newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חטאתי, פשעתי, הקמתי ארגון נשים ערביות

בכיר בתנועה האסלאמית מאשים את פעילות ארגוני הנשים שהן מחבלות שמקבלות כספים מחו"ל. כשהוא מטיף מוסר, אנחנו מצילות קורבנות של גברים מכים ונלחמות באלימות מינית. אם זה חטא, תעמידו אותי למשפט

מאת:

הפוסט פורסם במקור בערבית באל-איתיחאד ובטיימס אוף יזראל 

איני פושעת ואיני מחבלת. כן אדוני, אני מודה באשמה: ייסדתי והקמתי ארגון נשים, ואני רוצה שימצו איתי את הדין. אני רוצה לתלות את כל הכביסה המלוכלכת מולכם אחת ולתמיד ולעמוד בבית משפט.

הובא לתשומת לבי נאום נלהב של השיח' כמאל חטיב, סגן ראש הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית, בו מטיח השיח' האשמות בצעירה שנפלה קורבן לניצול ברשת החברתית. "יא הבלה, יא מג׳נונה, שטחית וריקה״, הוא קורא לה, וממשיך בניסיון הפחדה ואזהרה מפני מה שעלולה הרשת לעשות לנערות "הבלות" כמותה.

עד כאן לא הפתיע אותי הסגנון המתלהם של חטיב. מה שהזעיק אותי ומצריך תגובה דחופה היה הקטע שבו הנואם מתחיל להאשים את ארגוני הנשים: ״הפושעות והמחבלות, אלו שמקבלות דולרים מפוקפקים מארצות המערב כדי להרוס את החברה שלנו".

ובכן, נחרץ גורלנו. במשפט אחד אומלל קבע הנואם הנערץ שאני פושעת, מחבלת ובוגדת! כמה חבל שאיש במעמד ובהשפעה של השיח' חטיב מנצל את הבמה שהוא מקבל להסתה נגד ארגוני הנשים. איזה מרחב פעלה הוא השאיר לי בצל השיגעון שבו אנחנו חיים?

אם כבר מתחשבנים איתי, אז אני רוצה להודות במה שעשיתי: אני אישה, אכן. ככה אלוהים ברא אותי ולא אתה, אלחמדוללה. והגוף שלי אכן שלי הוא. אני אחראית עליו, אעשה בו ואשמור עליו לפי הערכים שלי.

אותו קמפיין ״גופך הוא שלך״, שלעגת לו מעל הבמה שלך, הוא קמפיין של עמותת אל-סיוואר מחיפה נגד הטרדות מיניות בחברה שלנו. האם אתה בעד הטרדות מיניות, אדוני? לא היית אמור לתמוך במאבק הזה כאיש דת, למשל? האם אתה רוצה שאני אפחד מגבר שייגע בי בלי רשות ואסתום את הפה? אני תמכתי בסיסמא הזו, ורוצה שימצו איתי את הדין לפני יום הדין. אני רוצה ותובעת צדק מאלוהיי, כי בני האדם כנראה אבדו את הצדק עלי אדמות!

> סערה בציבור הערבי סביב בכיר בתנועה האסלאמית שאיחל מגפת איידס ללהט"ב

יום האשה 2015. כאלף מפגינות הפגינו בצד הפלסטיני של מחסום קלנדיה נגד הכיבוש, ארגוני נשים ישראליות הפגינו מהצד השני (אן פאק/אקטיבסטילס)

ארגוני הנשים ביום האשה 2015. כאלף מפגינות הפגינו בצד הפלסטיני של מחסום קלנדיה נגד הכיבוש, ארגוני נשים ישראליות הפגינו מהצד השני (אן פאק/אקטיבסטילס)

איפה היית כשנשים נרצחו?

לא, אני לא בוגדת ולא מחבלת בחברה שלי. האשמת אותי שהחרבתי את החברה שלנו בסיוע של כסף זר, אבל יש לי עבורך חידוש בנושא: החברה המושלמת שלנו היא מקולקלת מלכתחילה. אנחנו בארגוני הנשים מנסות רק לתקן מה שעשו גברים במשך עשרות שנים ויותר עד שהגענו למצב הזה!

אני אישה שרואה את האמת ולא מפחדת, נאבקת בעוולות ולא מהססת. אני לא רוצה ליפול קורבן לאלימות ולא מסכימה שגברים ירימו יד על נשים. אני נגד אונס נשים ונישואי בוסר של קטינות. אכן, אני עומדת מאחורי הרבה נשים ודוחפת אותן ללמוד, לעבוד ולחיות את החיים שבורא עולם נתן להן.

בחברה שלי, אדוני, נרצחות עשרות נשים, ולא בידי כוחות הביטחון ובנשק של הכיבוש. ומה אתה עושה עם זה? הקליע שרצח אישה ערבייה נורה מאקדח של גבר שאולי שמע אותך פעם.

בזמן שנאמת שם בלהט אותם ארגוני הנשים שהכתמת והאשמת בחורבן החברה הערבית אולי הכניסו נערה לקבוצת העצמה או לקורס הגנה עצמית, או סיפקו לה הכוונה להשכלה גבוהה.

בזמן שקהל של גברים מעריצים ישבו בשקט והחכימו מהמשפטים המהדהדים שלך, אדוני, ישבה לה מתנדבת ליד צעירה מוכה בבית החולים, שגבר עצבני כיבה על גופה החלש סיגריות.

בזמן שאתה ארגנת את האסיפות ההמוניות של גברים שמגנים על אל-אקצא, נשים פלסטיניות בירושלים הפגינו נגד גדר ההפרדה משני הצדדים כדי לבקש את החופש מגוש הבטון הענק שמפריד בניהן.

כאשר הסתת ללא רסן נגד ארגוני הנשים הערביות, נסעו נשים אמיצות לכפרים נידחים לאסוף ולשווק עבודות יד ורקמה פלסטינית של נשים קשות יום, ורקמו בו זמנית בתודעה של כולנו את הזכות לחופש ולמדינה פלסטינית.

כאשר כתבת שאין זכות על ירושלים מלבד למוסלמים, נשים נוצריות ומוסלמיות בישלו יחד ארוחת איפטאר בעיר העתיקה הקדושה.

ובכל הזמן הזה ההנהגה הגברית שלנו סתמה את הפה. לא בגלל שהסכימו איתך, אלא רק בגלל מה העוצמה של הדת שאתה מתיימר לייצג.

אני לא סוכנת מושתלת מהמערב, אדוני. אני ערבייה פלסטינית ומוסלמית כמוך, שנאבקת בתוך החברה שלי כמוך, ועושה כל מה שאני יכולה כדי לקדם נשים מסביבי. אני פמיניסטית ואקטיביסטית וכמוני יש רבות, שפועלות יום וליל כדי לדחוף נשים ונערות לצאת מהעוני, מהאלימות ומהפרימיטיביות לעבר הקדמה וההתפתחות. לפעמים אני מרגישה מותשת מהמסע – אבל אף פעם לא מתייאשת.

> אום אלפחם: איומים על צעירות וצעירים שרקדו דבקה יחד

נשים פלסטיניות מפגינות ביום הנכבה, ומולן חיילים. חברון, 2012 (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

נשים פלסטיניות מפגינות ביום הנכבה, ומולן חיילים. חברון, 2012 (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

לא מחכות לסוף הכיבוש

שנים רבות עמדתי בשורה השנייה של המאבק של עמי. הסתרתי את עצמי מעיני המצלמות ואף פעם לא נבחרתי לתפקיד ציבורי נחשק. אין לי עיתון ולא במה ולא קהל. אין לי שבט, ואין לי חמולה או תנועה המונית שתשמע מה שאני אומרת מדי יום שישי.

הייתה לי תקווה שתהיה לפחות הוגן ואחראי יותר בהצהרות שלך, והגון, כמו שאלוהים ביקש ממך, ושתהיה שותף אמיתי לעשייה נשית חיובית למען החברה שלנו לפי מצפונך. אני מודה לאל שיש בסביבה שלי גברים ואנשי דת אחראיים, אחרים ממך, שהסובלנות מתווה את דרכם, ושרואים מה אנחנו עושות, תומכים ומעודדים. גברים כאלו הגיעו למסקנה המתבקשת שאין דרך אחרת לשינוי חברתי בלי שותפות אמיתית. לצדך, לעומתם, אין לי מקום ראוי, ועל הכוכב הנופל שלך אתה נמצא לבד.

בחברה הצבועה, שאתה מטיל על כתפיי את חורבנה, רוצים אותי בהפגנות – אבל בלי להצטלם ליד גברים. לצעוק נגד הריסת בתים מותר – אבל הקול שלי נשאר ערווה. מבקשים צדק ממשטר מדכא – ואת החוקרת והמדענית והרופאה העתידית כולאים מאחורי דלתות סגורות.

אתה לא מבין שזה לא עובד יותר? אני לא יכולה לחכות עד שיגמר הכיבוש וכל הבעיות של החברה ייפתרו ואז יגיע תורי. לא רק שאני לא מחכה, אני מבינה ובטוחה שאני חלק מהעם הזה, ובלעדי לא יתקדם שום דבר. גודל המשימה והאתגר של עם שמבקש הכרה כעם פלסטיני בעל זהות לאומית ותרבותית אחת מחייב אותי להיות פמיניסטית לא פחות ולא יותר. כזאת שהולכת נגד הזרם, שמעדיפה לפחד מגבהים מאשר להיחנק בתוך חור באדמה.

אני אמשיך בשלי ואתה בשלך, וכל אחד יישא פרי מעשי ידיו.

תודה רבה.

אסלאם עליכום וראחמת אללא וברכאתו

نشر هذا المقال بالعربيه هنا

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

> ברמדאן גם נשים פמיניסטיות חוזרות למטבח

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כדי להתאים את ההוראה למספר רב של תלמידים, ארגון ההוראה חייב להיות מגוון וגמיש. תלמידים בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

כדי להתאים את ההוראה למספר רב של תלמידים, ארגון ההוראה חייב להיות מגוון וגמיש. תלמידים בבית הספר בן גוריון בגבעתיים (צילום: גיל גרטל)

הוכחנו שאפשר: מערכת שעות מגוונת בבי"ס ממלכתי רגיל

מערכות השעות המקובלת מניחה שכל התלמידים בכיתה יתעניינו באותו זמן באותו נושא. בבי"ס בגבעתיים נעשה בשנים האחרונות ניסוי לגוון ולהגמיש את מערכת השעות כדי שתתאים לתלמידים ולמורים. עכשיו אפשר להגיד: זה עובד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf