newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כחמישית מתושבי רצועת עזה הפכו לעקורים

בזמן הקצר בין תחילת הפסקת האש לקריסתה פגשתי אנשים שאיבדו את בתיהם ואת משפחתם. כשהתחילה ההתקפה על רפיח התושבים התחילו לברוח למחנות אונר"א. עדיפים כבר המטוסים על הטנקים, אומרים הנמלטים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: סאמר בדאווי, עזה

אחרי לילה של הפגזות בלתי פוסקות מטנקים וספינות מלחמה ציפינו להפסקת אש שהייתה אמורה להכנס לתוקף בשעה שמונה בבוקר. אבל מה שהיה אמור להיות הפסקת אש מהר מאוד הפך ללחימה קשה בשתי חזיתות: בגבולותיה המזרחיים והדרומיים של הרצועה. נכון לשעת הכתיבה הרגו פגזים ישראלים כ-40 פלסטינים ברפיח וההפגזות נמשכות במזרח העיר עזה, בשכונות שג'עיה וחוזאעה למודות ההפצצות.

ברגע שנכנסה הפסקת האש לתוקפה מיהרו תושבי שתי השכונות המזרחיות האלה לנסות לחלץ כל מה שיכו מאזורי הקרבות, אך מהר מאוד התבשרו על חידוש הירי והבלגאן השתלט על הרחובות. ילדים רצו ברחובות בין טורי מכוניות, משאיות ועגלות חמורים כשהם נושאים תיקים מלאים בספרי בית ספר. אנשים סחבו מזרנים, בלוני גז ופעוטות קטנים מכדי ללכת. כמה בני עשרה גררו איתם שרידים למתקפה הישראלית: קליעי מתכת, פגזים מרוקנים של טנקים, ועוד.

כל הבלגאן הזה התנהל בשקט מצמרר. "רואה את האיש שם?" שאל אותי תושב השכונה שעצר לנוח. "הוא איבד תשעה בני משפחה בקרבות". האיש חלף על פנינו בהליכה כבדה, חמורת סבר אך גם סטואית. בת למשפחת מונסרה עמדה בתוך ההריסות של מה שפעם היה ביתה וסיפרה שהיא וארבעים בני משפחה נוספים נמלטו מהבית ברגל. כל מה שנותר מהבית הוא כמה קירות מושחרים, וכמה חורים במקום קירות. "פעם הייתה פה ספה", היא אומרת ומצביעה על רצפה מכוסה רסיסי זכוכית. "אני מניחה שהיא נשרפה בלהבות".

> עסקים בדרום: הבטחות הממשלה ל"כיפת ברזל כלכלית" ריקות מתוכן

בלגאן ברגעי הפסקת האש הבודדים בשג'עיה (סאמר בדאווי)

בלגאן ברגעי הפסקת האש הבודדים בשג'עיה (סאמר בדאווי)

נראה שקול הירי האוטומטי שממלא את האוויר כתשעים דקות אחרי שובן לא מטלטל את המשפחות. בהמשך יתברר שאדם אחד נהרג בסביבתנו מירי צלף ישראלי. כך, טוענים התושבים, הופרה הפסקת האש. בצבא אומרים שהירי היה תגובה לפעולה של לוחמים, שהשתמשו במנהרה שנחפרה מתחת לגבול רפיח וחטפו קצין ישראלי. בחמאס אומרים שהפעולה התבצעה לפני תחילת הפסקת האש.

בזמן שהצדדים האשימו זה את זה בקריסת הפסקת האש הידיעה על החטיפה עשתה לה כנפיים, ועזה נמלאה באנשים מתרוצצים בפעלתנות ובבהלה. תושבים רצו להצטייד בלחם, להטעין טלפונים ולהיערך להיעלם מהשטח לפני התגובה המסיבית שהובטחה מצד הצבא. תגובה זו לא איחרה לבוא. מהר מאוד התחילה הארטילריה להפגיז את רפיח, ותושב אחד אמר לנו שהצבא קרא לתושבים לעזוב את האזור כולו.

בתוך כך הודיעו באונר"א שמספר העקורים בתוך עזה טפס והגיע ליותר מרבע מיליון. ברפיח עצמה גרים כ-120 אלף בני אדם, ואם יצטרפו למעגל העקורים יגיע המספר הכולל לכחמישית מסך אוכלוסיית עזה. במצב בו כ-44 אחוז משטח הרצועה נמצא עכשיו תחת שליטה ישראלית מוגדר כ"אזור חיץ", לא ברור בדיוק לאן אמורים העקורים מרפיח ללכת או איך סוכנות האו"ם תוכל להתמודד איתם.

ואף על פי כן, נוע נעים הם. תושב רפיח אחד שהצלחתי לתפוס בטלפון אמר לי: "נלך לכל מקום שהוא מחוץ לטווח הירי של הטנקים. הם מפחידים עוד יתר מה-F16 כי הפגיעה שלהם רנדומלית לגמרי. כל אחד יכול למות בכל רגע".

* סאמר בדאווי הוא עיתונאי עצמאי המתגורר בוושינגטון די.סי., וכן הכתב לשעבר בוושינגטון של "Middle East International". הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+. תרגם: חגי מטר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"אם המגפה תתפשט, פה לא יתנהלו איתנו כמו עם בני ברק - מיד יסגרו את המחסום. זה יהיה אסון". מתנדב במחנה הפליטים שועפאט (צילום: כאמל ג'עברי)

"אם המגפה תתפשט, פה לא יתנהלו איתנו כמו עם בני ברק - מיד יסגרו את המחסום. זה יהיה אסון". מתנדב במחנה הפליטים שועפאט (צילום: כאמל ג'עברי)

מגפה קטלנית בשער והפלסטינים מעבר לגדר בי-ם מופקרים לגורלם

גם בימים כתיקונם הרשויות הישראליות לא מספקות שירותים בשכונות שמעבר לחומת ההפרדה, אבל כיום ההזנחה הזו עלולה להסתיים באסון. באין בדיקות, ציוד רפואי ואפשרויות בידוד, התושבים מתארגנים לעזור לעצמם במקום בו גם הרשות הפלסטינית מנועה מלפעול   

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf