newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

העוני בישראל עמוק ומוחשי ממה שמספר לנו דו"ח העוני

מדד העוני היחסי שעליו מבוססים נתוני הביטוח הלאומי תורם מעט מאוד מידע, ואינו כולל את האוכלוסיות העניות ביותר וגם לא את הפלסטינים שנמצאים תחת שליטתנו. בפעם האחרונה שבה נבדק פה המדד המדויק יותר של המצוקה החומרית, נמצא שהוא גבוה מאוד ואין קבוצת אוכלוסייה שפטורה ממנו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הפירסום השנתי של דו"ח העוני בישראל על ידי הביטוח הלאומי, וההשוואה למדינות אחרות בארגון המדינות המתועשות (OECD) שישראל יוצאת ממנה בשן ועין, הם הזדמנות טובה לדון בעומקו האמיתי של העוני בישראל. האם, כפי שכותב הכלכלן עומר מואב, מדובר בנתון סטטיסטי חסר משמעות, בוודאי במדינה אמידה כמו ישראל? או שמא מדובר באות קלון למדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלות ישראל לדורותיהן?

בדבר אחד צודק מואב. מדד העוני היחסי, שעליו מבוססים נתוני הביטוח הלאומי, הוא מדד שתורם מעט מידע. המדד הזה מגדיר "עני" כמי שהכנסתו הסטנדרטית הפנויה – כלומר הכנסתו נטו, תוך לקיחה בחשבון של יעילות הצריכה בתא המשפחתי שאליו הוא משתייך – נמוכה ב-50% מההכנסה הסטנדרטית החציונית לנפש.

למעשה, המדד שבו משתמש הביטוח הלאומי הוא מדד אי-שוויון, לא עוני, ויש מדדי אי-שוויון טובים ממנו. המוכר שבהם הוא מדד ג'יני, שמודד אי-שוויון בחלוקת ההכנסות ונע בין 0 (שוויון מוחלט) ל-1 (אי-שוויון מוחלט). וגם מדד ג'יני משקף מידע משמעותי יותר כאשר הוא נמדד ביחס להכנסה פנויה וצריכה ציבורית, ולא רק ביחס להכנסה הפנויה בלבד.

שיעור עוני גבוה בכל מדד. גבר מקבץ נדבות בשוק מחנה יהודה בירושלים (צילום: ליבה פרקש / פלאש90)

עם זאת, שיעור העוני בישראל הוא גבוה בכל מדד שבו נשתמש, ונתוני הביטוח הלאומי אף נותנים לנו הנחה ניכרת. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא הגוף שמעביר ל-OECD את הנתונים, אינה כוללת בנתונים שהיא אוספת את האוכלוסיות העניות ביותר בישראל. בנתונים לא נכללים, למשל, הבדואים תושבי הכפרים הלא מוכרים. כמו כן הם אינם כוללים את התושבים נטולי המעמד של תושב קבע, בין אם מדובר בעובדים זרים באשרה, בעובדים זרים ללא אשרה או במבקשי מקלט.

האוכלוסיות שאינן נכללות בנתונים ולפי כללי ה-OECD היו צריכות להיכלל בהם מונות ביחד יותר מ-300 אלף איש, כ-3.5% מתושבי המדינה. מדידתם היתה מעלה ככל הנראה שכמעט כולם מצויים מתחת לקו העוני.

כמובן שגם האוכלוסייה הפלסטינית בגדה, כ-2.5 מיליון נפש שנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה, אינם נכללים בנתונים. וסביר להניח שגם שם שיעור העוני גבוה במיוחד. לעומתם, המתנחלים תושבי יהודה ושומרון דווקא כן נמדדים.

לא נכללים בנתונים. פלסטיני נושא מזרון שמצא בזבל ליד חברון בגדה המערבית (צילום: נג'ה השלמון / פלאש90)

גם אופן המדידה שבו משתמשים בישראל מציג נתונים טובים יותר מאשר אלה הקיימים במציאות. הלמ"ס משתמשת בסקר – ולא בדיווחים לרשויות המס – כדי לקבוע את הכנסתן של המשפחות שנדגמות לצורך הערכת חלוקת ההכנסה הפנויה וקביעת קו העוני. בשיטת מדידה כזאת תדווח לרוב כל הכנסתם של מקבלי הקצבאות שאין להם מקורות הכנסה אחרים. לעומת זאת, דווקא בעלי הכנסות גבוהות יותר נוטים לשכוח חלק מההכנסות שלהם, במיוחד כאשר אין מדובר בדיווח מחייב דוגמת הדיווח לרשויות המס.

עם זאת יש לציין, שהליקוי הזה קיים בכל המדינות המתועשות למעט ארצות סקנדינביה והולנד, המתבססות על דיווחים בפועל לרשויות המס ולביטוח הלאומי ויש בהן חובת דיווח אישי.

עוני מוחשי שפוגע בכל הקבוצות

ועם כל ההנחות האלה שעושה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי מדד ג'יני האי-שוויון בהכנסה הפנויה בישראל – ללא הגדה המערבית – הוא מהגבוהים בעולם המתועש, לצד בולגריה, רומניה, ליטא, לטביה וסרביה, מעט יותר טוב מהמצב בארה"ב, ומעל תורכיה, מקסיקו וצ'ילה.

שיעור העוני בישראל ביחס למדינות OECD, לפי נתוני הביטוח הלאומי (מקור: דו"ח העוני של הביטוח הלאומי ל-2018)

נכון, בישראל אין עוני כמו זה שניתן למצוא בהודו, ניגריה או אפגניסטן. אך זאת אינה ההשוואה הרלוונטית. קיים כיום מדד סוביקטיבי משמעותי, שמכונה "מדד המצוקה החומרית", ומשמש לבדיקת מידת קיומו של עוני על בסיס השוואה לרמת החיים שנחשבת סבירה במדינה מפותחת. מדד זה פותח על ידי יורוסטאט (לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי), והוא נמדד ברציפות מאז 2007 בכ-40 מדינות. בישראל הוא נמדד פעם אחת במסגרת הסקר החברתי של שנת 2013.

לפי המדד הזה, מי שאינו יכול להרשות לעצמו שלושה מתוך רשימה של תשעה דברים נמצא במצוקה חומרית. הרשימה כוללת יכולת לאכול בשר או תחליף צמחוני לבשר פעם ביומיים; יכולת לחמם את הבית במידה מספקת; יכולת לצאת לנופש עם לינה של כשבוע מחוץ לבית; יכולת לעמוד בהוצאה חיונית בלתי צפויה; יכולת להחזיק כלי רכב; יכולת להחזיק קו תקשורת; יכולת להחזיק טלוויזיה צבעונית; יכולת להחזיק מחשב; יכולת להחזיק מכונת כביסה או סידור מקביל; ונתון בקרה נוסף: יכולת לשלם חשבונות בזמן.

נכון ל-2018, המדינות שבהן יש את רמת המצוקה החומרית הנמוכה ביותר הן שבדיה ונורבגיה, שבהן רק 4.5% ו-4.3% מהאוכלוסייה (בהתאמה) היו במצוקה חומרית, ורק 1.6% ו-2.1% היו במצוקה חומרית משמעותית (לא יכולים להרשות לעצמם ארבעה מתוך תשעת הפריטים ברשימה).

הנתון שנמדד בישראל ב-2013 מראה שהמצב אצלנו חמור במדד הזה. לפי הסקר, 11.1% מהישראלים ויתרו על ארוחה חמה פעם ביומיים; 41% מהישראלים ויתרו על חימום/קירור הבית במידה מספקת; 68.7% ויתרו על יציאה לנופש הכולל לינה מחוץ לבית; 42.3% ויתרו על טיפול שיניים (מקביל להוצאה דחופה לא צפויה); 12% ויתרו על תרופות; ו-24.1% פיגרו בתשלום חשבונות.

מהנתונים האלה עולה כי שיעור המצוקה החומרית בישראל עולה כמעט בוודאות על 20%, ושיעור המצוקה החומרית החמורה עולה על 10% – שיעורים גבוהים מאלה של מרבית מדינות דרום ומזרח אירופה, ובוודאי שגבוהים מאלה של מדינות מרכז ומערב אירופה. המצוקה החומרית בישראל, לפי הלמ"ס, גבוהה במיוחד בקרב ערבים, חרדים ומסורתיים (מזרחים ברובם). אך גם קבוצות אוכלוסייה אחרות בישראל סובלות משיעורי מצוקה חומרית גבוהים מ-10%.

המצוקה החומרית גבוהה מאוד בקרב החרדים. סוכה לעניים במאה שערים (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

לצורך השוואה, המצוקה החומרית אצל מהגרים ממדינות מוסלמיות המתגוררים בשבדיה היא נמוכה מ-9%, לעומת יותר מ-50% בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, יותר מ-40% בקרב האוכלוסייה החרדית והמסורתית-מזרחית ברובה, ויותר מ-10% בקרב האוכלוסייה החילונית בישראל.

העוני בישראל הוא דבר מוחשי, ולא רק המצאה סטטיסטית לא משקפת. יש לו מאפיינים אתניים ברורים ויש בו מדרג, אך אין קבוצת אוכלוסייה שפטורה ממנו. הנתונים שאנחנו מקבלים מהלמ"ס ומהביטוח הלאומי הם מיופים כלפי מעלה. ובהינתן סגנון השיח הקיים בישראל ואדישותן של המפלגות הגדולות לנושא, אין סיבה שהוא לא יישאר איתנו גם בעשור הבא.

עמי וטורי הוא מזכיר ארגוני כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי וממקימי כוח לעובדים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"אם המגפה תתפשט, פה לא יתנהלו איתנו כמו עם בני ברק - מיד יסגרו את המחסום. זה יהיה אסון". מתנדב במחנה הפליטים שועפאט (צילום: כאמל ג'עברי)

"אם המגפה תתפשט, פה לא יתנהלו איתנו כמו עם בני ברק - מיד יסגרו את המחסום. זה יהיה אסון". מתנדב במחנה הפליטים שועפאט (צילום: כאמל ג'עברי)

מגפה קטלנית בשער והפלסטינים מעבר לגדר בי-ם מופקרים לגורלם

גם בימים כתיקונם הרשויות הישראליות לא מספקות שירותים בשכונות שמעבר לחומת ההפרדה, אבל כיום ההזנחה הזו עלולה להסתיים באסון. באין בדיקות, ציוד רפואי ואפשרויות בידוד, התושבים מתארגנים לעזור לעצמם במקום בו גם הרשות הפלסטינית מנועה מלפעול   

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf