newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לתמוך בברקזיט מהקצה השמאלי של המפה הפוליטית בבריטניה

לצד הרוב הימני, לברקזיט יש גם לא מעט תומכים בשמאל השואפים להשתחרר מהתכתיבים הניאוליבראליים של האיחוד האירופאי. כשבעה שבועות לפני היציאה מהאיחוד, ה"לקיסטרים" מאתגרים את השמאל הבריטי, גם אם חזונם הוא בגדר אוטופיה לא ריאלית

מאת:

שנתיים וחצי אחרי משאל העם שהכניס את המערכת הפוליטית בבריטניה לסחרור, הוריד את הפאונד לשפל חדש והביא להאטה בצמיחה הכלכלית של הממלכה המאוחדת, עדיין יש לברקזיט לא מעט תומכים. רובם של אותם תומכים נמצאים בצידה הימני של המפה הפוליטית, אך יש גם מיעוט לא מבוטל של תומכי ברקזיט שמגיע דווקא מהשמאל.

למרות שישנם עוד כשבעה שבועות עד ל-29 במרץ, התאריך שבו הברקזיט יכנס לתוקף והממלכה המאוחדת תעזוב את האיחוד האירופי, אין כיום הסכם שיסדיר את היציאה הזו. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הפרלמנט הבריטי דחה ברוב חסר תקדים את הסכם הברקזיט שאליו הגיעה תרזה מיי, ראשת הממשלה, עם האיחוד, ושלח אותה לחזור ולדון בפרטי ההסכם עם מנהיגי 27 מדינות האיחוד. זאת למרות שהאיחוד האירופי כבר הודיע שמבחינתם אין מקום לשינויים.

טיוטת ההסכם מאריכה את תוקפם של הסכמי הסחר והסדרת הגבולות הקיימים כרגע ומאפשר למעשה לשני הצדדים להגיע להסדרים ארוכי טווח בהמשך. ללא הסכם כזה, הממלכה המאוחדת יכולה למצוא את עצמה יוצאת מהשוק המשותף ללא הסכם. יציאה ללא הסכם עלולה להביא לקריסה כלכלית וחברתית בממלכה המאוחדת. גם לפי התסריטים האופטיימיים ביותר, תרחיש שכזה עלול להביא לסגירה דה-פקטו של הגבולות, למחסור קשה בתרופות ובסחורות בסיסיות, לסגירה של עסקים ומפעלים ולעזיבה מאסיבית של עובדים שבהם הכלכלה הבריטית תלויה.

בעוד שהמתנגדים לברקזיט רואים בלקסיטרים אידיאולוגים חסרי פשרות, הלקסיטרים רואים במתנגדי הברקזיט כמי שמוכרים את עקרונותיהם בעבור נזיד עדשים. הפגנת תומכי הברקזיט בבריטניה, דצמבר 2018 (ChiralJon, פליקר, cc-by-2.0 )

אך נראה שקומץ של תומכי ברקזיט אדוקים מתוך המפלגה השמרנית הם אלה שקובעים את המהלכים כרגע. בעינייהם מאבקים פנים-מפלגתיים גוברים על כל שיקול אחר. חלק מתומכי הברקזיט האדוקים אף טוען בתוקף שיציאה ללא הסכם עדיפה על ההסכם המוצע כרגע.

אך, כאמור, לברקזיט יש גם תומכים משמאל. בשונה מהתומכים הימניים בברקזיט, תומכי הברקזיט השמאליים, המכונים לקסיטרים (Lexit הוא קיצור של Left Brexit) לא עושים זאת מטעמים לאומניים, גזעניים או קסנופוביים. הם תומכים בברקזיט מתוך השקפת עולם סוציאל דמוקרטית ושאיפה להשתחרר מהתכתיבים הניאוליבראליים המגיעים מהאיחוד האירופאי.

למרות שעמדת הלייבור היתה כנגד הברקזיט, ומנהיגי המפלגה, כולל ג'רמי קורבין, התבטאו בברור כנגד היציאה מהאיחוד, הלקסיטרים מסתמכים על ההבטחה של קורבין שגם שלטון הלייבור בנהגתו יכבד את תוצאות משאל העם ושהברקזיט ייצא לפועל.

החזון של הלקסיטרים, שזוכה לתמיכה לא מבוטלת גם בקרב מצביעי הלייבור ובתוך אירגוני העובדים, רואה בניתוק מהאיחוד האירופי הזדמנות להקים בבריטניה שלטון סוציאל דמוקרטי המשוחרר מהמגבלות המוכתבות על ידי בריסל. הדוגלים בעמדה זו מייחלים לברקזיט שיאפשר ישום של תוכניות מרחיקות לכת שמהלך כזה יאפשר. תוכניות אלא כוללות את הלאמת מערכת הרכבות והבנקים, שיקום מערכת הבריאות הקורסת, חקיקה של שורת חוקים שיחזירו את הגלגל לאחור בהגנה על זכויות עובדים והחייאת מערכת הרווחה.

המלכוד שבין האידיאולוגיה לפרקטיקה

קשה להתווכח עם העמדה הזו. האיחוד האירופי הוכיח את עצמו באופן קונסיסטנטי כמגינו האיתן של בעלי ההון והמעסיקים. האיחוד גם כופה מדיניות צנע על מדינות בעלות כלכלה חלשה, תוך שהוא מביא להתמוטטות מערכות התמיכה והרווחה באותן המדינות (ראו מקרה יוון לדוגמה). כמו כן, לא צריך להיות לאומן כדי לראות שמדיניות הגבולות הפתוחים הפנים-אירופאית, והמחוייבות לקליטת הפליטים שהאיחוד האירופי מכתיב, מחלישה את מעמדם של העובדים ואיגודי העובדים המקומיים.

בריטניה עצמאית תחת שלטון סוציאל-דמוקרטי הינה חזון מלהיב, אך למרות האטרקטיביות של חזון זה, אי אפשר להתעלם מהעובדות בשטח. הפופולריות של קורבין אמנם מרשימה, אבל האפשרות שהוא יזכה בשלטון לו היו נערכות בחירות בעתיד הקרוב לא משכנעת אפילו את המעגל הקרוב אליו. לפי כל הסקרים, גם אם הוא עשוי לגבור על המפלגה השמרנית, הסיכוי שיזכה ברוב מוחלט הוא קלוש ביותר, ובלי רוב שכזה הוא לא יוכל ליישם את התוכניות הכלכליות שלו באופן שלם.

גם אם קורבין ייבחר ברוב סוחף, ישנם לא מעט כשלים אחרים בתוכנית שמעלים ספקות קשים לגבי אפשרות ישומה של אותה אוטופיה סוציאליסטית. המהלומות החריפות שהכלכלה הבריטית כבר ספגה רק יתגברו אחרי שהבריקסיט ייכנס לתוקף, וצפויות להחמיר במיוחד אם זה יקרה תחת שלטון שמאל בהנהגת קורבין. בתנאים הכלכליים האלה, האפשרות להוציא אל הפועל תוכניות הלאמה בסדרי גודל משמעותיים ותוכניות רווחה רציניות תהיה מאתגרת לכל הפחות, אם לא בלתי אפשרית לגמרי.

הוויכוח אודות ברקזיט מייצר לא מעט פילוגים בשמאל. בעוד שהמתנגדים לברקזיט רואים בלקסיטרים אידיאולוגים חסרי פשרות הלוקים באשליות, הלקסיטרים מצידם רואים במתנגדי הברקזיט כמי שמוכרים את עקרונותיהם בעבור נזיד עדשים במקרה הטוב, או כשמרנים במסווה במקרה הרע.

המתנגדים לפרישה מהאיחוד האירופי בקרב השמאל הסוציאליסטי מוצאים את עצמם במצב פרדוקסלי מכיוון שהם למעשה נדרשים לתמוך בהשארות במסגרת חקיקתית ורגולטורית שהם מתנגדים באופן נחרץ לעקרונות שבבסיסה. עם זאת, נדמה כי במציאות הפוליטית האבסורדית שהממלכה המאוחדת מצאה את עצמה מאז משאל העם, האפשרות לקונססטנטיות בין אידיאולוגיה ופרקטיקה הפכה לסוג של מותרות.

ד"ר מירב אמיר היא מרצה לגיאוגרפיה ורכזת איגוד המרצים של אוניברסיטת קווינס, בלפסט.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מלחמת ההשמדה בעזה והרדיפות הקשות כאן בתוך החברה שלנו חיזקו את הרעיון לעזוב את הארץ. אמאני טאטור בבית הקפה שלה בנצרת (באדיבות המצולמת)

מלחמת ההשמדה בעזה והרדיפות הקשות כאן בתוך החברה שלנו חיזקו את הרעיון לעזוב את הארץ. אמאני טאטור בבית הקפה שלה בנצרת (באדיבות המצולמת)

אזרחים ערבים חושבים על הגירה: "מוכיחים לנו שאין לנו כאן עתיד"

כמו בחברה היהודית, גם בחברה הערבית שומעים יותר ויותר על אזרחים שעזבו לחו"ל. הפשיעה, הקושי הכלכלי, הגזענות וסתימת הפיות דוחפים אותם החוצה. "אנחנו אוהבים את המולדת, אבל זה נעשה קשה", אומרים המהגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf