newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מי משלם את מחיר העיוורון של מערכת אכיפת החוק?

למרות הסיקור הנרחב של פרשות שחיתות נגד אנשי ציבור, בפועל רוב פעילות אכיפת החוק מופנית כלפי אוכלוסיות עניות ומוחלשות. דוח חדש של הסניגוריה הציבורית מציע לבחון לעומק את ההשלכות החברתיות של הפעלת סמכויות האכיפה כלפי אוכלוסיות אלה, ולצמצם אותן בהתאם

מאת:

כותבת אורחת: חגית לרנאו

אחד העקרונות המנחים את פעילות הסניגוריה הציבורית, אשר בא לידי ביטוי בדוח הסניגוריה שפורסם השבוע, מצוי במאמץ לצמצום השימוש בסמכויות שלטוניות המופעלות על ידי גופי מערכת אכיפת החוק – במיוחד כאשר סמכויות אלו מופעלות כלפי אוכלוסיות חלשות ופגיעות.

כדי להבין גישה זו, חשוב להכיר שלושה נתונים אשר בדרך כלל אינם זוכים לתשומת לב מספיקה בדיון הציבורי אודות עבריינות ופשיעה:

עובדה ראשונה היא שחלק הארי של החשודים והנאשמים אינם עבריינים מקצועיים או חזרתיים. עובדה מפתיעה זו נלמדת מנתונים המראים שכ-70% מהנאשמים שהורשעו לאורך השנים לא יחזרו לבצע עבירות (על פי בדיקה שעשתה משטרת ישראל בשנת 2009 שכללה כמעט חצי מיליון בעלי רישום פלילי, נמצא כי מתוך 465,000 בעלי רישומים פליליים 324,000 היו בעלי רישום יחיד). נתון זה נתמך גם במחקרים המלמדים כי 6% מכלל עוברי החוק, הנחשבים עבריינים מתמידים, מבצעים כמחצית מהעבירות.

עובדה שנייה היא שלצד חשיבותה של מערכת המשפט הפלילי במניעת עבריינות, יצירת הרתעה וחינוך, יש לה תוצרי לוואי שליליים, אשר תורמים להנצחת התנהגות עבריינית וגורמים לפשיעה. כך, לדוגמא, מעצרו של אדם, ולו לזמן קצר, עלול לגרום לפיטוריו מעבודתו, להכתים אותו ואת בני משפחתו ולגרום לו לנזק חברתי גדול גם אם לא יוגש נגדו כתב אישום. זאת במיוחד אם הוא מגיע מרקע כלכלי קשה וללא משאבים חברתיים.

עובדה שלישית, שזכתה לתשומת לב ציבורית בשבוע האחרון היא שחלק גדול מסמכויות מערכת אכיפת החוק מופעלות כלפי אוכלוסיות מוחלשות. למרות הסיקור הנרחב של פרשות שחיתות וחשדות נגד אנשי ציבור, הם למעשה רק חלק קטן מפעילות אכיפת החוק, המופנית ברובה כלפי אוכלוסיות עניות ומוחלשות. המספרים מדברים בעד עצמם: בכלא היחיד לנערים בישראל מהווים נערים ערבים ונערים אתיופיים מעל ל-80% מהכלואים; רק 10% מהאסירים בישראל סיימו 12 שנות לימוד; ובכלא הנשים נווה תרצה נמצא שהרוב המכריע של האסירות עברו התעללות פיזית או מינית, ואחוז ניכר מהן מטופלות תרופתית עקב לקויות שכליות או נפשיות.

> כליאה זה לא פתרון: מחפשים חלופות לבתי הכלא

צעיר מובא להארכת מעצר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מעצרו של אדם, ולו לזמן קצר, עלול לגרום לפיטוריו מעבודתו, להכתים אותו ואת בני משפחתו ולגרום לו לנזק חברתי גדול גם אם לא יוגש נגדו כתב אישום. צעיר מובא להארכת מעצר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

השקופים על הספסלים האחוריים

אחד מהערכים המרכזיים של המשפט הפלילי מצוי בהתמקדות במעשה הפלילי. אתוס זה מביא לידי כך שמערכת אכיפת החוק עסוקה בגיבוש ראויות להוכחת יסודות העבירה ובשאיפה לאחידות בענישה של מי שהורשעו בדין. אך אתוס זה תורם להיווצרות עיוורון מערכתי כמעט מוחלט על ההשלכות החברתיות של הפעלת סמכויות מערכת אכיפת החוק: על אילו אוכלוסיות מופעלות עיקר סמכויותיה? ומהן ההשלכות החברתיות של הפעלת סמכויות אלו?

עבור עורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית חשיפה להשפעות החברתיות השליליות היא חלק מהמציאות של ייצוג אוכלוסיות מוחלשות. בחלק מהמקרים מדובר במעשים קשים ואין חולק כי נדרשת תגובה חברתית שתמנע המשך פגיעה בחברה. אך במקרים לא מעטים, מדובר באירועים חברתיים קלי ערך של אנשים ללא עבר פלילי, וספק רב אם ראוי להפעיל סמכויות שלטוניות מתייגות, המנציחות מצוקה ותורמות להיווצרות עויינות וחשדנות בקרב אוכלוסיות אלו כלפי מערכות שלטוניות.

במהלך השנים פועלת הסניגוריה הציבורית למתן את היקף הפעלת סמכויות האכיפה כלפי אוכלוסיות אלו, הן בייצוג לקוחות והן במישור המערכתי.

כך לדוגמא הסניגוריה נאבקת בריבוי המעצרים בישראל, שעלו ביותר מ-300% במהלך 20 השנים האחרונות. עלייה זו משתקפת במציאות יומיומית שבה נעצרים אנשים מהשוליים החברתיים, קשישים, מכורים לסמים, ולוקים בשכלם ובנפשם – חלקם נעצרים בגין מעשים פעוטים. דוגמא נוספת היא של כתבי אישום המוגשים בשל עבירות קלות ערך, בניגוד להסדר סגירת תיק מותנה שקבע המחוקק כבר בשנת 2013, שמטרתו לאפשר הסטת התגובה החברתית מתגובה פלילית לתגובה מנהלית.

לא רק אתיופים

הסניגוריה גם פועלת להפחתת שימוש בסמכויות שלטוניות ביחס לשתי קבוצות מוחלשות: האחת היא עבירות המתבצעות על רקע מצוקה כלכלית קשה, כדוגמת גניבת מוצרי מזון בסיסיים, גניבת חשמל או פלישה לדיור ציבורי. קבוצה שנייה היא של חשודים ונאשמים עם לקות שכלית או נפשית המבצעים עבירות על רקע לקותם. ביחס לשתי הקבוצות הללו צריך להסיט את התגובה החברתית מתגובה המבוססת על מעצר, הרשעה ולעיתים כליאה לתגובה המבוססת על סיוע, שילוב בטיפול ומיצוי זכויות סוציאליות.

בשבועות האחרונים מתמקד השיח הציבורי בתוצרים השליליים של הפעלת סמכויות שיטור וענישה עודפים כלפי יוצאי אתיופיה. מחאתם של יוצאי אתיופיה הצליחה לזעזע את הציבור ולהניע שינוי תודעתי חשוב. קריאה בדוח הסניגוריה הציבורית מלמדת שהדיון החברתי העוסק בשיטור יתר ובשימוש עודף בסמכויות המשפט הפלילי צריך להתרחב ולהתייחס לקבוצות מודרות נוספות.

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ומחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק (פרדס, 2016).


> פחות מאחוז מתלונות אסירים על אלימות סוהרים מובילות לכתב אישום

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
טנק ישראלי ליד גדר הגבול עם עזה, ב-26 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

טנק ישראלי ליד גדר הגבול עם עזה, ב-26 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

ישראל משנה את הגיאוגרפיה של עזה

הצבא מרחיב את אזור החיץ במזרח הרצועה ומקים בה בסיסים, ותושבים פלסטינים רבים חוששים שלעולם לא יוכלו לחזור לבתיהם ולקרקעות שלהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf