הפלסטינים מקווים לשינוי? לפיד ובן גביר דומים מדי

בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית, אחת הרעות החולות של המחאה נגד שלטון נתניהו היא יצירת מצג שווא מטעה שיש הבדל אידיאולוגי לכאורה בין מחנה השינוי, המתנגד לשחיתות השלטונית, לבין נתניהו והבן גבירים שלו. מזל שלפעמים צץ רגע של כנות, שמזכיר לנו עד כמה אלה קרובים לאלה. והפעם, היה אחראי עליו מוביל מחנה השינוי, יאיר לפיד.

יורש של מפא"י, ולא במובן בחיובי. יאיר לפיד בעצרת בחירות (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

באופן קצת מפתיע, אפילו בחלק ממהדורות החדשות הישראליות הראו כיצד באירועי ירושלים האחרונים המשטרה היא זו שיזמה את האלימות. ב"כאן" אף הראו סרטונים שממחישים כיצד מג"בניקים זורקי רימוני הלם וגז מדמיע על משפחות, שכל חטאן היה לעלות לאל אקצא בירושלים בסוף הרמדאן. כל בר דעת עם טיפת עמוד שדרה היה מבין שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועדת כלבלביו מבקשים להבעיר את ירושלים. כלומר כל בר דעת שאינו מורעל בציונות גזענית.

בעוד ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית), נער הפוסטר של האלימות הציונית, קרא בפייסבוק לאפשר ל"כוחות הביטחון" לירות באש חיה בפלסטינים בירושלים, ליו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, היה חשוב לחזק בטוויטר את אותם "כוחות ביטחון". "מדינת ישראל לא תאפשר לאלימות להשתולל בתוכה ובטח שלא לארגוני טרור לאיים עליה. מי שרוצה לפגוע בנו צריך לדעת שהוא ישלם מחיר כבד מאוד", צייץ לפיד.

שני אגפיה של הציונות משתפים פעולה באופן מושלם: אחד קורא למשטרת הממסד הציוני לרצוח בני אדם, והשני מחזק את ידיה של אותה משטרה.

נעמיד דברים על דיוקם: אין הכוונה כאן לחטוא בשטחיות. ברור שקיימים הבדלים עמוקים בין לפיד לבן גביר. האחרון הקדיש את חייו לגזל אוכלוסייה אזרחית ולתמיכה באלימות נגדה. אין טעם להתעכב עליו יותר מן הנחוץ, גם כך הוא נהיה כיום כוכב התקשורת הישראלית, שכבר הלבינה אותו.

לעומת בן גביר, ולמרות התבטאויותיו הנבובות והגזעניות לאורך השנים, לפיד לא הקדיש את חייו לגזל, והוא אינו מקדש את מפעל ההתנחלויות. במערכת הבחירות האחרונה הוא אף התנצל על אמירת ה"זועביז" שלו, ועשה קולות של מי ששובר מעט שמאלה ביחסו לפלסטינים בישראל. מעט היחס הזה שנתן לבני לאומים אחרים הספיק ללא מעט ישראלים – תוצר של מערכת חינוך והסללה במדינה שבה שלטת אידיאולוגיה שמקדשת את העליונות היהודית – לקטלג אותו כאיש שמאל.

בא להצית את האש. ה"לשכה" שהקים איתמר בן גביר בשייח' ג'ראח (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אך צמד האמירות האלה של מי שאמורים לכאורה לייצג שני קצוות במערכת הפוליטית הישראלית ממחיש בצורה טובה כיצד פועל מנגנון הינדוס התודעה הציוני, וכיצד מערכת שלמה עלולה להתגלגל לביצוע פשעים נגד האנושות, קרי ירי באש חיה על אוכלוסייה אזרחית. סמן אחד של האידיאולוגיה קורא להרוג, והסמן הלכאורה נגדי שלו "מחזק" את מי שנקרא להרוג.

לפיד לא צריך לקרוא באופן מפורש להרג מוסלמים ו/או פלסטינים החוגגים את רמדאן ועוסקים בפולחן דתי. אף ששנאת ערבים וגזענות לבנה יכולה לעוור, הוא לא עד כדי כך טיפש. ככותב ועיתונאי בעברו, לפיד מבין את חשיבותו של הסאבטקסט – מה שמופיע בין השורות ומשתמע לקורא בדרך כלל יהיה יותר אפקטיבי מקריאה ישירה לביצוע פעולה.

כך, פוסטים של כהניסטים שקוראים לדפוק כדורים בראש למפגינים ערבים בירושלים או בעזה עשויים להתקבל בביטול במיינסטרים הישראלי. אך פוסטים שתומכים בשוטרים/חיילים שמבצעים את אותם פשעים בדיוק – מבלי לדבר על מהות הכשל המוסרי של לירות בבן אנוש לא חמוש – מתקבלים כאישור ואשרור לאותן פעולות. בשל כך, אמירתו של לפיד מסוכנת הרבה יותר מכל הגופשטיינים והמעוזים ושאר מטורללי מפעל ההתיישבות של הגזע היהודי.

מאז ומעולם, הפסאודו-שמאל הישראלי (שמכונה "השמאל הציוני") עשה שימוש במתק שפתיים כדי להמשיך לשלוט ולהתעמר בערבים. ציוץ של פוליטיקאי "מקובל" על המיינסטרים הישראלי, שקורא בצורה מרומזת לאלימות, הוא הגרסה החדשה של הדיבור המפא"יניקי הישן, החלול והצבוע על שלום ודו קיום.

לפיד לא צריך להעביר את לשכתו לשייח' ג'ראח. הוא ייתן לכהניסט הלכאורה מטורלל ללכלך את ידיו ולהיות נער הפוסטר של מעשה הגניבה והטיהור האתני – בדיוק כפי שאלאור אזריה שימש כשעיר לעזאזל וכעלה תאנה לכיסוי ערוותו של צבא כיבוש בלתי מוסרי בעליל, שהורג נשים וילדים ללא הנד עפעף או תיעוד מצולם. סביר מאוד להניח שכאשר יתחילו הפינויים ונשים וילדים ייזרקו לרחוב, נראה את לפיד מתייצב שוב לצדם של "כוחות הביטחון" כנגד "ארגוני הטרור".

אז מה ישראלי בעיניי, מר לפיד? הקשר שלך ושל דומיך לאנשים כמו בן גביר.