newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ח"כ מיקי חיימוביץ': אפעל נגד ברוני הגז

חברת הכנסת הטרייה של כחול לבן היא אולי נושאת הדגל המרכזית של הסוגיות הסביבתיות במערכת הבחירות הנוכחית. היא מאמינה שהמאבקים האלה הם הדרך לחולל שינוי אמיתי, כי "משבר האקלים לא יבחין בין ישראלי לפלסטיני או בין חרדי לחילוני", וסבורה כי ראשי מפלגתה ייתנו לה גיבוי מלא

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בסוף נאום ההשבעה הראשון שלה לכנסת, עברה ח"כ מיקי חיימוביץ ממפלגת כחול לבן לדבר באנגלית ופנתה ישירות לגרטה תורנברג, האקטיביסטית השוודית בת ה-16 שנלחמת להצלת כדור הארץ: "אני מבטיחה לך מכאן, כחברת כנסת בישראל, שאעשה הכל כדי להילחם למען צדק חברתי וסביבתי, למען עתיד הילדים שלנו".

מילה אחת תפסה אותי ברגע הזה – ההבטחה להילחם. אין ספק שח"כ חיימוביץ' היא אחד הטיפוסים הכי אופטימיים שאפשר למצוא כאן – תדמית די מרעננת ביחס למי שמודעים לאופן שבו אנחנו משמידים בהדרגתיות את הכדור הזה.

ח"כ מיקי חיימוביץ' בתל אביב, ב-27 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ח"כ מיקי חיימוביץ' בתל אביב, ב-27 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

חיימוביץ' רצינית, מכירה לעומקם את אינספור הנושאים הסביבתיים שממתינים ברשימה, ומסורה לעניין מעמקי נשמתה. אבל האם היא מבינה מה המשמעות של ההבטחה שהעניקה לגרטה? האם היא יודעת מול אילו טיטאנים היא עומדת להילחם וכמה פשרות מחכות לה בדרך?

"ברור שאצטרך להילחם מול משרד האוצר", השיבה כשסיפרתי לה על הזוועות שראיתי כשעבדתי כעוזרת פרלמנטרית. "אני מודה שאני פוליטיקאית מתחילה ומן הסתם צפויים לי מאבקים. אבל אני יכולה להבטיח שאעשה את כל מה שאני יכולה כדי שאנשים יבינו שבהיבט הירוק כולם מרוויחים.

"זה רק עניין של אורך נשימה כי זו השקעה לטווח ארוך. בדיוק כמו שייקחו לך ארבע שנים להחזיר השקעה של פנל סולארי, אבל אחר כך לא תשלמי על חשמל יותר".

בכל זאת, תסבירי לי את ה"ברור" הזה.

"היה לנו עכשיו למשל קרב במשרד האוצר, על שווי הטבת מס בקנייה של רכב היברידי. רצו לבטל את זה, בניגוד לכל היגיון. אבל כולנו יודעים שכלי רכב הם אווזה שמטילה ביצי זהב לרשות המסים. הצלחנו להוריד אותם מזה. אמרתי להם 'כש-2,500 אנשים מתים כל שנה מזיהום שחלקו הגדול הוא ממכוניות, אתם לא יכולים לא לחשב את העלות הכלכלית של זה'".

מול איזה עוד אינטרסים תצטרכי להילחם?

"טוב כולנו יודעים מי הם ברוני הגז", מחייכת חיימוביץ'. היא כבר הספיקה להתבטא בחריפות נגד קיומה של אסדת לווייתן. "אני אמנם לא נגד הגז לגמרי", היא מבהירה כעת, "אני רק חושבת שהלכנו עם זה מהר מדי ורחוק מדי, באופן שכובל אותנו ל-20-30 שנה, כשבעצם העתיד שלנו צריך להיות סולארי".

מה צריך לקרות עם לווייתן?

"המיקום של האסדה מאוד בעייתי, אני לא יודעת אם זה משהו שבכלל אפשר לשנות כרגע. אבל זה לא נגמר בלווייתן, יש עוד תוכנית להקמת 16 תחנות כוח. מתקיים שם אחד המאבקים הסביבתיים הכי מרשימים בארץ, שמחבר בין ג'לג'וליה, כפר קאסם, הוד השרון וראש העין – אוכלוסיות שלא היית מעלה על דעתך שיפעלו יחד".

"צריך תוכנית חלופית למשק האנרגיה". ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מבקרים באסדת לווייתן בינואר 2019 (צילום: מארק ישראל סלם)

"מדינת ישראל צריכה לעשות תוכנית חלופית למשק האנרגיה עד 2050, ועד אז לא להקים תחנות כוח וגז בשום מקום. במקום זה צריך לתת הקלות ותמרוצים לאנרגיה סולארית. זה צריך להיות קל להתקין לוח על הגג, זה צריך לרוץ בכל המדינה".

מולך יעמדו כוחות חזקים מאוד. במלחמה הזאת מול אילי ההון יש לך גיבוי מראשי המפלגה שלך? הם בעצמם מקושרים ואולי לא ימהרו לפגוע בהם.

"ממש לא. יש לי בהחלט גיבוי".

את בטוחה שהם יגידו לתשובה – אתה תחכה עם התחנות כוח שלך, אנחנו עושים עכשיו תוכנית ל-2050?

"כן. כל מה שאני עושה בשלושת הקמפיינים האלה זה להכיר להם את הנושא הזה מקרוב, שיבינו כמה זה חשוב".

נגיד שבני גנץ יהיה ראש הממשלה ותהיה עוד חברה שתרצה להקים אסדות קידוח גז במיקום נוסף. אתם תמנעו את זה?

"אני מתקשה להאמין שתרחיש כזה יקרה".

ראשי כחול לבן, בני גנץ, משה (בוגי) יעלון, גבי אשכנזי ויאיר לפיד, באפריל 2019 (צילום: פלאש90)

"יש לי בהחלט גיבוי". ראשי כחול לבן, בני גנץ, משה (בוגי) יעלון, גבי אשכנזי ויאיר לפיד, באפריל 2019 (צילום: פלאש90)

"התקשורת צריכה לעשות חשבון נפש"

הח"כית הטרייה חיימוביץ' אמנם זהירה מאוד בדבריה, אבל יש לה כמה אצבעות מאשימות להפנות. הראשונה היא כלפי התקשורת. "הייתי הכתבת המשוגעת, הנודניקית. זו היתה פוזיציה מאוד מתסכלת", היא משחזרת. "תמיד הרגשתי שתוכן המהדורה לא נקבע בהתאם למה שחשוב, אלא לפי מה שהעורכים חושבים שחשוב ומביא רייטינג. אין ספק שהתקשורת צריכה לעשות חשבון נפש".

אחרי שקידמה את קמפיין המיטלס מנדיי (יום שני ללא בשר), הבינה חיימוביץ' – שהפכה לטבעונית בינתיים – את ההשלכות הסביבתיות שיש לתעשיית הבשר. "זה הדהים אותי, ומהרגע הזה הרחבתי את האקטיביזם מעבר לשמירה על בעלי החיים", היא מספרת.

"שנתיים מאוחר יותר רשת פנו אלי בנוגע לתוכנית תחקירים חברתית. דרשתי התחייבות שכל עונה יהיה סרט סביבתי. אמרו לי 'מה קרה לך, אף אחד לא רוצה לראות את זה'. לקח לי זמן לשכנע אותם".

כמה מהסרטים שהובילה בתוכנית הפכו לחומרי לימוד בבתי ספר והשפיעו על הנעשה בשטח. "משדרים את זה בכיתות בשיעורי חברה, מורים למדעים משתמשים בזה", היא מספרת בגאווה.

"מה שחשוב זה לא הרייטינג אלא ההשפעה: אם עיריות שלמות העבירו את האוכל בגני הילדים למכלי נירוסטה בעקבות הסרט על הפלסטיק, אז עשיתי משהו. הצבא החליט לתרום מזון בעקבות הסרט על בזבוז מזון. אנחנו כאנשי תקשורת לא משתמשים בכוח שלנו כדי לעשות שינוי חברתי. אנשי תקשורת חוטאים לתפקיד האמיתי שלהם".

יש המון נושאים סביבתיים. מה הכי בוער בעיניך מכל הרשימה?

"אנרגיה מתחדשת ופסולת. פסולת זה כולל מיחזור, הטמנה, ושריפות פירטיות, שהן מהתופעות הכי חמורות במדינת ישראל. רשויות מקומיות מנסות לחסוך על הטמנה, נותנות לקבלנים את הפסולת ובסוף זה נשרף בשטח. אנשים ברחבי המדינה הזאת שגרים בגליל ובנגב וציפו לאיכות חיים של חיק הטבע, בסוף נושמים אוויר רעיל יותר מאשר בעיר.

"מעבר לזה, הבעיה הכי גדולה בישראל היא בעיה תכנונית. אין תוכניות לטווח רחוק, רק בואי נחתוך סרטים ונראה שעשינו משהו. סביבה ובריאות הולכות ביחד. אנשים מתים מזיהום ואין אכיפה".

כשרה לענייני סביבה, מה הדבר הראשון שתעשי?

"תוכנית לאומית לבריאות ולסביבה, שתעסוק בכל היבטי החיים: איפה בונים בית, איך בונים שכונה, איפה ממקמים את תחנת הכוח ואת הפנלים הסולאריים, איך את מנקה נחלים, מתנהגת עם שופכין, מה את עושה עם האשפה".

מטמנת חירייה (צילום: יעקב נחומי / פלאש90)

פסולת – הסוגיה הבוערת ביותר. מטמנת חירייה (צילום: יעקב נחומי / פלאש90)

קשה להסביר את האבסורד בכך שאנחנו לא נשענים על אנרגיה סולארית. מי אשם בזה?

"משרד האנרגיה. זאת מדיניות האנרגיה של המדינה. אנחנו חתומים על הסכם פריז (שנחתם במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם ב-2015 ועוסק בהפחתת פליטת גזי חממה ומזעור הנזק הקיים; נ"נ), אבל רחוקים מההכרזות שלנו. אחרי שגילינו את הגז, המדינה השאירה בצל את האופציות האחרות. אסור היה לה להזניח את הנושא הסולארי. השנים עברו, ואחרי ההתפתחות הטכנולוגית המטורפת בתחום זה גם הרבה יותר זול היום. אף אחד לא לקח את זה בחשבון".

ומה החלק של חברת החשמל בסיפור?

"חברת החשמל היא חלק מהבעיה. הם בכיוון הנכון, אבל השינוי יתקיים כשאפשר יהיה להפיק חשמל באופן עצמאי. כרגע יש המון חסמים. בבנגלדש יש כפרים שלמים שיש להם פאנלים סולארים, שבנו לעצמם גריד של חשמל והם מוכרים וקונים אנרגיה".

זה לא יקרה פה בחיים. יש פה מונופול על החשמל.

"אני מקווה שבאיזשהו שלב נצליח".

"תוכניות הבנייה הדורסניות חייבות להיעצר"

בנושאי תכנון ובנייה, חיימוביץ' מבטיחה להילחם נגד הרס בלתי מידתי של שטחים פתוחים. "הטבע שלנו כל כך זעיר, אנחנו צריכים להיזהר", היא אומרת. "תכנון ובנייה הוא אחד המאבקים הגדולים. צריך להרחיב את תוכניות ההתחדשות העירונית. התוכניות הדורסניות חייבות להיעצר. הם בונים בלי שום התייחסות לתחבורה ולתעסוקה".

שר האוצר היוצא משה כחלון גרם נזק?

"אני לא רוצה לעשות מזה כותרת נגד כחלון. אין ספק שהעתודות של הבנייה הן הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים ברגע זה. בין יהוד וסביון היה מטע זיתים מהמם והורידו אותו בגלל תוכניות בנייה. עברו 10 שנים, לא בנו שם אבן והמטע איננו. יד הכורת נורא קלה".

את מאמינה שצריכים להיות שיתופי פעולה בין ישראלים לפלסטינים?

"כן, עם כל השכנות שלנו. ירדן היא פרטנר לעבודה וגם מצרים. ישראל נחשבת הוט ספוט במשבר האקלים: מדבור, מחסור במים, עלייה בטמפרטורות. אנחנו יכולים לעזור לכולם עם טכנולוגיית ההתפלה שלנו. בנוסף, היום יש לנו בעיה קשה, כי רוב הנחלים שלנו מקורם בשומרון וזיהום הנחלים מתחיל שם. הניקוי צריך להיעשות בשיתוף עם הפלסטינים. גם בנושא של שריפת אשפה".

מאבקים סביבתיים מתויגים כשמאלניים. למה?

"אין לי תשובה טובה, אבל במעט הפעמים שניסיתי למצוא שיתופי פעולה מהצד השני – מצאתי. את ההצעה לסדר בנושא תחנות הכוח הגשתי עם וואליד טהא מהרשימה המשותפת. ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה סופר מגויס לנושא, ח"כ משה גפני עזר לי בנושא כלי הרכב ההיברידיים.

ח"כ מיקי חיימוביץ' בהפגנת הנוער למען האקלים (חגי מטר)

הנושא הסביבתי הוא חוצה דתות וגבולות. ח"כ מיקי חיימוביץ' בהפגנת הנוער למען האקלים (צילום: חגי מטר)

"אנחנו נמצאים במצב חירום אקלימי, ברגע שההבנה הזאת תחצה קהלים יהיה אפשר להתגייס. זו בדיוק הסיבה לכך שאני חושבת שדווקא בנושא הזה היכולת שלי לעשות שינוי היא גדולה: כי הוא חוצה דתות וגבולות. כשמשבר האקלים יגיע לפה הוא לא יבחין בין ישראלי לפלסטיני או בין חרדי לחילוני".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
לפי ההערכות, 70 אחוז ממבקשי המקלט פוטרו או הוצאו לחל"ת. מבקש מקלט בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

לפי ההערכות, 70 אחוז ממבקשי המקלט פוטרו או הוצאו לחל"ת. מבקש מקלט בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

"צריך לסייע להם". פסיקה של רב לטובת מבקשי המקלט

הרב גולן אלוף, שהיה ממקורביו של הרב יוסף, נשאל האם ראוי לשחרר את כספי הפיקדון של מבקשי המקלט על רקע משבר הקורונה.  "אסור לאפשר מצב נורא כזה מבני אדם", הוא ענה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf