newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקצין אמר שהוא רוצה לראות מה צילמתי. אמרתי לו שזה לא חוקי

בשבת האחרונה כתב "שיחה מקומית" באסל עדרה נעצר בשעה שסיקר פלישת מתנחלים לכפר בדרום הר חברון. אף שהזדהה כעיתונאי, חיילים אזקו אותו, כיסו את עיניו, הושיבו אותו על כיסא בשמש במשך שעות, וקיללו אותו. ככה זה כשאתה עיתונאי פלסטיני תחת כיבוש, הוא כותב

מאת:
באסל אל-עדרה

"החיילים אמרו לי לסתום את הפה. באסל עדרה

הערת מערכת: ב-15 ביולי נעצר כתב "שיחה מקומית" באסל עדרה בזמן שסיקר מתקפת מתנחלים על הכפר מופקרה שבמסאפר יטא. על אף שהזדהה כעיתונאי, הוא נאזק ועיניו כוסו, הושיבו אותו שעות בשמש קופחת, מכיוון שסירב להסגיר את החומרים שצילם. הנה עדותו בגוף ראשון של באסל, לאחריה תגובת הצבא וביקורת עליה, ותגובת ארגון העיתונאים והעיתונאיות. מאז, גם מועצת העיתונות פנתה לדובר צה"ל בדרישה לתשובות.

שמעתי את המתנחל שעומד ליד הקצין מזכיר את שמי. שלושה חיילים ניגשנו אלינו, בזמן שישבתי יחד עם הרועים, ואמרו לי לבוא איתם ולהתרחק מהאנשים. אחד החיילים שאל אותי מה מספר תעודת הזהות שלי ומה מספר הטלפון הנייד. חייל אחר ערך עליי חיפוש.

הקצין אמר לי: "אתה היית כאן בזמן האירוע, פתח את הנייד שלך, אני רוצה לראות מה אתה מצלם". אמרתי לו שזה לא חוקי, שאני לא יכול לשחרר את הנעילה של הנייד בשבילו.

>> תיעוד: חיילים מכים את כתב "שיחה מקומית" בעת סיקור אירוע

במקום חנו שתי ניידות משטרה. אמרתי לקצין שהחקירה היא באחריות המשטרה, והשוטרים לא שאלו אותי כלום. הקצין אמר לי שיש שתי דרכים שבאמצעותן הוא ישיג את הסרטונים: או שאפתח בפניו את הנייד עכשיו והוא ישחרר אותי או שיש דרך ארוכה יותר. הוא לא השלים את דבריו.

הקצין קרא לחיילים אחרים שהיו במקום וביקש מהם לעצור אותי. הם לקחו אותי לג'יפ. אחד החיילים סגר עליי אזיקים והידק אותם. המתנחל התקרב ואמר: "זה טוב לך", וזקר את האצבע האמצעית שלו. החיילים הושיבו אותי על כיסא וקשרו חתיכת בד על העיניים שלי, שלא אראה.

אחרי חמש דקות, הג'יפ יצא לדרך. הוא נעצר אחרי כמה דקות והקצין אמר לי שהוא מעביר אותי לכלי רכב אחר ושהחיילים שלו ילוו אותי.

באסל אל עדרה על הארץ אחרי שהופל על ידי החיילים (צילום: סמי הורייני)

לא היתקלות ראשונה עם חיילים. באסל עדרה על הארץ אחרי שהופל על ידי החיילים (צילום: סמי הורייני)

אחרי עשר דקות נסיעה בכלי הרכב השני, הם הורידו אותי ממנו. אחד החיילים דחף אותי כדי שאלך מהר יותר, אבל לא ראיתי כלום. ניסיתי לשאול אותו מה קורה ואיפה אני.

הוא הושיב אותי על כיסא בשמש. החיילים צעקו עלי: "אתה מניאק, אתה כלב, סתום את הפה". אחד מהם אמר לי: "למה אתה לא הולך לג'נין?" ושאל אותי אם אני עיתונאי באל-ג'זירה.

חייל אחר אמר לי שאני בטח לא מחונך, אחרת לא הייתי מסיים עם אזיקים בבסיס צבאי. אמרתי לו שאם הוא היה מחונך, הוא לא היה שם

חייל אחר אמר לי שאני בטח לא מחונך, אחרת לא הייתי מסיים עם אזיקים בבסיס צבאי. אמרתי לו שאם הוא היה מחונך, הוא לא היה שם.

לא שאלו אותי לגבי מה שקרה ולא ערכו לי שום חקירה רשמית. לא ראיתי את המשטרה. אחרי כמה שעות בשמש, החיילים הוליכו אותי לג'יפ, הורידו אותי בכניסה לכפר שלי, ועזבו.

אם אתם תוהים איך זה קורה, התשובה פשוטה: בגלל חוקי הכיבוש הצבאי. מעולם לא עמדה בפניי אפשרות להצביע לגוף ששולט בחיים שלי. הכל כאן נשלט על ידי אנשים שמכסים את הפנים שלהם, נושאים נשק ולובשים מדי צבא.

לדוגמה, ב-13 ביוני השנה, צבא הכיבוש פשט על העיירה בית אומר, שמצפון לחברון. איהאב עלאמה, עיתונאי, ידיד שלי, שהוא תושב העיירה הזו, תיעד את הפשיטה. איהאב סיפר שאחד החיילים, שעמד קרוב אליו ויכול היה לראות את המצלמה שבידו ואת הכתובת "עיתונות" שהתנוססה על הבגדים שלו, ירה לעברו כדור שפגע לו ברגל. איהאב נלקח לבית החולים.

לאיש לא היה אכפת, כי הוא עיתונאי פלסטיני. איש לא תבע דין וחשבון מהחייל. לא כתבו על זה בעיתונות הזרה, ושגרירים מהמערב לא גינו את המעשים האלה.

בזמן הפשיטה האחרונה של הצבא לג'נין, חייל תועד יורה באופן ישיר על מצלמת עיתונות עד שהמצלמה נפלה מהחצובה ועלתה באש.

ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה המחייבת הגשת ידיעות לצנזורה. חיילים מפנים צלם פלסטיני במסיק זיתים בבורקא (צילום: אורן זיו)

פגיעה בעיתונאים פלסטינים היא שגרה. חיילים מפנים צלם פלסטיני במסיק זיתים בבורקא (צילום: אורן זיו)

הרשות לענייני אסירים ואסירים לשעבר ברשות הפלסטינית פרסמה דו"ח ביום העיתונות הבינלאומי בתחילת יולי השנה, שלפיו כוחות הכיבוש עדיין מחזיקים במעצר 16 עיתונאים פלסטינים, מתוכם ארבעה במעצר מנהלי.

מדובר צה"ל נמסר: "ההתנהלות באשר לאופן העיכוב ולאיזוק העיתונאי תבדק. איש ביטחון אזרחי הותקף מוקדם יותר היום (שבת) סמוך לחוות מעון על ידי פלסטינים. כוחות הביטחון הגיעו למקום ותיחקרו את האירוע. עם הגעתם הבחינו גם בעיתונאי. בשל החשד כי היה מעורב באירוע, נגבתה ממנו עדות ע"י המשטרה והוא עוכב והועבר למוצב צבאי סמוך.

העיתונאי התבקש למסור תיעוד של החיכוך שהיה ברשותו, והוא שוחרר לאחר שהתברר כי לא לקח חלק באירוע האלים."

הערת המערכת: במהלך האירוע, גורמים בצבא שעמדנו בקשר איתם אמרו שבאסל לא חשוד בדבר אלא נדרש כעד. מתגובת הצבא עכשיו עולה כי באסל נחקר על ידי המשטרה, אולם הוא מכחיש זאת בעדותו. דרישת החיילים, כפי שעולה מעדותו של באסל, לחשוף בפניהם חומרים שברשותו פוגעת בשליחותו העיתונאית המוגנת.

ארגון העיתונאים והעיתונאיות מסר בתגובה לאירוע כי הוא "נחרד מעיכובו של באסל עדרה, עיתונאי 'שיחה מקומית' ו'מגזין 972+', בידי חיילים בדרום הר חברון". הארגון מסר עוד: "זהו יחס מחפיר לעיתונאי ופגיעה קשה בחופש העיתונות, ואנחנו דורשים מהצבא לנקוט צעדים נגד האחראים, ולפרסם פומבית נהלים ברורים לגבי הגנה על עיתונאים וחסיון עיתונאים באזורי הסיקור."

* הכתבה נערכה לצורכי דיוק והבהרה לאחר שעלתה לאתר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf