הרצוג אינו נבון. ישראל משלמת את המחיר

לא התעלה לגודל השעה. הנשיא יצחק הרצוג (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אחרי שבנימין נתניהו ייעלם מחיינו הציבוריים, יהיה צורך דחוף לברר מי אפשרו, במעשה ובמחדל, את מסע ההרס הבלתי מרוסן של החברה הדמוקרטית בישראל. כבר עכשיו אפשר לומר שלנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג שמור מקום של כבוד ברשימה הזאת.

בקרוב מאוד יחל הרצוג בסבב התייעצויות כדי לקבוע על מי יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה. אומנם לשון החוק מפורשת למדי ושיקול דעתו של הנשיא בעניין מוגבל, אך מניסיון העבר קשה לדעת כיצד ינהג. בארבע השנים האחרונות היו להרצוג שתי הזדמנויות לשנות את מסלולה של ישראל. בשתיהן נכשל.

ההזדמנות הראשונה היתה עם תחילת ההפיכה המשטרית, שעליה הכריז יריב לוין בתחילת ינואר 2023. הרצוג הזהיר מפני משבר חוקתי ומלחמת אחים, וכן התריע על הרס הלכידות החברתית והכלכלית בישראל.

הוא אף טרח לכנס משפטנים, אנשי אקדמיה ונציגים מן הקואליציה והאופוזיציה לסדרה של פגישות, שהולידו מתווה פשרה אשר נדחה כמעט מיד על ידי שני הצדדים. בניסיון לצאת מהמבוך, אירח הרצוג בבית הנשיא מפגשי הידברות ישירים בין הקואליציה לאופוזיציה, אך אלו לא הבשילו לכדי הסכמה.

אילו הנשיא היה מציג עמדה לעומתית לממשלה, מכריז קבל עם ועולם כי יעמוד בראש הכוחות הלוחמים במחריבי החברה ומוסיף לכך איום מוחשי בהתפטרות, היו נוצרים התנאים לבלימת ההפיכה המשטרית. אך הרצוג הקפיד לשמור על ניטרליות והסתפק ב"מופעים" שנועדו לגשר בין שתי עמדות מנוגדות – דמוקרטיה ודיקטטורה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. ואכן, ההפיכה המשטרית התקדמה במלוא הקיטור עד שנותר פסע להשלמתה.

ההזדמנות השנייה נקרתה לאחר טבח 7 באוקטובר, כאשר הועלתה דרישה ציבורית להקים ועדת חקירה ממלכתית כצעד חיוני בתהליך ההבראה של החברה הישראלית מהאסון שהמיטה עליה ממשלת החורבן. הדרישה זכתה לתמיכה בשדרות רחבות של הציבור, אך נתניהו, בתמיכת נתיניו, מנע את הקמת הוועדה בטיעונים מופרכים.

הרצוג התערב פומבית בדיון והביע התנגדות חריפה ליוזמות הקואליציה להקים ועדת חקירה פוליטית או מנגנון שבו נציגים פוליטיים ימנו את החוקרים. הוא קבע כי מהלך כזה "עלול לפגוע קשות באמון הציבור בתהליך", והדגיש שחקירה נטולת פוליטיזציה היא הדרך היחידה להגיע לחקר האמת ולשיקום אמון הציבור. הבעת עמדה זו היתה אומנם צעד בכיוון הנכון, אך נוכח ממשלה שבזה לכל החוקים והנהלים, לא היה בה די. הרצוג העדיף להישאר בעמדת המשקיף ולא הפעיל את המנופים הפוליטיים המצויים בידיו, כמו ארגון הפגנת המונים והובלתה, גיוס ראשי המשק לפעילות שתשבית את פעולות הממשלה ואיום בהתפטרות.

במקום לגלות אומץ ציבורי כנדרש, בחר הרצוג בפופוליזם ובליבוי רגשות הנקם ששטפו את הציבור היהודי בישראל: בדצמבר 2023, בביקור חיזוק אצל חיילי מילואים ויחידת תותחנים סמוך לעזה, תועד נשיא המדינה כשהוא כותב על פגז ארטילרי המיועד לירי לעבר רצועת עזה את המילים "סומכים עליכם". הרצוג אף "זכה" להיכלל בכתב התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בגין ביצוע פשע הג'נוסייד, שבו הוצגו ציטוטים מדבריו במהלך המלחמה כהוכחה לכוונת ההשמדה של ישראל.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

קראתי והסכמתי לתנאי השירות ולמדיניות הפרטיות וברצוני להירשם לניוזלטר

אך אפשר גם אחרת. בהיסטוריה של מדינת ישראל קיימת דוגמה בולטת אחת.

בין 16 ל-18 בספטמבר 1982, בזמן מלחמת לבנון הראשונה, נכנסו אנשי הפלנגות הנוצריות בלבנון למחנות הפליטים סברה ושתילה וטבחו ביושביהם כנקמה על רצח נשיא לבנון הנבחר ומנהיג הפלנגות, בשיר ג'ומייל. כוחות צה"ל כיתרו את המחנות ואישרו את כניסת הפלנגות במטרה לטהר את המקום מחמושים, אך לא מנעו את ההרג ההמוני ולא עצרו אותו כשהחל.

לאחר שנחשפו ממדי הטבח, דחו ראש הממשלה מנחם בגין וממשלתו את הדרישה הציבורית להקים ועדת חקירה ממלכתית. בגין טען בנחרצות כי ישראל אינה נושאת באחריות למעשים שביצעו הפלנגות ועל כן אין כל צורך בחקירה.

ב-20 בספטמבר מסר הנשיא יצחק נבון הצהרה משודרת, שבה דרש להקים ועדת חקירה בלתי תלויה לבדיקת אירועי הטבח והמעורבות הישראלית. לאחר שלא נענה, הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אם הממשלה תתמיד בסירובה, יתפטר מתפקידו.

יצחק נבון ומנחם בגין, ב-17 ביולי 1981 (צילום: לע"מ)

איום בהתפטרות מצד נשיא פופולרי ומוערך, כפי שהיה נבון, נתפס כאזהרה מוסרית ופוליטית חמורה ביותר לממשלה. בפגישתו עם בגין הבהיר לו נבון כי טוהר המחנה והאחריות המוסרית של מדינת ישראל מחייבים בירור יסודי ובלתי תלוי. עמדת הנשיא העניקה רוח גבית למחאה הציבורית, ששיאה היה בהפגנת ה-400 אלף בתל אביב. הממשלה נכנעה והקימה ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק כַּהן. בוועדה היו חברים גם שופט בית המשפט העליון אהרן ברק ואלוף במילואים יונה אפרת. הממשלה נאלצה לקבל את מסקנות הוועדה, ואלו חוללו שינויים עמוקים במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון. בעקבותיהן פוטר אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון, צמרת הצבא עברה טלטלה והנהלים הנוגעים לשיתוף פעולה עם גורמים זרים שונו. הממשלה איבדה את הלגיטימציה הציבורית, ומנחם בגין חווה דעיכה פיזית ונפשית שהביאה להתפטרותו ("אינני יכול עוד").

מעורבותו של הנשיא נבון בעקבות אירועי סברה ושתילה בספטמבר 1982 היתה אחד מרגעי השיא בהיסטוריה הפוליטית והחוקתית של ישראל. נבון השתמש בסמכותו המוסרית כדי לכפות על הממשלה שינוי מדיניות.

לרוע המזל, הנשיא הרצוג לא התעלה לגודל השעה ובכך אפשר את ההידרדרות לתהום שאליה הובילה אותנו ממשלת החורבן.

ד"ר בנימין מוזס הוא רופא פנימי ואפידמיולוג קליני, החוקר את יחסי הגומלין בין רפואה, מדע וחברה