האקדח שנעלם במערכה השנייה. מבט מחודש על אירועי עכו 2021
יהודים משליכים אבנים על שכונה ערבית ואיש לא נחקר, אזרח יהודי יורה באקדחו לעבר ערבים וזוֹכֶה להגנת המשטרה. עיון מחודש בתיעוד של אירועי מאי 2021 בעכו מלמד שהבן גביריזם השתלט על המשטרה עוד לפני שבן גביר התמנה לשר
קצין המשטרה דיווח על "תגרות קשות בין יהודים לערבים", ועל קריאות "מוות לערבים וצרחות בשפה הערבית". בסופו של דבר, רק ערבים הועמדו לדין. מכונית עולה באש באירועי עכו, ב-12 במאי 2021 (צילום: רוני עופר / פלאש90)
בזמן אירועי שומר חומות במאי 2021, איתמר בן גביר לא היה השר לביטחון הפנים, ואיש לא טען שמשטרת ישראל היא בעצם "משטרת בן גביר". כמעט ההפך. בן גביר היה אז ח"כ טרי, שנבחר רק חודש לפני כן בפעם הראשונה לכנסת, ומפכ"ל המשטרה דאז, קובי שבתאי, אפילו האשים אותו לפי דיווח בחדשות 12 – בכך שהוא "אחראי לאינתיפאדה הזו".
>> פי עשרה: הפער בעונשים בין יהודים לערבים באירועי מאי 2021
לפי הדיווח, במהלך הערכת מצב בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמיר אוחנה, אז השר לביטחון פנים, שנערכה ב-13 במאי 2021 במשטרת לוד – שלושה ימים אחר תחילת המהומות בעיר, שבמהלכן נהרגו תושב ערבי ותושב יהודי ושימשו אות פתיחה לעימותים ברבות מ"הערים המעורבות" – שבתאי אמר כי "זה (המהומות; א"ל) התחיל עם ההפגנה של להב"ה בשער שכם, בפרובוקציה בש'ייח ג'ראח, ועכשיו הוא (בן גביר) מסתובב עם פעילי להבה בערים. אתמול [12 במאי, 2021] הצלחנו להרגיע את עכו והוא הגיע עם פעילים באוטובוס וגרם לתסיסה. אין למשטרה כלים להתמודד איתו".
אבל מבט מדוקדק על ההליכים המשפטיים שהתנהלו מאז בנוגע לאירועי מאי 2021, ובאופן ספציפי בנוגע לאירועים שהתרחשו ב-12 במאי ברחוב הרצל 55 בעכו, כלומר יום לפני הערכת המצב של שבתאי, מציג תמונה שונה: ה"בן גביריזם" של המשטרה לא התחיל ברגע שבן גביר התיישב על כיסא השר בדצמבר 2022. הוא היה קיים שם עוד קודם לכן. גם כאשר היו ראיות חד משמעיות ולפיהן יהודים תקפו ערבים, ובמקרה מסוים אחד היהודים אף תועד יורה באקדחו, מי שהועמדו לדין, ובדרך כלל הורשעו ונשלחו לשנים ארוכות לכלא, היו ערבים. יהודים, שהיו מעורבים באותן תקריות, אפילו לא נחקרו, כך לפי עדותו של ראש צוות חקירה בשב"כ שהעיד במשפטים נגד הנאשמים הערבים.
לפי נתוני הפרקליטות המעודכנים לדצמבר 2024, ביחס לאירועי מאי 2021 הוגשו בסך הכול כתבי אישום נגד 239 נאשמים בעבירות של מעשה טרור או מניע גזעני, 85% מהם ממוצא ערבי ו-15% ממוצא יהודי לפי דוח של עדאלה ממאי 2023, מתוך 1,842 איש שנעצרו במהומות, 1,671 היו ערבים, כלומר כ-91%. לפי אותו דוח, בעכו נעצרו 143 אזרחים ערבים, ובכל מחוז הצפון, שעכו נכללת בו, הוגשו כתבי אישום נגד 51 אזרחים, 2 מהם יהודים.
לפני כחצי שנה, באוקטובר 2024, הסתיים משפטו של אחד מאחרוני הנאשמים במעורבות באירועי מאי 2021 בעכו. אסי חוראני, שהואשם בהשתתפות בלינץ' במור ג'נאשווילי ברחוב הרצל בעיר – אחת התקיפות החמורות באירועי עכו – זוכה מאשמה זו. שני אזרחים ערבים אחרים מעכו הורשעו בהשתתפות בלינץ' ונידונו לחמש שנות מאסר כל אחד, ואזרח ערבי אחר הורשע קודם לכן בלינץ' ונשלח ל-17 שנים בכלא.
השופט דניאל פיש מצא סתירות בעדותו של העד היחיד נגד חוראני. "אין זה ברור איזו מן הגרסאות (של אותו עד יחיד; א"ל) יש לאמץ – שראה את חוראני זורק אבנים או ששמע אותו משלהב את הנוכחים לפגוע במור. כאשר ישנן שתי גרסאות כה שונות שלא זכו להמשך בירור או העשרה משמעותית לגבי הפרטים הנלווים אליהן אין אפשרות לקבוע כי מי מהגרסאות משקפת את האמת… בהינתן מצב ראייתי בו קיים עד יחיד… לא ניתן לבסס הרשעה על סמך עדות זו בלבד".
מפה של הזירה ברחוב הרצל 55 בעכו ומקום הלינץ' במור ג'נאשווילי
חוראני, אם כן, זוכה מאשמת ההשתתפות בלינץ', אולם הורשע בהתפרעות, שיבוש מהלכי משפט והיזק לרכוש. לעומתו, בן עירו חביב אבו חביב הורשע, גם על סמך סרטים ממצלמות אבטחה, בתקיפה חמורה של מרדכי כ"ץ שהתרחשה ברחוב הרצל 55 ובהמשך גם בהשתתפות פעילה בלינץ' בג'נאשווילי, שהתרחשה במרחק כ-115 מטר 20 דקות מאוחר יותר. אבו חביב נידון ל-8.5 שנות מאסר.
בהכרעת הדין נכתב כי במצלמה 6 רואים ש"חביב נראה תחילה בצד הרחוק של הכביש, ואז השליך אבן לעבר חבורת הצעירים היהודים. האבן לא פגעה במי מהם אלא סמוך אליהם. בגין מעשה זה יוחסה לחביב העבירה של ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני". במהלך המשפט הוצג לאבו חביב הסרטון ובתגובה "הוא אישר את מעשיו וטען כי עשה זאת כאקט הגנתי כדי להבריח את היהודים שלא ייכנסו לשכונה".
בסיכום כתב שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יחיאל ליפשיץ, כי "צפייה במצלמות הרלוונטיות מעלה שניתן להבחין בבירור בהשלכת האבן. עולה בבירור כי הנאשם הבחין בחבורת היהודים שהיתה סמוך למקום פגיעת האבן, ומטרתו היתה לפגוע בהם", ולכן החליט להרשיע אותו גם בעבירה זו לפי לחוק המאבק בטרור. שני השופטים הנוספים בהרכב, גלית ציגלר ושמואל מנדלבום, ציינו שלאחר עיון בראיות "לרבות צפייה מרובה בסרטוני מצלמות האבטחה הרלוונטיים", הם מצטרפים להחלטה של השופט ליפשיץ להרשיע בכל סעיפי כתב האישום.
אבל מבט באותם סרטונים מגלה שאבו חביב לא היה היחיד שיידה אבנים. בדיוק באותו זמן שבו רואים את אבו חביב, ואף קודם לכן, רואים צעירים יהודים, חלקם דתיים עם כיפות ופיאות, זורקים אבנים לעבר שכונת וולפסון, שכונה שרוב תושביה היום הם ערבים. את הדברים רואים בשתי המצלמות 3 ו-6 שמופיעות בחומר החקירה. במהלך אותו ערב, לפני ואחרי אבו חביב, רואים צעירים יהודים רבים זורקים אבנים לעבר שכונת וולפסון, גם כאשר שוטרים עמדו ממש לידם. חלקם נראים באופן ברור המאפשר זיהוי פשוט וקל.
הצד הימני של הצילום הוא הצד הדרומי של רחוב הרצל, שבו היו הצעירים היהודים
הדברים עולים אפילו מדוח של קצין המשטרה רפ"ק משה שלי, שהוגש לבית המשפט. שלי דיווח כי בשעה 21:00, "בהיותי בפעילות לטיפול בהתפרעויות אלימות ביו יהודים לערבים והפרות סדר אלימות בעיר עכו", הוא עמד במקום סמוך למקום שבו נפגע כ"ץ. "במקום החלו התפרעויות ותגרות אלימות וקשות בין יהודים לערבים משכונת וולפסון הסמוכה", כתב שלי. את הדיווח שלו מסיים שלי באמירה כי "הזירה היתה מלווה ברעש של צרחות קריאות אלימות בסגנון מוות לערבים וגם צרחות בשפה הערבית, כמו כן פיצוצים נשמעו מכל עבר ולא ניתן היה לשמוע אחד את השני".
במהלך משפטו של חוראני, הציג עורך דינו מאהר תלחמי מסרון שנשלח בקבוצות ווטסאפ ימניות באותו ערב. "שלום לכל אזרחי מדינת ישראל היהודים", נאמר במסרון, "הנני מתכבד להזמינכם לקחת חלק בקטלה (זה המונח במקור; א"ל) המונית על ערבים שתתקיים מחר בשעה 20:00 ברחבת בית העם בעכו. נא הגיעו עם הציוד המתאים: אגרופנים, חרבות, סכינים, קרשים, סלעים, אקדחים, רכבים עם מגן חזירים, הכול. היום מחזירים את הכבוד היהודי הביתה".
כשראש צוות החקירה מטעם השב"כ, שהעיד במשפט בשם מרקו, נשאל האם המסרון הזה מלמד שקבוצות של יהודים יצאו בכוונה להתקיף ערבים, הוא ענה כי הוא "לא זוכר" אם ראה את המסרון בזמן אמיתי, ובכל מקרה זה אינו משנה את העובדה שהערבים בעכו היו התוקפנים והיהודים רק התגוננו. כשהעירו למרקו כי 300 יהודים נענו לקריאה שנשלחה בווטסאפ והתאספו – לפי הודעות בזמן אמיתי של המשטרה עצמה – במטרה להגיע לשכונת וולפסון, והמשטרה נאלצה אפילו לנסות לפזר אותם במכת"זית, ענה מרקו: "הגיעו כן, אבל ביצעו זה משהו אחר".
כאשר נשאל מדוע לא זימן לחקירה את היהודים, שנראו באופן ברור משליכים אבנים, ענה מרקו: "אני לא זוכר, אני לא יודע להגיד". כאמור, מרקו הודה כי אף לא צעיר יהודי אחד בעכו נחקר על האירועים ברחוב הרצל, וודאי שלא הואשם.
חזרה לרחוב הרצל ולפגיעה בכ"ץ, שאבו חביב הורשע בה. רגע הפגיעה בו מתועד במצלמות, בשעה 21:01. שש שניות לאחר מכן הגיעו לזירה שני בחורים יהודים והניסו את מי שתקפו את כ"ץ. זהותם לא התפרסמה בזמנו, וכשנתיים אחר כך, כ"ץ הצליח ליצור קשר עם אחד מהם, ואף הזמין אותו לסעודת הודיה שערך. כ-20 שניות מאוחר יותר הגיע למקום קצין המשטרה רפ"ק שלי, הצטרף לשמירה על הפצוע וירה באוויר מאקדחו. על מעשה זה שלי קיבל צל"ש מהמפכ"ל.
בחומרי חקירת האירוע מופיע מזכר של השוטר שהגיע למחרת, ב-13 במאי, לעסק שנמצא מול זירת הפגיעה בכ"ץ וקיבל את הסרטים של מצלמות האבטחה. השוטר צפה בסרטים ורשם סיכום המכונה מזכר צפייה. השוטר תיאר את שלבי התקיפה של כ"ץ, גם קצת לפניה, וצירף תמונות מסך משתי המצלמות. אלא שהדוח שלו הסתיים בשעה 21:01:20 כאשר "החשוד (אבו חביב; א"ל) עוזב את המקום לכיוון שכונת וולפסון". השוטר לא התייחס לצעירים היהודים שרואים באותם סרטים, וגם לא הסביר מדוע מזכר הצפייה הסתיים דווקא שם.
דווקא מקרה הפציעה הכי קשה נשאר לא מפוענח
זו תהייה חשובה מאוד, מפני שכ-10 שניות אחר כך המורה אלעד ברזילי, שנפצע אנושות באותו ערב, נכנס לפריים של מצלמה 3. כמה שעות אחר כך, בבית החולים בנהריה שבו אושפז, אשתו סיפרה למשטרה כי באותו ערב ברזילי הצטרף לקבוצת מורים מבית הספר התיכון הדתי אמי"ת בעכו שבו לימד. לפי העדות, המורים הסתובבו בעכו "על מנת להרגיע רוחות ולנסות להשפיע על צעירים מבית הספר בעקבות כל המהומות".
ברזילי הגיע מכיוון מערב, והלך בצד הצפוני של רחוב הרצל, שהיה רגוע יחסית אחרי ששני הבחורים היהודים ורפ"ק שלי דחקו את הערבים לתוך שכונת וולפסון. ברזילי חצה את רחוב הרצל מצפון לדרום, כלומר מהמדרכה שהיתה ב"שליטה" של הערבים, למדרכה שעליה עמדו הצעירים היהודים.
לא ברור מדוע ברזילי חצה את הרחוב. בתקשורת העריכו כי גם הוא חש לעזרתו של כ"ץ. אלא שחומרי חקירת האירוע וגם דיווח בתקשורת מעלים סיבה אפשרית אחרת. השוטר עדי מישל, שהגיע לזירה מיד אחרי שברזילי נפצע, כתב בדוח שלו כי פגש שם "שני בחורים יהודים אשר אמרו לי שזה המורה שלהם".
שחר דוד, אב לשני בנים שלמדו תנ"ך אצל ברזילי, סיפר למחרת כי "הילדים (בבית הספר) הודיעו אתמול שהם רוצים להשתתף בהפגנות נגד הערבים. המנהלת והצוות אמרו למורים לצאת ולחפש תלמידים מחשש שיקרה להם משהו. הרב אלעד רצה למנוע מהילדים להשתתף בהפגנות נגד הערבים ונפגע מאבן בראשו". חבר אחר של ברזילי הוסיף כי "הם (הכוונה כנראה לצעירים הערבים; א"ל) באו עם רצח בעיניים. אמרתי לו: 'בוא נלך מכאן' אך הוא אמר: 'יש לי פה עוד תלמידים'. הוא חיפש תלמידים ופרצופים מוכרים".
רגע הפגיעה באלעד ברזילי, בשעה 21:01:33 ברחוב הרצל בעכו, יוני 2021
מכאן עולה האפשרות כי ברזילי ראה כמה מתלמידיו בצד הדרומי של הרצל, במדרכה שבה עמדו הצעירים היהודים, והחליט לחצות את הכביש כדי "להרגיע את הרוחות ולנסות להשפיע עליהם".
שנייה אחרי שהתחיל לחצות את הרצל, ב-21:01:32, ברזילי הסתובב ועמד עם גבו לשכונת וולפסון ועם פניו לכיוון דרום, למדרכה שבה עמדו הצעירים היהודים. שנייה מאוחר יותר, בשעה 21:01:33, רואים שמשהו פתאומי הזיז את ראשו של ברזילי, אחורה וקצת שמאלה, ואז הוא התמוטט קדימה ונפל כשהוא שוכב על בטנו, לרגלי רפ"ק שלי.
בהמשך דווח שברזילי נפצע פציעה קשה בראשו. בתמונות שפורסמו בתקשורת רואים שקע בחלק הקדמי השמאלי של המצח. מכאן אפשר להבין שהוא נפגע מחפץ כבד שהגיע במהירות, וכנראה נזרק על ידי אדם שעמד פחות או יותר מולו, או קצת דרום-מזרחית ממנו, כלומר בצד של רחוב הרצל שבו עמדו הצעירים היהודים. החפץ הזה פגע בעוצמה רבה בצד השמאלי של המצח.
בתקשורת מיהרו לדווח, ואף חזרו על כך פעמים רבות בהמשך, כי "פורעים ערבים" זרקו סלעים או לבנת אקרשטיין על ברזילי. אולם החפץ שפגע בו לא אותר, מה שנראה הגיוני לאור המהומה ששררה במקום. אפשר שמקור הדיווחים על מה שפגע בו ועל מי שפגע בו הוא בדוח של רפ"ק שלי. שלי כתב ש"לידי עמד אדם נוסף בחור ממוצא יהודי לא רעול פנים שפתאום קיבל אבן בעוצמה בחלק האחורי של הראש בעוצמה אדירה מכיוון צפון, מכיוון הבלוקים של וולפסון. הבחור נפל מיד על הרצפה". אלא שנדמה כי סרטון מצלמה 3 סותר את הדיווח של רפ"ק שלי וכך גם העובדה שברזילי נפגע בצד הקדמי השמאלי של המצח.
במצלמת הגוף של השוטר מישל רואים שרגע לפני שברזילי פונה באמבולנס לבית החולים בנהריה, הוא שכב על הגב. מאחר שכאשר נפגע נפל קדימה, כנראה שמישהו בזירה הפך אותו. לשאלה אם זה נעשה בזהירות המתבקשת ממצבו החמור, לא נמצאה תשובה בחומרי החקירה. מה שברור שבאותו זמן התפוצץ על הכביש, ממש ליד החלק הימני של ראשו של ברזילי, משהו הנראה כמו רימון הלם. מהסרטונים לא ברור מי השליך אותו. אפשר להניח שהפיכתו על הגב והרימון שהתפוצץ כל כך קרוב אליו, החמירו את הפציעה של ברזילי.
איש השב"כ "לא זכר" שגם יהודים השתתפו במהומות. פצוע במהומות ב-12 במאי 2021 בעכו (צילום: רוני עופר / פלאש90)
בחלק הימני של פריים מצלמה 3 אפשר לראות בחורים, כנראה יהודים על פי הלבוש, שרצו לכיוון שכונת וולפסון. הפריצה של הצעירים היהודים לשכונה עולה בקנה אחד עם הטענות של אבו חביב ושל נאשמים ערבים אחרים כאילו יצאו להגן על השכונה שלהם, טענה שנדחתה מכל וכל, כאמור, בעדותו של איש השב"כ.
סרטון מצלמה 3 מלמד כי מי שזרק את החפץ שפגע בראש של ברזילי עמד מולו, מדרום לו, או קצת מימין לו, כיוון דרום מזרח. האם מישהו מהצעירים היהודים זרק את החפץ שפגע במצח של ברזילי? איכות הסרט של מצלמה 3 אינה מאפשרת בדיקה מדוקדקת של השאלה האם הזורק היה ערבי או יהודי. מלבד העובדה שככלל החלק הדומי של רחוב הרצל היה בשליטת הצעירים היהודים, אין בחומרי החקירה תשובה.
העובדה שלא ניתנה תשובה לשאלה הזו מעוררת תהייה. מלבד אבי הר-אבן, שמת מפצעיו אחרי שנלכד במלון שהוצת בעיר העתיקה של עכו יום קודם לכן, ברזילי היה הפצוע הקשה ביותר באירועי "שומר חומות" בעכו. אף שאירועי האלימות בעכו נחקרו באופן אינטנסיבי, ויותר מ-180 צעירים ערבים הועמדו לדין בגין השתתפותם בהתקפות על יהודים במהלך אותם ימים, איש לא הואשם או הורשע בפגיעה בברזילי, וגם לא ידוע על פעולות חקירה שבוצעו בהקשר זה. האם ייתכן שזה משום שעלתה אפשרות שהחפץ שפגע בו – במכוון או שלא במתכוון – הושלך על ידי יהודים? ההכחשה הנחרצת מצד איש השב"כ בבית המשפט כי יהודים בכלל תקפו ערבים בעכו, וההימנעות מחקירת יהודים שתועדו משליכים אבנים עשויים ללמד על הגישה הכללית של החוקרים.
"בחור עם חזות יהודית" יורה לעבר ההמון
כחצי דקה או דקה אחרי הפגיעה בברזילי, קרה עוד משהו חריג בזירה ברחוב הרצל. רפ"ק שלי דיווח כי "בשלב הטיפול בפצוע (ברזילי; א"ל) עמד לידי בחור עם חזות יהודית ששלף אקדח מהמותן וביצע ירי בזווית של כ-90 מעלות מכיוון מדרום לצפון (כלומר לכיוון שכונת וולפסון; א"ל) לעבר ההמון המתפרע".
רפ"ק שלי סבר שזה מעשה פסול. "במקום התרוצצו אנשים, ביניהם ערבים ויהודים, ולא תמיד ניתן היה לזהות מי משליך מה ומאיפה, נתון אשר לא אפשר לי לבצע ירי ע"מ לפגוע ו/או לנטרל משליכים", הוא כתב. "נוסף לכך בשיקול הדעת שלי ידעתי שאם אפגע בירי כאדם מהמגזר הערבי זה יסלים את התקיפות ואת הזעם שלהם כאשר לצידי שרוע אדם ללא הכרה עם פציעת ראש קשה ולא מפונה".
רגע הירי ברחוב הרצל בעכו, מאי 2021. ממצלמות האבטחה
את רשף הירייה של "בעל החזות היהודית" רואים במצלמת האבטחה של עיריית עכו, שצילמה מכיכר חב"ד מזרחה לכיוון רחוב הרצל.
את רגע הירייה לא רואים במצלמה 3, אך מיד אחר כך השוטרים פנו אל היורה. האקדח המכוון למעלה מלמד שהראשון היה רפ"ק שלי. כמה שניות אחר כך רואים במצלמה 6 ששוטר עם קסדה הגיע מכיוון זירת הירייה עם בחור "בעל חזות יהודית" לצד הדרומי של הרצל ושחרר אותו ליד העץ, שלמרגלותיו ישב כ"ץ שנפצע לפני ברזילי. הבחור החזיק ביד ימין חפץ הנראה כאקדח ורץ למגרש החניה בכיוון דרום מזרח.
ירי לעבר קהל מהסוג המתואר בדוח של קצין המשטרה שלי עשוי להיחשב לעבירה חמורה, שהעונש עליה יכול להגיע ל-20 שנות מאסר. אולם במקרה זה, דבר לא נעשה. רפ"ק שלי או שוטרים אחרים שהיו במקום אפילו לא לקחו את פרטיו של היורה. השוואה בין התמונות של מצלמות 3 ו-6 מעלה כי הבחור עם האקדח היה אחד משני הבחורים, שנחלצו ראשונים לעזרת כ"ץ. מכאן שקל מאוד לאתר אותו.
עו"ד תלחמי שאל את מרקו מהשב"כ לגבי הירי הזה. "אתה יודע מי האיש הזה שירה?", שאל אותו. "לא", ענה מרקו. "ניסיתם לאתר אותו?", תהה עורך הדין. "לא זוכר", ענה איש השב"כ. אפשר להניח שאם ליורה היתה "חזות ערבית" הוא היה מנוטרל מיד, וברור ששוטר לא היה ממלט אותו מזירת העבירה ואיש השב"כ לא היה שוכח פרט כזה.
יש הטוענים שאיתמר בן גביר ביצע השתלטות עוינת על המשטרה. רצף האירועים ברחוב הרצל 55 בעכו, במשך דקות ספורות קצת אחרי השעה 21:00 בערב ב-12 במאי 2021, כחודש אחרי שבן גביר נבחר בפעם הראשונה לכנסת והרבה לפני שמונה לשר, מלמד שכבוד השר לא המציא כלום. יחס מפלה לערבים ויחס אוהד ומגן ליהודים כבר היה שם במשטרה ובשב"כ. בן גביר רק התפרץ לדלת פתוחה לרווחה.
פנינו למשטרה בבקשת תגובה, היא תתפרסם אם וכאשר תתקבל.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
