המשטרה מאיימת להגיש כתב אישום נגד פעילה שהותקפה וסירבה להסדר

אלפי הודעות נשלחו למשטרה בדרישה להעמיד לדין את התוקף של האקטיביסטית עו״ד ספיר סלוצקר עמראן ונגד האפשרות שיוגש נגדה כתב אישום לאחר שסירבה להסדר שהציעה המשטרה.

ביולי בשנה שעברה התקיימה עצרת הגאווה השנתית בתל אביב, שבגלל מגבלות הקורונה נערכה בכיכר רבין במתכונת מצומצמת וללא צעדה. בין החוגגים, היו גם כמה עשרות פעילות שהגיעו להפגין נגד ״פינקוושינג״ ואלימות משטרתית. הם החזיקו שלטים עליהם נכתבו שמו של איאד אלחלאק, ״צדק לקורבנות הלהט״בופוביה״ ו-"you can't pinkwash apartheid".

מספר משתתפים ניסו למנוע מהמפגינים למחות, וניסו לחטוף מאחד מהם דגל פלסטין שהניף. על פי טיוטת כתב האישום, גבר שנכח במקום תקף את סלוצקר עמראן לאחר שניסתה להגן על מפגינה שהחזיקה דגל פלסטיני מפני תקיפה פיזית. לאחר האירוע פרסמנו את העדויות שלהם כאן.

״לאחר שביקשה הנאשמת לחסום את המתלונן (הגבר המואשם בתקיפה, א"ז) מלהניף את דגלו, משכה הנאשמת בחולצתו של המתלונן וקרעה אותה, אז תקף המתלונן את הנאשמת ובכך שהפילה לקרקע, משך בשיערותיה וחבט בראשה ברצפה, וגרם לה חבלות בדמות שטפי דם ברגליים ושפשופים בגפיים״, נכתב בטיוטה.

באותו ערב הייתי שם, ראיתי את סלוצקר עמראן על הקרקע. יותר מאוחר היא פונתה לטיפול רפואי והתגלה שיש לה זעזוע מוח וחבלות רבות. מיד לאחר התקיפה, סלוצקר עמראן ומפגינה אחרת עקבו אחרי הגבר המואשם בתקיפה,  שהלך לשולי העצרת. סלוצקר עמראן ביקשה משוטר שהיה במקום לעכב אותו, אך השוטר סירב לגבות ממנה תלונה במקום. לבסוף הוא נעתר לבקשה וכתב דו"ח אירוע.

״צעקתי לו שיפסיק, עמדתי חוצץ כדי להגן עליה ואז הוא תפס אותי והוציא עליי את כל העצבים שלו – אני נגררת על הרצפה וברקע שומעת את איתי פנקס מתעקש להמשיך על הבמה״, כתבה סלוצקר עמראן בפוסט שפרסמה בפייסבוק לאחר האירוע.

לאחר האירוע התברר שהמואשם בתקיפה הוא מושיקו חדד, שסיפר במאקו בהרחבה את גרסתו לאירוע.

סלוצקר עמראן הגישה בימים שלאחר התקיפה תלונה במשטרה, והעבירה רשימה של עשרה עדים ועדות למשטרה, סרטוני וידאו וצילומי מסך כולל הודאה של חדד שהיה מעורב באירוע, כאשר חדד טוען שעשה זאת לשם הגנה עצמית. חדד עצמו הגיש תלונה במשטרה כשלושה חודשים לאחר האירוע.

"תגרה במקום ציבורי"

בינואר השנה הזמינה המשטרה את סלוצקר עמראן לפגישה שבה הוצע לה ״הסדר מותנה״, שבמסגרתו היא אמורה להודות שהיה מדובר במקרה אלימות הדדי – ״השתתפות בתגרה במקום ציבורי״. הסדר זהה הוצע לחדד, שקיבל אותו. החוק מאפשר להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשודים ולסגור את התיק בעניינים בעבירות שהעונש בגינן הוא עד שלוש שנים, אם הם מודים בביצוע העבירות המיוחסות להם ויקיימו תנאים שנקבעו בהסדר. במקרה כזה מציינים שהתיק נסגר בעילה של "סגירת בהסדר", כאשר הפרת תנאי ההסדר עלולה להוביל להעמדה לדין בעתיד.

היום (רביעי) בצהריים הגיעו סלוצקר עמראן ועורכת דינה מיכל פומרנץ לפגישה ביחידה להסדר מותנה של משטרה שלוחת תל אביב, שם הציעו לה להסכים להסדר שלפיו היא תודה בהשתתפות ״בתגרה במקום ציבורי״ ולאחר מכן ייבחן עונש, שעשוי להיות קנס סמלי. בפגישה נאמר כי הגבר שתקף אותה יואשם והבהירו שהם רואים את מעשיו כחמורים יותר. סלוצקר עמראן סירבה להסדר. כעת תחזור ההחלטה למחלקת התביעות במשטרה, שבה יבחנו האם להגיש כתב אישום.

לאחר הפגישה סיפרה סלוצקר עמראן על השיחה עם המשטרה: ״הם מייחסים לי את תחילת העימות ואומרים שקרעתי את החולצה וניסיתי למנוע את ההצגה של דגל הגאווה בזמן שניסו להסתיר את פלסטין. למה שארצה למנוע הנפה של דגל גאווה? אמרתי להם שבאתי לעצרת כפעילה להט״בית״.

סלוצקר עמראן ממשיכה בתיאור השיחה במשטרה: ״הם אמרו לי ׳יכולנו להעמיד אותך לדין על תקיפה, אבל בגלל הנסיבות הלכנו על תגרה במקום ציבורי'. זה סעיף שהוגשו בגינו רק כמה מאות כתבי אישום מאז קום המדינה. במקרה שלי מדובר בעניין פוליטי שנוגע לאלימות פוליטית שהמשטרה מגבה. לא רק שהשוטרים בשטח סירבו להגן על המפגינים כנגד תקיפה וסירבו למלא תלונה, אלא שבגלל שהתעקשתי שיחקרו כמו שצריך גם מאשימים אותי. ברור לי שהדברים קשורים אחד לשני״.

סלוצקר עמראן סיפקה שמות של עשרה עדים, ואולם בטיוטת כתב האישום מופיעים רק שלושה מהם – שניים שהגישו בעצמם תלונה על תקיפה ועדה נוספת.

״זה מאוד מצטער ומקומם אם יגישו כתב אישום. אני לא אודה במשהו שלא עשיתי. אני לא רק מצפה שיבטלו את זה ויתנצלו על הכיוון שאליו לקחו את הדברים –  אני גם מצפה שיעמידו את התוקף לדין או שינקטו צעדים פלילים משמעותיים״.

חדד אישר ל״שיחה מקומית״ כי גם לו הוצע אותו ההסדר, בו יודה בהשתתפות בתגרה. לדבריו נאמר לו שהקנס הצפוי לו יעמוד על 500 ש״ח. ״חתמתי  על הסדר מותנה כי אני באמת רוצה לסיים כבר הסאגה הזו, שספיר ניפחה מעבר לכל דמיון. אני מסכים על זה שההגנה העצמית שלי היתה לא מידתית, זה שתפסתי לה בשיער ונפלנו לרצפה ולא שחררתי זה היה הגנה לא מידתית״. (תגובתו המפורטת בהמשך)

עו״ד פומרנץ אמרה לאחר הפגישה: ״טיוטת כתב האישום שהוצגה לנו היא מביכה, וכוללת בעיקר את פרטי התקיפה נגד ספיר. אנחנו מקוות שהמשטרה תגנוז את התיק נגד ספיר, שאינו יותר מהאשמת הקורבן, ותעמיד לדין את התוקף שלה, ובכך תיתן את ההגנה הראויה למפגינים המותקפים על רקע פוליטי״.

קמפיין הסולידריות עם סלוצקר עמראן כלל אזהרה מפני מצב שבו פעילים המתלוננים על אלימות נגדם מוצאים את עצמם מואשמים. ״התנהלות זו יוצרת את הרושם שדמם של חברי הקהילה מותר ושתקיפתם בגין דעותיהם הפוליטיות לא תגרור אחריה השלכות״, נכתב בדף הקמפיין.

יוזמי הקמפיין קוראים ליועץ המשפטי של המשטרה להעמיד לדין את מי שמואשם בכך שתקף אותה באירוע גאווה בשנה שעברה בתל אביב ולא לסווג את האירוע כ״תגרה במקום ציבורי״, כפי שמבקשת המשטרה. ״כתבנו כדי להבהיר לו שביטחונם של חברי הקהילה אינו הפקר. לא יעלה על הדעת שיוגשו כתבי אישום נגד קורבנות תקיפה כדי להשתיקם״, נכתב בקמפיין. מאז הקמפיין הושק ביום שלישי בצהריים, ומכון לרביעי בערב, יותר מ-7,00 נשים וגברים שלחו יותר מ-7000 הודעות למשטרה.

יערה פרץ, אחת הפעילות שיזמה את הקמפיין, סיפרה: ״ספיר תמיד עומדת לצד מי שזקוק לה, במיוחד האוכלוסיות הכי מדוכאות ומוחלשות במדינה ועכשיו צריך לעמוד לצידה. זה לא רק למען צדק לספיר, אלא כדי  להראות למשטרה שלא ניתן לייצר לגיטימציה לאלימות ולהגדיל את המרחב המאיים שגם ככה קיים כלפי להט״ביות ונשים. ספיר עכשיו במוקד אבל זה יכול לקרות לכל אחת מאיתנו״.

מושיקו חדד אמר ל״שיחה מקומית״:

״המשטרה רשמה שהיא (סלוצקר עמראן, א"ז) זו שבעצם התחילה, שהיא זו שתקפה אותי, שהיא משכה בחולצה וקרעה אותה ורק אחר כך מעדתי אחורה ותפסתי לה בשיער. שלא ישמע כאילו היא הקורבן. מעבר ללתפוס לה את השיער וליפול איתה אני לא נגעתי בה. זה שרשום (בטיוטת כתב האישום, א״ז) שיש חברות ומכות וכל מיני כאלה – אני לא היחידי שהייתי נגד הקבוצה הזו. היו עוד אנשים שיכול להיות שבעטו בה בזמן שהיינו על הרצפה. בזמן שאני על הרצפה אני לא יכול לבעוט באף אדם. תוך כדי שהיא מושכת לי את החולצה ואני מושך לה את השיער כמו ילדים בגן אני לא יכולתי להמשיך לעשות לה את מה שהיא טוענת. זה שהיא טוענת שהיא קיבלה חבטה בראש, כנראה שזה היה מנפילה ולא מזה שגררתי אותה, כי גם לא יכולתי לגרור אותה, היינו כל כך הרבה אנשים והיה צפוף.

המשטרה מאשימה אותי בחבורות שיש לה ביד כי אין לי הוכחה אחרת, אבל זה לא אני עשיתי. הדבר היחיד שאני עשיתי זה מעדתי אחורה מהמשיכה שלה ותפסתי לה את השיער ונפלנו שנינו על הרצפה".

לגבי ההסדר אליו הסכים הוסיף:

"שלא תבין לא נכון, אין לי בעיה עם דגל פלסטין ולא הייתה לי אף פעם בעיה, הבעיה שזו עצרת גאווה, לא עצרת פוליטית. היא באה עם דגל פלסטין להתסיס, הם עמדו במרכז הרחבה עם מגפון. בכוונה הם באה לעשות בלאגן".

ממשטרת ישראל נמסר: "בניגוד לנטען, המשטרה חקרה את התלונות ההדדיות שהתקבלו ביסודיות, תוך איסוף ראיות וגביית עדויות מאלו שהיו נוכחים במקום ובמטרה אחת ויחידה – להגיע לחקר האמת. שני הצדדים מסרו את גרסתם המלאה להתרחשויות ובסיום החקירה, הועבר החומר לעיון והחלטת התביעה. למרות שנמצאו נגד שניהם ראיות בדבר חשדות לביצוע עבירה פלילית, הוחלט נוכח הנסיבות במקרה זה, להפנות את הצדדים להליך של הסדר מותנה במטרה להימנע מהגשת כתב אישום פלילי. ההליך כאמור עודנו מצוי בראשיתו בימים אלו, ואנו דוחים כל ניסיון להשפיע עליו באמצעים פסולים".