המשטרה נאלצה לחשוף את נהלי הפתיחה באש, וחשפה יותר ממה שהתכוונה
בעקבות עתירה של "עדאלה" נאלצה המשטרה לחשוף את נהלי הפתיחה שלה באש. מהמסמך עולה כי לשוטרים יש רישיון לירות אש חיה לעבר מיידי אבנים, משליכי בקבוקי תבערה ויורי זיקוקין. המשטרה ניסתה לצנזר חלק מהנוהל, אך נכשלה בכך מסיבות טכניות
בעקבות עתירה שהגיש ארגון "עדאלה" נאלצה אתמול (שני) משטרת ישראל לחשוף לציבור את נהלי הפתיחה באש שלה. חלקים במסמך שהעבירה המשטרה ל"עדאלה" נמחקו בטוש שחור, אולם ההשחרה של המשטרה הייתה שלומיאלית במיוחד, כך שכל אדם עם עיניים בראשו ובטח למי שיש תוכנה גרפית בסיסית, כפי שהדגים עידו קינן בקלות רבה, יכול לגלות את מה שניסתה המשטרה להסתיר. כך גם ניתנה לנו האפשרות להביא בפניכם את פרטי המסמך.
נהלי הפתיחה באש של משטרת ישראל, אשר היו חסויים עד אתמול, נקבעו בדצמבר האחרון בעקבות ההסלמה במצב הבטחוני בירושלים. הנוהל קובע מתי מותר לשוטר לשלוף את נשקו ולירות. מן הפרטים הגלויים במסמך שהעבירה המשטרה לעדאלה עולה, בין היתר, כי המשטרה מתירה לשוטרים ירי של אש חיה לעבר מיידי אבנים וזיקוקים.
המסמך כמובן אינו מגדיר קבוצת אוכלוסיה ספציפית עליה ייושם הנוהל, אולם על פי עו"ד מוחמד בסאם מארגון עדאלה "ברור שהנוהל אינו מכוון כלפי מיידי אבנים באשר הם, אלא נכתב ספציפית ביחס לבני נוער פלסטינים". בעבר כתבנו על האיפוק שמפגינים המשטרה והצבא כאשר מדובר בזורקי אבנים יהודים, איפוק שלא חל כשמדובר במיידי אבנים פלסטינים.
> תיקים באפלה: הוארך צו איסור פרסום על הרג האחים בקלנדיה ע"י מאבטחים
המסמך מפרט את הנוהל הרגיל לפתיחה באש, ומצורפים אליו נספחים המיועדים למקרים ספציפיים. מכיוון שהדבר נוגע לכל אחת ואחד מאיתנו, נביא את פרטי הנוהל בקיצור.
אלה הם השלבים אותם צריך לעבור שוטר לפני שהוא יורה בנשקו:
1. לשקול היטב אם ראוי לפתוח בנוהל.
2. לצעוק בעברית, אנגלית, או ערבית, "משטרה, עצור או שאני יורה".
3. במידה ולא עצר החשוד, ולאחר וידוא שאין בפעולת הירי משום סיכון לנפש או לרכוש, לירות יריית אזהרה באוויר.
4. במידה ועדיין החשוד לא עצר, לירות ירי מכוון לעבר רגלי החשוד. בשום פנים ואופן אין לירות לעבר פלג גופו העליון.
5. אסור לירות בחשוד שאינו מהווה סכנה, אסור לירות באדם שהרים את ידיו, אסור לירות באדם שכבר נפגע מירי.
6. אם החשוד נושא נשק, אפשר לירות בו.
7. אם השוטר יורה לצורך הגנה עצמית, מותר לדלג על כל השלבים המוזכרים מעלה ולירות.
עד כאן הנוהל ה"רגיל". אבל לנוהל הזה יש נלווה נספח א', המיועד לטיפול במיידי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים. אותו נספח א' בעצם מעניק לשוטרים כרטיס פתוח לשימוש בנשק. הנספח הנ"ל, שאושר על ידי ראש הממשלה והיועמ"ש בספטמבר 2015, זמן קצר לפני פרוץ גל האלימות, מפרט את המקרים בהם אפשר לוותר על הנוהל המסודר למעצר חשודים, ופשוט להשתמש בתחמושת חיה: "שוטר רשאי לפתוח באש לעבר אדם שנראה בבירור שהוא משליך, או עומד להשליך, בקבוק תבערה, או יורה, או עומד לירות, זיקוקין בכינון ישיר על מנת למנוע את הסכנה".
כשמדובר במיידי אבנים, גם כאן מאפשר הנוהל ירי חי במידה וקיים שימוש ברוגטקה, או אם האבנים נזרקות לעבר מכוניות, או כשהן נזרקות מגגות. הנוהל אינו מבחין בין מצבים שונים של זריקת אבנים ולעבר מי הן נזרקות, דוגמת רכבים בתנועה לעומת כוחות שיטור ממוגנים וחמושים.
עו"ד מוחמד בסאם, שכתב את העתירה, אומר כי "הנוהל החדש מאפשר לשוטרים לנהוג באופן חסר רסן ונפשע. הסיכוי שאירועים כגון יידוי אבנים או ירי זיקוקין יהוו סכנת חיים הוא קלוש ביותר, ואין ספק שניתן להתמודד עם אירועים שכאלה באמצעים לא קטלניים. אולם הנוהל החדש מתייחס לאירועים אלו כאל פעולות מלחמתיות, נותן לגיטימציה לאצבע קלה על ההדק, ובכך מתיר את דמם ואת חייהם של נערים פלסטינים. ההוראות החדשות מנוגדות להנחיות הכלליות שכבר קיימות, לפיהן השימוש בנשק קטלני מותר רק כאשר יש חשש ממשי לפגיעה בנפש של שוטר או אחרים, ואין כל דרך אחרת למנוע את הפגיעה האפשרית. בנוסף, ברור כי הנוהל אינו מכוון כלפי מיידי אבנים באשר הם, אלא נכתב ספציפית ביחס לבני נוער פלסטינים".
מה שהטוש המשטרתי לא הצליח להסתיר
אך, כאמור, המשטרה לא הצליחה להתמודד עם המשימה של השחרת המסמך בצורה יעילה, והניסיון למנוע חשיפת חלק מהמידע לא צלח. כך הצלחנו ללמוד, למשל, כי הנוהל אינו מאפשר לשוטרים לירות לעבר רכב בו יושב בן ערובה, והוא כן מאפשר לשוטרים לירות ללא חשש מעונש כאשר הם חושדים שהחשוד עלול להיות מחבל מתאבד.
חלק נוסף בנוהל, שלא נחשף והושמט לחלוטין מהנוהל שהועבר ל"עדאלה", הוא "נספח ב'" שההשחרה הקלוקלת מאפשרת ללמוד כי הוא מפרט באילו מקרים מותר למשטרה להשתמש ברובה "רוגר" בקוטר 0.22, הנמצא בשימוש נרחב על ידי צה"ל בגדה. רובה זה כבר גבה קרבנות רבים למרות שהוא מתואר כנשק "אל-הרג".
כעת, על מנת לחשוף את כל הנהלים והנספחים המאפשרים למשטרה לפתוח באש, מתכוון ארגון עדאלה לעתור לבית המשפט כדי שיחייב את המשטרה לספר לכולנו מתי מותר לה, ומתי אסור לה, לירות בנו.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן