התערבות בינלאומית עכשיו!

מועצת הבטחון של האו"ם דחתה אמנם את ההצעה הפלסטינית, אך ההצבעה רחוקה מלהיחשב כניצחון ישראלי. בפעם הקודמת שהתהליך המדיני קרס, האיזור הידרדר לגל אלימות קשה. רגע לפני הבחירות, על העולם להבהיר לישראל מה המחיר שתשלם בהעדר תהליך מדיני משמעותי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אילן ברוך

תועמלני הימין בישראל ממהרים לזקוף לזכותם את תוצאות ההצבעה במועצת הבטחון של האו"ם בניו יורק: דחיית הצעת ההחלטה הערבית שהוגשה על ידי ירדן אך גובשה ברמאללה. הרעיון לקבוע מועד לסיום הכיבוש בהחלטת המועצה ולא במו"מ זכה לתמיכת שמונה מתוך 15 חברותיה, רוב דחוק אך לא מספיק.

אלא שעיון בתוצאות ההצבעה מלמד שלא היו בניו יורק מנצחים ומנוצחים. הפלסטינים זכו לתמיכת רוב, אמנם דחוק, מבין חברי המועצה, 8 כנגד 7, אך מתנגדי היוזמה היו במיעוט מזהיר: 13 בעד או נמנעים כנגד 2 מתנגדים (ארה"ב, אוסטרליה). מבין חמש החברות הקבועות במועצה, שלוש תמכו בהצעת ההחלטה (רוסיה, סין, צרפת), אחת נמנעה (בריטניה) ואחת התנגדה (ארה"ב). תבוסת הפלסטינים, אם כן, נובעת מנוהל מועצת הבטחון, המחייב רוב של תשעה, ולא מהעדר תמיכת רוב מוחלט, כולל ארה"ב, בסיום בהקדם של הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ומזרח ירושלים.

מצטיירת האפשרות שמועצת הבטחון תשוב לעסוק בהצעת החלטה צרפתית באותו עניין, אך זו תדחה תוך התחשבות ברגישות האמריקנית שלא להיראות כמי שמתערבת במערכת הבחירות בישראל. אלא שמזכיר המדינה קרי למעשה כבר הפיל את ממשלת נתניהו. הלחץ שבא מוושינגטון להעניק הזדמנות אחרונה להבקעת הקפאון המדיני, הניב ביולי אשתקד טקסי השקה למו"מ בן תשעה חדשים, ובאפריל השתא כבר נשמעה תוגת האשכבה. כשלונו חולל עליה תלולה במפלס האיבה הפלסטינית כלפי הסטטוס-קוו. עבאס, בהבינו שאלימות תעניק לישראל הזדמנות פז לקעקע את נשיאותו לעד, נטל יוזמה בשני מאמצים מקבילים: מחד, קידום הפיוס הלאומי הפלסטיני וכינונה של ממשלת טכנוקרטים משותפת, ומאידך, יוזמה מדינית במועצת הבטחון, שתכליתה השגת הכרה בינלאומית בגדה המערבית ובמזרח ירושלים כשטח כבוש, שיש להעביר לריבונות פלסטינית עצמאית, בהסכם מדיני ובמסגרת זמן נקובה.

> איך בדיוק נולדה האגדה שציפי לבני יכולה להגיע להסכם עם הפלסטינים?

ג'ון קרי ומחמוד עבאס (אבו מאזן) בפריז. (צילום: מחלקת המדינה האמריקאית)

ג'ון קרי ומחמוד עבאס (אבו מאזן) בפריז. (צילום: מחלקת המדינה האמריקאית)

השטח הגיב אחרת. חטיפת ורצח שלשת תלמידי הישיבה בגוש עציון בידי פעילי חמאס התניעו מהלך צבאי רחב היקף נגד תשתיות חמאס בגדה המערבית, פעולה שהביאה להסלמה ואף למערכה צבאית רחבה מול חמאס בעזה. בסיומה, נכשלה ממשלת ישראל בנסיונה לשכנע את הציבור כי המערכה הסתיימה בנצחון. היא הביאה על ישראל 51 ימי חרדה, אלפי רקטות ופצצות מרגמה, נסיונות חדירה דרך מנהרות לחימה, חסימה ליממה של נמל התעופה בן-גוריון, עשרות הרוגים ופצועים, ונזקים כלכליים משמעותיים. היא גם חוללה הרס חסר תקדים בעזה: 2,200 הרוגים, עשרות אלפי פצועים, מאות אלפי עקורים מבתיהם, השחתת רכוש במליארדים. העולם הזדעזע. בצד ביטויי תמיכה בזכות ישראל להגן על עצמה, הגיעו גינויים מדיניים מהחשובות בבירות העולם, כולל מברלין ומוושינגטון. ועדת חקירה בינלאומית החלה בעבודתה. ישראל אינה משתפת פעולה.

המלחמה בעזה, שלידתה בכשלון יוזמת השלום של קרי, הניבה אכזבה במישור הבטחוני, הכלכלי, המדיני והמוראלי, עד כדי מיטוט ממשלת נתניהו. בעוד פחות משלשה חודשים ייערכו בחירות כלליות וממשלה חדשה תיבחר.

בשני העשורים האחרונים, ישראל הכתיבה לפלסטינים ולאמריקנים תנאי בל יעבור לקיום המו"מ: עליו להתנהל בערוץ בילטראלי, ומלבד הצדדים למו"מ רק ארה"ב רשאית לקחת חלק בתהליך, וכגורם מתווך (FACILITATOR) בלבד. כתוצאה מכך נוצקו יחסי כוחות מעוותים בחדר המו"מ: לפלסטינים אין מה להציע, ואילו ממשלת נתניהו מלכתחילה אינה מעוניינת בהתקדמותו ובהבשלת פתרון "שתי מדינות לשני העמים" על בסיס קווי 4 ביוני 1967.

תמונת מצב זו חייבת להשתנות מן היסוד והבחירות הקרובות הן הזדמנות טובה לחידוד מסרים. יחסי ישראל – פלסטין אינם ענייניה הפנימיים של ישראל בלבד. זכות העולם וחובתו להתערב. על האמריקנים להבהיר: העדר הבקעה מדינית יוביל לתהום במעמדה הבינלאומי של ישראל. על בנות בריתה לאלצה לשוב אל שולחן התכנון המדיני ולהרכיב מחדש את תמונת האינטרסים האסטרטגיים שלה. כשלונם של הפלסטינים להשיג רוב אפקטיבי התומך בהצעת החלטה במועצת הבטחון לסיום הכיבוש מביא אותנו ל"ניווט מחדש". עתה דרושים מסרים מדיניים מארה"ב ואירופה, המבהירים לציבור בישראל בלכתו לבחירות, מה המחיר שישראל תשלם בהעדר תהליך מדיני משמעותי לשלום, ומאידך מה היתרונות שיוענקו לה מעצם השלמתו.

> בחירות 2015: ניהול הסכסוך מכתיב את החיים הפוליטיים בישראל

אילן ברוך, בעבר בכיר במשה"ח ושגריר ישראל בדרא"פ, כיום פעיל בועדה המדינית – פורום ארגוני השלום. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אם שעות העבודה יקוצרו באופן גורף, כל המבוגרים העובדים יהיו פנויים יותר לקחת נתח שווה מעבודת הטיפול הביתית. נשים במפעל (יוסי זליגר / פלאש 90)

אם שעות העבודה יקוצרו באופן גורף, כל המבוגרים העובדים יהיו פנויים יותר לקחת נתח שווה מעבודת הטיפול הביתית. נשים במפעל (יוסי זליגר / פלאש 90)

קיצור שבוע העבודה יכול לענות על אבטלת הקורונה ומשבר האקלים כאחד

משבר הקורונה מוביל לקריאות מחודשות לקצר את שבוע העבודה. זה פמיניסטי יותר, יעיל יותר וידידותי יותר לסביבה. אבל על רקע היסטוריה ארוכה של מאבקים, לא ברור אם השעה כבר בשלה לסוף שבוע של שלושה ימים. האלוהים, כתמיד, נמצא בפרטים הקטנים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf