המלחמה בעזה היא אסון סביבתי

פסולת רעילה, מחלות העוברות במים, פליטות פחמן אדירות כתוצאה מחומרי נפץ וקריסת מבנים. ד"ר מרים עבד אל-חי מתארת את הנזקים הרבים והמגוונים של המתקפה הישראלית על המערכות האקולוגיות באזור

מאת:
מערך איסוף האשפה קרס. חוף הים בדיר אל-בלח, יוני 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

מערך איסוף האשפה קרס. חוף הים בדיר אל-בלח, ביוני 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"מחסור הולך וגובר במים וחשמל. הצפות הרסניות באזורים אורבניים צפופים. חוסר ביטחון תזונתי, שמחריף בגלל עלייה דרסטית בטמפרטורות, צמצום בממוצע הגשמים, והשפעה ארוכת טווח של כימיקלים רעילים".

זה מה שחוקרי האקלים ח'ליל אבו יחיא, נטשה וסטהיימר ומור גלבוע כתבו במגזין 972+ לפני שנתיים בניסיון לחזות מה צפוי לעזה בעתיד הקרוב. ההפצצות הבלתי פוסקות של ישראל על רצועת עזה ב-11 החודשים האחרונים גרמו לאסון הומניטרי בל יתואר, ועלולות להיות להן גם השפעות דרמטיות וארוכות טווח על הסביבה הטבעית בעזה, שכבר היום מצויה בסכנה, ועל האזור כולו.

>> "כולנו מתים לאיטנו": חיי היומיום ברצועת עזה הנצורה והמופגזת

"כמעט בלתי אפשרי לחשוב על משבר האקלים בלב כל המוות וההרס האלה", כתבה ווסטהיימר בנובמבר שעבר, אחרי שאבו יחיא נהרג בהפצצה ישראלית. "אבל המציאות היא שבחודש האחרון, עזה שקעה למשבר הומניטרי עמוק יותר, ושני מיליון תושביה הם עכשיו פגיעים יותר להשלכות של שינוי אקלים יותר מאי פעם".

ביוני השנה, המרכז למדיניות סביבתית יישומית במכון הערבה למחקרי סביבה פרסם דוח נרחב על ההשפעה הסביבתית של המתקפה הנוכחית של ישראל על עזה. הדוח נוגע בשלל נזקים סביבתיים כתוצאה מהמלחמה – מהכמות העצומה של אבק רעיל המשתחרר כתוצאה מפיצוץ מבנים, דרך קריסת תשתית פינוי האשפה, ועד ההרס של מתקני טיפול במים וההתפשטות של מחלות הנישאות במים.

בעוד הפלסטינים בעזה הם אלה שעומדים בפני האיום החמור ביותר, הדוח מבהיר שכל הטריטוריה בין הירדן לים היא חלק ממערכת אקולוגית אחת, שהבריאות והסביבה כרוכות בה זו בזו באיזון רגיש. הדבר הפך ברור כשמש לאחר הגילוי של וירוס הפוליו במי הביוב בעזה. הצבא יצא למבצע של מתן חיסוני חיזוק נגד פוליו לחיילים בעזה, בטרם הסכים למבצע חיסונים של הילדים הפלסטינים בעזה מתחת לגיל 10; ישראל גם גילתה עניין פתאומי בשיקום תשתיות הביוב שהיא עצמה הרסה.

donate

הדוח גם מדגיש את הקשר בין עימות מזוין לבין התחממות גלובלית. ב-21 ביולי נרשם על כדור הארץ היום החם ביותר אי פעם; במזרח התיכון, הטמפרטורות עולות בקצב ממוצע כפול מאשר בשאר העולם.

כדי להבין טוב יותר את ההשפעה של המלחמה על הסביבה, 972+ שוחח עם ד"ר מריאם עבד אל-חי, חוקרת של דינמיקה חברתית ושל השלכות סכסוכים על הסביבה, ופלסטינית אזרחית ישראל מהעיר טירה. עבד אל-חי היא המחברת של הדוח של מכון הערבה, שאיליין דונדרר וד"ר דיוויד לרנר, מנהל המכון, תרמו לו. הריאיון נערך לצורך קיצור והבהרה.

מהו המצב הסביבתי בעזה עכשיו?

"המצב בעזה מדאיג ביותר. לפני 7 באוקטובר, הסביבה בעזה היתה במצב רעוע מאוד. שנים של הפצצות ישראליות, מגבלות יבוא ממצרים ומישראל, ושלטון לא מתפקד הביאו למחסור כרוני בחשמל, ועיכבו את הבנייה של מתקנים הכרחיים. הגישה למים נקיים היתה מוגבלת מאוד, שכן עזה תלויה בשלושה צינורות מישראל, ו-97% ממי השתייה אינם בטוחים לשימוש. תשתיות של פינוי פסולת וניהול מים היו שבריריות כבר קודם לכן, מה שגרם לשריפה בלתי מבוקרת של אשפה בבורות, לזיהום אוויר וקרקע, ולזיהום של מי תהום כתוצאה מחלחול של פסולת.

המצב בעזה היה רעוע כבר קודם. הריסות ומים עומדים בח'אן יונס, יולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

המצב בעזה היה רעוע כבר קודם. הריסות ומים עומדים בח'אן יונס, יולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"אבל בזמן המלחמה, ההידרדרות הסביבתית בעזה העצימה עשרות מונים: ככל שהפצצות ישראליות הרסו תשתיות, כמות לא מבוקרת של אבק רעיל השתחררה לאוויר, ומערכת הביוב קרסה לחלוטין בגלל מחסור בדלק.

"עד אפריל, חורבן המבנים ברחבי עזה ייצר כ-37 מיליון טונות של הריסות. ברגע שמבנים ניזוקים או קורסים, הם משחררים לסביבה ענני עשן מזיק לבריאות ואבק רעיל.

"פיצוצים מרסקים חומרי בניין לחתיכות קטנות, המשחררות חלקיקים רעילים לסביבה, שמאוחר יותר נספגים על ידי בני אדם. אף שהחשיפה הגדולה ביותר לרעלנים היא בזמן הפיצוץ, המיקרו-חלקיקים של אבק ואפר רעיל מתפזרים ברוח, ונישאים הלאה על ידי צעדי בני אדם ונסיעת כלי רכב. הצבא הישראלי השתמש גם בזרחן לבן, חומר בעירה שהוא רעיל ביותר. בעוד תושבי עזה חשופים לסיכוני הבריאות החמורים ביותר, פלסטינים, ישראלים ושאר היצורים החיים באזור ימשיכו לסבול מהשלכות המלחמה במשך שנים.

"בעזה נעשה שימוש תכוף באזבסט, שהוא מסרטן ביותר כשהוא מופיע בצורת אבק, ויש סכנה שישאפו אותו דרך האוויר. אבק רעיל כבר התגלה לאחר ההפצצות הישראליות ברצועת עזה ב-2021.

"משום שהמלחמה נמשכת, בלתי אפשרי לבחון את הממצאים בשטח, אבל אנחנו יכולים להעריך מהו הסוג ומהי הכמות של כימיקלים שהשתחררו לאוויר בעזה כתוצאה מההפצצה המסיבית, בהתבסס על הידע שלנו על חומרי הבנייה המקומיים, על נתונים מאזורי סכסוך בעבר, ועל אירועים קודמים כמו ההתקפות של 11 בספטמבר בניו יורק. יותר משני עשורים מאוחר יותר, אנשים שם עדיין מתמודדים עם בעיות בריאות הנובעות מהריסות ומאבק, כולל מחלות בכלי הנשימה והעיכול וסרטן".

מהם החששות לסביבה ולבריאות הנובעים מהקריסה של מערכת ניהול האשפה בעזה?

"עשרות אלפי טונות של פסולת מאזורי מגורים הצטברה ברחובות ובמאגרי אשפה לא מוסדרים עקב המחסור בדלק, הנחוץ להפעיל ציוד לניהול אשפה. הדבר עלול להביא לזיהום האדמה ומי התהום, וכן לתרום להתפשטות מופרזת של אצות לאורך החוף, מה שמסכן בעלי חיים ימיים ובני אדם הרוחצים בים.

"טיפול לא הולם באשפה גם מושך אליו בעלי חיים כמו עכברושים, העלולים להעביר מחלות לבני אדם. הלחות והטמפרטורות הגבוהות באזור שלנו בקיץ יוצרות תנאים מושלמים לגידול ולהתרבות של בקטריות.

"עם הקריסה של מערכת הבריאות בעזה, פלסטינים אינם יכולים לקבל טיפול רפואי הולם מאז פרוץ המלחמה. זהו נס שלא ראינו עדיין התפשטות של מגיפות גרועות יותר בעזה ובכל רחבי ישראל/פלסטין, אבל זה אמור לקרות".

נס שלא ראינו יותר מגפות בעזה. ילד בדיר אל-בלח מקבל חיסון פוליו, ספטמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

נס שלא ראינו יותר מגיפות בעזה. ילד בדיר אל-בלח מקבל חיסון פוליו, ספטמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

האם אנחנו יודעים כמה פסולת רעילה נוצרה?

"ההערכה היא שהמלחמה הנוכחית כבר ייצרה יותר מ-900 אלף טונות של פסולת רעילה. המזהמים האלה – הכוללים חומרים רדיואקטיביים ומסרטנים, מתכות כבדות, וחומרי הדברה וכימיקלים אחרים, הנפלטים גם כתוצאה משימוש בתחמושת צבאית וגם מהרס מבנים – נשארים עמידים בסביבה, ומעמידים בסכנה את כל צורות החיים, כולל בעלי חיים וצמחייה. הם מזהמים את הקרקע, את האוויר ואת מקורות המים ומחבלים במערכות אקולוגיות.

"מערכת אקולוגית אחת שהפסולת הרעילה מאיימת עליה במיוחד היא ואדי עזה, שמורת טבע בתוך הרצועה. זו רצועה של תשעה קילומטר מגדר הגבול עד לים, העשירה במגוון של בעלי חיים. היא ההמשך של נחל הבשור, הזורם מחברון דרך באר שבע לים התיכון. גם ציפורי מים מקומיות וגם ציפורים הנודדות בין יבשות זקוקות לאזורים הלחים לאורך החוף כסביבת מחייה".

מה את יכולה להוסיף על מצב הטיפול במים בעזה?  

"המצב היה שברירי מאוד עוד קודם לכן, לאור העובדה שישראל שלטה באספקת המים לעזה, אבל הוא הידרדר מאוד כתוצאה מהמלחמה. התשתיות שניזוקו או נהרסו כוללות בארות למי שתייה, מערכות מים כמו משאבות ומגדלי מים, מתקני סניטציה והיגיינה, מערכות ביוב, מפעלי התפלה, תשתיות לאגירת שיטפונות, מתקנים להזרמת ביוב לים, ומפעלים לטיפול בשפכים. יותר מכך, כבר באמצע נובמבר ארגון אוקספם דיווח שהמחסור בדלק הביא לסגירתם של חמשת המתקנים לטיפול בשפכים ושל רוב 65 התחנות לשאיבת ביוב בעזה.

"לפני המלחמה, מדי יום נשפכו מעזה לים 13,000 מטר מעוקב של ביוב גולמי. אבל עכשיו תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) מעריכה שהנתון הזה זינק ל-130,000 מטר מעוקב מדי יום. ובגלל ההתמוטטות של מערכות הטיפול במי שפכים, האנשים נאלצים לצרוך מים מליחים או מזוהמים ולהשתמש בהם לבישול, לניקוי ולהיגיינה אישית.

"שיעור הפליטות שנגרם על ידי הצבא הישראלי בחודשיים הראשונים למלחמה שווה לשריפה של 150,000 טונות של פחם. זה שווה לשימוש בחשמל של משפחה אחת במשך 24,772 שנים  

"ההשלכות של שתיית מים מזוהמים הן הרסניות, במיוחד לילדים, שהם 47% מהתושבים בעזה. הדבר מגביר מאוד את הסכנה לכולרה, טיפוס, פוליו ומחלות אחרות הנוגעות למים. כבר בנובמבר, ארגון הבריאות העולמי הזהיר שמחלות מדבקות הקשורות למחסור במים ולזיהום עלולות להרוג יותר אנשים בעזה מאשר האלימות הצבאית.

"כמו כן, חוקרים ומומחי בריאות הביעו לאחרונה חשש לגבי ההופעה וההתפשטות של בקטריות העמידות בפני טיפול אנטיביוטי, מה שמכונה עמידות אנטי מיקרוביאלית (AMR). מים מזוהמים יכולים להקל על המגע בין בקטריות לבין מתכות כבדות, המשתחררות כתוצאה מפיצוצים. זהו גורם התורם ל-AMR".

כיצד המחלות האלה, הנישאות במים, מתפשטות?

"הבקטריות הגורמות למחלות הללו יכולות לחיות בזרמי מים מליחים או במי ים, וברגע שהן עוברות לבני אדם, הן מתפשטות באמצעות צריכת מים או מזון, שזוהמו על ידי צרכים של בני אדם נגועים.

"ביוב, המכסה את הדרכים והנחלים ומחלחל לאדמה, מזהם את המזון וחוצה את הגדר בין ישראל לעזה דרך ואדי עזה, הים התיכון ואקוויפר החוף, מאגר מים תת קרקעי המשתרע מחצי האי סיני לחוף המזרחי של ישראל. האקוויפר הוא חדיר, רדוד ואין לו גבולות, ומי התהום זורמים מהיבשה לים התיכון.

"הזרימה של מי הים גם היא חשובה כאן: עקב הזרמים בים התיכון, מי ביוב הנשפכים לחוף בעזה זורמים דרומה, ויכולים לפגוע בתושבים בחוף המצרי".

הביוב שנשפך לים בעזה מגיע לחוף מצרים. מי ביוב זורמים לים בדיר אל-בלח, אוגוסט 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

הביוב שנשפך לים בעזה מגיע לחוף מצרים. מי ביוב זורמים לים בדיר אל-בלח, אוגוסט 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

את יכולה להסביר מה הקשר בין מלחמה לפליטת גזי חממה?

"כדור הארץ שלנו פשוט אינו יכול לשאת סכסוכים מזוינים. עצם השימוש בכלי נשק והפיצוץ של חומרי נפץ משחררים כמויות גדולות של גזי חממה – הזרז המרכזי לשינוי האקלים – ומפזרים חלקיקי חומרים באטמוספירה. ההערכה היא ש-5.5% מפליטות גזי חממה מקורם בפעילות צבאית.

"רק ב-7 באוקטובר עצמו, המתקפה של חמאס הביאה לפליטה של 646 טון מעוקב של פחמן דו חמצני. מאוחר יותר, רק בחודשיים הראשונים של המלחמה, ההפצצות מהאוויר והפלישה הקרקעית של ישראל לעזה הביאו לפליטת 281,000 טון מעוקב של פחמן דו חמצני.

"שיעור הפליטות שנגרם על ידי הצבא הישראלי בחודשיים האלה שווה לשריפה של 150,000 טונות של פחם. חישבתי חישוב מהיר שיכול להמחיש את הנתון: שריפה של כמות כזו של פחם שווה לשימוש בחשמל של משפחה אחת במשך 24,772 שנים.

"בנוסף, לפי רשות הטבע והגנים, ההתקפות של חזבאללה מעבר לגבול הלבנוני – 7,500 רקטות, טילים ורחפנים מאז 7 באוקטובר – הביאו לשריפה של 87,000 דונם בצפון ישראל כתוצאה מ-700 שריפות. זהו שטח הגדול פי 12 משטח השריפות בשנים הקודמות באזור, שכבר היום יש בו שריפות מדי קיץ.

"היערות והשטחים החקלאיים האלה משמשים בית לבעלי חיים וצמחים נדירים, וההערכה היא שמדי שנה, כל 10 דונם בשטחים האלה סופגים בממוצע 7 טון פחמן דו חמצני, כמות שווה לזו הנפלטת ממכונית וחצי במשך שנה ממוצעת. כלומר איבדנו כושר ספיגה השווה למה ש-5,800 מכוניות פולטות מדי שנה בממוצע.

כבר עכשיו צריך להתחיל לחשוב על השיקום. אשפה ליד מחנה עקורים בדיר אל-בלח, יולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

כבר עכשיו צריך להתחיל לחשוב על השיקום. אשפה ליד מחנה עקורים בדיר אל-בלח, יולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"על פי תוכנית 'משאבי האדמה והטבע' באוניברסיטת בָּלָמָנְד בלבנון, ההתקפות הישראליות בלבנון הביאו לשריפה של כ-40,000 דונם בדרום בלבנון, כלומר אובדן כושר ספיגה השווה לפליטה של כ-2,600 מכוניות מדי שנה. לשם השוואה, בכל אחת מהשנתיים הקודמות, השטח הכולל שנשרף כתוצאה מדליקות בלבנון היה 5,000 או 6,000 דונם. לאור האיום בהסלמה נוספת לאורך גבול ישראל-לבנון, זו עשויה להיות רק ההתחלה".

כשאנחנו חושבים על מכוניות, ברור לנו איך נוצרות פליטות. איך פעילות צבאית יוצרת את הפליטות האלה?

"המקורות של הפליטות האלה כוללים ייצור ופיצוץ של חומרי נפץ, ארטילריה, טילים, כמו גם צריכת דלק לטיסות של מטוסים ולתמרונים של טנקים וכלי רכב. רק מ-7 באוקטובר עד סוף דצמבר – והיו לנו שמונה חודשים נוספים של הפצצות – הכוחות הישראליים הפילו 89,000 טונות של חומר נפץ על עזה. בנוסף, נערכו 254,650 טיסות של מטוסי קרב בשלושת החודשים האלה".

אמיטב גוש אמר שב"עידן של התחממות גלובלית, שום דבר הוא באמת רחוק". באיזה אופן יורגשו ההשלכות של שינוי האקלים והתחממות הגלובלית בישראל/פלסטין ובאזור כולו?

"בחמישים השנים הקרובות, השילוב בין טמפרטורות גבוהות לרמות גבוהות של לחות צפוי להפוך אזורים נרחבים על פני כדור הארץ לבלתי אפשריים למחיה, ביניהם חלקים במזרח התיכון. המשרד להגנת הסביבה בישראל צפה עלייה ממוצעת של ארבע מעלות עד סוף המאה.

"לאנשים שנעקרו ומחפשים מחסה אי שם בעזה יש עכשיו פחות יכולת מאי פעם להתמודד עם טמפרטורות גבוהות בקיץ ועם שיטפונות בחורף. אפילו בישראל, ההשפעות של שינוי האקלים כבר מורגשות במידה מסוימת. לדוגמה, וירוס הנילוס המערבי הרג לפחות 440 איש הקיץ בישראל. הווירוס הזה, שמופץ על ידי ציפורים נודדות בכל רחבי העולם ועובר לבני אדם על ידי יתושים, ועלול להיות קטלני לאנשים מבוגרים ולאנשים עם כשל חיסוני, הוא תוצאה ישירה של טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה באביב האחרון".

מהן ההשלכות על הסביבה מהמאמץ הצפוי לבנות מחדש את עזה?

"ההערכה היא ש-30 מיליון טון מעוקב של גזי חממה צפויים להשתחרר במהלך השיקום הנדרש בעזה אחרי המלחמה, כדי לתקן 100,000 בניינים שניזוקו. תעשיית הבנייה בכל העולם אחראית ל-11% מפליטות פחמן דו חמצני, והיא כוללת פעולות כמו ייצור של בטון ופלדה, שינוע חומרים, הפעלת מכונות והרס מבנים.

"'יוזמת חידוש התקווה בעזה', קואליציה של עמותות וגופים מהמגזר הפרטי בהובלת 'דאמור לפיתוח חברתי' בעזה ובתמיכה של מכון הערבה, פרסמה תוכנית לאספקה מקומית של אנרגיה בת קיימא ושל חומרים כדי להפחית בזבוזים נוספים. אחד הרעיונות, לדוגמה, הוא לייצר לבנים מתוך ההריסות הקיימות. אבל כל זה, כמובן, דורש הפסקת אש יציבה".

נטלי רוזנס היא שחקנית, כותבת ויוצרת מופעים מבריסל, המתגוררת היום ביפו-תל אביב. המאמר פורסם במקור במגזין 972+. תרגום: מירון רפופורט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"תמיכה בטרנספר ממי שחשבנו שהם שותפים שלנו". יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן בישיבה של ראשי האופוזיציה בכנסת, נובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"תמיכה בטרנספר ממי שחשבנו שהם שותפים שלנו". יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן בישיבה של ראשי האופוזיציה בכנסת, נובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"התמיכה בטרנספר חשפה את פרצופו האמיתי של המרכז-שמאל"

אף אזרח פלסטיני בישראל לא הופתע מתמיכת הימין בתוכנית טראמפ, אבל התמיכה בה מצד פוליטיקאים שלא מזמן ביקשו את תמיכת המפלגות הערביות מאכזבת. ובכל זאת, יש מי שעדיין לא מוותר על השותפות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf