newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כחמישית מתושבי רצועת עזה הפכו לעקורים

בזמן הקצר בין תחילת הפסקת האש לקריסתה פגשתי אנשים שאיבדו את בתיהם ואת משפחתם. כשהתחילה ההתקפה על רפיח התושבים התחילו לברוח למחנות אונר"א. עדיפים כבר המטוסים על הטנקים, אומרים הנמלטים

מאת:

כותב אורח: סאמר בדאווי, עזה

אחרי לילה של הפגזות בלתי פוסקות מטנקים וספינות מלחמה ציפינו להפסקת אש שהייתה אמורה להכנס לתוקף בשעה שמונה בבוקר. אבל מה שהיה אמור להיות הפסקת אש מהר מאוד הפך ללחימה קשה בשתי חזיתות: בגבולותיה המזרחיים והדרומיים של הרצועה. נכון לשעת הכתיבה הרגו פגזים ישראלים כ-40 פלסטינים ברפיח וההפגזות נמשכות במזרח העיר עזה, בשכונות שג'עיה וחוזאעה למודות ההפצצות.

ברגע שנכנסה הפסקת האש לתוקפה מיהרו תושבי שתי השכונות המזרחיות האלה לנסות לחלץ כל מה שיכו מאזורי הקרבות, אך מהר מאוד התבשרו על חידוש הירי והבלגאן השתלט על הרחובות. ילדים רצו ברחובות בין טורי מכוניות, משאיות ועגלות חמורים כשהם נושאים תיקים מלאים בספרי בית ספר. אנשים סחבו מזרנים, בלוני גז ופעוטות קטנים מכדי ללכת. כמה בני עשרה גררו איתם שרידים למתקפה הישראלית: קליעי מתכת, פגזים מרוקנים של טנקים, ועוד.

כל הבלגאן הזה התנהל בשקט מצמרר. "רואה את האיש שם?" שאל אותי תושב השכונה שעצר לנוח. "הוא איבד תשעה בני משפחה בקרבות". האיש חלף על פנינו בהליכה כבדה, חמורת סבר אך גם סטואית. בת למשפחת מונסרה עמדה בתוך ההריסות של מה שפעם היה ביתה וסיפרה שהיא וארבעים בני משפחה נוספים נמלטו מהבית ברגל. כל מה שנותר מהבית הוא כמה קירות מושחרים, וכמה חורים במקום קירות. "פעם הייתה פה ספה", היא אומרת ומצביעה על רצפה מכוסה רסיסי זכוכית. "אני מניחה שהיא נשרפה בלהבות".

> עסקים בדרום: הבטחות הממשלה ל"כיפת ברזל כלכלית" ריקות מתוכן

בלגאן ברגעי הפסקת האש הבודדים בשג'עיה (סאמר בדאווי)

בלגאן ברגעי הפסקת האש הבודדים בשג'עיה (סאמר בדאווי)

נראה שקול הירי האוטומטי שממלא את האוויר כתשעים דקות אחרי שובן לא מטלטל את המשפחות. בהמשך יתברר שאדם אחד נהרג בסביבתנו מירי צלף ישראלי. כך, טוענים התושבים, הופרה הפסקת האש. בצבא אומרים שהירי היה תגובה לפעולה של לוחמים, שהשתמשו במנהרה שנחפרה מתחת לגבול רפיח וחטפו קצין ישראלי. בחמאס אומרים שהפעולה התבצעה לפני תחילת הפסקת האש.

בזמן שהצדדים האשימו זה את זה בקריסת הפסקת האש הידיעה על החטיפה עשתה לה כנפיים, ועזה נמלאה באנשים מתרוצצים בפעלתנות ובבהלה. תושבים רצו להצטייד בלחם, להטעין טלפונים ולהיערך להיעלם מהשטח לפני התגובה המסיבית שהובטחה מצד הצבא. תגובה זו לא איחרה לבוא. מהר מאוד התחילה הארטילריה להפגיז את רפיח, ותושב אחד אמר לנו שהצבא קרא לתושבים לעזוב את האזור כולו.

בתוך כך הודיעו באונר"א שמספר העקורים בתוך עזה טפס והגיע ליותר מרבע מיליון. ברפיח עצמה גרים כ-120 אלף בני אדם, ואם יצטרפו למעגל העקורים יגיע המספר הכולל לכחמישית מסך אוכלוסיית עזה. במצב בו כ-44 אחוז משטח הרצועה נמצא עכשיו תחת שליטה ישראלית מוגדר כ"אזור חיץ", לא ברור בדיוק לאן אמורים העקורים מרפיח ללכת או איך סוכנות האו"ם תוכל להתמודד איתם.

ואף על פי כן, נוע נעים הם. תושב רפיח אחד שהצלחתי לתפוס בטלפון אמר לי: "נלך לכל מקום שהוא מחוץ לטווח הירי של הטנקים. הם מפחידים עוד יתר מה-F16 כי הפגיעה שלהם רנדומלית לגמרי. כל אחד יכול למות בכל רגע".

* סאמר בדאווי הוא עיתונאי עצמאי המתגורר בוושינגטון די.סי., וכן הכתב לשעבר בוושינגטון של "Middle East International". הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+. תרגם: חגי מטר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אורנה לנדאו (מימין) ומירי רוזובסקי, העורכות והבעלים של הוצאת "שתיים" (צילום: אורית פניני)

אורנה לנדאו (מימין) ומירי רוזובסקי, העורכות והבעלים של הוצאת "שתיים" (צילום: אורית פניני)

פמיניזם, קהילה ובית: הוצאת שתיים מציעה מודל חדש בשוק המו"לות

העורכות הוותיקות מירי רוזובסקי ואורנה לנדאו הקימו הוצאת ספרים שמנסה להתמודד עם הכשלים בשוק הישראלי. המודל שפיתחו מבוסס על איכות, כשהסופרים (בעיקר סופרות) נשארים בעלים מלאים של הזכויות על ספרם ושותפים בתהליך ההוצאה לאור

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf