעניק טיפול לעצירים פלסטינים, העובדים הפלסטינים במערכת הבריאות הישראלית – אשר מהווים כ-25% מכלל הרופאים והרופאות וכמעט מחצית מהמועסקים החדשים במקצועות הרפואה והסיעוד בישראל – מצאו עצמם תחת חשדנות גוברת.

כשבוע לאחר מתקפת 7 באוקטובר, התקבלו כמה תלונות נגד ד"ר עבד סמארה, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים השרון בפתח תקווה, בטענה שפרסם פוסט התומך בטרור בחשבון הפייסבוק שלו. ב-18 באוקטובר טען המשפיען הימני וחבר הכנסת לשעבר ינון מגל, כי ד"ר סמארה "החליף את תמונת הפרופיל שלו לדגל החמאס מתסיס ומדבר על 'יום הדין' של המוסלמים". בצילום המסך שצורף נראה דגל ירוק שעליו מופיעה השהאדה – הצהרת האמונה שמוסלמים מאמינים נדרשים לומר חמש פעמים ביום: "אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד שליחו".

עוד באותו יום הושעה ד"ר סמארה מתפקידו – וזאת לאחר 15 שנות עבודה מסורה בבית החולים. שר הבריאות החדש, אוריאל בוסו, פרסם ברשתות החברתיות כי ד"ר סמארה "השתמש בפרופיל שלו עם דגלי חמאס וכתב דברי תמיכה בארגון הטרור שטבח ורצח בדם קר מאות יהודים". עד שהמשטרה והשב"כ עדכנו את הנהלת בית החולים שהתמונה המדוברת פורסמה כבר ב-2022 ושמדובר בביטוי של אמונה דתית, ד"ר סמארה הספיק לקבל איומי מוות ומאות הודעות שנאה – ולכן החליט לא לשוב עוד לבית החולים.

רופאים ורופאות, אחים ואחיות פלסטינים נוספים הודו בפני רל"א כי הם חוששים לפרסם בחשבונותיהם האישיים תוכן שעשוי להתפרש כפוליטי. לדבריהם, האווירה השוררת בבתי החולים כיום מאופיינת במיליטריזציה, מעקב גובר והשתקה. "כדי להמשיך לעבוד במערכת הבריאות כיום, אתה נדרש לוותר על האנושיות שלך", תיאר עובד רפואה בדו"ח שפרסם לאחרונה המרכז הערבי למחקר חברתי ויישומי מדה אל-כרמל. "אסור להביע הזדהות עם המתים מהצד השני, גם אם מדובר בילדים".

מנגד, עמיתיהם היהודים לא נתקלו במגבלות דומות על זכותם להתבטא. עובדי בריאות פלסטינים סיפרו לרל"א כי שמעו קולגות קוראים למדינה לבצע "טיהור אתני בעזה", "להחריב את עזה" ו"לשטח" אותה. בנוסף, הם נחשפו לפוסטים רבים שפורסמו על ידי קולגות, בהם פוסט ששיתף ב-21 באוקטובר 2023 מנתח בכיר מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה. הפוסט, שככל הנראה פורסם במקור על ידי ישראלי ששירת בעזה, התייחס לעסקת חילופי השבויים בין ישראל לחמאס לשחרורו של החייל גלעד שליט:

"באו"ם מבקשים תגובה פרופורציונלית. אז הנה, לכם קצת פרופורציות: עבור גלעד שליט שיחררנו 1,027 אסירים. יהודי אחד שווה 1,027 מחבלים. 1,350 יהודים שנרצחו כפול 1,027 זה… 1,386,450 הרוגים בעזה. זו הפרופורציה שהתרגלנו אליה. שמחתי לעזור".

קריאות לרצח עם מסוג זה לא הוגבלו לשבועות ולחודשים הראשונים שלאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. כך למשל, 19 חודשים לאחר תחילת הלחימה ברצועת עזה, ד"ר עמוס סבו, כירורג בכיר במכבי שירותי בריאות, כתב ברשת החברתית X כי הוא רואה בשירות המילואים שלו אמצעי לקידום בריאות הציבור, "שהרי מדובר בחיסול ג'וקים ושאר חרקים מתועבים". כמה חודשים קודם לכן אף כתב: "צריך למחוק את עזה. אין שם חפים מפשע".

גם בתי החולים עצמם ביטאו בחשבונותיהם ברשתות החברתיות את התגייסותם הנלהבת למאמצי המלחמה. המרכז הרפואי בני ציון בחיפה, למשל, פרסם בנובמבר 2023 פוסט באינסטגרם שהציג רופאים במדים שגויסו למילואים בעזה, תחת הכיתוב "המרכז הרפואי בני ציון בחזית הלחימה!" ביוני 2024 פורסם בעמוד האינסטגרם של המרכז הרפואי שיבא פוסט שתיאר את "החיים הכפולים" של אחד מרופאיו – כמי שמחלק את זמנו בין חדר הניתוחים לתא הטייס במטוס F-16. לדברי הרופא, יש דמיון בין טיסה קרבית וכירורגיה:

"שניהם לוקחים אותך לקצה ושניהם דורשים דיוק, אחריות, קבלת החלטות בתנאי לחץ ויכולת להתמודד עם כישלון. אין כזה דבר 'כמעט פגעתי במטרה' – או שפגעת, או שלא. אם לא היית מדויק בגובה, התרסקת – אם חתכת כלי דם מילימטר אחד ימינה, התוצאה עלולה להיות קטסטרופלית".

מספר אנשי מקצועות הרפואה והסיוע שנהרגו בתקיפות הצבאיות בעזה הוא חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית. פצועים בבית החולים אל אקצא בדיר אל-בלאח, ב-8 ביוני 2024 (צילום: ח'אלד עלי / פלאש90)

תכנים אלה פורסמו שעה שהתקפות האוויר והקרקע של ישראל גבו את חייהם של אלפי אזרחים מדי יום, והפכו את סביבת העבודה של צוותי הרפואה ברצועת עזה למסכנת חיים. על פי האו"ם, מספר אנשי מקצועות הרפואה והסיוע שנהרגו בתקיפות הצבאיות בעזה הוא חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית.

בראשית נובמבר 2023, בסמוך לדיווח של ארגון הבריאות העולמי שלפיו הצבא הישראלי הרג עד אותו שלב לפחות 9,770 פלסטינים – ובהם כ-4,000 ילדים – ופצע עוד כ-25,000, עשרות רבות של רופאים ורופאות ישראלים פרסמו מכתב פתוח שבו קראו להפציץ את בתי החולים ברצועת עזה. העובדה ש-14 מתוך 36 בתי החולים ברצועה כבר חדלו לפעול בשל תקיפות אוויריות או בשל מחסור בדלק, חמצן, תרופות, ציוד רפואי ומזון – לא עצרה מבעדם לפרסם את המכתב, וגם לא החוק ההומניטרי הבינלאומי, הקובע כי יש להגן על מתקנים רפואיים בכל עת ולהימנע מתקיפתם.

לדברי אותם רופאים, "תושבי עזה שמצאו לנכון להפוך את בתי החולים לקיני טרור בניסיון לנצל את המוסר המערבי, הם אלה שהביאו על עצמם את השמדתם". עוד הוסיפו כי "הפקרת אזרחי ישראל והגנה לרבי מרצחים רק בשל הסתתרותם בבתי חולים – לא תעלה על הדעת".

ד"ר חנה קטן, גניקולוגית ישראלית-אמריקאית ואחת החותמות על המכתב, אמרה: "אעשה כל שביכולתי כדי לתמוך ולהגן על חיילי צה"ל, ולוודא שישובו בשלום לביתם. על צה"ל מוטלת החובה לתקוף מחבלים המסתתרים בתוך בתי החולים בעזה". נציגי האו"ם וארגוני זכויות אדם, בהם Human Rights Watch, חזרו והדגישו כי ישראל לא סיפקה ראיות מספקות לטענות בדבר שימוש בבתי חולים על ידי קבוצות חמושות. ניתוח של ממצאים ויזואליים העלה כי הטענות של דובר צה"ל אינן אמינות.

ד"ר תמי קרני, ממלאת מקום יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י, מיהרה לפרסם תגובה קצרה למכתב הרופאים: "גם בימים רגישים אלה, בעת מלחמה, תפקיד הרופאים לטפל בפצועים", כתבה. עוד חידדה קרני כי "שמירה על מוסריות מייחדת את מדינת ישראל. לאורך ההיסטוריה, רופאי ישראל לא הסכימו להיגרר להידרדרות מצפונית ומוסרית, אשר האויב הגיע אליו. אנו נמשיך לדבוק בתפקידנו ונמשיך בריפוי, שיפור איכות ואריכות חיים של מטופלינו. רופאי הר"י לא יעודדו פשעים נגד האנושות".

אך חרף דבריה, פחות משלושה שבועות לאחר מכן, הר"י – ארגון העובדים היציג של כ-95% מרופאי ורופאות ישראל – חתם על הצהרה אשר הלכה למעשה מצדיקה את ההתקפות על בתי החולים בעזה. בנובמבר הטיל צה"ל מצור על בית החולים א-שיפאא, הפציץ את האזור שמסביבו, ניתק את אספקת המים והחשמל, ושלח כוחות קרקע לתוך המתחם – שבו שהו באותה העת כ-7,000 עקורים ועקורות, כ-1,500 עובדי רפואה וכ-700 מטופלים ומטופלות, בהם גם פגים. דובר צה"ל טען כי "מפקדת חמאס" פועלת מתוך מנהרות שמתחת לבית החולים, אולם ישראל לא הציגה ראיות לתמוך בטענה זו, גם לאחר שהשתלטה על המתחם כולו.

ההסתדרות הרפואית חתמה על הצהרה אשר הלכה למעשה מצדיקה את ההתקפות על בתי החולים בעזה. צוותי הצלה אזרחית מוציאים גופות מקבר אחים ליד בית החולים א-שיפאא בעיר עזה, ב-13 במרץ 2025 (צילום: ח'ליל כחלות / פלאש90)

החל מ-8 בנובמבר 2023, גורמים בארגון הבריאות העולמי ובסוכנות אונר"א גינו את המצור על בית החולים א-שיפאא, והזהירו מפני השלכות "הרות אסון" על מצב הרפואה ברצועת עזה. אך ב-23 בנובמבר, במקום להצטרף לגינוי, ועדות האתיקה של שש אגודות מקצועיות בישראל – ובהן הר"י, הסתדרות האחיות והסתדרות הפסיכולוגים – שלחו מכתב לארגון הבריאות העולמי שבו הטיחו ביקורת על "התעלמותו" משליטתו לכאורה של חמאס על בית החולים.

ראשי ועדות האתיקה, שאימצו את הרטוריקה הממשלתית החותרת לערער על לגיטימיות מערכת הבריאות הפלסטינית, טענו כי "אם לא יישמע קול ברור נגד השימוש בבתי חולים לצורכי לחימה, מחבלים וחמושים יסיקו מכך כי ניתן לעשות זאת שוב – במקומות ובזמנים אחרים". אף שצה"ל החריב את מערכת הבריאות הפלסטינית, בעיני אגודות הבריאות הישראליות, על ישראל לא מוטלת כל אחריות לפשע המזוויע.

שתיקה מול הפרות אתיות

בו בעת, חברי ועדות האתיקה של אותם ארגונים שומרים על שתיקה כמעט מוחלטת אל מול ההפרות האתיות מצד עובדי רפואה בישראל. מה שהחל באוקטובר 2023 כמדיניות מוסדית של סירוב בתי חולים לקלוט עצירים פלסטינים, הפך תוך זמן קצר לשגרה של סירובים פרטניים מצד עובדי ועובדות הבריאות. בסוף אותו חודש, כאשר עציר פלסטיני בן 15 הובא לבית חולים במרכז הארץ, אחות אחת סירבה להעניק לו טיפול, בעוד שאחרת הסירה ממנו בכוח את עירוי הנוזלים ודרשה את פינויו המיידי מהמחלקה. התנהלות כזו נמשכה גם חודשים רבים לתוך המלחמה – כך, למשל, בפברואר האחרון, סירבה אחות במרכז הרפואי קפלן ברחובות לטפל בעציר פלסטיני.

כאשר עצירים בכל זאת מאושפזים בבתי החולים, הם מוחזקים אזוקים למיטה בידיהם וברגליהם, במה שמכונה "איזוק בארבעה מוקדים". רופא אחד אף העיד בפנינו כי עמיתיו לצוות מנעו ממטופל פלסטיני משככי כאבים לאחר הליך פולשני, בטענה כי "משככי כאבים הם זכות שלא מגיעה לעצירים פלסטינים". רק לאחר חודשים ארוכים של פניות מצד ועדת האתיקה של רל"א, ניאותה הר"י לבסוף לפרסם בפברואר מכתב רשמי המגנה את "איזוקם של אסירים ועצירים בבתי חולים בישראל".

במקרים אחרים קיבלו עצירים פלסטינים טיפול רפואי מינימלי בלבד, לעיתים אף כאשר מצבם הבריאותי היה קריטי. כך למשל, ב-6 ביולי 2024, הועבר עציר משדה תימן לבית החולים אסותא באשדוד כשהוא סובל מפציעות חמורות בצוואר, בחזה ובבטן, ומקרע בפי הטבעת. הבדיקה הרפואית העלתה כי עבר עינויים ותקיפה מינית במהלך החזקתו במתקן. אולם מיד לאחר הטיפול, הוא נשלח בחזרה למעניו.

על פי דיווח ארגון Human Rights Watch, עצירים בשדה תימן שמעו את זעקותיהם של עצירים אחרים בעת שחוו עינויים, ולכן סביר שגם הרופאים בבית החולים שהוקם שם – אליו הגיעו באופן שוטף מטופלים עם סימני אלימות קשה – שמעו את אותן זעקות. בהוראת הצבא, נאסר על רופאים שפעלו במקום למסור את שמם או את מספר הרישיון שלהם במהלך בדיקת אסירים או בעת חתימה על מסמכים רפואיים. סביר שדרישה זו להסתרת הזהות נועדה להגן על הצוות הרפואי מפני חקירות עתידיות בנוגע למעורבותם בעינויים והתעללויות שהתרחשו במתקן.

באפריל 2024 פורסם בעיתון "הארץ" כי רופא ישראלי פנה במכתב לשר הביטחון, לשר הבריאות וליועצת המשפטית לממשלה, ובו תיאר את התנאים הקשים בהם מוחזקים עצירים פלסטינים במתקן, וכן את ההסכמה שבשתיקה המצופה מהצוות הרפואי. "רק השבוע", ציין במכתב, "עברו שני מטופלים קטיעה של רגל מפציעה שהחלה מאיזוק. לצערי, מדובר באירוע שגרתי".

עצירים פלסטינים הואכלו בקשית, עשו את צרכיהם בחיתולים, והוחזקו אזוקים ועם כיסוי עיניים באופן מתמיד. פלסטינים שנתפסו בבית לאהיא ליד חוף הים (צילום: שימוש לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים)

הרופא הוסיף ותיאר כיצד המטופלים הואכלו בקשית, עשו את צרכיהם בחיתולים, והוחזקו אזוקים ועם כיסוי עיניים באופן מתמיד. "מהימים הראשונים להפעלת המתקן הרפואי ועד היום, אני עומד מול דילמות אתיות קשות… כולנו הופכים שותפים להפרת החוק הישראלי, ואולי חמור מכך עבורי כרופא – להפרת המחויבות הבסיסית שלי למטופלים באשר הם מטופלים, כפי שנשבעתי עם סיום לימודיי לפני 20 שנה", כתב הרופא. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "הטיפול הרפואי שניתן בשדה תימן עומד בכללים ובאמנות הבינלאומיות שישראל מחויבת להם".

בין פברואר לאפריל 2024, פרסמה רל"א שני דו"חות שעסקו בשלילה השיטתית של הזכות לבריאות של אסירים פלסטינים. בשניהם קראה להר"י לנקוט צעדים על מנת להבטיח כי עצירים יקבלו טיפול רפואי בהתאם לחוק הישראלי, לאמנות הבינלאומיות ולעקרונות האתיקה הרפואית. לבסוף, באותו חודש אפריל, יוסף ולפיש, היו"ר החדש של ועדת האתיקה בהר"י, הגיב לפניות רל"א בהצהרה רשמית. "רופאי ישראל", כך הדגיש, "מחויבים לאמנות הבינלאומיות, כללי האתיקה הרפואית והצהרת ג'נבה של הרופא". באותה פנייה אף טען כי "הרופאים יספקו את הטיפול הנחוץ בבתי חולים, בשב"ס או בצבא לפי הצורך הרפואי בלבד".

במאמר שפירסם באתר DoctorsOnly – המיועד לציבור הרופאים והרופאות בישראל – הרחיב ולפיש את עמדותיו בנושא. עם זאת, גם כאן שילב ולפיש בהצהרותיו על חשיבות הענקת טיפול רפואי הומני לכל אדם ניסיונות שיטתיים לערער על העדויות בנוגע ליחס הקשה כלפי עצירים פלסטינים. לאורך המאמר חוזר ולפיש ומתאר חולים פלסטינים כ"מחבלי חמאס", וטוען כי "בטיחות הצוות גוברת על כל שיקול אתי אחר" – ועל כן, לשיטתו, יש להשאיר בידי גורמי הכליאה את ההחלטה את מי לאזוק או להשאיר מכוסה עיניים.

אף שלדבריו על הצוותים הרפואיים בבתי סוהר ובתי חולים לשאוף ל"מינימום איזוק", הוא מדגיש כי בפועל על הצוותים לפעול בהתאם להנחיות הביטחוניות. בעוד שהוא מתייחס במאמר לשדה תימן, הוא נמנע מלהזכיר את ההתעללות, העינויים או ההזנחה הרפואית שתועדו בו. תחת זאת טען כי בביקורו במקום התרשם ש"הצוות הרפואי במתקן עמל, לילות כימים, לתת את הטיפול הרפואי הראוי במסגרת המגבלות של מתקן מסוג זה". בסגנון ההאדרה המוכר מתיאורי הצבא הישראלי, הוא מכנה את אנשי הצוות שם "מהצוותים הרפואיים המסורים ביותר" שפגש.

קשה שלא להסיק כי הר"י כשלה באופן עמוק במילוי חובתה להגן על האתיקה הרפואית. היא יכלה לגנות רופאים ישראלים שפרסמו מסרים ג'נוסיידיים ברשתות החברתיות, לחקור מקרים שבהם אנשי רפואה ישראלים סייעו לכאורה בעינויים, ולעמוד על הגנתם של רופאים ורופאות פלסטיניים כמו ד"ר סמארה, שנרדפו שלא בצדק בגין "תמיכה בטרור".

במקום זאת, לא רק שהר"י בחרה להתעלם כמעט לחלוטין ממקרים חמורים אלה, היא אף אימצה את קו ההסברה הישראלי המטיל על החמאס את מלוא האחריות להרג, לרעב ולגירוש בכפייה – אשר הוכרו על ידי ארגוני זכויות אדם רבים כעונים על ההגדרה של רצח עם – ובמיוחד לקריסת מערכת הבריאות בעזה, הריגתם של יותר יותר מ-1,400 אנשי צוות רפואי, וכליאתם הבלתי חוקית של כ-400 נוספים.

בחודשים האחרונים שתיקת הממסד הרפואי הישראלי רק העמיקה. ככל הידוע לנו, אף גורם רפואי בכיר לא התבטא בעקבות הדיווחים שלפיהם בשעות הבוקר המוקדמות של 23 במרץ, כוחות ישראליים ארבו לקבוצת פרמדיקים ועובדי סיוע פלסטינים בדרום הרצועה ורצחו 15 מהם בעת מילוי תפקידם – ולאחר מכן ניסו לטשטש את הפשע על ידי קבורת הגופות בקבר אחים בחול, יחד עם האמבולנסים ומשאית כיבוי האש.

אף מנהל בית חולים, דיקן פקולטה לרפואה או גורם בהסתדרות הרפואית לא השמיע את קולו. ההלוויה של שמונה אנשי הסהר האדום שנהרגו מאש צה״ל ברפיח, עזה, ב-31 במרץ 2025 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

שתיקה דומה נשמרה גם לאחר שנחשף כי דובר צה"ל מסר גרסה כוזבת לאירוע, בטענה כי האמבולנסים הגיעו עם אורות כבויים וכי אנשי הצוות שנהרגו "נעו באופן חשוד". אף מנהל בית חולים, דיקן פקולטה לרפואה או גורם בהר"י לא השמיע את קולו, גם כאשר עדים מצוות חילוץ מטעם האו"ם מסרו שלפחות אחד מההרוגים נמצא אזוק, וגם לא לאחר שרופא שביצע נתיחות שלאחר המוות קבע כי כמה מהם נורו בראשם ובפלג גופם העליון.

חודש קודם לכן, המרכז הרפואי שיבא דורג על ידי מגזין Newsweek במקום השמיני ברשימת בתי החולים הטובים בעולם – הישג יוקרתי שמגלם לא רק את מעמדו של שיבא, אלא גם את תדמיתה של מערכת הבריאות הישראלית כולה. בהודעה לעיתונות שציינה את ההישג, התחייב המרכז שרופאיו ימשיכו "להעניק את הרפואה הטובה ביותר לכל אדם באשר הוא אדם".

פרופ' ניב גורדון הוא מרצה באוניברסיטת קווין מרי בלונדון, מחבר הספר Israel's Occupation, ויחד עם ניקולה פרוג'יני מחבר הספר Human Shields: A History of People in the Line of Fire , שניהם יצאו לאור בהוצאת University of California Press; ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי ומנכ"ל עמותת רל"א; ד"ר אוסאמה טאנוס הוא רופא ילדים, חוקר בתחום בריאות ציבורית וחבר הוועד המנהל של עמותת רל"א. גרסה באנגלית של הכתבה התפרסמה ב"The New York Review".