newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בריטניה שמחה לארח מפעל נשק ישראלי בעיירה שלנו. אנחנו סגרנו אותו

הצלחנו לסלק את אלביט מערכות מאולדהאם, והראינו שבאמצעות פעולה ישירה אפשר להגיע להישגים, גם כשהממשלה שלך אדישה לאפרטהייד הישראלי

מאת:

בתחילת ינואר, קיבלנו בארגון פלסטין אקשן חדשות מסעירות: ענקית הנשק הישראלית אלביט מערכות הודיעה כי החליטה לסגור את מפעל הנשק שלה באולדהאם, עיירה בצפון אנגליה, ולעזוב את האזור לצמיתות.

במהלך 18 חודשים של פעולה ישירה ומתמשכת, בתמיכה בלתי מעורערת של הקהילה המקומית, הקמפיין שלנו, #ShutElbitDown, הפך את הפעלת מפעל הנשק הישראלי על מפתן דלתינו לבלתי נסבל. זהו ניצחון מבורך עבור כל מי שעבדו ללא לאות כדי לקדם זכויות לפלסטינים, וגם עבור העם הפלסטיני כולו.

פעילים מפלסטין אקשן והמרד בהכחדה צפון מול מפעל אלביט מערכות באולדהאם, צפון אנגליה, בפברואר 2021 (צילום: פלסטין אקשן)

ניצחון מבורך. פעילי פלסטין אקשן והמרד בהכחדה צפון מול מפעל אלביט מערכות באולדהאם, צפון אנגליה, בפברואר 2021 (צילום: פלסטין אקשן)

הטענות נגד אלביט ברורות: הנשק שלה – רחפנים, טנקים, תחמושת ועוד – מפותחים ומשווקים אחרי ש"נבדקו" על אוכלוסיית עזה הכלואה, שנמצאת תחת סגר בלתי חוקי. המוצרים האלה נמכרים למשטרים אכזריים אחרים, וממשיכים לשרת הפרות של זכויות אדם ברחבי העולם, למשל, בקשמיר הכבושה. אך על אף חוסר המוסריות של החברה, ממשלת בריטניה יותר משמחה לסייע לה בתמיכה בקידום פשעים נגד האנושות.

סבא רבא שלי, פלסטיני מטולכרם, נורה ונהרג על ידי חייל בריטי לפני יותר ממאה שנה, שנים בודדות אחרי שבריטניה פירסמה את הצהרת בלפור – שהבטיחה הקמת מולדת יהודית על חשבון האוכלוסייה המקומית, והניחה את התשתית לטיהור האתני של העם הפלסטיני. מותו של סבא רבא שלי הותיר את סבתא רבא שלי אם יחידנית. העובדה שהיא היתה הרה באותו זמן היא הסיבה היחידה שמשפחתי ואני קיימים.

ב-1967, אבי ואחיו התחבאו מתחת לשולחן בחדר הקדמי בביתם שבטולכרם כדי להתחמק מכדורי הצבא הישראלי, שכבש את עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. בני משפחתי זחלו לחלקו האחורי של הבית, ונסו משם על נפשם, כשהבגדים שעל גופם הם כל רכושם. אבי הגיע בסופו של דבר לבגדד, שם פגש את אמי, ויחד המשיכו הלאה לבריטניה.

שנים לאחר מכן, אני זוכרת כשהוכרז בחדשות שבריטניה, ביחד עם ארה"ב, מתכננת לפלוש לעיראק. אותו מיליטריזם אימפריאליסטי שהרס את מולדתו של אבי עמד להרוס גם את מולדתה של אמי. הצטרפנו ליותר ממיליון מוחים ברחובות לונדון שהתנגדו למלחמה – ההפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה הבריטית – אבל הממשלה הצטרפה לפלישה למרות זאת.

אנשים שהפגינו, חתמו על עצומות ופעלו בדרכים נוספות נגד המלחמה בעיראק, עשו זאת גם נגד שיתוף הפעולה של בריטניה עם האפרטהייד הישראלי. בשני המקרים, הפוליטיקאים מתעלמים מאיתנו שוב ושוב. התברר לנו שפנייה למדכאים לעולם לא תעבוד. כשכל ניסיון לקדם נושא בשיטות המסורתיות זוכה להתעלמות ולביטול, וחייהם של בני אדם בסכנה, חובתנו לנקוט בפעולה ישירה.

זה בדיוק מה שעשינו. סגירת המפעל של אלביט באולדהאם הגיעה לאחר שפעילים רבים מאוד סיכנו את חירותם כדי לשבש את שרשרת אספקת הנשק שזרמה מהעיירה. מאז הפעולה הראשונה שלנו באולדהאם, ביולי 2020, טיפסנו על גג המפעל, חסמנו את שעריו, פרצנו למקום והרסנו כלי נשק, עד שלא היה יכול יותר להמשיך את הייצור.

המדינה עשתה כל שביכולתה כדי לעצור אותנו. שוטרים ומאבטחים היכו אותנו, פשטו על הבתים שלנו והחרימו את הדרכונים שלנו. זה לא הרתיע אותנו. המחויבות שלנו, שמקבלת את השראתה מהעוצמה והחוסן שמגלים הפלסטינים תחת האפרטהייד הישראלי, הובילה אותנו בסופו של דבר במסלול לניצחון.

המפעל באולדהאם הוא רק אחד מעשרת (עכשיו תשעה) האתרים של אלביט בבריטניה. הגיע הזמן לסגור את שאר המפעלים והמשרדים של החברה במדינה.

כשאנחנו פוגשים את כלי הנשק של אלביט, במפעל בבריטניה, הם מונחים כמו פריטים בחנות, בגלוי. אך כשפלסטינים פוגשים את כלי הנשק האלה בפלסטין עבור כמה מהם, הם עלולים להיות הדבר האחרון שהם רואים לפני שהם או בני משפחתם נהרגים או שבתיהם נהרסים.

כשמציגים את זה כך, יש לנו חובה לפרק את כלי הנשק האלה כבר במקום שבו הם נוצרים, כאן בבריטניה. כל זמן שמשטרים כמו הממשלה הבריטית לא עושים דבר כדי לעצור את האלימות המדינתית הישראלית, זהו המסלול שלנו לניצחון: סולידריות דרך פעולה ישירה.

הודא עמורי היא בריטית ממוצא פלסטיני ועיראקי, פעילה נגד התעשיות הצבאיות ומשטר האפרטהייד הישראלי. היא מייסדת שותפה של פלסטין אקשן, רשת פעולה ישירה נגד ענקית הנשק הפרטית הישראלית אלביט מערכות. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מאחר שאילוז אינה יכולה להכחיש את המוסר של תנועת הסטודנטים, היא טוענת שהיא מושפעת מהיבטים אנטישמיים הטמונים ברבדים תרבותיים עמוקים של הלא מודע. מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

כשחוקרת ממירה מדע בעיסוק בלא מודע: תגובה לאווה אילוז

אילוז מקדישה מאמר שלם להוכחת הטענה כי מחאות הסטודנטים במערב הן אנטישמיות. אך כיוון שטענה זו משוללת כל בסיס עובדתי, היא גולשת לפסאודו-מדע ואף ממציאה הגדרה מוזרה משלה לאנטישמיות. זה מה שקורה כשמתעקשים לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf