newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זעם בספרד עם אישור חוק חדש שפוגע בחופש המחאה והעיתונות

קנסות כבדים על צילום שוטרים, הפגנה ללא אישור ומחאה מול בניין הקונגרס, אישור למשטרה לנהל רשימות שחורות של פעילים ועיתונאים, ועוד. "חוק ההשתקה" מזכיר לספרדים את ימי הדיקטטורה

מאת:

כותבת: גבי גולדמן

חוק חדש שאושר בפרלמנט במדריד ביום חמישי מעורר זעם ומחאה ציבורית בכל רחבי ספרד. לחוק קוראים אמנם "החוק לביטחון אזרחי", אבל מה שהוא טומן בחובו רחוק מכל אלמנט של "ביטחון" ועל אחת כמה וכמה מכל תפיסה סבירה של "אזרחות". "חוק ההשתקה", כפי שמכנים אותו מתנגדיו, מגביל למעשה את חופש הביטוי והמחאה במדינה. הכלים שהוא מציע די פשוטים: עוקפים את בית המשפט, נותנים למשטרה הרבה יותר סמכויות, ומאיימים על האזרחים בגשם של קנסות.

החוק אושר ברוב הקולות האוטומטי בפרלמנט ממנו נהנית "המפלגה העממית" השלטת. לההתנגדות של 14 מפלגות האופוזיציה – שקיבלה רוח גבית בדמות ביקורת נוקבת מצד ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, הנציבות האירופית והאו"ם – לא היה סיכוי. מפלגתו המרכז-ימנית של ראש הממשלה מריאני ראחוי נהנית מרוב מוחלט בקונגרס ובסנאט. בקרב הסוציאליסטים ומפלגות השמאל, שמובילות את ההתנגדות הפנימית בספרד לחוק, רואים בו לא פחות ממכשיר דיכוי אזרחי בנוסח ימי הדיקטטורה של הגנרל פרנקו.

בראש רשימת האיומים בחוק החדש נמצאות עבירות שהקנס עליהן יכול להגיע מ-600 עד 30,000 יורו בלי משפט: צילום או הקלטה של שוטר (תשכחו מממים ברשתות החברתיות), הפגנה ללא אישור, הפגנה או התאספות מול בניין הקונגרס או מול בנייני בפרלמנטים האזוריים אם יש חשש שההפגנה תגרום לפגיעה ברכוש, הפגנה בתוך בנק (דבר שהפך נפוץ יותר ויותר בספרד בשנים האחרונות), הפרעה לנציגי אכיפת החוק בזמן פינוי (סטייל גבעת עמל ודומיה), והדובדבן שבקצפת: "אי-ציות לא אלים לסמכות". החוק לא מציין את מידת האלימות של נושאי הסמכות.

> גם בישראל: מה סכנות החקיקה בממשלת נתניהו הרביעית?

שוטר ומפגין נגד "חוק ההשתקה", ספרד  (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

שוטר ומפגין נגד "חוק ההשתקה", ספרד (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

עבירות יותר זולות (100 עד 600 יורו) יהיו התאספות במקומות ציבוריים והימצאות במקומות "תפוסים" – כלומר שנתפסו על ידי משפחות שפונו מבתיהן והשתלטו על דירות כדי למצוא קורת גג. מתכוונים להפגין מול מפעל זיקוק? תיזהרו, זה עשוי להיחשב מבנה של "תשתית חיונית" ולפיכך אסור להתאסף מולו. בכלל, הממשלה של ראחוי נותנת לעצמה למפרע את הזכות לאסור על כל הפגנת מחאה באם היא מרגישה שה"סדר" יופרע.

החוק לא עוסק רק בקנסות, אלא מבקש לוודא שהוא סותם את כל הסדקים דרכם יכול לזלוג ה"ביטחון האזרחי". אם עד עכשיו המשטרה לא יכלה, לפחות לא באופן חוקי ורשמי, להרכיב רשימות שחורות של מפגינים, אקטיביסטים ואנשי תקשורת אלטרנטיבית (כן, כמו האתר שאתם קוראים עכשיו) – עכשיו יש לה כרטיס חופשי.  פשיטות אקראיות ללא צורך בצו, חיפוש על גופם של אזרחים, בדיקות זהות אקראיות כמו גם תיוג וסימון על רקע גזעי (racial profiling) של מהגרים ובני מיעוטים – כנ"ל. בחוק יש גם סוכריה קטנה בדמות הזכות לערער בפני בית דין על הקנס – אבל אז האזרח צריך לשלם את הוצאות המשפט.

השמאל: נפיל את החוק בבית המשפט, או אחרי הבחירות

העבודה על החוק מעורר המחלוקת התחילה בעקבות גלי המחאה החברתית ששטפו את ספרד מוכת המיתון והאבטלה. בחודש מאי, 2011, יצאו יותר ממיליון אזרחים לרחובות בהפגנות יאוש מהמערכת הפוליטית, שהפכה לכלי שרת בידי האליטות הכלכליות. כמו שקרה בישראל חודשיים לאחר מכן, גם שם היה בחודשים הראשונים מומנטום אדיר – הפגנות המונים, מאהלי ענק במרכזי הערים וצעדות פעילים מרחבי המדינה למדריד. אבל גם שם הגיע השלב שבו רבים מהמפגינים התעייפו וחזרו לשגרת חייהם. תנועת המחאה עברה לשלב שכלל הרבה פעולות מקומיות בקהילות ובשכונות, והקמת מערכת שמתבססת על אסיפות דמוקרטיות ופעילות רוחבית מבוססת קונצנזוס ונטולת היררכיה.

"בשנת 2013 היו במדריד יותר מ-3,000 הפגנות, כחמישים מדי יום, חלקן גדולות וחלקן קטנות", אמר ל"ניוזוויק" ראול סן מתאו, רכז התקשורת של ארגו גרינפיס בספרד. "אבל רובן היו שלוות ורק באחוז אחד מהן נדרשה נוכחות משטרתית. אין צורך אמיתי בחוק הזה". נראה שכותבי החוק שמרו פינה חמה לארגון גרינפיס עצמו, שאחת מדרכי המחאה הנפוצות שלו היא טיפוס על מבנים ציבוריים. גם זה מעתה גורר קנס.

החוק אמור להיכנס לתוקף בראשון ביולי, ובאופוזיציה כבר הודיעו על כוונתם לבטלו ברגע שיחזרו לשלטון. עד שזה יקרה, המפלגה הסוציאליסטית תערער לבית המשפט החוקתי ותבקש לפסול אותו בטענה שהחוק פוגע בדמוקרטיה ומפר זכויות אזרחיות בסיסיות. זאת אולי עדיין לא חזרה לימי הדיקטטורה, אבל ספרד מצליחה לנפק כאן דוגמה מרהיבה למכניקה ביורוקרטית בשירות דיכוי העם.

> המחאה הסגולה: מפלגת המחאה החברתית צפויה לנצח בבחירות בספרד

הפגנה נגד "חוק ההשתקה", מדריד  (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

הפגנה נגד "חוק ההשתקה", מדריד (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המאבק על פרס ישראל: כוח השררה נגד כוח הרוח

בעתירה לבג"ץ נאמר כי לשר קיש אין סמכות לבטל את פרס ישראל וכי גם מלחמות לא מנעו מחלוקת הפרס בעבר. אבל מעבר להתנכלות הפוליטית לאיל ולדמן, מאחורי החלטתו של קיש עומד רצון עתיק יומין לפגוע בחופש של התרבות והאקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf