newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפתרון למלחמה בעוני יבוא מהרחובות, ולא מוועדות

ועדת אלאלוף למלחמה בעוני: הדיון האחרון של "הוועדה השקופה ביותר בתולדות המדינה" נסגר בפני הציבור והתקשורת. נושא קצבאות הבטחת הכנסה וילדים יועבר ככל הנראה לוועדה חדשה שתוקם

מאת:

כתב: נתן שקרצ'י

בשבוע שעבר התכנסה ועדת אלאלוף למלחמה בעוני לדיון במסקנות שלה. הדיון היה סגור לציבור ולתקשורת. בתחילת דיוני הועדה התגאה שר הרווחה שזו תהיה הועדה השקופה ביותר בתולדות המדינה. זה לא קרה.

בדרך לדיון הנחתי שחלק מהסיבה שהוא יהיה סגור היא שישנו חוסר שביעות רצון בקרב חברי הוועדה מכך שחלק נכבד מההמלצות שלהם, בעיקר אלו העוסקות בהעלאת קצבאות הבטחת ההכנסה וקצבאות הילדים, מתכרסמות לגמרי על ידי משרד האוצר. התברר שצדקתי, וגם צפיתי את זה חודש וחצי לפני שהדיון הזה התרחש.

> דיוני הוועדה למלחמה בעוני חושפים חוסר מקצועיות חמור

עוד לפני הדיון הפתוח הראשון טענתי שזו הולכת להיות ועדה לא רצינית שבמקרה הטוב תזרוק פירורים לעניים. דובר על השקעה של כשישה עד שמונה מיליארד ש"ח בשנה – די מעניין, כי זה מה שידעתי מראש שהשר דיבר עליו עוד לפני שהוועדה מונתה, בהודעת הדוברת שלו לאחר הדיון בדו"ח העוני בישיבת הממשלה.

בכל מקרה, הלכתי לדיון והתכוונתי לשדר אותו גם אם דרך דלת סגורה, כי נושא העוני הוא נושא ציבורי. הסתבר שהם שינו את מקום הישיבה לחדר שסגור מאחורי שתי דלתות, שלקח לנו זמן למצוא, אבל מכיוון שעובדי המקום כבר התרגלו אלי, הם ידעו לכוון אותי לשם.

ועדת אלאלוף. הדלת והדיון סגורים לציבור ולתקשורת (צילום: נתן שקרצי)

ועדת אלאלוף. הדלת והדיון סגורים לציבור ולתקשורת (צילום: נתן שקרצי)

כמו שאתם יכולים לראות בתמונה, דלתות ועדת העוני סגורות בפני, כנציג הציבור והתקשורת העצמאית. אז למרות שלא הצלחנו להיכנס החלטנו, אני ונציג ארגון רבנים לזכויות אדם שהיה איתי, להתנחל על החול ולנסות להוציא מידע מחברי הוועדה היוצאים מהדיון. גם כאן עזרה לי ההיכרות עמם מימי הדיונים הקודמים.

זעם בקרב חברי הוועדה על הכוונה של האוצר לקצץ בהמלצותיהם

יו"ר הוועדה אלי אלאלוף טען במענה לשאלותינו, שהדלתות סגורות כי חברי הוועדה דורשים זאת, כדי להתבטא בחופשיות.

לעומת זאת משיחות קצרות עם חברי הוועדה האחרים, שמענו כי מאחורי הדלתות הסגורות הם הביעו זעם רב על קיצוצי האוצר בהמלצותיהם, שכנראה הצליחו מאוד. שמענו כי רובם ככולם דורשים לפרסם את המלצותיהם כפי שניתנו, ושהממשלה תחליט מה שמתאים לה לאמץ ותפעל בהתאם למה שנובע מכך לגבי ההוצאה התקציבית הנדרשת. האוצר ניסה למנוע את פרסום המלצותיהם המלאות, כדי שלא נדע עד כמה הוא כרסמו בהן, ועל מנת להסתיר את הפער שבין הרצוי של חברי הוועדה למצוי של פקידי אגף התקציבים.

בתשובה לשאלתי מה מבטיח שהמלצות הוועדה יקוימו, במיוחד כשהאוצר ובנק ישראל מדברים על קיצוץ צפוי בתקציב בהיקף גדול, טען אלאלוף שיהיה סוג כלשהו של מנגנון פיקוח. לדעתי הסיכוי שזה יקרה נמוך מאוד.

לשאלה האם ייצא דוח סופי של הוועדה – עד כמה שהבנתי מאלאלוף, התשובה היא לא. הם מצפים שהמלצות הוועדה יאומצו במלואן ושינתן להן תוקף של מסמך ממשלתי. לי אישית לא ברור ההבדל, אבל זה אומר שזהו הדוח הסופי ולא דוח ביניים.

לוועדה שדנה בעניים נותנים תקציב אפסי 

ככל שעבר הזמן, התבררה לנו מחלק מחברי הוועדה הסיבה האמיתית להרחקת התקשורת: הוועדה למלחמה בעוני הפכה לבדיחה עצובה. את שתי ההמלצות עם העלות הכי גדולה מבחינה תקציבית, העלאת קצבאות הבטחת ההכנסה והילדים, יעבירו ככל הנראה לוועדה אחרת, חדשה. חברי ועדת העוני, עתירת המומחים מכל מגזרי החברה, הקדישו חמישה חודשים בהתנדבות לדיונים, ובסוף את ההמלצות הכי רציניות שלהם מעבירים לוועדה אחרת. לוועדה שדנה בעניים נותנים תקציב אפסי, כך שיעדיה כפי שהוגדרו על ידי אלאלוף – לקצץ את העוני בחצי תוך עשור – נראים מופרכים עד מאוד.

סבר פלוצקר הרחיב על כך בידיעות אחרונות בכתבה מיום ראשון האחרון. מה שעולה ממנה הוא האיומים המרומזים ממשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לחברי הוועדה, שאם ימליצו דברים שאינם מוצאים חן בעיניהם – הדוח ייגנז. אכן, האיומים האלו היו יוצאים רע במצלמה שלי בשידור חי.

הסיבה לכך לטענתו של פלוצקר היא מחלוקת בהשקפת עולם. המיליונר מקיסריה והמיליונר מרמת אביב ג' חושבים שקצבאות רק מחמירות את העוני. השניים, שקיצצו באכזריות את שתי הקצבאות האלו, חיים באיזושהי אגדה כאילו לפני כן היו קצבאות אלו נדיבות. זאת בזמן שהנתונים של ה-OECD ובנק ישראל מראים שהקצבאות בישראל ככלל הן מהנמוכות בעולם המערבי, ונתוני העוני בישראל, ועוני של ילדים במיוחד, הם הגבוהים ב-OECD.

Broadcast live streaming video on Ustream עניים מעידים בפני ועדת אלאלוף

אפשר לחשוב ששני המנותקים האלו ניסו אי פעם להתקיים על קצבת ביטוח לאומי זעומה או השכר החציוני של 5,600 שקלים שעליו חיים כחצי מהעובדים במדינה. נתניהו במיוחד, וגם לפיד, מאמינים רק בחלוקת הכנסות כלפי מעלה (עזרה לעשירים), ולא בחלוקת הכנסות כלפי מטה (עזרה לעניים).

פלוצקר טען שלכך מתווספת אמונתם הפוליטית של מרבית שרי הממשלה כי הבעיות הבוערות של החברה הן המצוקה של מעמד הביניים, יוקר המחיה וממשל תאגידי בחברות בורסאיות. טריק נחמד: כשמעמד הביניים, כביכול, יצא ב-2011  לרחובות אמרו להם – מצבכם עוד טוב, צריך לדאוג לעניים לפניכם. עכשיו כשדנים בעניים אומרים ההפך.

הוא ממשיך וטוען שלדעתם של שר האוצר וראש הממשלה לא העוני הוא הבעיה, מה גם שהוא נתפס בעיניהם כ"ערבי וחרדי". כי ערבים וחרדים הם לא בני אדם, לא אזרחים. הם לא ראויים, לשיטתם. כבר כתבתי על כך בתחילת דיוני הוועדה, כשהבאתי הקלטה מדברי שר הרווחה שהפוכה לדבריהם. הפתרון של שר האוצר וראש הממשלה לעוני הוא האשמת העניים.

לא ציפינו שדווקא מהוועדה הזאת תבוא הבשורה

בוועדה יושבים אנשים טובים, אך חבל שבנושא כל כך רציני, במדינה שמובילה בנתוני העוני בארגון המדינות המפותחות, מספיקות כמה ישיבות של ועדה שבהן לא התייחסו לחלק נכבד מהנושאים שקשורים לעוני, לא הייתה הקשבה מספקת לאנשים שחיים בעוני, וכשחברי הוועדה כבר הכינו הצעות לשיפור המצב – גם בהן מקצצים.

ביום ראשון הם יתכנסו שוב, לדבר בעיקר על ההמלצות להעלות את קצבאות הבטחת ההכנסה והילדים. אני לצערי לא אוכל להיות שם כי אהיה בירושלים, ואשדר יום אירועים שלם שייערך תחת הקריאה להעלות את קצבאות הילדים. האירועים יחלו מול משרד ראש הממשלה בבוקר, ויסתיימו מול בית ראש הממשלה בערב, ובין לבין יתקיימו מעגלי לימוד ועצרת מחאה בגן הסוס.

מראש לא ציפינו שמהוועדה הזו תבוא הבשורה, לא למעמד הביניים ולא לעניים. כמו המלצות ועדת טרכטנברג גם המלצותיה של ועדת אלאלוף ייגנזו, והסיבה העיקרית לכך היא אנחנו.

משתינים עלינו בקשת, עושים לנו הפרד ומשול, עובדים עלינו בעיניים ואנחנו לא לומדים. רק כשמעמד הביניים והעניים יתאחדו, רק כשרוב הציבור יתעלה מעל להפרדות שעושים בינינו הדברים ישתנו. והם לא ישתנו בן רגע, נצטרך לעבוד יחד שנים על גבי שנים, עד שנשיג את רצוננו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf