newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקרב באונסק"ו עובר לחברון: האם אז אומר תמיד?

אונסק"ו צפוי להפוך בקרוב לזירת התגוששות נוספת בין ישראל לפלסטינים, הפעם בעקבות התוכנית הפלסטינית להציע את העיר חברון כאתר מורשת עולמית. על חשיבותה ההיסטורית של חברון אין חולק. הוויכוח, כתמיד, נמצא במקום אחר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: יונתן מזרחי

בשנים האחרונות, כל פעם שאונסק"ו מתכנס כדי לדון באתרי מורשת עולמיים, הסוגיה הפוליטית של ישראל ופלסטין עולה בצורה כזו או אחרת. לרוב המתיחות היא סביב העיר ירושלים המוכרזת ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בסכנה כבר משנת 1982. לאחרונה משרד החוץ הישראלי החל בקמפיין כנגד התוכנית הפלסטינית להציע את חברון כאתר מורשת עולמית. למרות שחברון אינה ירושלים, הטענות הישראליות כמעט זהות; ישראל טוענת לקשר לאומי ודתי למערת המכפלה, המבוסס על קדושת העיר עוד מימי התנ"ך. שמות כמו אברהם אבינו ודוד המלך, שחברון שימשה כבירתו הראשונה במשך שבע שנים עד לכיבוש ירושלים, נזרקים לחלל בפאתוס המתבקש .

הדיון על הכרה בחברון כאתר מורשת עולמית יתקיים במהלך מפגש הוועד של המרכז לאתרי מורשת (WHC) של אונסק"ו, בקרקוב שבפולין בין ה-2 ל-12 ביולי. הפלסטינים מציעים להכיר במערת המכפלה ובחברון כאתר מורשת עולמית בגלל ההיסטוריה העשירה של העיר בת 6,000 השנה. כמו הישראלים, גם הפלסטינים מזכירים את קברי האימהות והאבות – אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה ולאה, ומציינים שהמבנה הנוכחי של מערת המכפלה הוא מימי הורדוס – מסורת שמקובלת על כל הצדדים, וכזו שטרם נבדקה מבחינה ארכיאולוגית. הפלסטינים וגם הישראלים מסכימים על כך שבחברון היתה נוכחות נוצרית בתקופה הביזנטית ושבמערת המכפלה היתה כנסיה, ושהעיר נכבשה על ידי המוסלמים והצלבנים, ונכבשה שוב בימיו של צלאח א-דין במאה ה 12, אז עבר מבנה הקבר שינויים רבים ונוספו לו עוד חלקים. על כל אלו יסכימו שני הצדדים.

> אני ערס, ואינשאללה נשנה את השמאל

חברון ישראל או חברון פלסטין?

בציבור הישראלי נוהגים לציין את חשיבות חברון במסורת יהודית, והעובדה שבמשך כ-700 שנה (מהמאה ה-13 ועד 1967) יהודים לא הורשו להיכנס למתחם הקבר. הפלסטינים מציינים את קדושת העיר לאסלאם. גם מבלי להיכנס לדיון הלא פתור האם חברון היא העיר הרביעית בקדושתה לאסלאם או לא, על חשיבותה הדתית של העיר במרחב שבין הים לירדן אין חולק. החל מהמאה ה-13 היא העיר השנייה בחשיבותה במרחב הארץ ישראלי. כך למשל, במשך מאות בשנים מי שעמד ב"ראש שני המתחמים הקדושים", כלומר, חראם אל-שריף בירושלים (מסגדי הר הבית) ומסגד איברהים בחברון (מערת המכפלה) היה דמות בכירה ביותר. בתקופה הממלוכית הוא הוחזק בידי אמירים אזוריים ולאחר מכן בידי ראשי המשפחות החשובות בירושלים.

השוואה בין הסיפור היהודי בחברון והסיפור המוסלמי של העיר מעלה נקודות דמיון רבות ואת ההכרה שהמקום ועברו חשובים במידה רבה לשני הצדדים. הוויכוח בין הישראלים לפלסטינים אינו האם חברון חשובה וראויה להיות אתר מורשת עולמית, אלא למי היא חשובה יותר, האם היא יותר מוסלמית או יותר יהודית? נקודת מחלוקת קשה נוספת קשורה בשאלה איזו ישות פוליטית תוגדר על ידי הקהילה הבינלאומית כזו שבתוכה נמצא האתר? האם מערת המכפלה תהיה בפלסטין או בישראל?

בשנת 2011 הכיר אונסק"ו בפלסטין כמדינה. מאז ניתן לפלסטינים להציע אתרים שנמצאים בגדה המערבית לוועדות המקצועיות של הארגון, שקובעות איזה אתרים ראויים לתואר "אתר מורשת עולמית". מבחינת הקהילה הבינלאומית, חברון נמצאת בשטח כבוש והיא חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית. מנקודת מבט פלסטינית, השימוש שהרשות הפלסטינית עושה במוסדות האו"ם הוא לגיטימי ואף מתבקש. מדובר פה בwinwin -: השגת הכרה בינלאומית במורשת והמסורת המקומית, לצד הכרה פוליטית בזכויות הלאומיות של פלסטינים בגדה. מנקודת מבט פלסטינית קדושתה של חברון לעם היהודי והעובדה ש"הורי האומה העברית" קבורים בה, לא מבטלות את זכותם של הפלסטינים לקדם את זכויותיהם הפוליטיות ואת ריבונותם על אתר מורשת עולמית זה.

> כיצד יכולה ישראל להקטין את הסיכוי להתפרצות אלימה בצפון?

השאלה איננה האם חברון חשובה וראויה להיות אתר מורשת עולמית, אלא למי היא חשובה יותר. ילדים בצעדת הכנסת ספר תורה לזכר משה לוינגר, חברון, מאי 2017 (גרשון אלינסון/פלאש90)

ישראל, החתומה על האמנה למורשת עולמית של אונסק"ו, מתחייבת לכבד אתרי מורשת של מדינות שכנות. הכנסת חברון לרשימת אתרי המורשת העולמיים משמעותה שכל הקמת עמדה ביטחונית, שינוי בכניסה למתחם או מניעת תפילה תיחשב פגיעה באתר מורשת של מדינה שכנה. בנוסף, הכרה בחברון כאתר מורשת עולמית תחייב את הקהילה הבינלאומית לנסות להגן על האתר מפגיעה. לא באמצעות גייסות צבא אלא בכלים שעומדים בידיה – דרישות מישראל לכבד את האמנות עליהן היא חתומה.

על מציאות החיים הקשה של הפלסטינים בחברון אין צורך להכביר מילים. במציאות הזו, המעט שהפלסטינים יכולים לעשות על מנת להחזיר, ולו במקצת, את הכבוד וההכרה בזכויותיהם בעיר, הוא לבקש מהקהילה הבינלאומית להכיר בחברון כאתר מורשת עולמית. ישראל ככל הנראה תמשיך להתעלם מהפלסטינים וממורשתם, אבל עם הכרה בינלאומית, הדבר יהיה קצת יותר קשה.

יונתן מזרחי הוא ארכיאולוג ומנכ"ל ארגון עמק שווה.

> העצם שזרק ביבי נתקעה בגרונם של הנכים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

רוצים להבין איך ייראה הסיפוח? תסתכלו על מה שקורה בעזה

אף שגם בהסכמים שישראל חתומה עליהם, רצועת עזה והגדה המערבית הן יחידה אחת, ישראל עשתה כל שביכולתה כדי להפריד ביניהן ולאמלל את תושבי עזה. סיפוח הגדה יוכל לאפשר לישראל לעשות את זה גם שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf