הנער עונה על ידי אזרח ישראלי, השב"כ רושש את משפחתו

אזרח ישראלי ירה לנער פלסטיני ברגל, ולפי עדות הנער, לאחר מכן עינה אותו במשך כעשר דקות בעודו מדמם. . "זה נמשך עד שחייל הציל אותי", העיד איאד כנען, בן 17, תושב הכפר קוסין, שנמצא צפונית לשכם.

אירוע הירי קרה ביום הראשון למלחמה האחרונה בעזה, 10 במאי 2021, סמוך להתנחלות שבי שומרון. בחלוף כמעט שנה מהירי, משפחתו של איאד קרסה כלכלית, לאחר שהשב"כ שלל לאביו ולשלושת אחיו את היתרי העבודה בישראל.

לפי דו"ח רפואי של הסהר האדום, איאד נורה בירך שמאל. בזמנו היה בן 16. באותו לילה, בכפרים רבים בגדה התפתחו עימותים בין חיילים לצעירים פלסטינים שיידו אבנים, וכך גם בפאתי הכפר דיר שרף, סמוך לכביש 60.

איאד מספר כי לא השתתף בעימותים. הוא אינו תושב דיר שרף, ונכח במקום כי חזר ברגל מסעודת שבירת צום הרמדאן אצל חבר, תושב הכפר, שגר בסמוך לזירת העימותים. "הייתי בדרך לבית שלי בכפר קוסין, ועברתי ליד העימותים", נזכר.

לדבריו, נורה כנקמה על כך שצעירים יידו אבנים בסמוך. "עמדתי שם לבד. רץ אליי מתנחל עם רובה. היו לו בגדים רגילים – ג'ינס וחולצה לבנה, לא כמו של צבא. הוא נעמד מולי, פנים מול פנים, וירה לי ברגל. נפלתי והוא תפס אותי, וגרר אותי לחורשה שמעבר לכביש. לא רחוק משם היו העימותים עם החיילים. ניסיתי לקרוא לעזרה, של החיילים או של הצעירים, אבל אף אחד לא שמע".

"הוא עזב אותי ליד העצים וקילל אותי: 'יא בן זונה, אני אהרוג אותך'. אחר כך הוציא מהכיס שני רימוני הלם, וזרק אותם עליי, להפחיד אותי. שכבתי על האדמה ודיממתי. נשארתי בהכרה, לא התעלפתי, אבל מאוד כאב לי. ואז הוא התחיל להרביץ לי. בעט לי בבטן, ודרך עם הנעל שלו על פצע הירי, ברגל. צרחתי מכאבים".

"כעבור כעשר דקות אחד מהחיילים ראה אותנו. הוא הוריד אותו ממני, וקשר לי חוסם עורקים", מעיד איאד. "אחר כך הגיעו הרבה חיילים, צילמו אותי, והזעיקו אמבולנס של הסהר האדום".

אביו של איאד, סמי כנען, אמר כי לא הגישו תלונה במשטרה נגד היורה מפני שאינם יודעים מי הוא. לדבריו, כמה מהנוכחים זיהו אותו כתושב ההתנחלות שבי שומרון.

יומיים לאחר הירי, נודע לסמי ולשלושת אחיו של איאד כי הם מנועי כניסה לישראל. הם גילו זאת דרך האפליקציה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שבה פלסטינים מתעדכנים לגבי היתרי תנועה. עד אז, לארבעה היו היתרי תעסוקה בישראל. השב"כ נוהג להכניס את קרובי המשפחה של פלסטינים שנפגעו מירי בידי מתנחלים או חיילים לרשימת מנועי הכניסה, בלי התחשבות בנסיבות המקרה.

"עבדתי עשרים שנה בישראל, בשיפוצים, בנתניה", מספר סמי בעברית שוטפת. "אני מדבר כמו נתנייתי, לא מזהים שאני ערבי. המשפחה שלנו אף פעם לא הסתבכה עם הצבא. עכשיו, אחרי שלילת ההיתרים, אני לא מוכן שהילדים שלי יכנסו לישראל באופן לא חוקי.

"מאז השלילה, הכל אבד. החיים שלנו הוקפאו. אני לא מצליח לממן יותר את הלימודים של הילדים באוניברסיטה. אנחנו קורסים כלכלית. ואני זקוק לכסף עבור הטיפולים של איאד, זו עלות שלא היתה בעבר. הוא עבר כבר שלושה ניתוחים".

סמי הוסיף כי אין להם יכולת כלכלית לשלם לעורך דין כדי לבקש להסיר את מניעת הכניסה – הליך שיעלה כ-7,000 שקל, לדבריו.

"נפשית, הירי פגע בילד שלי מאוד. יש לו סיוטים בלילה. קשה לו התחושה שפגעו בו ככה בלי שעשה דבר. בבית הספר הוא כבר לא מצליח לתפקד. מורים שלו אומרים לי: הראש של הילד לא כאן. זה מדאיג אותי, כי העתיד שלו לא יהיה פיזי, בגלל הירי, אז אני יודע כמה חשוב שיצליח בבית הספר".

פנינו למתפ"ש ולשב"כ בבקשה לתגובה, והיא תתפרסם אם וכאשר תתקבל.