newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המאבק במינויו של איתם: זעקה נגד ההשלמה עם תרבות השקר

ההחלטה למנות את אפי איתם ליו"ר הנהלת יד ושם מגלמת שתיים מהרעות החולות של שלטון נתניהו: ביזוי השואה ומינויים מופרכים כתפיסת עולם. המאבק במינוי הרע הזה הוא מאבקם של כל מי שעדיין לא ויתרו על פניה של המדינה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

למה המינוי של אפי איתם ליו"ר הנהלת יד ושם כל כך מרגיז רבים כל כך? זה לא שנתניהו הותיר עד היום נושא כלשהו מחוץ לזירה הפוליטית, או אם לדייק – לזירה לשירות צרכיו האישיים-פוליטיים. ודאי שאין זו הפעם הראשונה שנתניהו מבזה את זכר השואה ונספיה  – הוא עושה זאת מדי שנה בנאומו ביום השואה.

אז למה התגייסו מאות חוקרים וניצולי שואה, שבדרך כלל נמנעים מללכלך ידיהם במדמנה הפוליטית, כדי להיאבק במינוי הרע הזה? למה ראינו שם גם לא מעט אנשי ימין? והאם זה יספיק כדי לעצור אותו?

ניצלוי שואה מפגינים נגד מינויו של אפי איתם ליו"ר הנהלת יד ושם (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

ניצלוי שואה מפגינים נגד מינויו של אפי איתם ליו"ר הנהלת יד ושם (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אני כותבת את המאמר הזה לאחר כמה שבועות של עבודה מאומצת, מול אנשים רבים ומול ארגונים שונים, במטרה למנוע את מינוי של השר לשעבר, הקצין במיל. והגזען הפעיל אפי איתם ליו"ר הנהלת יד ושם (זה שם התפקיד, בשונה ממה שנכתב ברוב המקומות – גם על ידי השר הממנה).

היו שאמרו לי, ובצדק, שקורים מסביב דברים הרבה יותר גרועים. ובכל זאת, המאבק הזה גייס רבים שאינם בוחרים בדרך כלל להשמיע את קולם, בהם לא מעט תומכי ימין ואף תומכי נתניהו.

בעת כתיבת שורות אלה, המאבק הושהה בשל הודעת ראש הממשלה החלופי, בני גנץ, שיתנגד למינוי, אשר מחייב את אישור הממשלה. כפי שידוע לכל, מדובר במשענת קנה רצוץ, ויכול בהחלט שבתוך ימים תוכרז "פשרה" שתאפשר את המינוי בממשלה ותחייב אותנו שוב לבקש סעד מבית המשפט העליון.

בהחלטה למנות את אפי איתם מתאחדות שתיים מהנורמות הפסולות שהן לחם חוקו של נתניהו: מינוי נושאי משרה לתפקידים שאינם מתאימים להם; ונקיטת כל פעולה, בלי קשר להיותה רומסת עקרונות וערכים – כדי לקדם ולו במעט את האינטרסים הפוליטיים-האישיים של נתניהו.

ביזוי השואה

מזה שנים, בכל יום שואה, נתניהו מבזה את זכר השואה. כל טקס ממלכתי של יום השואה הפך לאירוע שבו נישא נאום פוליטי, שכל כולו השוואה בין איראן לרייך השלישי, כמובן תוך הצבת נתניהו כראשון לזהות ולהזהיר את העולם וכמובן את ישראל מפני האיום הקיומי על העולם. בכל שנה האיום האיראני גובר וייחודיותו של היטלר צונחת.

ביזוי השואה של נתניהו אינו מתמצה בנאום השנתי. בכל פעם שאחד מחבריו הטובים של נתניהו, מנהיגי מדינות שעומדים בראש מפלגות פשיסטיות המבוססות על הסתה נגד מיעוטים, נאבקות בפליטים, ולעיתים גם בעלות זיקה ניאו-נאצית ישירה, מבקרים בישראל, הם נשלחים לסיור ביד ושם.

יד ושם סבל בשנים האחרונות ביקורים של נשיא ברזיל ז'איר בולסנרו; ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן; נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה; ראש מפלגת הימין הקיצוני האיטלקית ליגה מתאו סלביני; וגם וסגן הקנצלר האוסטרי לשעבר היינץ כריסטיאן שטראכה,שלקח חלק פעיל באירועים נאציים.

על השוואותיו של בנו של ראש הממשלה בהקשר הזה אני מעדיפה לדלג.

מינויים מופרכים כתפיסת עולם

נדמה שנתניהו הפך את סוגיית ה"מינויים של מי שאינם מתאימים" לתפיסת עולם. יש הרואים בכך את הדרך שלו לתקוע אצבע בעיניהם של מתנגדיו באשר הם – שיכרון הכוח, ההכרזה ברבים, שהוא יכול להעביר כל החלטה, מופרכת ככל שתהיה.

ב"דה מרקר" התפרסמה השבוע כתבה על מכת המינויים הפוליטיים שמביאים שרי הממשלה. הוזכרו כמה עשרות מינויים פוליטיים בתפקידים שונים, לעתים משונים ולעתים מומצאים, של מקורבים ובמקרים מסוים גם בני משפחה. אין זכר לבושה. והרי עוד בתקופה לימור לבנת נשמעה הקריאה המונומנטלית – "כן, ג'ובים".

אמנם השמצת מפא"י חיה ובועטת, אבל רק לצורכי הסתה. ההגדרות המשפטיות שבמשך השנים הלכו וצימצמו את היכולת לערוך מינויים פוליטיים, נסוגות ונעקפות, בסיוע של מינויים פוליטיים אוהדים וכמובן, הפחד להיות מוקעים כ"שמאלנים".

אפי איתם (צילום: פלאש90)

מינוי מופרך. אפי איתם (צילום: פלאש90)

בניגוד למינויים פוליטיים מן העבר, שבהם היה ניסיון ולו למראית עין של התאמה, נראה כי המינויים של ממשלות נתניהו עלו שלב נוסף. אין זאת רק העדפה של מקורבים; המינויים של נתניהו וחבר מרעיו מאופיינים בהצבת אנשים שבאופן ברור אינם מתאימים לתפקיד שאליו הם ממונים. כפי שנהוג לומר במקומותינו: זו לא טעות – זו מדיניות.

יש הגיון בשיטה: מינויים של אנשים שאינם מתאימים לתפקידם גורמים להם להיות אסירי תודה ומחויבים לממנה. טעמים ענייניים אינם יוצרים מחויבות אישית כלפי הממנה, ולכן אינם הולמים את דרך הפעולה של שלטון נתניהו.

ככל שהמינוי מופרך והזוי יותר, הוא מצביע על הכוח של הממנה ומגביר את כוחו. פשוט.

במפא"י לא היו מעיזים

יד ושם הוקם לפי חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, שנחקק ב-1953. מדובר בחוק שמגדיר את חשיבות המוסד והזיכרון ומבקש להיות מכובד וממלכתי.

באותן השנים לא נהוג היה לפרט בחקיקה את פרטי ההליכים בהם יש לנקוט לשם מינוי בעלי תפקידים. החוק מותיר את דרכי המינויים לתקנון. בניגוד לחוקים מאוחרים, הקובעים תקנות שנדרש לשם אישורן אישור של ועדות כנסת, הסמכות להתקין תקנון ולשנותו נותרה בידי השר אף בלא צורך להביאו לאישור ועדת כנסת.

אך לפני חודשים אחדים שינתה הממשלה את תקנון יד ושם\ והחליפה את השר האחראי משר החינוך לשר להשכלה גבוהה. יש קשר בין המועדים.

ניסוחים בחוק שאינם מונעים מינויים פוליטיים אופייניים לאותן השנים. אולם מאז נקבעו – בחוק, בפסיקה ובהחלטות מינהליות מחייבות – הגדרות המצמצמות מאוד את האפשרות לערוך מינויים פוליטיים.

במקביל, חוקים שנחקקו בשנים האחרונות קובעים קריטריונים מאוד ברורים לבעלי תפקידים מרכזיים: ניסיון רלוונטי קודם, השכלה מסוימת, ותק – כל אלה אמנם נעדרים מהחוק שעוסק ביד ושם, אולם אין בכך כדי לקבוע שאין הם רלוונטיים לקבלת החלטות.

המינוי של איתם מוצע ללא מכרז, ללא ועדת איתור, מבלי שנקבעו קריטריונים ומבלי שניתן היה להציע מועמדים ולבחון את התאמתם לתפקיד.

ועדת גילאור, שאמורה לבחון את כשירותם של מועמדים לתפקידים בכירים, מתייחסת רק לשם המובא בפניה ולא למועמדים אחרים. כאשר מובא לוועדה מועמד בעל זיקה פוליטית, הוא חייב לעבור בחינה מקיפה יותר ולעמוד בתנאי של "כישורים מיוחדים", אולם זיקה פוליטית מוגדרת כזיקה למפלגתו של הממנה ולא למפלגה אחרת. האינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה, שולחים מלתעותיהם הרבה מעבר להגדרות הפורמליות של הוועדה.

לא רק אנשי שמאל

המינוי של אפי איתם הקפיץ רבים, וממש לא רק אנשי שמאל. הביקורת החלה דוקא מאתרי חדשות של הימין הדתי, אולי כי שם מיטיבים להכיר את איתם.

גם הנזהרים התעוררו. מאות חוקרים חתמו על מכתב, עשרות ביקשו להצטרף לעתירה שהכנתי – ניצולי שואה, חוקרי שואה ותרבות, רבים שביום-יום נמנעים בכוח מלהתייצב נגד השלטון.

נדמה שלמרות שזילות השואה היא עניין יום-יומי, הצעת המינוי היא צעד אחד רחוק מדי. בתקנון יד ושם אין אפילו הגדרה של פרק זמן לכהונה. אבנר שלו, יו"ר ההנהלה הנוכחי, משמש בתפקידו מאז 1993, 27 שנה. גם עבור מי שהתרגלו ליום-יום הפוגעני בישראל, לא ניתן להשלים עם הקרבת מוסד יש ושם מעתה ועד עולם.

המאבק נגד מינויו של איתם הוא המאבק של כל מי שלא הרים ידיים לחלוטין מהמאבק על ישראל. הוא דומה לניכוס מחדש של דגל המדינה, להפגנות נגד נתניהו, הוא הזעקה נגד ההשלמה עם הנצחת תרבות השקר, הביזוי וההסתה

אפי איתם אינו עוד מינוי של הימין. פרופ' דניאל הרשקוביץ, שכיהן כיו"ר הבית היהודי כמה שנים מאוחר יותר, מכהן כנציב שירות המדינה – תפקיד בכיר פי כמה, ובכל זאת המינוי לא עורר סערה. זבולון אורלב, שהחזיק בתפקיד יו"ר המפד"ל מיד לאחר אפי איתם, מקובל בחוגי ניצולי השואה וחוקרי השואה, ולו היה ממונה לתפקיד, כנראה היה זוכה לתמיכה רחבה מאד.

אבל איתם אינו הרשקוביץ ואינו אורלב. איתם הוא אחד מסמלי ההקצנה בימין הדתי הישראלי, מי שהפך לאחד מסמלי הגזענות חסרת הבושה.

בשנים האחרונות ממהרים להאשים אנשי ציבור בגזענות. בדרך כלל מדובר בהאשמות של אנשי מרכז ואפילו של אנשי שמאל. אנחנו מדקדקים בהתבטאויות, גם כאלה שמתכוונות לטוב, אבל מצביעות על חוסר מודעות, ופוסלים על הסף את מי שאינם מכירים בשוויון מלא על כל היבטיו.

אבל זה לא אפי איתם. איתם נושא את הגזענות בגאון. הוא אמר ואומר את הדברים המפורשים ביותר, הוא קרא לגירוש הערבים מהארץ ונציגיהם מכנסת ישראל. הוא אינו מוצא כל קושי באפרטהייד ואינו מערער ולו לרגע על "הזכות של העם היהודי" לשלוט על כל שטחי הארץ, כולל על עם אחר, נטול זכויות.

לא צריך להשוות לגרמניה של שנות ה-30 כדי לומר שבראש המוסד המרכזי שעוסק בשואה – בחינוך, בהנצחה, במחקר – לא יכול לעמוד אדם שאלה תפיסותיו.

המאבק נגד מינויו של איתם, אם כן, הוא המאבק של כל מי שלא הרים ידיים לחלוטין מהמאבק על ישראל. הוא דומה לניכוס מחדש של דגל המדינה, להפגנות נגד נתניהו, הוא הזעקה נגד ההשלמה עם הנצחת תרבות השקר, הביזוי וההסתה.

יפעת סולל היא עו"ד, פעילה חברתית, פוליטית וקואופרטיבית

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אסור שהמשותפת תתפרק. למען הפלסטינים וגם למען היהודים

בתור יהודי המצביע למשותפת, אני קורא לה לשמור על אחדותה. אבל מה שחשוב הוא לא רק לשמור על המסגרת, אלא גם לנצל אותה לחיזוק הדמוקרטיה, להחלשת הימין, להישגים לציבור הערבי ולהנחת בסיס לשותפות יהודית ערבית שוויונית  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf