הצבא מונע מאמן לנסוע לפתיחת תערוכה שלו בניו יורק
האמן הפלסטיני ח'אלד ג'ראר נוסע תכופות להציג את יצירותיו בעולם. חותמת הדרכון שיצר ל"מדינת פלסטין" היא מהמוכרות בעבודותיו. הפעם, כשהגיע למעבר אלנבי, הצבא פשוט אסר עליו לצאת
כותבת אורחת: נועה יחוט
ח'אלד ג'ראר, אמן פלסטיני חשוב המתגורר ברמאללה, היה אמור ברגעים אלה להיות בניו-יורק, בתערוכה במוזיאון החדש לאמנות עכשווית במנהטן. אלא שישראל אינה מתירה לו לצאת.
ג'ראר הגיע לגשר אלנבי ביום ראשון האחרון בשעה שלוש אחרי הצהריים. אולם במקום לחצות לירדן, כפי שעשה פעמים רבות בשנים האחרונות, נאמר לו כי הוא אינו מורשה לצאת "מסיבות בטחוניות". לאחר המתנה של עשר שעות, הוא שב לביתו בסביבות אחת בלילה.
> החשמל והאוכל שאנו מספקים לעזה הם בדיוק ההוכחה למצור
חאלד ג'ראר
ג'ראר בן ה-38 סיפר לשיחה מקומית כי לעשרות פלסטינים נאמר לשוב על עקבותיהם במהלך הזמן שהמתין במעבר הגבול, וזאת למרות שאחרים הורשו לעבור. אין לו מושג מדוע סורבה יציאתו, לאור העובדה שבמהלך השנים האחרונות הרבה לנסוע על מנת להציג את עבודותיו, ומעולם לא נתקל בבעיה. הוא הסביר:
לאחר המתנה ממושכת מאוד ומבלי להבין את המתרחש, נאמר לי כי בשל "סיבות בטחוניות" נאסר עליי לנסוע עד הראשון באוגוסט. כרגע המשמעות היא שהחמצתי את הטיסה שלי מעמאן לניו יורק, שאחמיץ את ערב הפתיחה של התערוכה במוזיאון החדש, וגם את הדיון ביצירותיי עם למיה ג'וריג', שריף קיוואן ונטלי בל, שאמור להתקיים ב-16 ביולי.
אתמול היה היום הארוך בחיי, יום של השפלה. חשתי גזענות של ממש מצדם של אנשי הביטחון בגשר אלנבי. חייל אחד שוחח עם המפקד שלו וכינה אותי "זבל". צעקתי עליו שאני לא זבל ושהוא גס רוח אם הוא מכנה אותי כך. איש לא הקשיב לי, כאילו איני קיים.
גשר אלנבי הוא נקודת הכניסה והיציאה היחידה עבור פלסטינים החיים בגדה המערבית הכבושה. מעבר הגבול נמצא בשליטתה של ישראל, שסוגרת אותו לעתים תכופות בפני כל הפלסטינים. במהלך החיפושים אחר שלושת הנערים הישראלים שנמצאו מתים ב-30 ביוני, ישראל הטילה איסור גורף על יציאה ממעבר אלנבי לכל תושבי חברון – מהלך שגונה על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בשל היותו ענישה קולקטיבית.
ח'אלד ג'ראר, אמן מולטימדיה המתגורר ברמאללה, ידוע בעיקר בשל הפרויקט שלו "לחיות ולעבוד בפלסטין", במהלכו יצר חותמת דרכון של "מדינת פלסטין" ובולים שעיצב כביטוי לריבונות ולהתנגדות לכיבוש. לאחרונה יצר סרט דוקומנטרי בן 70 דקות בשם "מסתננים", אודות הסיכונים שלוקחים פלסטינים כשהם מחפשים דרך לעקוף את החומה המפרידה בינם לבין ישראל כמו גם בינם לבין חלקים נרחבים בגדה המערבית. הסרט, שזכה בחמישה פרסים בינלאומיים, יוצג בתערוכה במוזיאון החדש בניו יורק.
> לצאת מהכלוב: יום במעבר הגבול באלנבי, ובחורה מתולתלת
הבול "מדינת פלסטין" שיצר ג'ראר. גרמניה, צ'כיה, הולנד נורבגיה ובלגיה נמנו עם המדינות שהדפיסו את הבול.
טריילר הסרט "מסתננים"
ג'ראר נוסע תכופות לצרכי הצגת עבודותיו ברחבי העולם. לשם המחשה, ניתן לראות רשימה של כל הפסטיבלים ששמו מופיע בהם בלינק הזה. הוא אכן הופיע במרביתם. בחודש שעבר הוא קיבל אישור להגיע לירושלים לשם ריאיון בקונסוליה האמריקנית; רק לפני שבועיים שב מתערוכה בפריז.
לא ברור בשל אילו סיבות בטחוניות ג'ראר ושאר האנשים סורבו לצאת, ולמעשה נותרו לכודים בגדה המערבית. גם לא ממש ברור איך – והאם – ההסלמה הכללית הפכה אותו לאיום בטחוני בשבועיים שעברו מאז נסיעתו האחרונה, ומדוע הוא, כמו גם שאר האנשים שסורבו, לא יהוו עוד איום כזה אחרי ה-1 באוגוסט.
פנינו למנהל האזרחי – הגוף הצבאי בעל השם המטעה, ששולט על תנועת פלסטינים מתוך ואל תחומי הגדה המערבית – כדי לשאול מדוע סורבה יציאתם של ג'ראר ועשרות אחרים. עד עתה לא התקבלה תשובה בעניין. הפוסט יעודכן אם וכאשר תגיע תגובה.
* נועה יחוט היא עובדת באיגוד האמריקאי לזכויות אזרחויות בניו יורק ועורכת באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית ב-972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
