newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מי צריך להחליט האם להיפרד מהשטחים?

סקר שפורסם השבוע מגלה כי אם היה מתקיים בישראל משאל עם על אקזיט מהגדה המערבית, מרבית הישראלים היו בוחרים "להישאר". אבל האם זו בכלל החלטה של הישראלים?

מאת:

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

אם היה מתקיים בישראל משאל עם בשאלה האם "לעשות אקזיט" מהגדה המערבית – כאשר מרבית ההתנחלויות נשארות בידינו – רק 41 אחוזים מהישראלים, יהודים וערבים, היו מצביעים "לעזוב", כך עולה מסקר "מדד השלום" של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם השבוע. על פי הסקר רק 36 אחוזים היו מצביעים בעד "לעזוב" כאשר מצמצמים את קבוצת המשיבים לאזרחי ישראל היהודים בלבד.

מי יוכלו להשתתף במשאל עם כזה על עתיד השטחים? ובכן, סוקרי "מדד השלום" שאלו רק יהודים-ישראלים את השאלה הזאת ובין היהודים רק 51 אחוז ענו כי לכל האזרחים הישראלים צריכה להיות זכות הצבעה במשאל כזה. 44 אחוזים ענו כי רק ליהודים צריכה להיות זכות כזאת.

המסגור של השאלה הזאת – שמשמעותה היא האם צריך להמשיך בכיבוש של 2.5 מליון פלסטינים, או לא – והבחירה להציג אותה רק ליהודים, היא מטאפורה מתאימה כדי להדגים את יחסי הכוחות שמשחקים תפקיד בסכסוך. לפלסטינים אין זכות לקחת חלק בקביעת העתיד שלהם. וזה נכון לא רק לגבי הפלסטינים החיים תחת משטר צבאי בגדה המערבית – גם הרעיון של שלילת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות של פלסטינים אזרחי ישראל מוצג בסקר כלגיטימי.

> כך הופכת המדינה פעילים נגד הכיבוש למתנגדי משטר

מצביע בקלפי בשכונת שפירא, תל אביב (יותם רונן / אקטיבסטילס)

למי יש זכות לקבוע את גורל השטחים הכבושים? מצביע בקלפי בשכונת שפירא, תל אביב (יותם רונן / אקטיבסטילס)

הסוקרים שניסחו את השאלה הזאת קיבלו השראה מהברקסיט הבריטי בחודש שעבר. במשאל העם שנערך בממלכה התבקשו אזרחי בריטניה להצביע האם הם רוצים לעזור את האיחוד האירופי. בואו נחזור על זה שוב – אזרחי בריטניה התבקשו להכריע לגבי הגורל של עצמם.

שנה וחצי קודם לכן ערכה סקוטלנד משאל עם באופן דומה, בשאלה האם להיפרד מבריטניה. במהלך ההצבעה הורשו האזרחים הסקוטיים להחליט על גורל מדינתם: מי יהיו שליטיהם, כיצד תיראה החוקה שלהם ותחת דגל הם צריכים לחיות. לאזרחי אנגליה, ויילס וצפון אירלנד לא היתה כל זכות הצבעה בנושא. רק לסקוטים.

אבל לפלסטינים אין את המותרות להחליט על גורלם, לא במשאל עם ולא בדרך אחרת.

ואכן, נתון נוסף שעולה מ"מדד השלום" אולי מטריד אף יותר. הנסקרים נשאלו מה לדעתם יקרה אם השלטון הישראלי בשטחי הגדה המערבית יימשך לאורך זמן, והתבקשו לציין מהי האפשרות המועדפת עליהם. כמעט 55 אחוזים מהנשאלים בחרו בתשובות שלא ניתן לתאר אלא כמשטר אפרטהייד: שבו ליהודים בגדה המערבית יש יותר זכויות מלפלסטינים שחיים באותו שטח; שבו יהודים יכולים להצביע ופלסטינים לא; שבו יהודים חיים תחת חוק אחד, ועבור הפלסטינים יש חוק אחר. (22.7 אחוזים מהנסקרים השיבו כי הם בעד הנצחת המצב הקיים ועוד 32 אחוזים אמרו כי הם היו רוצים שישראל תספח את הגדה המערבית אבל שלא יינתנו לפלסטינים זכויות שוות לאלו של הישראלים).

הפלסטינים מעולם לא נתנו את הסכמתם לחיות תחת שליטה ישראלית. הסכמה שהיא אחד מיסודות הדמוקרטיה. ומעצם טבעו של משטר צבאי לפלסטינים אין זכות להכריע או להביע דעה לגבי גורלם.

אבל לישראלים אין זכות דמוקרטית לקבוע את עתידם של הפלסטינים, או של כל אחד אחר שהוא לא הם לצורך העניין. לישראלים יש הזכות לקבוע רק את עתידם שלהם – האם הם רוצים שהמדינה שלהם תהיה דמוקרטית. ואם אנחנו בוחרים להיות מדינה דמוקרטית, זה אומר שהאנשים היחידים שיכולים להחליט ולהצביע על גורל פלסטין צריכים להיות הפלסטינים.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+ ותורגם על ידי יעל מרום.

> תיקים באפלה: הוארך צו איסור פרסום על הרג האחים בקלנדיה ע"י מאבטחים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פרופ' רפאל גרינברג (צילום: אורן זיו)

"אנחנו אמורים להיות גאים ולבנות עתיד חדש, והעתיקות שלנו מורידות אותנו כל הזמן". פרופ' רפאל (רפי) גרינברג (צילום: אורן זיו)

"האסונות שלנו נחגגים בארכיאולוגיה. אנחנו ממש קבלני חורבן"

ספרם החדש של הארכיאולוגים רפי גרינברג ויאניס חמילקיס עוסק בשימוש הדומה שנעשה בארכיאולוגיה קולוניאלית בישראל וביוון לצורך ביסוס הזהות המערבית ומחיקת שכבות היסטוריות "עודפות" בדרך אל העבר המכונן. אבל הארץ שלנו, מזכיר גרינברג, אינה לבנה. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf