השקר של הקפאת הבניה בירושלים

הריסות הבתים של פלסטינים במזרח העיר לא פסקו. גם לא הפינויים. בשכונות הישראליות מעבר לקו הירוק הבולדוזרים אף פעם לא הפסיקו לעבוד. אז על איזו הקפאה מחו השבוע שרי הימין?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: אביב טטרסקי

אין הקפאת בניה. בניגוד להצהרות של אנשי ימין דוגמת ברקת ובנט, הבניה בירושלים לא הוקפאה והמנופים והבולדוזרים פועלים במרץ בשכונות הישראליות שמעבר לקו הירוק בירושלים. אלפי יחידות דיור בהרחבות של גילה, הר חומה, רמות, פסגת זאב ובקרוב גם רמת שלמה. הן לא רק מספקות דיור לישראלים. הן קובעות עובדות בשטח במטרה לסבך ולהקשות על חלוקת העיר והגעה להסדר של שתי מדינות. זה כמובן לא מפריע לשרים בממשלה לזעוק נגד "הקפאת בניה".

יש הקפאה של תכניות ומכרזי בניה בירושלים. בשנת 2012 אושרו תכניות בהיקף של למעלה מ-6,000 יחידות דיור מעבר לקו הירוק בירושלים. בשנת 2013 ובשלושת החודשים הראשונים של 2014 פרסמה ישראל מכרזים לכמעט 2,500 יחידות דיור ברמת שלמה, גילה וכו'. אבל מאז נכשל המשא ומתן בחסות ג'ון קרי באפריל 2014, ישראל כמעט ולא מפרסמת מכרזים ועל קידום תכניות בניה גם אין מה לדבר. את העובדה הזו צריכים לקחת לתשומת ליבם כל אלו – מימין ומשמאל – שמספידים את פתרון שתי המדינות. תוקפו לא פג ואם משהו מונע אותו זה רצון פוליטי ולא המציאות בשטח.

יש הקפאה של בניה לפלסטינים. למרות מצוקת בניה חריפה העירייה והממשלה מכשילות שוב ושוב תכניות לפיתוח השכונות הפלסטיניות של העיר. ועדיין, את המחסור באלפי כיתות לימוד, טיפות חלב ושאר מבני ציבור מסבירים אנשי העירייה בלי להסמיק ב"היעדר קרקע בייעוד מתאים". תשאלו את תושבי העיר העתיקה. תשאלו את תושבי צור באהר. תשאלו את תושבי עיסאויה או את שכניהם מא-טור שכונות בהן אחרי שנים של עבודה סיזיפית והשקעה של מאות אלפי שקלים מכספם, החליטה העירייה לחזור בה מהבטחותיה: למרות שהכנת תכניות המתאר נעשתה בתיאום הדוק עם העירייה קידמה זו לבסוף את גן לאומי מורדות הר הצופים באותו שטח והורידה לטמיון את ההשקעה האדירה שהושקעה בהן.

ומה לגבי 600 יחידות הדיור בבית צפאפא שאליבא דבנט "יצרו רצף טריטוריאלי בין בית לחם למלחה"? האמת היא שמדובר בשטח שרובו ככולו כבר בנוי. האישור עליו דיבר יו"ר הבית היהודי רק מגדיל את אחוזי הבניה כך שבעלי הקרקע יוכלו להוסיף לבתיהם קומה או שתיים. ואפילו את זה סירבו לאשר עד שהתושבים נאלצו לעתור לבית המשפט. את השטחים הפתוחים שנותרו ליד בית צפאפא המדינה כבר הפקיעה לצורך הקמתה של שכונה ישראלית.

> מי צריך להחליט האם להיפרד מהשטחים?

פחות בניה, יותר השתלטות על נכסים. פועלי בניין פלסטינים בהתנחלות הר חומה, מזרח ירושלים (יותם רונן / אקטיבסטילס)

בניה בהתנחלות הר חומה, מזרח ירושלים (יותם רונן / אקטיבסטילס)

למעשה, 38% מהקרקעות במזרח ירושלים הופקעו מבעליהן הפלסטינים כדי לבנות עליהן דירות לישראלים. אבל כנראה שמבחינת שר החינוך השילוב בין אי אמירת אמת להפחדה כנגד הזכות הבסיסית לקורת גג לא נקרא הסתה.

בשנים האחרונות המדינה לא אישרה אף תכנית מתאר מפורטת לשכונות פלסטיניות בעוד היא מאשרת תכניות בהיקף של 10,000 יחידות דיור בשכונות הישראליות. לצד הפגיעה בזכות לקורת גג, בהיעדר תכנון גם אין השקעה מספקת בבתי ספר, תשתיות ושירותים חברתיים. האפקט המצטבר יוצר נזק כלכלי וחברתי עצום.

אין הקפאה של הריסות בתים. מתחילת השנה גבר מאוד הלחץ של רשויות המדינה להרוס "בניה בלתי חוקית". בכפר וולאג'ה הרסה המדינה לראשונה אי פעם בניה ללא היתר בשכונה שנותקה מהעיר בידי גדר ההפרדה. בעין אל לוזה שבסילוואן נמצא מתחם ובו כ-100 יחידות דיור בסכנת הריסה מיידית. ועוד ועוד.

אין הקפאה של פינויים. בעיר העתיקה, בשייח ג'ראח, בבטן אל-הווא שבסילואן – עמותות מתנחלים בגיבוי המדינה פועלות בימים אלו לסלק מבתיהן כ-150 משפחות. עוד משפחות שיזרקו, עוד ילדים שיאבדו את ביתם.

אי אפשר לרסק כך את חלקה הפלסטיני של ירושלים בלי שגם הישראלים בעיר יסבלו קשות. בניה ישראלית לא תמנע את הצורך בפתרון מדיני אלא לכל היותר תסבך עוד ועוד את מחירו. מאידך, האפליה השיטתית נגד הפלסטינים בירושלים יוצרת עוני ועוינות ושוברת את המרקם הקהילתי במזרח העיר. זו הקרקע שמצמיחה את האלימות הקשה שהורגת ישראלים ומדרדרת עוד ועוד את ירושלים. אם לא נזרע זרעים אחרים זה מה שנמשיך לקצור.

אביב טטרסקי הוא תחקירן עמותת עיר עמים.

> המשטרה נאלצה לחשוף את נהלי הפתיחה באש, וחשפה יותר ממה שהתכוונה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
תלמידים ביום הראשון ללימודים בבית הספר ביאליק רוגוזין בדרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

תלמידים ביום הראשון ללימודים בבית הספר ביאליק רוגוזין בדרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

מועצה עצמאית לחינוך ממלכתי למען המוחלשים ונגד ההדתה

אם אנחנו רוצים לתת ייצוג פוליטי לתלמידים עם צרכים מיוחדים, לחנך את ילדינו לאור ערכי החברה החופשית, לצמצם את נזקי התחלופה המתמדת של שרי חינוך, ולתקן את האפליה בהשקעה בתלמידים ובתמיכות לגופים חיצוניים - עלינו להירתם ולסייע בהנעת הקמת המועצה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf