מה קורה למבקשי מקלט מאריתריאה אחרי שישראל מגרשת אותם?
בתגובה לבקשת חופש המידע הודתה המדינה כי היא מקיימת הסכמים עם אריתריאה בנוגע למבקשי המקלט שנמצאים בארץ, אולם סרבה לחשוף מסמכים בנושא. עד כה הוחזרו כאלפיים מבקשי מקלט למדינה ממנה נמלטו. ועדה של האו"ם המליצה לאחרונה להעמיד את שליט אריתריאה לדין על פשעים נגד האנושות
כותבים אורחים: סיגל אביבי וגלעד ליברמן
הסיבה שעמנואל, מבקש מקלט מאריתריאה, שגורש לאוגנדה לפני כחצי שנה, הסכים להתראיין מול מצלמה נבעה מרצונו להישיר מבט אל עיניהם של שופטי בית המשפט העליון ולספר להם מה עולה בגורלם של מבקשי מקלט שחיו בישראל ואולצו לעזוב תחת מדיניות העזיבה "מרצון". עמנואל חש שעצם התיעוד המצולם עלול לסכן אותו ואת משפחתו שעדיין חיה באריתריאה. העדות הזו שלו כבר לא תושיע אותו. התקווה שלנו הייתה שאכן נצליח להנכיח את עמנואל באולם בית המשפט שדן במדיניות הגירוש בכפיה שמבקשת ממשלת ישראל לקדם. תקוה זו נתבדתה. שופטי העליון להבנתנו אינם בקיאים בנעשה באריתריאה ובהשלכות שיש לגירושם של מבקשי המקלט מאריתריאה.
באריתריאה מתבצעים פשעים חמורים כנגד האנושות מזה עשרות בשנים ואשר זכו לתשומת לב מועטה בעולם. לאחרונה חל שינוי אשר הביא להקמתה של ועדת חקירה מיוחדת באו"ם, אשר מונתה לבדוק את הפרות זכויות האדם המתרחשות באריתריאה. לאחר שנתיים של פעילות פרסמה הועדה דו״חות אשר תארו עד כמה הפרות אלו חמורות; הועדה אף פרסמה המלצות למדינות המקלט והמליצה להעמיד לדין את שליט אריתריאה, איסיאס אפוורקי, בגין פשעים כנגד האנושות.
לדו"חות אלו הצטרפו דו"חות נוספים של מדינות ושל ארגונים בינלאומיים, וכעת מתגבשת תמונה ברורה יותר על המתרחש במדינה שעד לאחרונה היתה בבחינת"קופסה שחורה", אם כי עדיין רב הנסתר על הגלוי. כך או כך, הדוחות אוששו קיומן של הפרות זכויות אדם נרחבות במדינה, רציחות, העלמות, עינויים, אונס, כליאה המונית ושרירותית, עבדות כפויה של כלל האוכלוסייה, היעדר חוק, שלטון פחד ורדיפת כל אדם המעז להתבטא כנגד המשטר.
בהתאם לכך, נחשבת אריתריאה למדינה מסוכנת הרודפת את אזרחיה, ושאין להחזיר אליה את האנשים שנמלטו; במדינות רבות בעולם מקבלים מבקשי מקלט מאריתריאה מעמד פליט באחוזים גבוהים מאוד (מזה שנים רבות) וכמובן שאין מרחיקים אותם מהמדינה.
> בעטו במבקש מקלט למוות במשך יותר משעה ולא יואשמו ברצח או בגזענות
בישראל המציאות שונה בתכלית. ישראל דוחה בקשות מקלט של אריתריאים באופן גורף. כנגד מדיניות זו פסק לאחרונה בית הדין לעררים, שאין לדחות על הסף בקשות מקלט של אריתריאים שנמלטו בשל השירות הצבאי הכפוי במדינה, שאינו מוגבל בזמן.
לתחושתנו, מידע זה אמור היה לעמוד בלב הדיון בנוגע להרחקתם של מי שבוודאות הנו מבקש מקלט, מי שהמדינה מבקשת להגדירו כ"מסתנן" וכך להפעיל עליו את חוק הכניסה לישראל.
חיים ומוות בידי העליון
בניסיון לקיים דיון ציבורי על מדיניות הגירוש, וחשיפה של ההסכמים בין ממשלת ישראל והדיקטטור האריתריאי, הגשנו באמצעות עו"ד איתי מק בקשה בהתאם לחוק חופש המידע בנוגע להסכמות של ישראל עם אריתריאה לגבי מבקשי המקלט שנמצאים בישראל והחזרתם לשם, וכן חוות דעת ומסמכים לגבי מצב זכויות האדם שם.
עד היום מנגנון הגירוש נסמך על מדיניות "המאסת חייהם" של מבקשי המקלט, ולשם כך הפעילה ישראל את אחד ממנגנוני הרדיפה הקשים ביותר בעולם המערבי כלפי מבקשי מקלט.
ישראל היא לא רק המדינה היחידה בעולם המצהירה בפומבי על כוונתה להרחיק פליטים למדינות המוצא, אלא גם מחזירה בגלוי מבקשי מקלט רבים לאריתריאה ולסודן. עד כה המדינה הרחיקה לאריתריאה למעלה מ-2,000 איש. לתופעה זו אין אח ורע בשום מדינה בעולם; למעשה ישראל החזירה יותר פליטים לאריתריאה מאשר כל שאר העולם המערבי ביחד.
הרחקת מבקשי מקלט אינה רק למדינת המוצא, בשלוש שנים האחרונות ישראל הרחיקה אלפי מבקשי מקלט אריתריאים ל"מדינות שלישיות", בשקרים ובכפיה, מתוך מודעות ששם יוותרו ללא כל מעמד חוקי ויאלצו לעזוב מדינות אלה תוך שהם מסכנים את חייהם. גם נציגת ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם על אריתריאה, שילה קיתרות', התייחסה בדבריה למדיניות זו, ואף הזהירה שמתקיימת הרחקה מ"מדינות שלישיות" ישירות לאריתריאה.
בנוסף על החזרתם, לא דאגה המדינה לביטחונות "לחייהם וחירותם". כתוצאה מגירוש זה רבים נכלאו, עונו ואף נרצחו, וכן ידוע לנו על מסע פליטות מחדש שנכפה עליהם. לרוב, הקשר עם המורחקים ניתק, ואין כל דרך לברר מה עלה בגורלם.
כעת משהשיבה המדינה לשאלות ששופטי העליון הציגו בפניה, ההכרעה נמצאת כולה בידי חמשת שופטי העליון. וזאת בניגוד להליכים משפטים שהכריעו בשאלת כליאתם של מבקשי המקלט בפני הרכב מורחב של תשעה שופטי עליון.
רק חמישה שופטים ידונו בשאלה הרת גורל כמו גירושם של פליטים בנוהל חדש של משרד הפנים, שבו יאלצו מבקשי המקלט לבחור באחת משלוש אופציות נוראיות: כליאה בישראל ללא מגבלת זמן (שכשלעצמה מהווה איום), חזרה לאריתריאה או עזיבה של ישראל לאחת "המדינות השלישיות".
קשרים באפילה
בעוד שאין לאף מדינה בעולם מידע גלוי על גורלם של המוחזרים. העתירה לבקשת חופש המידע מביאה עדויות של בכירים בממשל האמריקאי המבהירים כי גם להם אין מידע על גורל מוחזרים. כך גם בבריטניה ובמדינות אחרות. מהעדויות המעטות שישנן, ברור כי המוחזרים נחקרים, וחלקם נכלאים. דווקא ישראל, אשר לה יש שגרירות באריתריאה, העבירה חוות הדעת המציינת את העובדה שאריתריאים שיוחזרו למדינה "יוצבו בשורות ויירו או ייזרקו למרתפי עינויים". דברים שאכן קרו לאריתריאים שהוחזרו מישראל.
מדינת ישראל היא בין המדינות המעטות המקיימות עם אריתריאה יחסים דיפלומטיים מלאים, וזאת למרות אמברגו הנשק שהוטל על אריתריאה. קיימים גם דיווחים על קשרים צבאיים הקיימים בהווה בין ישראל ואריתריאה, בנוסף לקשרים הצבאיים שהיו בעבר. קשרים אלו ראוים שיחשפו בפני הציבור הישראלי ולא יוותרו בחשכה.
כמענה ראשוני לבקשת המידע, לא הופתענו לגלות שישנן הסכמות ומגעים בין ישראל ואריתריאה לגבי מבקשי המקלט בארץ. נעננו כי קיימים במשרד החוץ מסמכים מההסכמים והמגעים בין ישראל לבין אריתריאה בעניין מבקשי המקלט, וגם חוות דעת לגבי מצב זכויות האדם שם, אך משרד החוץ סירב לחשוף אותם בנימוק כי הדבר יפגע ביחסי החוץ של ישראל. דבר מופרך לאור פרסום הידיעה בעניין קיומם של המסמכים, ובעניין הסתרתם, פשע שנעשה כלפי הציבור הישראלי והאריתריאי כאחד. מעבר לכך, הסכמים עם דיקטטורות והפרות של זכויות אדם אינם יכולים להסתתר תחת הטיעון שפרסום הפשעים יפגע בפושעים.
כמו כן פורסם לאחרונה כי חוות דעת בעניין הפליטים מאריתריאה נגנזה היות והיא לא שירתה את האג'נדה שמבקשת ממשלת ישראל לקדם. כשם שהוסתר מבתי המשפט ומבתי הדין דו"ח של היחידה לטיפול במבקשי המקלט של רשות האוכלוסין וההגירה, הקובע שיש להעניק למבקשי המקלט מדרפור (שאינן שייכים לשבטים הערבים) מקלט מדיני, ללא צורך בבדיקה פרטנית נוספת, כך מונעת הממשלה מידע הנתון בידיה לגבי הפליטים מאריתריאה.
המידע המבוקש, אודות אריתריאה ואודות הקשרים עמה, חיוני לדיון המשפטי והציבורי בגורל מבקשי המקלט מאריתריאה בארץ, אותם מבקשת המדינה לזרוק לכל עבר, תוך חיסיון בפני הציבור והשופטים בדבר מצבם וגורלם בארצם ובעקבות הגירוש, ובחלקה של ישראל בכך. כמו כן הוא נחוץ למאבק הבינלאומי בדיקטטורה האריתריאית, למען זכויות הפליטים מאריתריאה בכל העולם, ולדיון הציבורי בישראל, על מנת שנפסיק לתמוך בדיקטטורות חשוכות.
האמת שביקש עמנואל לזעוק באזני שופטי בית המשפט העליון נוגעת לא רק לעתידם של חבריו שעומדים להיות מגורשים, אלא לציבור כולו, היות וההכרעה של השופטים בשאלת הגירוש תכריע לגבי אופיה של מדינת ישראל.
* * *
ביום חמישי הקרוב, 26 בינואר, בשעה תשע בבוקר, יעלו כ-1,500 מבקשי מקלט שכלואים במתקן "חולות" בנגב כדי להפגין מול בית המשפט העליון שדן בימים אלו בהליך הגירוש לאריתריאה, סודן ולמדינות השלישיות רואנדה ואוגנדה, בהן לא ניתנת להם כל הגנה. מבקשי המקלט מספרים שעם רבים מהפליטים שכבר גורשו מישראל ניתק הקשר. רבים אחרים נכלאו במקומות אליהם נשלחו, עברו עינויים או מצאו את מותם בדרכים כשהם נאלצים להמשיך במסע הפליטות הבלתי נגמר שלהם. "הגורל שלנו תלוי בהחלטה של שופטי העליון", הם אומרים בהודעה שפרסמו לקראת ההפגנה, "אנחנו מבקשים שתשקלו את ההשלכות להחלטתכם בזהירות יתרה". אתם מוזמנים להצטרף אליהם.
סיגל אביבי וד"ר גלעד ליברמן הם פעילי זכויות אדם. הפוסט פורסם לראשונה באנגלית באתר 972+.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן