newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בני נוער הפגינו למען האקלים: "האחריות מוטלת עליכם"

כ-2,000 בני ובנות נוער צעדו ביום שישי בשדרות רוטשילד בתל אביב תחת הכותרת: "בוחרים אקלים – בוחרים חיים". "יש שינוי בגישה של הפוליטיקאים והציבור לגבי האקלים, אבל זה עדיין לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם"

מאת:

כאלפיים בני ובנות נוער השתתפו אתמול (שישי) בצעדת מחאה בנושא משבר האקלים. המפגינים צעדו לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב עד כיכר הבימה, תחת הכותרת "בוחרים אקלים – בוחרים חיים", כשהם קוראים: "אקלים או כלום" ו"תלמידות דורשות אנרגיות מתחדשות". רובם היו בני נוער וצעירים מתנועות נוער וארגונים ירוקים בכל הארץ.

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, ב-19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, ב-19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

המפגינים ציינו שנתיים למצעד האקלים הראשון בישראל, שבו השתתפו כ-5,000 מפגינים. בשנה שעברה לא התקיימה צעדה מרכזית בגלל משבר הקורונה. אתמול התקיימו אירועים דומים ברחבי העולם ובהובלת בני נוער, במסגרת "Fridays for Future".

"אני לגמרי מרגישה שהיה שינוי בגישה של הפוליטיקאים והציבור", אמרה ליה לב, בת 15 מתל אביב, במהלך הצעדה. "כשהתחלנו היו בחירות וגם עכשיו יש. אנחנו רואות שיותר אכפת לפוליטיקאים והם מבטיחים הבטחות. עם זאת, משבר האקלים עדיין לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם".

לדברי לב, "בסופו של דבר אנחנו לא מבקשים הבטחות ריקות. אנחנו צריכים מעשים, אנחנו צריכים שכל מקבלי ההחלטות יראו שהם פועלים, שאכפת להם מהעתיד שלנו, כדי שיהיה לנו עולם לחיות בו בעתיד".

לב סבורה שמאז שהיא וחבריה החלו את המאבק בישראל לפני כשנתיים, המודעות בקרב בני נוער עלתה. "זה נושא שברגע שאתה שומע עליו אתה לא יכול להפסיק", היא אומרת.

למא גנאיים, בת 19 מסכנין, היא אחת מיוזמות המחאה לפני שנתיים שגם הובילה את שביתת התלמידים למען האקלים בישראל. במהלך ההפגנה היא אמרה: "בשנתיים האחרונות המון אנשים הצטרפו. הקמנו קואליציה של תנועות נוער, ויש יותר נוכחות ערבית במחאה".

לגבי המחאה שמתנהלת בין בחירות לבחירות, אמרה גנאיים: "אנחנו נפגשים עם חברי הכנסת באופן שוטף. יש תקשורת, אך אנחנו מנסים שתהיה יותר השפעה".

מאלק איזבידאת, בת 15 מסכנין אמרה לגבי המסר העיקרי של המחאה: "חשוב שכולם יידעו שמשבר האקלים כבר כאן, שצריך להתחיל לפעול כי אין לנו זמן". לגבי הנוכחות של תלמידים ערבים-פלסטיניים רבים היא הוסיפה: "היום יש פה יהודים וערבים בכל המוקדים. זה לא רק נושא ישראלי, הוא גם פלסטיני. כולנו בזה ביחד".

בסיום הצעדה התקיימה עצרת בכיכר הבימה, שם הוצב דגם של קלפי ענקית עם הכיתוב "בוחרים חיים" על פתק ההצבעה.

"2020 היתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה", אמרה אביגיל קורש, בת 15 מעפולה, בנאום למפגינים. "אני מפחדת ש-2021, תהיה יותר חמה. אני מפחדת מעוד חורבן. אני מפחדת להיפגע. בגלל זה אנחנו כאן, מכל הארץ, מכל המגזרים, התאחדנו כדי לומר שמשבר האקלים חשוב לנו, כי אנחנו מבינים שהעתיד שלנו בסכנה. בבחירות הקרובות לא אוכל להצביע, אני פונה אליכם: הורים, סבים, אנשים ברחוב, האחריות מוטלת עליכם".

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, 19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, ב-19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, 19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, 19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, 19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מחאת בני נוער למען האקלים בתל אביב, ב-19 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf