האסון האקולוגי בחופי ישראל: הדייגים ייפגעו באופן ישיר
רק כאלף איש עוסקים היום באופן ישיר בדיג, ורובם ככולם באים מישובים בדירוג סוציואקונומי נמוך כמו עכו, יפו וג'יסר א-זרקא. ישראל צריכה לשקם את המערכות האקולוגיות בים התיכון ולדאוג גם למי שמתפרנס מהים
בעת כתיבת שורות אלה טרם התבררה זהות האונייה, שממנה הושלכו מול חופי ישראל מיליוני גלונים של נפט, ומיהם בעלי הכלי המשחית, האחראים מבחינת החוק, אך כבר כעת ברורה זהות הנפגעים, נוסף כמובן על מערכות החי והצומח בים ולאורך חופיו: הדייגים ותיירות מבוססת דיג.
מתנדבים מנקים את חוף דור מזיהום הנפט בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)
פרנסת הדיג בים התיכון בישראל הצטמצמה מאוד בשנים הארונות ורובה ככולה מתנקזת לשלושה יישובים: עכו, ג'יסר א-זרקא ויפו. כאלף אנשים עוסקים בדיג במעגל ישיר. מרביתם מתגוררים בישובים המשויכים על פי המדד החברתי-כלכלי לאשכולות נמוכים כמו ג'יסר א זרקא לאשכול 2 (מתוך 10), העיר עכו לאשכול 4.
גם ברצועת עזה הנצורה מתפרנסים רבים מדיג אבל למרבה מזלם הזיהום נע צפונה ופגיעתו בעזה פחותה.
כך הגענו למצב שזיהום כל כך גדול פוגש את הדיג בישראל בעת שהענף נמצא בסכנת קריסה, והדיג בים התיכון מספק כיום רק כ-3% מצריכת הדגים בישראל (לפי אתר חצי כחול, בשיתוף החברה להגנת הטבע, נתונים מעודכנים לשנת 2019).
לפי דוח של האו"ם שפורסם בתחילת חודש יוני האחרון, מצב הדגה בים התיכון (ובים השחור) הוא הגרוע בעולם. לפי האו"ם, שני שלישים מאוכלוסיות הדגים המיועדים לדיג נמצאים במצב של ניצול יתר, מה שפוגע ביכולת ההתחדשות והקיום של בעלי החיים בים. ישראל היא כמובן היא חלק מהרקמה הימית בים התיכון, ומתקשה להתמודד עם הביטויים הקשים של התופעה, שמקורם בהידלדלות הדגה. המצב המתמשך מוביל להצטמקות דרסטית במספר המתפרנסים מהדיג.
גושי נפט בחוף ליד חדרה כתצואה מהזיהום (צילום: אורן זיו)
בעניין זה חשוב לציין כי כבר ב- 2016 המדינה הכריזה על רפורמה בענף הדיג, ובין היתר נקבע בה איסור על דיג בים התיכון למשך 60-90 יום בשנה (בעונת הרבייה). כן נקבעה הנחייה להגדלת ה"חורים" ברשתות וגם צמצום צי המכמורות – ספינות הדיג הגדולות בעלות ההשפעה ההרסנית. רפורמה זו גובשה ללא הסכמת הדייגים. זו הסיבה גם שלפי דו"ח של החברה להגנת הטבע (2019) , הרפורמה לא מיושמת במלואה.
כפי שהיסטוריה של אסונות מראה, ההתאוששות והשיקום של המערכות הטבעיות ייקח זמן רב.
אנו מקווים שהאסון האקולוגי הימי שפקד את חופי הים התיכון בישראל וקשה להעריך את היקפו ונזקיו שנים לבוא, יאיץ גיבוש תכנית משותפת שעניינה שיקום המערכות האקולוגיות בים התיכון בחופי ישראל, יחד עם תמיכה כלכלית ותעסוקתית למתפרנסים בענף הדגה ותיירות נלווית, שרובם נמצאים ביישובים הנמצאים בתחתית הדירוג החברתי כלכלי.
מוסי רז, ח"כ לשעבר, ומועמד לכנסת ה-24 מטעם מרצ, חבר הנהלת האגודה לצדק סביבתי, וכרמית לובנוב, מנהלת האגודה לצדק סביבתי
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
