הולנד ביטלה מימון לארגון פלסטיני עקב "קשרים אישיים" עם החזית העממית

איגוד הוועדות החקלאיות הוא אחד מששת הארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק. עם זאת, הולנד קבעה שאין קשר ארגוני או כספי בין הארגון לחזית העממית, בניגוד למה שטוענת ישראל. ועדות החקלאות: החלטה פוגעת ומסוכנת

מאת:
ארגון הוועדות החקלאיות מגן בעיקר על איכרים פלסטינים באזורי סי. חקלאי פלסטיני מכפר קוסרה על רקע מאחז אש קןדש (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

איגוד הוועדות החקלאיות מגן בעיקר על איכרים פלסטינים באזורי סי. חקלאי פלסטיני מכפר קוסרה על רקע מאחז אש קודש (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

ממשלת הולנד הודיעה אמש (רביעי) כי תפסיק את תמיכתה הכספית באיגוד הוועדות החקלאיות, משום שמצאה "קשרים אישיים" בין בכירים בארגון ובין החזית העממית. האיגוד הוא  אחד משישה ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים שישראל הכריזה עליהם כ"ארגוני טרור" באוקטובר 2020,

הולנד דחתה למעשה את עמדת ישראל כאילו איגוד הוועדות החקלאיות הוא חלק מהחזית העממית, או שהוא משמש צינור להעברת כספים לחזית, או שהוא מסייע לפעילות הצבאית של החזית, האשמות שעל בסיסן הכריז שר הביטחון בני גנץ על הארגון כעל "ארגון טרור".

באיגוד הוועדות החקלאיות מתחו ביקורת קשה על ההחלטה ההולנדית. "הדוח קבע מפורשות שאין קשר בינינו לבין החזית העממית", אמר ל"שיחה מקומית" פואד אבו סיף, מנהל ועדות החקלאות. "הם קיבלו החלטה הפוכה מזו המתבקשת מהמסקנות. זה צעד פוליטי, כניעה להכרזתו של גנץ, והוא ישפיע לרעה על כל החברה האזרחית הפלסטינית. כעת יש תמריץ לתורמים נוספים לקבל החלטה דומה".

donate

בעוד אתרי ימין חגגו את ההחלטה, גורמים אירופאים טענו כי הנימוקים להחלטה אינם מחזקים את ההכרזה הישראלית על ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית כארגוני טרור, אלא להפך. מרטין קונצ'ני, המנהל של פרויקט EuMEP בבריסל, ציין כי ההחלטה ההולנדית "לא צריכה להתפרש כאישור להכרזה של ממשלת ישראל על הארגונים הפלסטיניים כטרוריסטים. למעשה, היא סותרת את רוב הטענות הישראליות".

משרד החוץ הישראלי בירך על ההחלטה של ממשלת הולנד. בניגוד להודעה ההולנדית, שלא מצאה קשר ארגוני או כספי בין איגוד הוועדות החקלאיות ובין החזית העממית, בהודעת משרד החוץ נאמר כי הארגון הוא "חלק אורגני" מהחזית העממית, כמו חמשת הארגונים האחרים שהוצאו מחוץ לחוק. "ישראל תמשיך את הדיאלוג עם ממשלת הולנד בנוגע לארגונים האלה. תמיכה בארגונים האלה היא הפרה של החוק הישראלי", נאמר בהודעה הישראלית.

בהודעה של ממשלת הולנד נאמר כי המידע הראשוני שמסרה ישראל בנוגע לששת הארגונים לא היה מספק, אולם באמצע דצמבר 2020 מסרה ישראל מידע נוסף, שנמצא כעת בבדיקה, יחד עם תורמים אחרים. "המידע הישראלי צריך להיות משכנע כדי להצדיק את הרישום (כארגוני טרור), אולם הממשלה לא מוצאת סיבה לדחות את ההחלטה לגבי שיתוף הפעולה ההולנדי עם הוועדות החקלאיות עד שייוודעו תוצאות ההתייעצויות עם תורמים אחרים", נאמר בהודעה.

על פי ההחלטה, שהוגשה לנשיא הולנד על ידי שרי החוץ ומסחר החוץ, הולנד לא תמשיך לממן את הארגון, לו תרמה עשרות מיליוני יורו מאז 2007 בפרויקטים שנגעו למים, לאדמות חקלאיות ולמזון בשטח סי. הארגון נמצא על הכוונת של ארגונים וחברי כנסת מהימין כבר שנים. אלה רואים בו את חזית "המאבק הפלסטיני-אירופאי להשתלטות על שטחי סי".

ההחלטה סותרת את המסקנות. מנהל ארגון הוועדות החקלאיות, פואד אבו סיף (מימין) לצד ראשי שניים מהארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק (צילום: אורן זיו)

ההחלטה סותרת את המסקנות. מנהל איגוד הוועדות החקלאיות, פואד אבו סיף (מימין) לצד ראשי שניים מהארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק (צילום: אורן זיו)

"אין ראיות להעברת כספים"

הבדיקה של ממשלת הולנד לגבי הארגון, המסייע לחקלאים בשטחי סי בגדה, החלה בינואר 2020, כלומר כמעט שנה לפני ההכרזה של גנץ, לאחר שישראל האשימה שניים מחברי הארגון במעורבות ברצח הנערה רינה שנרב בפיגוע בעין בובין שבגדה. השניים – סאמר ערביד, שלפי החשד פיקד על החולייה של החזית העממית שרצחה את שנרב, ועבד אלרזאק פרג׳, שלפי החשד אישר את הפעולה – עצורים, וההליכים נגדם עדיין מתנהלים בבית המשפט הצבאי עופר.

"אין ראיות להעברת כספים בין ועדות החקלאות לחזית העממית, ולא נמצאה שום ראיה על אחדות ארגונית בין ועדות החקלאות והחזית העממית"

את הבדיקה ערכה בשם ממשלה הולנד חברה לחקר סיכונים בשם Proximities. הבדיקה כללה ראיונות, ביקורים בישראל ובפלסטין ואף קבלת מידע מגופי המודיעין. הדוח הוגש לממשלת הולנד בנובמבר 2021. בהודעת הממשלה ההולנדית אתמול היא דחתה חלק מממצאי הדוח, אולם קיבלה, כאמור, את עניין "הקשר האישי" בין בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות ובין החזית העממית. ממשלת הולנד החליטה לא לפרסם את הדוח עצמו, ובהודעה שלה בפרלמנט היא רק מסכמת את הממצאים העיקריים שבו.

לפי הודעת הממשלה, proximities יצרה הגדרה משלה לגבי מי שייך לחזית העממית, וזאת משום שאין הגדרה בינלאומית מוסכמת לעניין זה. לפי ההגדרה של proximities, בנוסף לזרוע הפוליטית והצבאית של החזית העממית, גם מספר ארגוני חברה אזרחית שייכים לחזית. שמות הארגונים לא צוינו בהודעת הממשלה ההולנדית.

מהודעת הממשלה עולה כי הבדיקה החיצונית של Proximities לא מצאה "ראיות להעברת כספים בין ועדות החקלאות לחזית העממית, ולא נמצאה שום ראיה על אחדות ארגונית (organisational unity) בין איגוד הוועדות החקלאיות והחזית העממית או שהחזית העממית סיפקה הכוונות לוועדות החקלאיות".

עוד צוין בהודעת הממשלה כי בבדיקה נמצא כי בין השנים 2007 ל- 2020, 34 אנשים בארגון נמצאו משויכים בדרכים שונות, פוליטית ואזרחית, לחזית העממית. למרות זאת, Proximities קובעת כי לא נמצאו ראיות לכך שאנשי הצוות של הארגון, או שאנשי הוועד המנהל שלו, השתמשו בתפקידיהם כדי לתמוך בפעילויות טרור.

"הקשרים האישיים" עם אנשי החזית העממית הכריעו את הכף. הפגנה של החזית העממית ברמאללה (צילום: עיסאם רימאווי / פלאש 90)

"הקשרים האישיים" עם אנשי החזית העממית הכריעו את הכף. הפגנה של החזית העממית ברמאללה (צילום: עיסאם רימאווי / פלאש 90)

בבדיקה חיצונית צוין כי איגוד הוועדות החקלאיות מחויב לעיקרון של אי-אפליה על בסיס ביטוי פוליטי, ולכן "נאסר עליו לשאול אנשי צוות או ועד מנהל לגבי הפעילות הפוליטית שלהם. על הבסיס הזה Proximities קובעת אי אפשר לצפות מהארגון להיות מודע לקשרים אישיים עם החזית העממית".

עם זאת, הבדיקה החיצונית קבעה שנמצאו אינדיקציות לקשרים בין החזית לאיגוד הוועדות החקלאיות, על סמך 18 אירועים שהתרחשו בין 2007 ל-2020, וכללו ביקורים או מפגשים בין נציגים של הארגונים (החזית והוועדות החקלאיות), אולם "לא נמצאו קשרים לזרוע הצבאית של החזית העממית".

הממשלה הטילה ספק בממצאי הבדיקה

בהודעה שלה לפרלמנט מסרה ממשלת הולנד שאינה מאמצת במלואו את הדוח של proximities. הממשלה הטילה ספק בקביעה בדוח לפיה ארגוני חברה אזרחית מסוימים שייכים לחזית העממית. לפי הודעת הממשלה, לא ברור עד כמה אותם ארגוני חברה אזרחית פועלים תחת החזית העממית או ההוראות שלה. הודעת הממשלה מציינת כי אף אחד מהארגונים לא הוגדר כארגון טרור על ידי האו"ם או האיחוד האירופי.

"בעיני הממשלה, הבדיקה לא מצדיקה מסקנה לפיה יש קשרים ארגוניים בין איגוד הוועדות החקלאיות לחזית העממית", נאמר בהודעת הממשלה. עוד נאמר בה כי לא הובא מידע מספיק לגבי 18 האירועים ש-proximities ציינו כמוכיחים את הקשרים הארגוניים בין החזית לוועדות החקלאיות. לפי הודעת הממשלה, מרבית הממצאים מבוססים על מקור אחד בלבד, ולפיכך אינם אמינים דיים.

החלטה קשה. סיגריד קאג, לשעבר שרת החוץ ההולנדית שהכריזה שהמידע שהעבירה ישראל בנוגע לארגונים הפלסטינים אינו מספיק (צילום: Ministerie van Buitenlandse Zaken/Flickr)

החלטה קשה. סיגריד קאג, לשעבר שרת החוץ ההולנדית שהכריזה שהמידע שהעבירה ישראל בנוגע לארגונים הפלסטינים אינו מספיק (צילום: Ministerie van Buitenlandse Zaken/Flickr)

אולם דווקא בעניין המודעות של הוועדות החקלאיות לגבי הקשרים האישיים בין אנשי הארגון ובין החזית העממית חולקת ממשלת הולנד על ממצאי הדוח החיצוני, וקובעת שהם חזקים די כדי להביא להחלטה על הפסקת המימון לארגון. "המספר הגדול של חברי ועד מנהל בוועדות החקלאיות עם תפקידים בשני הארגונים הוא מקור לדאגה מיוחדת", נאמר בהודעת הממשלה. "לדעת הממשלה, סביר להניח שאיגוד הוועדות החקלאיות היה מודע לקשרים האישיים האלה… והיה צריך לדווח לתורמים על המצב".

לפי הודעת הממשלה, "הממצאים לגבי קשרים ברמה האינדיבידואלית בין הוועדות החקלאיות לבין החזית העממית, והיעדר הכּנות לגבי המצב, לפני ובמהלך הבדיקה, מהוות סיבה מספקת בעיני הממשלה לא לממן עוד את הפעילות של איגוד הוועדות החקלאיות״. בהחלטה צוין כי לא יועבר החלק האחרון במימון פרויקט של תוכנית ניהול מקורות מים ואדמה, שכבר החל.

"המקורות של הדוח לא נכונים"

לדברי מקור שקרא את הדוח, הקביעה כי חלק מעובדי הארגון היו פעילים בחזית העממית נשענה על מידע שנלקח מתוך פרסומים בגופי תקשורת פלסטיניים, פוסטים בפייסבוק, שיחות עם גורמים ישראלים ופלסטינים, וכן דוחות של ארגון הימין הישראלי NGO monitor.

"הם בדקו 247 עובדים שלנו, מ-2017, וטענו כי 34 מהם היו פעילים פוליטיים בחזית", אמר פואד אבו סיף ל"שיחה מקומית". "אבל המקורות שלהם לא נכונים, נשענים על פרסומים באתרי תקשורת, עם אינספור טעויות בשמות העובדים. כארגון, אנחנו לא מתערבים בעמדות הפוליטיות הפרטיות של העובדים שלנו. לפי התקנון, אסור לאף עובד להיות פעיל פוליטי במקביל למשרתו בארגון".

בהודעה רשמית של הארגון לאחר ההחלטה ההולנדית, צוין כי הם "המומים ועצובים מהחלטה", וכי "בהחלטת הרת הגורל הממשלה ההולנדית נוטשת לא רק את ארגון החקלאות, אלא את כלל ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית". בארגון אף ציינו כי ממשלת ישראל תעשה שימוש בהחלטה כדי "להחמיר את ההתקפה בכל החזיתות על החברה האזרחית הפלסטינית".

גם בהודעת ממשלת הולנד עצמה יש אזכור בולט לחשיבות הפעילות של הארגונים הפלסטינים, במיוחד בשטח סי, מה שלא מנע את ההחלטה על הפסקת המימון. "שיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית פלסטינית חשוב לפיתוח חברה דמוקרטית פלסטינית, במיוחד כאשר הפרלמנט הפלסטיני לא מתפקד וחמאס שולט בחלק מהשטח הפלסטיני", נכתב בהודעת הולנד, "[הארגונים] מספקים שירותים חיוניים לפלסטינים החיים בשטח סי, מה שתורם לפתרון שתי המדינות".

איגוד הוועדות החקלאיות הוקם בשנת 1986 והוא מסייע לחקלאים פלסטינים, במיוחד בשטחי סי, שם ישראל מונעת פיתוח חקלאי פלסטיני. "ישראל רוצה לספח את שטחי C. העבודה שלנו מחזקת את הנוכחות הפלסטינית שם, במקום בו היא לא רצויה. לכן רודפים אותנו כבר שנים", אמר אבו סיף בראיון ל״שיחה מקומית״ אחר ההכרזה של גנץ בשנה שעברה.

בסוף 2020 התקיים דיון של ועדת חוץ וביטחון בכנסת, שעסק במאבק שהמדינה מנהלת נגד הארגונים. "זה אינטרס לאומי במעלה הראשונה שוועדת החוץ והביטחון צריכה לדון בו, כי הוא הוא זה שקובע את גבולות המדינה העתידיים", אמר ח"כ צבי האוזר בדיון. "זה לא רק מאבק בשטח ובאכיפה, אלא גם מאבק דיפלומטי", הוסיף רסאן עליאן, לשעבר ראש המנהל האזרחי.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf