תוכנית חדשה של משרד החינוך: מורי בי"ס בבוקר, עובדי קבלן בערב
תוכנית חדשה מציעה לתלמידים שיעורים פרטיים בחינם דרך האינטרנט. רק שהתוכנית מופעלת על ידי חברה פרטית והמורים מועסקים כעובדי קבלן, למרות שלפחות חלקם עובדי משרד החינוך. כך המדינה מפריטה את החינוך ומתנערת מאחריותה למורים ולתלמידים
משרד החינוך הודיע לאחרונה על הרחבת תכנית "שיעורים פרטיים ברשת", והחל בשנת הלימודים הקרובה תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים יוכלו לקבוע, בחינם, שיעורים אינטרנטיים עם מורים מנוסים במתמטיקה, אנגלית ולשון. לדברי שר החינוך נפתלי בנט: "המטרה (היא) לתת מענה וסיוע לכל תלמיד הרוצה לשפר את הישגיו, בדגש על תלמידים מהפריפריה. השירות ניתן ללא עלות וזאת במטרה להביא לצמצום פערים חברתיים ולהקל על הנטל הכספי להורים".
אלא שבדיקת שיחה מקומית חושפת את מה שהודעת משרד החינוך לא מציינת, אף לא ברמז: התכנית (או "המיזם" בלשון המשרד) לא מופעלת ישירות על ידי המשרד אלא באמצעות זכיין חיצוני. מסתבר שמאחורי ההצהרות על צמצום פערים מסתתרת המשך מגמת הפרטת החינוך והעסקת מורי קבלן.
> דו"ח משרד החינוך על ספרים דיגיטליים: אין שיטה אבל הכל תותים
במשרד החינוך מתגאים בטיב השירות שניתן לתלמידים ובאיכות המורים בתכנית: "המורים הפרטיים, בעלי ניסיון בהכנה לבגרויות, יסייעו לתלמידים בהכנת שיעורי בית, למידה למבחנים, מרתונים כהכנה לבחינות בגרות ועוד", נכתב בהודעת המשרד. במודעת הדרושים שהוציאו במשרד ובחברת "אל-נט", המפעילה את הפרויקט, מצוין בבירור שניסיון בהכנה לבגרות חיוני למורים שילמדו את תלמידי התיכון.
המורים שיבחרו לתכנית "יקבלו תגמול הולם", נכתב במודעת הדרושים המשותפת למשרד ולחברה. גם אם היא לא אומרת את זה מפורשות, הפנייה למורים "בעלי ניסיון" מצביעה על כך שמדובר למעשה בהצעת עבודה הפונה למורות ומורים מתוך המערכת, אלו המועסקות על ידי משרד החינוך או המועצות המקומיות. כלומר, משרד החינוך מעסיק את מורותיו שלו בהעסקה קבלנית: על העבודה בבוקר הן מקבלות שכר ממשרד החינוך, ועל השלמת ההכנסה בערב הן זוכות ל"תגמול הולם" מחברת "אל-נט".
"מצד אחד משרד החינוך מבהיר כי העסקת מורות קבלן אסורה, ומצד שני באותה נשימה המשרד עצמו מעסיק אלפי מורות קבלן", הגיבה לילי בן-עמי, מייסדת הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך, בראיון לשיחה מקומית. "הפרוייקט המדובר מהווה החמרה מדאיגה ביותר מאחר והוא נותן גושפנקה ממסדית לתופעה הקשה והפוגענית של העסקת מורה אחת באמצעות כמה תלושי שכר ומספר מעסיקים שונים בבית ספר אחד".
אין זו הפעם הראשונה שמשרד החינוך פונה למורות קיימות מתוך המערכת בהצעת עבודה להעסקה קבלנית. כך, למשל, פרוייקט הדגל של שר החינוך לשעבר שי פירון, "בית הספר של הקיץ הגדול", הציע לתלמידים מעין קייטנה המופעלת בתוך בתי הספר. למען הפעלת הקייטנות פנו במשרד החינוך למורי בית הספר והציעו להם להתקבל לעבודה במהלך הקיץ, אלא שכמו במקרה השיעורים הפרטיים – משרד החינוך הסיר מעצמו את יישום התכנית. לאחר מכרז נקבע כי החברה למתנ"סים תהיה אחראית על הקייטנות ועל העסקת המורים, לכאורה בנפרד מהעסקתם במשך השנה על ידי משרד החינוך.
חשוב לציין בהקשר זה שהביקורת על הפרטה לא עוסקת רק בשירותים קיימים שעוברים מידי המדינה לשוק הפרטי, אלא גם במקרים כמו זה – שבהם גוף ממשלתי מחליט על צורך במתן שירות חדש לאזרחים, ופונה ישירות לשוק הפרטי כדי לספק אותו.
פטור ממכרז
שמה המלא של החברה הפרטית שמפעילה את פרויקט הענק החדשני הזה הוא "אל-נט טכנולוגיות מידע בע"מ". החברה, שיושבת בכפר סבא, מעניקה שירותים רבים למשרד החינוך בתחום המחשוב והפדגוגיה הממוחשבת.
בשנת 2013 זכתה החברה לראשונה במכרז של המשרד גם להפעלת קורסים ללמידה מרחוק, וגם להקמת "בית ספר תיכון וירטואלי". מאז ההתקשרות של המשרד עם החברה מוארכת כל שנה ללא מכרז, למרות שאופי השירותים שמעניקה החברה השתנה והיקפם גדל. מבקשת הפטור ממכרז שהגיש המשרד למשרד האוצר עולה כי סכום ההתקשרות של חברת "אל-נט" עם המשרד גדל ביותר מעשרה מיליון ש"ח תוך שנה: מ-3.9 מיליון ש"ח בשנת 2015 ל-14.2 מיליון השנה.
> גופות, שקרים וילד דמיוני בנאום נתניהו באו"ם
בחסות הפטור ממכרז אי אפשר לדעת מה מסביר את הגידול המשמעותי הזה, מכיוון שתכני ההסכמים עם זכייניות נשארים חסויים – וזאת למרות שידוע בבירור כי השירותים שנותנת החברה כיום למשרד חורגים מהתפקידים להם היא התחייבה במכרז, בו לא נכתב דבר וחצי דבר על הפעלת תכנית מקיפה לשיעורים פרטיים לכל תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בישראל, או על שירותים נוספים שהמשרד מפעיל באמצעות החברה כמו סריקת ספרי לימוד.
בדיקת הסדנא לידע ציבורי שנערכה עבור דה-מרקר בחודש מרץ האחרון חשפה כי משרד החינוך הוא המשרד השני בגודל ההתקשרויות הפטורות ממכרז (לא כולל משרד הביטחון, עליו לא ניתן היה לאסוף נתונים), עם התקשרויות בגובה 7.7 מיליארד שקל ללא מכרז. ההתקשרויות לא עוסקות רק במתן שירותים טכניים עבור הנהלת המשרד, אלא גם בשירותי חינוך בתוך בתי הספר ומחוצה להם.
כל מורה חמישית בישראל היא מורת קבלן
הפעלת שירותים חינוכיים על ידי זכיינים מסכנת את תנאי העסקתם של המורים ואת איכות החינוך הניתנת לתלמידים. המדינה מעבירה את המורים בישראל מהעסקה ישירה המעוגנת בהסכמים קיבוציים שנחתמו עם הארגונים היציגים אל העסקה בחוזים אישיים, כאשר אחריות משרד החינוך על תנאי העסקתם מסתכמת בדרישה מהזכיין להתחייב למינימום הנדרש בחוק.
למשרד החינוך אין אפילו מעקב על מספר מורי הקבלן המועסקים במערכת. לאחר שנמתחה על כך ביקורת ציבורית, פרלמנטרית (ועדת החינוך של הכנסת) ומצד מבקר המדינה – הכריזו השנה במשרד כי הם סיימו לערוך מיפוי של מורות הקבלן, אך עוד לא פרסמו אותו. בכל מקרה, ידוע כי המיפוי המדובר הינו חלקי ומתייחס אך ורק לבתי הספר היסודיים ולחלק מחטיבות הביניים, ואינו כולל מורים המועסקים במקצועות שהמשרד הגדיר "מקצועות העשרה".
לאור היעדר הנתונים המדויקים מטעם המדינה, הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך ערכה השנה מחקר המבוסס על הצלבה של נתונים ממספר מקורות גלויים. מהמחקר – שטרם פורסם אך הגיע לידי – עולה כי בישראל יש לפחות 27,300 מורות ומורי קבלן בכל המסגרות החינוכיות. כלומר, כל מורה חמישית בישראל היא מורת קבלן. "על משרד החינוך לשים את בבת עינו על מעמד המקצוע ועל תנאי ההעסקה של המורות ולמגר לאלתר את ההעסקה הקבלנית", נמסר מהארגון, "על אחת כמה וכמה במסגרת תוכניות ופרוייקטים המתוקצבים במלואם על ידי המשרד".
> רוצים לנבא סיכויי הצלחה של מאבק? חפשו את הנשים
התנערות פדגוגית
חסידי ההפרטה, לפחות המתונים שבהם, טוענים כי על המדינה לתת בידי גורמים חיצוניים את הפעלת השירותים, אך לשמור בידיה את קביעת המדיניות ואת הפיקוח על יישומה. זוהי גם העמדה הרשמית של משרד החינוך. אבל מדיניות לחוד ומעשים לחוד.
בחודש פברואר השנה התפרסם מחקר מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), העוסק בהתקשרויות משרד החינוך עם גורמים חיצוניים. החוקרים בדקו ומצאו כי למשרד החינוך אין מדיניות כוללת בדבר סוגי השירותים שיינתנו למשרד באמצעות זכיינים:
בתשובת המשרד לא צוין אם יש קווים או עקרונות מנחים שתפקידם לסייע בידי הגורמים המקצועיים במשרד להחליט מהי הדרך המיטבית לתת שירות חינוכי זה או אחר […] אך צוין כי ועדת המכרזים מקפידה […] שלא יועברו סמכויות שלטוניות לגורמים חיצוניים, והן יישארו בידי המשרד.
אלא שכמו במקרים קודמים, תכנית השיעורים הפרטיים מעבירה לידי חברה פרטית "סמכויות שלטוניות" הנמצאות בלב העשייה של משרד החינוך: העסקת מורים, הכנה לבגרויות ועזרה לתלמידי הפריפריה. יתרה מזאת, במודעת הדרושים לפרוייקט נכתב, לצד ההבטחה ל"תגמול הולם", כי המורים שיועסקו בתכנית יזכו ל"ליווי והכשרה טכניים ופדגוגיים על ידי חברת אל-נט, זכיינית משרד החינוך לשירותי למידה מרחוק".
כלומר, משרד החינוך לא מפריט רק את ההעסקה ואת ההפעלה הטכנית של התכנית, אלא מתנער גם מהמחוייבות הבסיסית שלו להבטחת ליווי למורים ופיקוח פדגוגי על התכנים. במאמר שכתב חוקר הפרטת החינוך ממכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר ניר מיכאלי, עבור הספר "מדיניות ההפרטה בישראל" הוא הגדיר את נסיגת המדינה ממעורבותה בתכנון, הספקה וביצוע של המעשה החינוכי בתור "הפרטה פדגוגית". את השלכות ההפרטה הפדגוגית מתאר ד"ר מיכאלי במאמרו:
הדוגמאות לתהליכי ההפרטה הפדגוגית מצביעות על תהליך שבו המדינה מסיגה את עצמה, אם בעקבות פעולה מכוונת ואם כמחדל, מניהול ומהובלה של תהליכי ההוראה והלמידה הבית ספריים על תוכניהם ושיטותיהם. מעורבותם הגוברת של גופים פרטיים במהלכי החינוך וההוראה בתוך בתי הספר, הקמתן של מסגרות חינוך פרטיות כחלופה למסגרות הממלכתיות מחלישות את יכולתו של משרד החינוך לנהל את ליבת העיסוק של המערכת.
חומרת המצב מתבהרת כאשר לוקחים בחשבון שזו אינה הפעם הראשונה בה המשרד מעביר לידיים פרטיות נושא רגיש כמו הכנת תלמידים לבגרויות. בשנת 2011 פרסם מבקר המדינה דו"ח על שלוש תוכניות שונות לתגבור ההכנה לבגרויות לתלמידים בבתי ספר בפריפריה ולתלמידים יוצאי אתיופיה – כולן בוצעו באמצעות גורמים חיצוניים. מבקר המדינה מצא כי התוכניות לא עברו את האישורים הפדגוגיים הנדרשים, וכי למשרד לא היה מידע על תוכני הפעילויות, מפעיליהן והמורים המועסקים בהם:
במקרים אלה הותיר המשרד את קביעת העקרונות המנחים של התכניות בידי גורמים חיצוניים. בכך שמט המשרד מידיו את סמכויותיו הפדגוגיות לקביעת האופן שבו יתוגברו תלמידים לבחינות הבגרות בשלוש תכניות שהוא עצמו יזם ומימן. בקיום פעילות חינוכית זו, אשר נוגעת לאחת המטרות המרכזיות של החינוך העל‑יסודי – הכנה לבחינות הבגרות – יש הפרטה סמויה של שירות חינוכי‑פדגוגי, שעלולה לפגוע בתלמידים.
תכנית השיעורים הפרטיים מעידה על כך שמדיניות המשרד לא השתנתה בשנים שעברו מאז פרסום דו"ח מבקר המדינה.
ארגוני המורים: המהלך לא תואם אתנו
פניתי לשני ארגוני המורים היציגים לברר אם מקובלת עליהם העסקה קבלנית של מורים, כאשר ניתן לשער שלפחות חלק מהמורים שישתתפו בתוכנית מאוגדים דרכם.
מהסתדרות המורים ביקשו להודות לשיחה מקומית על כך שהפננו את תשומת ליבם למיזם מכיוון ש"משרד החינוך לא תיאם כל פעולה של מתן שעורים פרטיים עם הסתדרות המורים ולמיטב הבנתנו מדובר ביוזמה פרטית". בהסתדרות הכריזו כי לאור הסוגיות שעלו מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן ילבן את הנושא עם מנכ"לית משרד החינוך.
בכל הקשור לסוגיה הנרחבת יותר של מורות קבלן נמסר: "הסתדרות המורים נמצאת בהליך צירוף מורי הקבלן כחברים בהסתדרות המורים על כל המשתמע מכך. לטובת הנושא כבר קוימה שיחת תיאום עם מנהלת כוח אדם בכיר של משרד החינוך". אם מהלך כזה אכן יצא לפועל ייתכן שזה יוביל לשינוי דרסטי במעמד מורות ומורי הקבלן בישראל.
גם רן ארז, יו"ר ארגון המורים, המאגד כ-95% מהמורים המכינים לבגרויות בישראל, בירך על "היוזמה לטפל בנושא כואב זה, שתלמידים לא מקבלים ממשרד החינוך, במערכת החינוך הפורמלית, את מה שהם זכאים לקבל".
"הפעלת מסגרת של שיעורים פרטיים באמצעות זכיין מצביעה על פשיטת הרגל והכישלון המוחלט של משרד החינוך בהפעלת מערכת החינוך הציבורית עליה הוא מופקד", הוסיף ארז, "משרד החינוך אחראי, על פי חוק חינוך חובה חינם, לכל המסגרות ועל כל הזכיינים באשר הם, זאת בתור הגוף המתקצב והמפקח. כך שזו חובתו של משרד החינוך לפקח ולבדוק מה נעשה בכספו ומהי ההכשרה של אותם מורים המועסקים על ידי הזכיין. יחד עם זאת, איננו מאמינים שמשרד החינוך מסוגל לעשות זאת, היות שגם במערכת הפורמלית, בה הוא גם המעסיק, הוא אינו עושה זאת, בהעדר כוח אדם".
ארז הבהיר כי ארגון המורים "מתנגד להעסקת מורים באמצעות חברות/זכיינים כעובדי קבלן וללא הסכמים קיבוציים המבטיחים להם שכר הוגן ותנאים סוציאליים – פנסיה, חופשות, קרן השתלמות, ימי מחלה וכו'. ארגון המורים דאג ודואג להעביר את עובדי הקבלן להעסקה ישירה, בכל בית ספר שבו אנו מגלים אותם ובכל מקרה שמורה כזה פונה אלינו ומידע אותנו על כך שהוא מועסק על ידי זכיין או הורים וכו'…"
גם לאחר מספר פניות, ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה לכתבה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן