newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הציגו ראיות לאונס, והוכרזו כארגון טרור

בכיר לשעבר במשרד החוץ האמריקאי: מידע על תקיפה מינית של קטין במעצר, שהעביר סניף פלסטין של הארגון להגנה על ילדים, נמצא אמין והועבר לישראל ביולי 2021; למחרת פשט הצבא על משרדי הארגון. מנכ"ל הארגון: המידע שהעברנו לאמריקאים מייצג רק אחוז ממה שקורה

מאת:
הכניסה למתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים, ב-2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

משרד החוץ האמריקאי ביקש הבהרות מישראל לגבי חשד לאונס של עציר פלסטיני בן 15. הכניסה למתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים, ב-2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

משרד החוץ האמריקאי ביקש הבהרות מישראל לגבי חשד לאונס של עציר פלסטיני על ידי חוקר ישראלי במתקן כליאה בירושלים, לאחר שהגיע למסקנה שדו"ח שפרסם ארגון זכויות פלסטיני על המקרה "נמצא אמין", כך אומר ל"שיחה מקומית" בכיר לשעבר במשרד החוץ האמריקאי.

לפי הבכיר, יום לאחר שהשגרירות האמריקאית בירושלים שלחה אימיל למשרד החוץ הישראלי בנדון, הצבא פשט על משרדי ארגון זכויות האדם הפלסטיני שפרסם את הדיווח, והחרים שם ציוד ומחשבים. ארבעה חודשים מאוחר יותר, באוקטובר 2021, ישראל הכריזה על הארגון כ"ארגון טרור", יחד עם עוד חמישה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים.

"שיחה מקומית" חשפה בזמנו כי במסמך של השב"כ, שעליו הסתמכה המדינה כדי להוציא את הארגונים מחוץ לחוק, "לא היו עדויות קונקרטיות". לפחות תשע מדינות אירופיות הודיעו מאז כי הן דוחות את הטענות הישראליות כאילו הארגונים האלה תומכים בטרור וחזרו לממן אותם.

מדובר בדו"ח שפרסם ארגון DCIP ("הגנה בינלאומית על ילדים, סניף פלסטין") בפברואר 2021. לפי הדו"ח, חוקר ישראלי במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים אנס באמצעות מכשיר קהה נער פלסטיני בן 15, שנעצר ב-13 בינואר על ידי משמר הגבול בביתו במזרח ירושלים. הדו"ח הסתמך על עדותו של הנער ועל "תיעוד" נוסף, שלא פורט.

ג'וש פול, שניהל במשך 11 שנים את מחלקת היחסים עם הקונגרס והציבור במשרד לעניינים פוליטיים-צבאיים במחלקת המדינה (משרד החוץ האמריקאי), התפטר מתפקידו באמצע אוקטובר, במחאה על "התמיכה העיוורת והחד צדדית" של ממשל ביידן בישראל בעימות שלה מול חמאס. במכתב ההתפטרות שלו תיאר את ההחלטה של הנשיא ג'ו ביידן לספק לישראל נשק ותחמושת באופן כמעט בלתי מוגבל, כמהלך "קצר ראות, הרסני, לא צודק ומנוגד לעצם הערכים שאנחנו תומכים בהם בפומבי". התמיכה האמריקאית בתגובה הצבאית הישראלית וב"סטטוס קוו של הכיבוש", כתב פול, "רק תוביל ליותר ויותר סבל, גם לישראלים וגם לפלסטינים".

מאז התפטרותו הפך פול למבקר פומבי חריף של התמיכה הבלתי מסויגת של ממשל ביידן בישראל במלחמה בעזה. בראיון לכריסטיאן אמנפור ב-CNN לפני כשבועיים, ציטט פול את מקרה האונס לכאורה כדוגמה לסטנדרט הכפול שנוהג הממשל האמריקאי – ביקורת קשה כלפי הפלסטינים וסלחנות כלפי ישראל.

"הייתי חלק מתהליך (בדיקת) זכויות אדם לגבי נשק שנמכר לישראל", סיפר פול לאמנפור. "ארגון צדקה (DCIP) פלסטיני הסב את תשומת לבנו לאונס של נער במגרש הרוסים בירושלים. בחנו את ההאשמות האלה, האמנו שהן אמינות והצגנו אותן בפני ממשלת ישראל. ומה קרה למחרת? צה"ל נכנס למשרדים של DCIP ולקח את כל המחשבים שלהם".

קטע מתוך הראיון של ג'וש פול עם כריסטיאן אמנפור

בשיחה עם "שיחה מקומית" חזר פול על הטענות שהשמיע ב-CNN. הוא סיפר שהשגרירות בישראל ערכה "בחינה עצמאית" של המידע שעלה מהדו"ח של DCIP, לצד מה שמסר הארגון. לדבריו המידע "הועבר למשרד החוץ הישראלי באמצעות אימייל ששלחה השגרירות האמריקאית בירושלים ב-28 ביולי 2021". באימייל, אמר פול, התבקשה ישראל לספק מידע על המקרה ואם ננקטו צעדים נגד האחראים.

בשגרירות האמריקאית סירבו לומר ל"שיחה מקומית" אם אכן בדקו את התלונה לגבי האונס במעצר, מה העלתה הבדיקה, אם אכן שלחו אימייל למשרד החוץ הישראלי ואיזו תשובה קיבלו, אם בכלל. "איננו מתייחסים לתקשורת דיפלומטית", נאמר בתגובת השגרירות.  מדוברות משרד החוץ הישראלי נמסר כי הם "לא הצליחו לאתר" אימייל כזה שנשלח אליהם.

ייתכן מאוד שכאשר פול מדבר על "מידע אמין", הוא מתייחס למה שמכונה "חוק ליהיי", האוסר על הממשל האמריקאי לממן יחידות שיש לגביהן "מידע אמין", שביצעו "הפרות חמורות של זכויות אדם". לפי האתר של המשרד לביטחון וזכויות אדם במשרד החוץ האמריקאי, אונס נחשב כאחת מההפרות המחייבות את הממשל להפסיק מימון ליחידה המבצעת אותו.

לפי האתר, "מידע אמין" יכול להיחשב גם מידע שמגיע מארגוני זכויות אדם, שנבדק על ידי אנליסטים במשרד החוץ האמריקאי, והוא לא חייב להיות באיכות של תשתית לכתב אישום. בכיר לשעבר במשרד החוץ האמריקאי מסביר כי בעוד שלגבי כל מדינות העולם, די בהחלטה של אחת ממחלקות המשרד כי קיים "מידע אמין" לגבי הפרת זכויות אדם ביחידה מסוימת כדי להפסיק לה באופן חד צדדי את הסיוע, לגבי ישראל קיים הליך מיוחד, הכולל דיון בפורום מיוחד במשרד החוץ, ומתן אפשרות לממשלת ישראל להגיב. ההחלטה הסופית לגבי הפסקת סיוע ליחידה ישראלית המפרה לכאורה זכויות אדם נמצאת בידי שר החוץ עצמו.

ככל הידוע, משרד החוץ האמריקאי מעולם לא מצא שיחידה ישראלית הפרה זכויות אדם, בעוד שמדי שנה מתקבלות החלטות להפסקת סיוע לכ-5,000 יחידות בצבאות שונים בעולם בגלל הפרת זכויות אדם. "התהליך לא עובד", אמר הבכיר שלעבר ביחס לפיקוח על ישראל.

הצבא פשט על משרדי DCIP בחמש וחצי בבוקר 29 ביולי 2021, יום אחרי התאריך שבו, לדברי פול, נשלח המייל למשרד החוץ הישראלי. בהודעה רשמית של הארגון, שנמסרה מיד לאחר הפשיטה, נאמר כי אחרי שפרצו את דלת הכניסה, חיילים לקחו "שישה מחשבים, שני מחשבים ניידים, דיסקים קשיחים ותיקי לקוחות הנוגעים לעצורים ילדים פלסטינים שעורכי דין של DCIP מייצגים בבתי משפט צבאיים ישראליים".

הפשיטה על משרדי DCIP ב-29 ביולי 2021

"החלטנו לדפוק על כל הדלתות"

ח'אלד קוזמר, מנכ"ל DCIP אמר ל"שיחה מקומית" כי "הופתע ושמח" לשמוע את פול "מביע תסכול" מהעובדה שהממשל האמריקאי התעלם מהתלונות על הפרת זכויות אדם בידי ישראל. קוזמר אמר שבארגון שלו לא האמינו שהאמריקאים יעשו משהו עם הדיווח שלהם, "אבל החלטנו לדפוק על כל הדלתות כדי לדרוש דין וחשבון מהפושעים".

הדו"חות האמריקאיים לגבי הפרות זכויות אדם בידי ישראל, אמר קוזמר, "מייצגים אחוז אחד ממה שקורה, אבל החלטנו לספק להם הוכחה שזה קורה". קוזמר אמר שלא ידע שהאמריקאים ניהלו בחינה עצמאית של המקרה.

לפי הדו"ח שפרסם ארגונו של קוזמר בפברואר 2021, הנער הפלסטיני ממזרח ירושלים נלקח למתקן החקירות במגרש הרוסים מביתו, בו שהה במעצר בית לאחר שנעצר כמה חודשים קודם לכן. בדו"ח נאמר כי על פי תיעוד שאסף הארגון, הנער אולץ לשבת באולם מעבר, כפות ובעיניים מכוסות, ועוברים ושבים פגעו בו פיזית.

"מדי שתיים-שלוש דקות, בא מישהו ונתן לי סטירה, אגרוף או בעט בי", העיד הנער ל-DCIP, "שתקתי ולא אמרתי כלום. לא ידעתי מה קורה, אבל זה היה כואב ומעייף".

הנער הועבר, לדבריו, מאוחר יותר לחדר חקירות. "גבר נכנס לחדר ואמר לי שקוראים לו קפטן כמאל" העיד הנער בפני הארגון. "הוא בעט בי והיכה אותי באגרופים בעודו צועק ואומר שאני מוכרח להגיד לו מה עשיתי. כל פעם שאמרתי לו שלא עשיתי כלום, הוא היכה אותי חזק יותר. הוא איים לתת לי מכת חשמל, אבל אמרתי לו שלא עשיתי כלום".

ח׳אלד קוזמר, מנכ״ל DCI P (צילום: אורן זיו)

לא האמינו שהאמריקאים יעשו משהו עם הדיווח שלהם. ח'אלד קוזמר, מנכ"ל DCI-P (צילום: אורן זיו)

הנער טען כי החוקר הזה הפיל אותו ארצה בשעה שעיניו מכוסות, ואנס אותו באמצעות חפץ, כך לפי "תיעוד" שאספו ב-DCIP. לדברי הנער, האיש איים עליו שהאלימות המינית נגדו תימשך, אלא אם יודה בעבירות המיוחסות לו.

לפי עדותו, הנער אולץ אחר כך לעמוד מול הקיר, ואותו איש גרם לו לכאב חריף באיבר המין שלו. "אין מילים לתאר את הרגע הזה", אמר הנער ל-DCIP. לדבריו, האיש איים עליו שהאלימות הגופנית והמינית כלפי תימשך, אם יספר לעורך דינו מה שקרה.

לאחר מכן, לפי עדותו, השוטרים העבירו אותו לחדר אחר, שם פגש עורך דין, ומאוחר יותר הוא נחקר שוב על ידי חוקר אחר, שלטענתו נקט נגדו בלשון מאיימת. הוא שוחרר ממעצר כעבור ארבעה ימים ונשלח למעצר בית. "מה שהם עשו לי היה מאוד דכאני ומשפיל", אמר הנער ל-DCIP.

קוזמר, שהצטרף לארגון עוד כשהיה ארגון ישראלי-פלסטיני משותף, ב-1995, מספר שבקריירה הארוכה שלו של טיפול בילדים פלסטינים שנעצרו, הוא נתקל במקרים רבים של איומים בפגיעה מינית, אולם מקרה כזה של אונס לכאורה הוא נדיר. "זה עניין מאוד רגיש, לא קל לילד לספר את זה, זה פוגע בכבוד שלו", אמר קוזמר. הוא סיפר שהם שאלו את הנער שאלות רבות כדי לוודא שהוא לא משקר, והגיעו למסקנה שהוא דובר אמת.

למרות זאת, קוזמר אומר שהם החליטו לא להגיש תלונה לשלטונות הישראליים, "לא משום שלא האמנו לילד, אלא משום שאנחנו לא מאמינים למערכת", שלדבריו יש בה "אפס דין וחשבון" וסוגרת "95% מהתלונות בלי לחקור", כפי שמראים לדבריו נתוני "בצלם". בארגון גם חששו שאם יגיש תלונה, הנער יהיה חשוף לאיומים מצד מערכת המשפט הישראלית. "לא רצינו לפתוח את הפצע הזה", הוא אמר, והוסיף כי הם הפנו את המשפחה לתמיכה נפשית בנער.

יצוין כי בתחקיר נרחב של מגזין 972+ לגבי התעללות בעצירים פלסטינים מאז 7 באוקטובר, שפורסם גם ב"שיחה מקומית", צוטטו עדויות של עצירה פלסטינית שאיימו עלה באונס של עצירים שהוכו באיברי המין שלהם.

>> "היה כבר עדיף שיירו בנו": פלסטינים מעידים על התעללות בכלא

קוזמר רואה בדברים של פול הוכחה לכך שהפשיטה על משרדי ארגונו ביולי 2021, וההכרזה עליו כארגון טרור באוקטובר 2021, נעשו "בגלל הפעילות שלנו להגנה על ילדים. במקום לפעול נגד הפושע, הם פעלו נגד מי שדיווח עליו".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי הפנייה של "שיחה מקומית" "חסרה בפרטים מהותיים", שכן אין בה את שם הקטין ואת שם החוקר. המשטרה לא התייחסה לשאלה אם פנו אליהם ממשרד החוץ ב-2021 בנוגע למקרה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf