newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חוק ההכחדה

כשנתניהו והרצוג קוראים "לא לקחת את החוק לידיים" בתגובה לפוגרום בחווארה, הם אומרים למעשה שביצוע פרעות בפלסטינים הוא אמנם החוק, אבל למען הסדר הטוב צריך להניח לצבא להוציא אותו לפועל

מאת:
מגרש המכוניות שהוצת בחווארה, ב-26-27 בפברואר 2023 (צילום: ווהאג' בנימופלה / אקטיבסטילס)

רצף יומיומי ואינסופי של פשעים, שרק קצה הקרחון שלהם מגיע לתקשורת הישראלית. מגרש המכוניות שהוצת בחווארה, ב-26-27 בפברואר 2023 (צילום: ווהאג' בנימופלה / אקטיבסטילס)

ישנן תמונות שכמו מדיפות ריחות. התמונות מהפרעות שפרעו אתמול (ראשון) מתנחלים בעיירה חווארה, אחרי רצח האחים הלל ויגל יניב מההתנחלות הר ברכה, הן כאלה, מדיפות ריח של פיח, של אימה, של רקב. הרקב שלנו.

על רקע תמונות חווארה הבוערת, ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הודעה מצולמת, שבה הוא קורא למתנחלים "לא לקחת את החוק לידיים" ומבקש מהם "לתת לצה"ל ולכוחות הביטחון לעשות את עבודתם". נתניהו גם מזכיר למתחלים בקריצה מהי אותה עבודה: "אני מזכיר לכם שבשבועות האחרונים הם חיסלו עשרות מחבלים", תוך רמיזה למעשי הטבח שביצעו חיילים בג'נין ובשכם, שגבו בין היתר את חייהם של גבר בן 72, אישה בת 61 ונער בן 14. גם הנשיא הרצוג בחר להדגיש בעקבות הפוגרום כי "נטילת החוק לידיים אינה דרכנו".

כשנתניהו והרצוג קוראים למתנחלים "לא לקחת את החוק לידיים", הם למעשה אומרים שביצוע פרעות בפלסטינים הוא אמנם החוק, אבל למען הסדר הטוב צריך להניח לצבא להוציא אותו לפועל. והם צודקים. יותר מכל חוקי הלאום, האזרחות, ההתגברות או ההתפרקות, החוק הראשון במעלה בספר החוקים של מדינת ישראל – זה שמגדיר את זהותה ומכתיב את מדיניותה ואת התנהלותה יותר מכל האחרים – הוא חוק ההכחדה. לממשלת העוועים הנוכחית, זהו כמעט ציווי אלוהי.

ערב הקמת ממשלת נתניהו החדשה, הזהירו כאן אמיר פאח'ורי ומירון רפופורט שהיא עלולה להיות ממשלת הנכבה השנייה. ייתכן שאפילו הם לא שיערו באיזו מהירות נחושה ומדממת היא תקדם את האג'נדה הזו, שגבתה מאז תחילת השנה את חייהם של 47 פלסטינים בשטחים (לפי הנתון המעודכן ביותר של OCHA), והפכה את החודשיים הראשונים של 2023 לקטלניים ביותר מזה יותר משני עשורים.

כשנתניהו מבקש מהמתנחלים לתת לחיילים "לעשות את עבודתם", הוא בעצם אומר להם "תנו לצה"ל ולכוחות הביטחון לעשות את עבודתכם". על המיליציות המשותפות של חיילים ומתנחלים שפורעים והורגים בפלסטינים דיווחנו כאן יותר מפעם. אמש, בחווארה, שיתוף הפעולה הזה הטביע את חותמו בכתובות של אש. על פי עדויות שנמסרו לאורן זיו בשטח, מיד אחרי רצח האחים יניב הצבא סגר את שתי הכניסות לחווארה, ואיפשר למתנחלים להיכנס רגלית לעיירה ולבצע את הפרעות. לפי העדויות, החיילים לא עשו דבר למנוע את מעשי הזוועה. בסרטון טיקטוק שהופץ אמש, מתנחלים נראים מחלקים בכניסה לחווארה אוכל לחיילים, שלוקחים את האוכל ומודים להם בחום.

לחוק ההכחדה פנים רבות, ודרכים רבות להתממש. ביום שישי האחרון ציינו בחברון 29 שנה לטבח שביצע גיבורו של השר לביטחון לאומי, ברוך גולדשטיין, במתפללים מוסלמים בעיר. ההפגנה השנתית לציון הטבח ובדרישה לפתיחת רחוב השוהדא, הסגור לתנועת תושבי העיר הפלסטינים כאקט ענישתי על כך שטבחו בהם, לא הספיקה להתקדם יותר מכמה עשרות מטרים לפני שהחיילים פתחו עלינו בירי גז מדמיע, ושלחו שניים שנורו בכדורי גומי לבית החולים. 29 שנה שישראל מכחידה את הנוכחות הפלסטינית בלב העיר הגדולה בגדה, ואפילו צעדת מחאה נגד הפשע הזה איננה נסבלת מבחינת כוחות הכיבוש.

כדי שמדיניות ההכחדה תוכל להתקדם באפקטיביות, היא זקוקה לשני תנאים: מסות אדירות של מעשי הרג ואלימות בדרגות משתנות, והלך רוח ציבורי תומך. את שניהם ישראל מבססת באופן מבעית. בלתי אפשרי לעקוב ולדווח אחרי כל מעשי הפשע שמבוצעים נגד פלסטינים בגדה, הן על ידי חיילים והן על ידי מתנחלים.

התופעה המכונה קטגורית כ"אלימות מתנחלים" היא רצף יומיומי ואינסופי של פשעים, שרק קצה הקרחון שלהם מגיע לתקשורת הישראלית. תחת הכותרת "מלחמה בטרור", חיילים מבצעים פשעים שהדעת מתקשה לסבול, וגם אלה מדווחים רק לעתים רחוקות, כמעט תמיד תוך מסגור אוהד. המסה של הפשעים, התכיפות שלהם, הכיסוי הגיאוגרפי המלא שלהם בכל שטחי הכיבוש, התמיכה המפורשת בהם מצד ההנהגה ודעת הקהל האוהדת נועדו כולם לייצר מציאות שבה חוק ההכחדה הופך לסוג של חוק טבע.

על הלך הרוח הציבורי אפשר היה ללמוד מהתגובות ששטפו את הרשתות כשהחלו דיווחי הזוועה מחווארה להגיע. ים של תגובות שחגגו את מראות הבהלה באיזה להט חולני, מופגן. לא רק הציבור, אלא גם נציגיו: השר בצלאל סמוטריץ' סימן לייק לציוץ של דוד בן ציון, סגן ראש מועצת שומרון, שקרא "למחוק היום את הכפר", ואחר כך קרא גם הוא במתק שפתיים "לא לקחת את החוק לידיים". ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית אמר בהתייחס לפוגרום בחווארה כי הוא "רואה את התוצאות בעין יפה מאוד". האם צריך בכלל לומר שפלסטיני שהיה כותב דברים דומים אחרי פגיעה ביהודים לא היה רואה יותר אור יום?

באחד מביקוריי בגדה, בנו הקטן של ידיד שאותו באתי לבקר נצמד לאביו בפחד כשהציג אותי בפניו ואמר לו שאני יהודייה. זה רגע שלא אשכח כל חיי. העובדה שאנחנו מצמיחים בשטחים דורות של ילדים שעצם המילה יהודי מעבירה בגבם צמרמורת של פחד, היא החורבן הטוטלי שלנו, הציבור היהודי בישראל, כקולקטיב. העובדה שכה רבים בקרב הציבור וההנהגה גם יחד שואבים הנאה מהפחד הזה היא לא רק כתם מוסרי בל ימחה, אלא אות מבשר נוראות לבאות.

מאות אלפי הישראלים היוצאים מדי שבוע לרחובות להזדעק נגד ההפיכה החוקתית שמקדמת הממשלה, חרדים, ובצדק, מפני האובדן המוחלט של הרסנים בהגנה על זכויותינו הבסיסיות. אבל המשטר הישראלי וגבולותיו, או חוסר גבולותיו, נמדד במה שהוא מוכן לעולל לפלסטינים, לא ליהודים. הפוגרום בחווארה ותגובות ההנהגה הבהירו שוב כמה רחוק הם באמת מוכנים ללכת בשם מדיניות ההכחדה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf