הפגנה בטהראן לציון האחד במאי בדרישה להעלאת שכר המינימום

העובדים האיראניים מציינים השנה את יום הפועלים הבינלאומי, האחד במאי, בתחושה קשה. לא זו בלבד שהציפיות הגדולות מממשלתו החדשה של רוחאני, אשר סיסמאות הבחירות שלו הרבו לעסוק במצבם של העובדים ובהבטחות לשיפורו, לא מומשו, אלא שפעילי זכויות העובדים טוענים כי מצבם אף הורע מאז הושבעה הממשלה החדשה לפני כשמונה חודשים.

אחת הסוגיות העומדות במרכז מאבק הפועלים באיראן בשנים האחרונות היא הפרתו של חוק העבודה שנחקק בשנת 1989 על ידי הממשלה, ובמיוחד הסעיפים הנוגעים להעלאת שכר המינימום בהתאם לרמת האינפלציה, כך שיוכל להבטיח את מחייתה של משפחה בת ארבע נפשות.

זה כשנתיים פועלת באיראן התארגנות עובדים ששמה לה למטרה לחייב את המדינה לכבד את הסעיפים המדוברים בחוק, אשר כצעד ראשון ארגנה עצומה בחתימת ארבעים אלף עובדים הקוראת לממשלה לחדול מהפרת חוקי העבודה. מארגני העצומה נמצאים תדיר על כוונת הממשלה; אמש (רביעי) פרצו כוחות חמושים לבתים של שניים מהם, ג'עפר עזים-זאדה וג'מיל מחמדי, החברים גם בוועד המנהל של ההתאחדות החופשית של הפועלים באיראן ועצרו את שניהם. חיפוש אלים נערך גם בביתה של פרווין מחמדי, גם היא בין מארגני עצומת הארבעים אלף, והותיר מאחוריו הרס רב.  

במציאות הכלכלית הקשה באיראן, אשר הגיעה למצב משברי ממש בעקבות החרם הבינלאומי שהביא משפחות רבות לסף רעב, לשאלת שכר המינימום משמעות קיומית עבור מיליונים רבים מקרב מעמד הפועלים. ממשלתו של רוחאני הכריזה לאחרונה על העלאה של עשרים וחמישה אחוזים בשכר המינימום, שיעמוד כעת על 609,000 טומאן בחודש – פחות ת-185 דולר. אלא ששיעור האינפלציה עומד על 37 אחוזים, ועל כן למרות החגיגיות בה התבשרו האיראנים על ידי ממשלתם על גובה ההעלאה, מדובר למעשה בהפרה נוספת של חוק העבודה משנת 89'.

זאת איננה האכזבה הראשונה מהתנהלות ממשלת רוחאני מול העובדים, ובוודאי שלא היחידה: בשמונת החודשים האחרונים, כמו באלה שקדמו להם, מעסיקים ממשיכים לכפות על עובדיהם חוזים זמניים ו"חוזים ריקים" הממולאים לאחר החתימה על ידי המעסיק; חמישה מהמנהיגים הבולטים של זכויות העובדים עדיין יושבים בכלא (רזא שהאבי, שאה-רוח זמאני, רסול בדאקי, בהנאם אבראהים-זאדה ומוחמד ג'ראחי); מענקים ממשלתיים שהובטחו בוטלו, גורלם של המיליארדים שנעלמו מקופת הביטוח הלאומי טרם התברר ולא הוגש כל כתב אישום בפרשה, ולאחרונה אף הודיע שר העבודה כי בכדי לשקם את המוסד בכוונת הממשלה להעלות את גיל הפרישה.

כמו כן הממשלה מטילה הגבלות קשות על אפשרויות המחאה של העובדים, ומאז ההפגנה שנערכה לפני כחצי שנה מול משרד העבודה ואשר פוזרה באלימות, הממשלה לא מאפשרת כל הפגנה או התאספות של עובדים.

למרות כל זאת פרסמה התאחדות העובדים קריאה לכל העובדים ובני משפחותיהם להתייצב ביום חמישי, האחד במאי, למשמרת מחאה מול משרד העבודה משעה עשר בבוקר ועד שתיים עשרה בצהריים.  

הפגנת עובדים באיראן (מאתר 10mehr.org )‫