newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הסרטון שמחזיר לפרחה את הכבוד והופך אותה למודל לחיקוי

יוצרות ההצגה "פרחה שם יפה" הוציאו גרסה עדכנית לשיר המפורסם, על רקע הסערה סביב היעלמות המילה בפסטיגל. הן מחזירות את הפרחה למרכז, אבל משנות את משמעותה. "השיר מחזיר את השם פרחה למקור שלו. סבתא שלך היתה אישה מכובדת, חלוצה. גם אם לא היתה משכילה - את תכבדי אותה"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אחרי שהנהלת הפסטיגל החליטה להעלים את המילה "פרחה" משיר הפרחה, השלאגר המוכר מהסרט "שלאגר" בביצועה של עפרה חזה, עדן אוליאל לא הצליחה להירדם. "ישבתי בלילה וכתבתי מילים חדשות לשיר", היא מספרת. "שלחתי לבנות והתחילה להתגלגל הפקה לא ברורה, פשוט התחלנו לעשות את זה".

אוליאל היא שחקנית ומחזאית, חברה באנסמבל הפרחות של חנה וזאנה, שהעלה לפני שמונה שנים את ההצגה "פרחה שם יפה", וכעת מגייס מימון המונים להצגה חדשה בשם "בלוק 30". ההצגה הסתובבה ברחבי המדינה, וכעת הגיע תוך המסך הקטן, עם שיר הפרחה גרסת 2020 – קליפ בשיתוף פעולה עם שרית חיימאן, הבימאית והעורכת, שזכה תוך ימים אחדים לעשרות אלפי צפיות.

"ההחלטה למחוק את המילה הזאת בפסטיגל מתוך מחשבה של תקינות פוליטית העסיקה אותנו", אומרת וזאנה. "כולנו יודעים שכשאנשים אומרים פרחה הם מתכוונים לבהמה, וולגרית, טיפשה, קולנית, חצופה, זולה. יש כל כך הרבה דרכים שבהן נשים נשפטות על הבחירות שלהן, על העילגות, על המקום שהן באות ממנו, על הדיבור, על ה-ח' וה-ע'. לא צריך למחוק את התקינות הפוליטית, כי זה למחוק את המחיקה, זה קיים גם היום, נשים מדוכאות ונקראות בשמות. המחיקה הזאת נעשתה, ואותה צריך לדבר בכל מקום. זו הדרך היחידה לתקן".

לדבר את המחיקה. צילום מסך מתוך הסרטון "שיר הפרחה – גרסת הפרחות 2020" של אנסמבל הפרחות חנה ואזנה

שיר הפרחות, בכיכובן של שחקניות ופעילות מזרחיות עם עגילי חישוק גדולים או וסט מנומר, ליפסטיק אדום או תלתלים פרועים, מחזיר את המילה פרחה שנעלמה מגרסת הפסטיגל, אבל משנה אותה לחלוטין. במקום "אין לי ראש למילים ארוכות" – הפרחות החדשות מורכבות מאקדמאיות לצד קופאיות, חברות כנסת לצד ספריות; במקום "בא לי לרקוד, בא לי שטויות", מופיע "בא לי להנהיג, בא לי להבריג".

"השיר שלנו מציב מודל לנשים צעירות, ואומר – את יכולה להיות גם מהנדסת גם קופאית וגם חברת כנסת, ועדיין יכולה שתהיה לך נאמנות לבית", מסבירה וזאנה. "חיברנו בין סוגים שונים של נשים ממעמדות שונים ויצרנו סולידריות ביניהן. גם בדרכי לכנסת אני חייבת לזכור את הקופאית. וכולנו רוצות 'תנאים שיסדירו ת'פנסיה'. כי גם זו שהולכת לכנסת אפשר לקרוא לה פרחה. הנה, זה קרה לאורלי לוי אבקסיס".

לתת מקום לכולם

מהביקורת שעלתה לאחר החלטת הפסטיגל לצנזר את הפרחה אפשר לדמיין שהשיר המקורי התקבל באהבה על ידי פעילות מזרחיות פמיניסטיות. בפועל, לרבות מהן יש ביקורת עליו. "השיר הזה יצר שימור של הביטוי כביטוי גנאי", טוענת סיוון תהל, פעילה במאבקים מזרחיים רבים. "היא מחכה לגבר שיוציא אותה מהשכונות, מה שמעניין אותה זה רק מוזיקה, ליפסטיק, ועקבים".

"אף שיש בו אלמנטים משחררים, כמו 'בא לי לצעוק', יש בו גם אלמנטים של דיכוי", מסכימה וזאנה. "גבר אשכנזי שכתב את השיר, אסי דיין, מסמן את הגבולות של הפרחה. בשנים האלה היתה הפקעה של השם הזה והמשמעות שלו, ממקום אחד למקום אחר. ואז היית צריכה להתבייש בזה. ולא, אנחנו נחזיר את זה".

בשונה ממאבקי זהות אחרים, כמו צעדת השרמוטות, או מאבק השחורים נגד הכינוי "ניגר", השיר אינו מנסה להשתמש בכינוי הגנאי ולהפוך אותו על פיו. במקום זה, מופיעה אסתר וזאנה, אמה של חנה, בתפקיד סבתא פרחה שנשכחה, כדי להזכיר לנו ש"זה שם יפה מאוד".

"אני לא מתחברת לריקליימינג של המילה פרחה, זה משמר בעיני מעמדות וסטריאוטיפים", אומרת תהל. "הן לא אומרות אני יכולה להיות פרחה שהיא גם וגם, אלא אני, כאישה מזרחית, יכולה להיות מה שאני רוצה. אתה לא יכול להגדיר אותי לפי איך שאני מתלבשת ולפי המוצא שלי".

"השיר מחזיר את השם פרחה למקור שלו", מסבירה וזאנה. "לסבתא שלך קראו פרחה לא כי היא אישה זולה, אלא כי זה השם שלה. משמעות השם היא 'שמחה'. במפגש עם הציונות הפכו את זה לסמל להפקרות מינית. אבל לא, סבתא שלך היתה אישה מכובדת, חלוצה. גם אם לא היו לה כלים, גם אם לא היתה משכילה, או אפילו לא ידעה לקרוא או לכתוב – את תכבדי אותה".

אוליאל מספרת שבמהלך העבודה של הקליפ היו גם אי הסכמות בנוגע למילים. "אחד הוויכוחים היה על המשפט 'בא לי להיות מפקדת בסיס'", היא מגלה. "חלק אמרו – מה, אנחנו באות ממקום מלחמתי מיליטנטי, אלים? למה מפקדת בסיס? אני אישית הרגשתי שאני מכירה נשים שזה החלום שלהן. וזה בסדר שיש מחלוקת, כי אין נכון ולא נכון. ורצינו לא לבוא מתוך פוליטיקלי קורקט, אלא לתת מקום לכולם".

מהתגובות שהתקבלו בינתיים, נראה שהבורות ביחס למילה עודנה רווחת. "הרבה לא ידעו שפרחה זו שמחה", מספרת תהל. "כתבה לי מישהי שקראה לבת שלה בשם שני 'פרחה' על שם סבתא שלה. היום הבת שלה בת 3. היא אמרה שזה מדהים והיא מתרגשת לראות את זה. כתבו לי נשים מבוגרות, נשים בכל הגילים שכתבו שחיכו לזה".

סמל לאחוות אחיות

עבור אוליאל, המילה פרחה נוגעת בנקודת שבר אישית, שממנה צמחה. "המילה הזאת שינתה את החיים שלי", היא משתפת. "תמיד ריחף מעליי איום הפרחה. גדלתי בבנימינה, שם מאוד ברור מה יחסי הכוחות בין השיכון והמושבה. רציתי להתקבל בשיכון, אבל לא הייתי מספיק פרחה, שזה אומר שלא היה לי מספיק ביטחון להגיד את מה שאני חושבת, להיות בחוץ.

"מצד שני, במושבה הבנתי שאני צריכה להקטין את הסממנים הפרחים, לשנות איך שאני נראית. אם אני רוצה להיות אשת תרבות, הקלסתרון שלי צריך להיות מאוד מסוים ואני צריכה להתאים את עצמי. נעתי בחוסר נחת בקונפליקט הזהות הזה".

איום הפרחה הפך להצגה שהזניקה את הקריירה התיאטרלית שלה ושל יתר חברות האנסמבל. "העבודה על 'פרחה שם יפה' ועל המילה הזאת, קירבה אותי לעצמי, לזהות, לשורש, לסבא וסבתא, לאמת ובעיקר לאהבה עצמית", מספרת אוליאל. "כאחיות ליצירה אנחנו מגיעות מנקודת מבט אפילו יותר אוניברסלית – לאהוב את עצמך, לתת ביטוי. זאת המילה הזאת לדעתי. היא הפכה לסמל לאחוות אחיות".

קירוב לזהות, לאמת ולאהבה העצמית. צילום מסך מתוך הסרטון "שיר הפרחה – גרסת הפרחות 2020" של אנסמבל הפרחות חנה ואזנה

עבור וזאנה, זהו כוח התנגדות. "אנחנו מפענחות את ההתנהגות של הפרחה כאקט של מרד, של מחאה, פרפורמנס בלתי תלוי בהכרה", היא אומרת. "אם כולן הולכות בסנדלים תנ"כיות והיא מתעקשת ללכת בעקבים, יש פה נאמנות לעצמה, ואני מכבדת נאמנות. מה שעשינו זה לתת בית. הרחבנו את המשמעות של המילה ושברנו את הסטריאוטיפ. לצערי עדיין כשיגידו פרחה יתכוונו לאישה הזאת מטיסת השוקולד. זו האסוציאציה".

הקליפ מבטא את הביקורת בדרך צבעונית, שיכולה גם להיתפש כרכה. "יש כאלה שאומרים למה אתן כל כך נחמדות ומקבלות?" אומרת אוליאל. "זה הכוח של האהבה והאחווה. אנחנו מעגל מאוד נשי שהפעולות האקטיביות שלו נעשות ממקום עגול וחומל, מתפישת עולם אימהית שרוצה לעשות את המלחמות אחרת. ולכן גם נשים אשכנזיות פירסמו את הקליפ.

"אין ניסיון לפלג ולהרחיק, אלא לספר סיפור ולתת מקום. אני יכולה לומר שיש הרבה אקטיביסטיות שפועלות אחרת, שכועסות, זועמות וחריפות יותר. אני מודה להן, ויש גם להן מקום. בזכות נשים שכועסות אני יכולה להרשות לעצמי להיות מחבקת".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אחמד טיבי בארוע של הרשימה המשותפת בתל אביב, 23 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

אחמד טיבי בארוע של הרשימה המשותפת בתל אביב, 23 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

היהודים שמצביעים למשותפת: "הם מציעים תקווה"

הרשימה המשותפת קיימה באחרונה אירועים רבים לקהל דובר עברית שבהם השתתפו יותר מאלף איש, וסקר מראה כי שיעור ההצבעה לרשימה עשוי להגיע ל-5% ממצביעי השמאל היהודי. "בשיח של ההסתה, הקול השפוי מגיע דווקא מהמשותפת", אומר צעיר שהצביע כחול לבן בבחירות הקודמות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf