בשם האיזון הקדוש: עוד תקיפה שלא היתה

כלי תקשורת דיווחו כי "פעילי שמאל תקפו כוח צה"ל בדרום הר חברון". בפועל, לפי התיעוד שהם עצמם פרסמו, לא היה ולא נברא. ככה זה כשמנסים לייצר הקבלה לתקיפות שיוזמים מתנחלים, בגיבוי הצבא

מאת:

עוד דוגמה מדוע חשוב לתעד. צילום מסך מתיעוד האירוע ביום שישי בדרום הר חברון

"פעילי שמאל תקפו כוח צה"ל בדרום הר חברון. חייל בחופשה חשוד שיידה אבנים לעבר לוחמים". כך הצהירה אתמול הכותרת באתר N12. כותרות דומות הופיעו באתרי חדשות אחרים, לאחר שדובר צה"ל הודיע כי "כמה חשודים, ביניהם פלסטינים ואזרחים ישראלים, תקפו והשליכו אבנים לעבר כוח צה"ל". בחלק מהאתרים אף דיווחו על כמה פעלים שיידו אבנים, אף שהיה רק עצור אחד.

כלי התקשורת, וגם הכתבים בטוויטר, פרסמו את ההודעה מבלי לאמת את הודעת הדובר, ומבלי לדבר עם פלסטינים או פעילים שהיו בשטח, ומבלי לסייג את ההאשמה החמורה.

מצפייה בתיעוד וידאו שצילמו הפעילים ופורסם בחלק גדול מהכתבות, אפשר לראות כי הטענות כלל לא נכונות. ב-ynet, למשל, נטען כי האירוע היה במהלך מסיק, כאשר היה מדובר בכלל בליווי למרעה, שבו נכחו שני פעילים ורועה.

"לא היתה שום אלימות מהצד שלנו או זריקת אבנים על החיילים. אפשר לראות את זה בכל התיעוד", אמר א', הפעיל שהיה במקום ולא נעצר. "אני חושב שאולי הפיצו את השקר שהוא תקף חיילים מכיוון שהוא חייל. בשטח, עד כמה שאני שמעתי, כשלקחו אותו, הם בכלל לא התייחסו לזריקות האבנים. אולי בדיעבד, כשהבינו שהוא חייל, רצו לנקום בו, או שהיה כאן אינטרס פוליטי כלשהו".

הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ מיהרו לקפוץ על האירוע עוד לפני שהתבררו פרטיו, בניסיון לייצר "איזון קדוש" בין התרחשות שבה אחד מפעילי השמאל הוא חייל בחופשה, לבין אלימות המתנחלים – שהתגברה לאחרונה ופעמים רבות מתקיימת בחסות הצבא. השניים הציגו את יידוי האבנים כעובדה, אף שאין לכך כל הוכחה.

רק השבוע הוציא כוכבי הודעה למפקדי הגדודים "לרסן את אלימות המתנחלים" – הוראה שבינתיים לא ממש יצאה לפועל – לאחר שהאלימות של מתנחלים נגד חיילים בחווארה זכתה לתשומת לב רבה. הכתב הצבאי יוסי יהושוע תימצת היטב את מטרת הפרסום: "חיילים לא מותקפים רק על ידי ימין קיצוני".

אך הניסיון הזה ליצור סימטריה הוא מופרך. ראשית, מכיוון שמספר החיילים שלא בתפקיד שמשתתפים בתקיפת פלסטינים גדול לאין שיעור מחייל בודד בחופשה שמצטרף לפעילות נגד הכיבוש. אך יותר מכך, אין סימטריה בין המקרים הרבים מאוד מהתקופה האחרונה, שבהם מתנחלים חמושים, מגובים באנשי ביטחון וחיילים, תקפו פלסטינים ופעילי שמאל ולא הועמדו לדין – לבין פעילים נגד הכיבוש, שיוצאים ללוות רועה צאן על אדמתו, שנגזלה על ידי מאחז לא חוקי, ונתקלים בהכרזה על שטח צבאי סגור ונעצרים.

מעבר לכך, מעניין לראות שאחרי שכבר תקופה ארוכה מסבירים לנו שחיילים מתקשים לעצור את אלימות המתנחלים, ומגיע תיעוד עשיר של חיילים עומדים באדישות בזמן שמתנחלים תוקפים – פתאום מתגלה שאין כל בעיה לחיילים לעכב ישראלי עד להעברתו למשטרה. כמובן, רק כשמדובר בפעיל שמאל. זה לא חדש. כל פעיל שמאל שמגיע למחאות נגד הכיבוש, או ללוות חקלאים פלסטינים בגדה המערבית, יודע שיש סיכוי שיעוכב על ידי חיילים, בעיקר בגלל טענה לשטח צבאי סגור – שאיכשהו לא נאכפת על מתנחלים.

על הכוונת של ארגוני ימין והצבא

המקרה ביום שישי בדרום הר חברון הוא עוד דוגמה מדוע התיעוד כל כך חשוב. בלי הווידיאו – שמראה שהאזור היה רגוע ושהיו בו רק פעילים בודדים, שהחיילים ביקשו מהם לצאת מ"שטח צבאי סגור", ושלא היתה שום "תקיפה" או "זריקת אבנים" – היה קשה להפריך את טענות הצבא.

בחלק מאתרי החדשות עדכנו כי החייל בחופשה שוחרר לאחר כמה שעות חקירה עם הרחקה של 15 יום מהאזור, מה שככל הנראה לא היה קורה אם היה חשד סביר או ראיות לכך שזרק אבנים. עם זאת, באתרים אחרים הידיעה המקורית עדיין מופיעה ללא עדכון או הבהרה.

כשמתועדת תקיפה של פלסטינים או של פעילי שמאל, הטענה מצד הרשויות או הימין תהיה שהתיעוד ערוך ומגמתי, והשאלה, "מה היה קודם". אך כשיש טענות מופרכות ובלתי מגובות של חיילים, אין כל טענה.

donate

ועוד נקודה: הפעילים מגיעים מדי שבוע ללוות רועי צאן פלסטינים, שסובלים מהתנכלויות של הצבא והמתנחלים, ומורחקים פעם אחר פעם מאדמות שבהם רעו שנים – כי הוקמו באזור מאחזים לא חוקיים. נמנעת מהם הרעייה, גם מאות מטרים מהמאחז. בלי אותם פעילים, והתיעוד שלהם, רבים מהרועים היו מתקשים להגיע לאדמתם. אותם פעילים נמצאים על הכוונת של ארגוני ימין כבר שנים, וגם של הצבא.

האירוע בשישי קרה סמוך לכפר אל מופקרה, שבו לפני שנה מתנחלים תקפו ופצעו תושבים. גם אז, לאחר התקיפה, מפקד ניסה להעליל על כתב "שיחה מקומית" באסל אל עדרה, שהצית "מבנה" וניסה להאשים בכך מתנחלים. הסיפור פורסם בחדשות 12, שלבסוף נאלצו לפרסם הבהרה בנושא.

גם אז, אפשר להניח, הפרסום נועד כדי ליצור איזון מזויף, בין תקיפת המתנחלים, שבמסגרתה נפצע בראשו ילד פלסטיני בן ארבע, לבין מעשי התושבים הפלסטינים. ככה זה עובד: קודם משקרים, ואם יש תיעוד או דרך להפריך, כעבור חודשים ארוכים "מתקנים". זה מה שיקרה ככל הנראה גם במקרה הזה.

יובל אברהם השתתף בהכנת הכתבה

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית

רשויות הכלא התעלמו מבעיותיו הרפואיות במשך חודשים. סמיר אמין ח'וויירה לפני ואחרי מעצרו המנהלי (צילום באדיבות המשפחה)

עיתונאים פלסטינים מספרים על הכלא, "בית קברות לחיים"

מאז 7 באוקטובר ישראל עצרה כמאה עובדי תקשורת פלסטינים. עיתונאים ששוחררו מספרים על תנאי המאסר הקשים, הזנחה רפואית קיצונית וניתוק כמעט מוחלט מהעולם שבחוץ. "הם לא רוצים שיתעדו את מה שהם עושים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf