גמזו תיזהר, מגיפות יכולות להיות גזעניות

פרויקטור הקורונה האשים את הערבים ב"כמעט ביצוע פיגוע המוני", ודרש מהם ומהחרדים לקחת "יותר אחריות". קל להאשים שתי קבוצות שבכל מקרה מודרות מקבלת ההחלטות. אם גמזו רוצה להצליח, הוא חייב להשתחרר מהשיח הגזעני הזה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

סימון ה"אחר" כאחראי על מגיפות עתיק כמו ההיסטוריה המתועדת של המגיפות. ההיסטוריון טוקידידס מספר איך האתונאים האשימו את אנשי פלופונסוס שהרעילו את המים שלהם, כשפרצה המגיפה הגדולה באתונה במאה החמישית לפני הספירה.

donate

בימי הביניים, המגיפה השחורה הציתה גל של פוגרומים נגד יהודים. את מחלת העגבת כל מדינה כינתה בשם של עם אחר, שהיה כביכול אחראי למגיפה. בתקופה המודרנית מגפות שונות – כולרה, שפעת, איידס , סארס – הביאו לתגובות גזעניות, שהטילו על קבוצות מיעוט את האחריות על התפשטות המחלה. עם התפרצות פנדמיית הקורונה, ראינו בעולם לא מעט ביטויים לתגובות גזעניות, בעיקר כנגד אסיאתים. בישראל הגזענות לבשה צבעים אחרים, בעיקר האשמת החרדים.

אך גם כשמודעים לקשר רב השנים בין מגיפות וגזענות, מפתיע ומעציב שפרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה הארצי, אימץ את השיח הזה והאשים את החברה הערבית ב"כמעט ביצוע פיגוע המוני". והוסיף כי הוא "רוצה יותר אחריות, גם של העולם החרדי, גם של החברה הערבית".

האם גמזו חשב לעומק על הסתירה בין דרישת האחריות בתקופת המגפה לבין הדרתן העקבית של שתי הקבוצות האלה מפורומים של קבלת החלטות במדינה? כמה קל להאשים את שתי הקבוצות שה"מיינסטרים" הישראלי אוהב להאשים. פרופ' גמזו לא תוקף את הצפיפות בחופים אולי משום שבניגוד לחרדים ולערבים, אין שם "מגזר" שניתן לאבחן. כמה קל להתייחס להתנהגות לא אחראית של פרטים כמאפיינת את החברה כולה. כמה קל להאשים את האחר, בעיקר אם מדובר במיעוט מודר, במקום להפנות את חיצי הביקורת כלפי המדיניות הכושלת של הממשלה.

איך הוא יוכל לשכנע עשרים אחוז מהאוכלוסיה אחרי שתיאר אותה כמי שמבצעת פיגוע המוני? פרופ' רוני גמזו בביקור ברהט (צילום: דודו גרינשפן / פלאש 90)

איך הוא יוכל לשכנע עשרים אחוז מהאוכלוסיה אחרי שתיאר אותה כמי שמבצעת פיגוע המוני? פרופ' רוני גמזו בביקור ברהט (צילום: דודו גרינשפן / פלאש 90)

השיח הזה, המזהה אוכלוסיות עם התנהגויות, הוא כל כך שגור, שהחברה הישראלית מדברת אותו על אוטומט, בלי מודעות לזרמי העומק שהדיבור הזה חושף ולסדקים בחברה שהוא מרחיב. רופאים בכלל, ואלו העוסקים בבריאות הציבור בפרט, חייבים לזהות לא רק את סכנות המגפה והוירוסים, אלא גם את סכנות ההדרה – זו שמוכח שהיא פוגעת פגיעה אנושה בבריאות. למנהיגות רפואית יש תפקיד קריטי – בשגרה ובוודאי בעת מגפה – לעמוד מול ביטויי גזענות ומדיניות המפלה בין אוכלוסיות.

לצערינו פרופ' גמזו פוגע לפחות בשלוש דרכים ביכולת להתמודד בצורה אפקטיבית עם המגיפה. ראשית, הכללותיו הגזעניות (והאסוציאציה בין החברה הערבית לבין פיגוע המונית היא מכוערת במיוחד) פוגעות בלכידות החברתית שהיא חיונית להתמודדות טובה עם מגיפות. שנית, הוא פוגע באמינותו בפני עשרים אחוז מהחברה הישראלית. למה שהאזרחים הפלסטינים יאמינו להנחיות של מי שמאשים אותם – את כולם וכולן – בביצוע "כמעט פיגוע המוני"? למה שהחרדיות והחרדים יקשיבו לו, אם הוא מתייחס אליהם בצורה מכלילה? שלישית, כי אי אפשר להתמודד בצורה מוצלחת עם המגיפה, אם בוחרים לחפש שעיר לעזאזל, במקום לנתח אלו טעויות נעשו, מה היה צריך לעשות אחרת, למה נכשלנו ביציאה מהסגר.

לפרופ' רוני גמזו מעלות גדולות ורבות בכהונתו כמנכ"ל משרד הבריאות ומנהל איכילוב, ולזכותו ייאמר כי אחרי שנמתחה ביקורת על ההתבטאויות שלו, הוא התנצל וחזר בו. זהו צעד ראשון הכרחי אך לא מספק. אנו מאמינים שהוא מצוי בעמדה שיכולה וצריכה להוביל מדיניות מכילה, לפחות בכל הקשור לתחום הבריאות. זו המדיניות היחידה שתצליח להתמודד עם וירוס הקורונה ווירוס הגזענות גם יחד. האם הוא, ואנחנו כחברה, נשכיל לעשות זאת? זוהי שאלה חיונית לחיינו כאן.

הדס זיו מנהלת את תחום האתיקה ברופאים לזכויות אדם, דני פילק הוא חבר הוועד המנהל של העמותה

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf