newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זעם בספרד עם אישור חוק חדש שפוגע בחופש המחאה והעיתונות

קנסות כבדים על צילום שוטרים, הפגנה ללא אישור ומחאה מול בניין הקונגרס, אישור למשטרה לנהל רשימות שחורות של פעילים ועיתונאים, ועוד. "חוק ההשתקה" מזכיר לספרדים את ימי הדיקטטורה

מאת:

כותבת: גבי גולדמן

חוק חדש שאושר בפרלמנט במדריד ביום חמישי מעורר זעם ומחאה ציבורית בכל רחבי ספרד. לחוק קוראים אמנם "החוק לביטחון אזרחי", אבל מה שהוא טומן בחובו רחוק מכל אלמנט של "ביטחון" ועל אחת כמה וכמה מכל תפיסה סבירה של "אזרחות". "חוק ההשתקה", כפי שמכנים אותו מתנגדיו, מגביל למעשה את חופש הביטוי והמחאה במדינה. הכלים שהוא מציע די פשוטים: עוקפים את בית המשפט, נותנים למשטרה הרבה יותר סמכויות, ומאיימים על האזרחים בגשם של קנסות.

החוק אושר ברוב הקולות האוטומטי בפרלמנט ממנו נהנית "המפלגה העממית" השלטת. לההתנגדות של 14 מפלגות האופוזיציה – שקיבלה רוח גבית בדמות ביקורת נוקבת מצד ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, הנציבות האירופית והאו"ם – לא היה סיכוי. מפלגתו המרכז-ימנית של ראש הממשלה מריאני ראחוי נהנית מרוב מוחלט בקונגרס ובסנאט. בקרב הסוציאליסטים ומפלגות השמאל, שמובילות את ההתנגדות הפנימית בספרד לחוק, רואים בו לא פחות ממכשיר דיכוי אזרחי בנוסח ימי הדיקטטורה של הגנרל פרנקו.

בראש רשימת האיומים בחוק החדש נמצאות עבירות שהקנס עליהן יכול להגיע מ-600 עד 30,000 יורו בלי משפט: צילום או הקלטה של שוטר (תשכחו מממים ברשתות החברתיות), הפגנה ללא אישור, הפגנה או התאספות מול בניין הקונגרס או מול בנייני בפרלמנטים האזוריים אם יש חשש שההפגנה תגרום לפגיעה ברכוש, הפגנה בתוך בנק (דבר שהפך נפוץ יותר ויותר בספרד בשנים האחרונות), הפרעה לנציגי אכיפת החוק בזמן פינוי (סטייל גבעת עמל ודומיה), והדובדבן שבקצפת: "אי-ציות לא אלים לסמכות". החוק לא מציין את מידת האלימות של נושאי הסמכות.

> גם בישראל: מה סכנות החקיקה בממשלת נתניהו הרביעית?

שוטר ומפגין נגד "חוק ההשתקה", ספרד  (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

שוטר ומפגין נגד "חוק ההשתקה", ספרד (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

עבירות יותר זולות (100 עד 600 יורו) יהיו התאספות במקומות ציבוריים והימצאות במקומות "תפוסים" – כלומר שנתפסו על ידי משפחות שפונו מבתיהן והשתלטו על דירות כדי למצוא קורת גג. מתכוונים להפגין מול מפעל זיקוק? תיזהרו, זה עשוי להיחשב מבנה של "תשתית חיונית" ולפיכך אסור להתאסף מולו. בכלל, הממשלה של ראחוי נותנת לעצמה למפרע את הזכות לאסור על כל הפגנת מחאה באם היא מרגישה שה"סדר" יופרע.

החוק לא עוסק רק בקנסות, אלא מבקש לוודא שהוא סותם את כל הסדקים דרכם יכול לזלוג ה"ביטחון האזרחי". אם עד עכשיו המשטרה לא יכלה, לפחות לא באופן חוקי ורשמי, להרכיב רשימות שחורות של מפגינים, אקטיביסטים ואנשי תקשורת אלטרנטיבית (כן, כמו האתר שאתם קוראים עכשיו) – עכשיו יש לה כרטיס חופשי.  פשיטות אקראיות ללא צורך בצו, חיפוש על גופם של אזרחים, בדיקות זהות אקראיות כמו גם תיוג וסימון על רקע גזעי (racial profiling) של מהגרים ובני מיעוטים – כנ"ל. בחוק יש גם סוכריה קטנה בדמות הזכות לערער בפני בית דין על הקנס – אבל אז האזרח צריך לשלם את הוצאות המשפט.

השמאל: נפיל את החוק בבית המשפט, או אחרי הבחירות

העבודה על החוק מעורר המחלוקת התחילה בעקבות גלי המחאה החברתית ששטפו את ספרד מוכת המיתון והאבטלה. בחודש מאי, 2011, יצאו יותר ממיליון אזרחים לרחובות בהפגנות יאוש מהמערכת הפוליטית, שהפכה לכלי שרת בידי האליטות הכלכליות. כמו שקרה בישראל חודשיים לאחר מכן, גם שם היה בחודשים הראשונים מומנטום אדיר – הפגנות המונים, מאהלי ענק במרכזי הערים וצעדות פעילים מרחבי המדינה למדריד. אבל גם שם הגיע השלב שבו רבים מהמפגינים התעייפו וחזרו לשגרת חייהם. תנועת המחאה עברה לשלב שכלל הרבה פעולות מקומיות בקהילות ובשכונות, והקמת מערכת שמתבססת על אסיפות דמוקרטיות ופעילות רוחבית מבוססת קונצנזוס ונטולת היררכיה.

"בשנת 2013 היו במדריד יותר מ-3,000 הפגנות, כחמישים מדי יום, חלקן גדולות וחלקן קטנות", אמר ל"ניוזוויק" ראול סן מתאו, רכז התקשורת של ארגו גרינפיס בספרד. "אבל רובן היו שלוות ורק באחוז אחד מהן נדרשה נוכחות משטרתית. אין צורך אמיתי בחוק הזה". נראה שכותבי החוק שמרו פינה חמה לארגון גרינפיס עצמו, שאחת מדרכי המחאה הנפוצות שלו היא טיפוס על מבנים ציבוריים. גם זה מעתה גורר קנס.

החוק אמור להיכנס לתוקף בראשון ביולי, ובאופוזיציה כבר הודיעו על כוונתם לבטלו ברגע שיחזרו לשלטון. עד שזה יקרה, המפלגה הסוציאליסטית תערער לבית המשפט החוקתי ותבקש לפסול אותו בטענה שהחוק פוגע בדמוקרטיה ומפר זכויות אזרחיות בסיסיות. זאת אולי עדיין לא חזרה לימי הדיקטטורה, אבל ספרד מצליחה לנפק כאן דוגמה מרהיבה למכניקה ביורוקרטית בשירות דיכוי העם.

> המחאה הסגולה: מפלגת המחאה החברתית צפויה לנצח בבחירות בספרד

הפגנה נגד "חוק ההשתקה", מדריד  (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

הפגנה נגד "חוק ההשתקה", מדריד (Adolfo Lujan / DISO Press, CC BY-NC-ND 2.0)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מימין: מחמוד דרוויש. משמאל: סמיח אלקאסם (צילומים: האתר הרשמי של מחמוד דרוויש; Anarbati)

מימין: מחמוד דרוויש. משמאל: סמיח אלקאסם (צילומים: האתר הרשמי של מחמוד דרוויש; Anarbati)

בין גלות לגלות

מחמוד דרוויש חי בגלות והשתוקק אל המולדת. סמיח אלקאסם נשאר במולדת אבל הרגיש כלוא. חילופי המכתבים בין שני המשוררים הגדולים יוצאים עכשיו בתרגום לעברית. ראיף זריק על ההתכתבות והרלוונטיות שלה לקורא העברי היום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf