גרוסמן, עוז ואבנרי: הימין הפנאטי והשמאל הקיצוני מאיימים על ישראל
עשרות אנשי רוח ותרבות פרסמו מודעה נגד חוק ההסדרה, ובה החליטו לתקוף ביחד את "הימין הפנאטי" ו"השמאל הקיצוני". ברוכים הבאים לקמפיין הדה-לגיטימציה של השמאל שמובילים נתניהו ולפיד, חברים
כמה עשרות אנשים – ובהם סופרים, אקדמאים, אנשי תרבות וצבא – פרסמו הבוקר מודעה נגד חוק ההסדרה על פני עמוד שלם בגליונות השבת של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות".
במודעה הם כותבים בין היתר כך:
החוק הזה נוגד את הצדק הטבעי, נוגד את החוק הבינלאומי ונוגד את המוסר. ח"כ בני בגין הוא שמכנה אותו 'חוק הגזל'.
הנהגה לאומנית קיצונית וסהרורית, ששותפים לה קנאים דתיים וקנאים לאומניים, תכריח אותנו בקרוב לבחור בין חיים תחת שלטון הרוב הערבי המתהווה בין הים והירדן – לבין משטר דמוי אפרטהייד הנשען על שנאת זרים ודיכוי יריבים.
הימין הפנאטי, ורדיקלים אנטי-ציוניים מהשמאל הקיצוני חברו יחד לשכנע אותנו כי "הכיבוש הוא בלתי הפיך". אלה ואלה שואפים לייאש אותנו מחזון מדינת ישראל הדמוקרטית. אבל הכיבוש הוא הפיך, ואנחנו נאבק בלי רתיעה לסיים אותו בהסכמי שלום! [ההדגשה לא במקור]
בין החותמים על המודעה ניתן למצוא את דויד גרוסמן, עמוס עוז, אורי אבנרי, דני קרוון, נעמי חזן, סביון ליברכט, יהושוע סובול ואחרים.
> בלי פערים בחינוך, עם הרבה צבא: 2016 דרך עמוד הפייסבוק של בנט
בעוד שיש כמובן לברך על כל התנגדות למהלך חוק ההסדרה, אי אפשר שלא לתהות על הבחירה המוזרה של יוזמי וחותמי העצומה לגנות בנשימה אחת את "הימין הפנאטי ורדיקלים אנטי-ציוניים מהשמאל הקיצוני". מה קרה, נכנסה בכם רוח בנט את רגב? כדי לזכות בלגיטימציה ציבורית לא מספיק להתנגד לממשלת הימין שמקדמת את החוק ההרסני שנגדו אתם יוצאים – חייבים גם לזרוק קצת רפש על השמאל הרדיקלי?
עזבו רגע קולגיאליות בתוך המחנה. נשכח מזה. אבל ברצינות: אתם באמת מאמינים ששני המחנות האלה "חברו יחד"? יחד כמו שביבי האשים את הבית היהודי שהוא חובר לשמאל דרך נוני מוזס? מה נסגר אתכם? ומילא "יחד". אתם באמת חושבים שהאיום על חזון שתי המדינות מגיע באופן סימטרי, הדדי, כבד וחמור באותו האופן מצד אחד מממשלת ימין קיצוני שמעמיקה את הכיבוש, מסיתה נגד פלסטינים משני צדי הקו הירוק ומתנערת מחזון השלום, מהיד המושטת מרמאללה וממועצת הביטחון – ומצד שני ממאות או אלפים בודדים של פעילי שמאל שכל מאבקם הוא למען שלום, שוויון וחירות לכל יושבי הארץ, שרובם תומכים בפתרון שתי המדינות, ושלא נמצאים בעמדות כוח או השפעה?
אתם אולי חושבים שאתם מרוויחים נקודות ככה באיזה "מרכז שפוי" מדומיין, יאיר לפידי כזה. בפועל, אתם מחזקים בדיוק את המהלך המתמשך של הימין לדה-לגיטימציה קודם כל של פעילות פוליטית פלסטינית, אחרי זה של פעילי BDS ודומיהם בישראל, אז שוברים שתיקה, בצלם ושות' – ואחרי זה "השמאל" בכלל, שהפך בשפתו של ראש הממשלה לכינוי גנאי גנרי. מפלגת העבודה כבר כמה זמן מצטרפת למשחק הזה. ברוכים הבאים, יוני שלום, הצטרפתם למשחק הנידוי.
ועוד הערה: שנים על גבי שנים אנחנו שומעים את החברים ב"מחנה השלום", אנשי השמאל הציוני, מדברים על זה שאוטוטו, עוד רגע, נצטרך לבחור בין להשלט על ידי ערבים לבין משטר אפרטהייד. אפשר לשאול: מתי כבר יגיע הרגע הזה, שבוחרים? כי אתם מבטיחים אותו כבר הרבה. ובפועל, אין שום תרחיש סביר בכלל שיוביל ל"שלטון ערבי", והמדינה וכל אזרחיה בוחרים כל יום מחדש כבר עוד מעט חמישים שנה בהמשך השליטה הצבאית בשטחים עם מערכות חוק נפרדות ליהודים ולערבים. מתי המשטר הזה (שדויד גרוסמן היטיב כל כך לתאר כבר ב-1987 בספרו "הזמן הצהוב") יהפוך בעיניכם באמת למשטר אפרטהייד, שצריך אקטיבית להתנגד לו?
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
