החרפה ברדיפת האזרחים הערבים: הרשעה בגין סיסמאות בהפגנה

"ההחלטה הזו היא המשך למדיניות רדיפת הפלסטינים בישראל מאז 7 באוקטובר". שוטרים עוצרים מפגין פלסטיני (צילום: מוחמד ח'ליליה)

צמצום המרחב האזרחי של הפלסטינים אזרחי ישראל, שהואץ בחדות לאחר 7 באוקטובר, נמשך ביתר שאת: אחרי רדיפה במקומות עבודה ובאוניברסיטאות; אחרי מעצרים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות, הטחת האשמות חמורות מצד הפרקליטות והמשטרה בשל הבעת דעה והתרחבות השימוש במעצרים מנהליים – הגיע שלב חדש: הרשעה בגין קריאת סיסמאות פוליטיות מסורתיות בהפגנת מחאה.

סיסמאות כמו "עזה לא תכרע מול הטנק והתותח" ו"ברכה פחמאווית לעזה הגאה", שנשמעו במשך עשורים בהפגנות ובאירועים ציבוריים, משמשות כיום בסיס להרשעות פליליות. מדובר בתקדים שמעורר שאלות עמוקות באשר לעתיד חופש הביטוי והפעילות הפוליטית של הפלסטינים בישראל.

>> "בית המשפט קבע שלא תמכתי בחמאס, לתקשורת זה לא מספיק"

ב-29 באפריל הרשיע בית משפט השלום בחיפה את הפעיל מוחמד טאהר ג'בארין ואת עורך הדין אחמד ח'ליפה ב"הסתה עקיפה לטרור" ו"הזדהות עם ארגון טרור". ההרשעה התבססה על קריאות פוליטיות שנשמעו בהפגנה נגד המלחמה בעזה, שבה השתתפו השניים באום אל-פחם ב-19 באוקטובר 2023 – אף שלא כללו כל קריאה ישירה לאלימות או אזכור ברור של ארגונים אסורים על פי חוק.

ההחלטה התקבלה בתום הליך משפטי שנמשך יותר משנתיים וחצי. במהלך הדיונים אישרו המשטרה והמדינה כי הסיסמאות עצמן לא כללו אזכור של ארגונים אסורים, אך בית המשפט קבע כי די בהשמעתן ב"נסיבות הזמן הסמוכות לשבעה באוקטובר" כדי לראות בהן הסתה עקיפה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

בית המשפט התעלם גם מההקשר הישיר של ההפגנה, שהתקיימה במחאה על הפצצת בית החולים אל-מעמדאני יומיים קודם לכן, 12 ימים לאחר פרוץ המלחמה. עוד אימץ בית המשפט את פרשנות הפרקליטות לתוכן הסיסמאות, בלי לקבוע בהחלטתו מהו אותו "ארגון טרור" שאליו מתייחסת לכאורה עבירת "ההזדהות".

צוות ההגנה של השניים, שכלל את עו"ד ד"ר חסן ג'בארין ועו"ד הדיל אבו סאלח ממרכז עדאלה, לצד עו"ד אפנאן ח'ליפה, הוכיח בפני בית המשפט כי אותן סיסמאות נשמעו בהפגנות אחרות, לפני ואחרי 7 באוקטובר, מבלי שננקטו הליכים משפטיים כלשהם נגד קוראיהן. ההגנה גם ציינה כי משתתפים נוספים באותה הפגנה קראו את אותן סיסמאות, אך לא הועמדו לדין.

אף שבית המשפט הכיר בכך שהמשטרה כשלה כשלא חקרה משתתפים נוספים, הוא קבע כי הדבר אינו פוגע בתקפות כתב האישום נגד ג'בארין וח'ליפה.

"אנחנו עומדים בפני בית משפט פוליטי לכל דבר". אחמד ח'ליפה במהלך מעצר הבית (צילום: אורן זיו)

"אנחנו עומדים בפני בית משפט פוליטי לכל דבר, שמטרתו לרדוף את הפעילות הפוליטית של הפלסטינים אזרחי ישראל", אמרה עו"ד אבו סאלח אחרי ההכרעה. "מהיום הראשון היה ברור שהמשפט יתבסס על פרשנויות רחבות ומנותקות מהקשר ההפגנה, באופן שפוגע בעיקרון הצדק, וזה בדיוק מה שבא לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט.

"ההחלטה הזו היא המשך למדיניות רדיפת הפלסטינים בישראל מאז 7 באוקטובר. מטרתה להפליל את הפעילות הפוליטית, לצמצם את מרחב חופש הביטוי בקרב הפלסטינים בישראל ולהרתיע אותם. ברור שהתיק הזה הוא מסר של הפחדה המופנה לציבור, ואנחנו נתמודד איתו בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו".

"מה שעשינו היה מעשה טבעי ולגיטימי", אמר מוחמד טאהר ג’בארין בתגובה להחלטת בית המשפט. "הפגנו בדרישה לעצור את המלחמה נגד אזרחים חפים מפשע בעזה, מתוך חובה אנושית ולאומית ומתוך זכותנו הטבעית להביע עמדה ולמחות. הסיסמאות שנקראו בהפגנה מוכרות ונפוצות כבר שנים רבות בזירות ציבוריות. למרות זאת, שהינו שמונה חודשים וחצי במעצר בתנאים קשים, ולאחר מכן במעצר בית תחת הגבלות מתמשכות, במסגרת הליך משפטי שנמשך שנתיים וחצי".

"מה שעשינו היה מעשה טבעי ולגיטימי". מעצרו של מוחמד טאהר ג’בארין (צילום: מוחמד ח'ליליה)

מוחמד זידאן, פעיל זכויות אדם ומנכ"ל לשעבר של ארגון זכויות האדם חק, סבור כי הסוגיה חורגת מהרשעה משפטית גרידא ונטועה בהקשר פוליטי ומשפטי רחב יותר, שמטרתו לשרטט מחדש את גבולות הפעילות הפוליטית של הפלסטינים בישראל.

"מי שעקב אחרי פסקי הדין הקשורים לחופש הביטוי מאז תחילת המלחמה יכול היה לצפות להכרעה כזו. ההרשעה לא היתה מפתיעה לגמרי, משום שקיימת אווירה כללית שמנסה לצמצם את מרחב חופש הביטוי. פסק דין כזה יכול להתפרש כמסר הרתעה לאחרים, ולא רק כענישה של הנאשמים, במיוחד משום שהוא מכוון נגד פעילים בולטים ומשפיעים, שהפגינו מנהיגות במהלך המלחמה, ולעיתים אף הקדימו את המפלגות הפוליטיות עצמן".

זידאן מוסיף כי חומרת ההחלטה טמונה בהכללת סיסמאות פוליטיות כלליות ומוכרות תחת המושג "הסתה": "ההתמקדות בסיסמאות וההתייחסות אליהן כהסתה עקיפה פותחות פתח לתקדימים משפטיים חדשים, כך שבעתיד ניתן יהיה להתייחס לכל סיסמה בהפגנה כאל עבירה המחייבת ענישה, על בסיס פרשנויות שעלולות להישען יותר על כוונות מאשר על עובדות".

זידאן מטיל חלק מהאחריות גם על המפלגות הערביות, שלדבריו לא היו ערוכות להתמודד עם השינויים שכפתה התקופה: "המפלגות הופתעו ממה שקרה ב-7 באוקטובר. הן לא היו מוכנות מבחינה ציבורית ולא הצליחו לבנות קשר ממשי עם צעירים ועם קבוצות שונות בציבור. גם אחרי אירועי מאי 2021 הן לא ליוו באופן מספק את המשפחות שילדיהן נעצרו. החברה עצמה לא הפגינה סולידריות מספקת, אבל המפלגות נושאות באחריות גדולה יותר, משום שתפקידן הבסיסי הוא לארגן, להניע ולתמוך".

הרשעה לא מפתיעה. מוחמד זידאן (צילום: עסאם ח'רטביל)

לדבריו, צמצום המאבק הפלסטיני בתוך הקו הירוק למסגרת הפרלמנטרית בלבד היה אחד הגורמים למשבר הנוכחי: "כאשר הכנסת הופכת מכלי אחד מתוך כלים רבים במאבק למטרה המרכזית היחידה שלו, נוצר חלל גדול ברחוב. זה תרם לירידה במחאה העממית ולקלות שבה הממסד יכול לבודד יחידים שבחרו למחות באופן ספונטני".

בהקשר זה מדגיש זידאן כי רדיפת הפגנות היא רק חלק מתופעה רחבה יותר. "האווירה הפוליטית הכללית מנסה להפליל את הפעילות הלאומית כולה. לא רק את ההפגנות, אלא גם יוזמות כלכליות ותרבותיות. כמה תיאטראות נסגרו? כמה אמנים נרדפו? ובכל פעם שלא היתה תגובה, הדרך נפתחה לשלב חמור יותר. עכשיו הגענו לשלב שבו פעילים מורשעים בגלל סיסמאות שגרתיות בהפגנות".

הפרשה מעוררת גם דיון נרחב סביב הרקע המקצועי של השופט החתום על ההחלטה. השופט איחסאן חלבי, שעמד בראש ההרכב שנתן את פסק הדין, כיהן במשך 22 שנים במגוון תפקידים שיפוטיים בבתי המשפט הצבאיים, בטרם עבר לפני ארבע שנים בלבד לשיפוט אזרחי. הדבר עורר ביקורת בקרב פעילים ואנשי זכויות אדם, שתהו אם ראוי ששופט בעל רקע צבאי ממושך ידון בתיקים הנוגעים לחופש הביטוי ולפעילות פוליטית ואזרחית, במיוחד בתיקים רגישים כל כך הקשורים לזכויות הפלסטינים אזרחי ישראל.