בלי ששמנו לב, בבייג'ין חמאס התקרב לפתרון שתי המדינות
גם אם ההסכם שנחתם בין פתח לחמאס בסין לא ישיג פיוס, חשיבותו היא בשינוי המסתמן בעמדת חמאס. כמו פתח אחרי האינתיפאדה הראשונה, אחרי המלחמה בעזה נראה שחמאס מחפש דרך מדינית
בניגוד למפגשי פיוס קודמים, הפעם להסכם בין פתח לחמאס היה תוכן מדיני. בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק (משמאל), עם בכיר פתח עזאם אל-אחמד, במפגש פיוס קודם בעזה ב-2014 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)
זה עבר מתחת לרדאר כמו כטב"מ צילום של חיזבאללה. הסכם הפיוס הפלסטיני, שנחתם לפני כמה ימים בבייג'ין, לא עורר תשומת לב מיוחדת. אפשר להבין מדוע. הסכמים רבים כמותו נחתמו בין פתח לחמאס מאז שנות השמונים במאה הקודמת, ולא יושמו. במה שונה הסכם זה?
החידוש בהסכם בייג'ין אינו בפיוס, שאולי יתממש ואולי ילך לאבדון בעקבות קודמיו. השוני טמון בתכנים שתנועת חמאס חתמה עליהם. במילים אחרות, החידוש הוא לא בפיוס, אלא בעמדות חמאס.
תוכנם של מסמכי פיוס קודמים – הסכם קהיר מאפריל 2011 והסכם אלג'יר מאוקטובר 2022 – הוא טכני במובהק. הם עסקו בבחירות למוסדות אש"ף והרשות הפלסטינית, ובעקרונות הרפורמה הפוליטית שתיערך בהן.
הסכם בייג'ין מסתמך על הסכמים אלו, אך בניגוד לקודמיו, מכיל עקרונות מדיניים. העקרונות הללו כוללים את ביסוסה של מדינה פלסטינית עצמאית על יסוד החלטת החלוקה 181 של העצרת הכללית משנת 1947, והחלטת מועצת הביטחון 2334 מ-2016, המדברת חד משמעית על אימוץ החזון של "שתי מדינות דמוקרטיות, ישראל ופלסטין, החיות זו לצד זו בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים". עד היום, פתח נשא בגאון את העקרונות האלה, אולם חמאס סירב להתחייב אליהם במילים מפורשות.
אש"ף אישר את החלטת החלוקה בעת שהכריז על העצמאות הפלסטינית ב-1988. עד למסמך בייג'ין, נמנע חמאס מלהתחייב להחלטה הזו. התחייבות כזו סותרת בעליל את האמנה האסלאמית של חמאס מ-1988, אבל היא ממשיכה את קו מסמך העקרונות והמדיניות של חמאס מ-2017, שדנתי בו כאן בעבר.
פתח אימץ את החלטת החלוקה אחרי הצלחת האינתיפאדה. יאסר ערפאת (צילום: UN PhotoEvan Schneider)
המילה "שלום" לא מופיעה בהסכם בייג'ין, אבל היא אחד הצירים של החלטה 2334, שהנשיא ברק אובמה עזר להעביר, בכך שלא הטיל עליה וטו רגע לפני סיום כהונתו, יחד עם פתרון שתי המדינות וקווי 4 ביוני 1967. קבלת החלטה זו במועצת הביטחון היתה ונותרה הישג מדיני שהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) מתגאה בו. עתה, חמאס מודה בהישג הזה ומצטרף אליו.
ההקשר של השינוי בחמאס הוא המלחמה בעזה. חמאס מחפש לחזור למסלול מדיני, וההנהגה המדינית שלו שואפת להחזיר לידיה את המושכות, שהאגף הצבאי מחזיק בהן מאז כישלון הניסיון של חמאס לעלות על דרך מדינית באביב 2021.
יש מי שיאמר שהסיבה לשינוי היא הביקורת הבינלאומית הגלויה, והביקורת הפלסטינית המוצנעת, על פשעי המלחמה שאנשי חמאס ביצעו ב-7 באוקטובר, ועל כך שלא לקחו בחשבון את התגובה האיומה של ישראל – הרג המונים וחורבן הרצועה. אי אפשר לשלול הסבר זה.
אך אפשר גם להעלות טיעון הפוך, על בסיס סקרי דעת הקהל של ד"ר ח'ליל שקאקי. עם התרסקות הפתח והרשות הפלסטינית והעלייה בתמיכה בו, חש חמאס בטוח לאמץ החלטות שבעבר נמנע מהסכמה להן בפה מלא. תהליך דומה אירע באש"ף. התמיכה הציבורית בו באינתיפאדה הראשונה אפשרה לארגון לאמץ את החלטת החלוקה של האו"ם, אף ששלל אותה בעבר בתוקף באמנה הפלסטינית שכתב.
בין כך ובין כך, התפיסה שחמאס הוא ארגון דתי פונדמנטליסטי ללא דרך מדינית שראוי להתייחס אליה ברצינות, היא טעות קשה בקריאת המציאות. חמאס אינה דאעש, כפי שסבורים רבים בישראל.
המלחמה יצרה סדר עדיפויות חדש, ובראשו העיסוק בשאלה מי ינהל את רצועת עזה לאחר שישראל תיסוג ממנה, ומי יכין את הבחירות מחויבות המציאות שהפלגים הפלסטינים הסכימו להן. בבייג'ין הסכימו חמאס ופתח להקים ממשלת אחדות זמנית במסגרת הרשות הפלסטינית הקיימת, שסמכותה תחול בגדה המערבית וברצועת עזה גם יחד. משימותיה יהיו לשקם את רצועת עזה ולהכין בחירות. ברקע עומד סיכום קודם בין חמאס לפתח על כניסת חמאס לאש"ף, אך לא לממשלת הרשות הפלסטינית.
בניגוד מוחלט להסכם בייג'ין, ישראל חושבת שאפשר להעלים את חמאס, ושאם הרשות הפלסטינית תיכנס לרצועת עזה, זה ייעשה ללא חמאס. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואיתו גם מפלגות הימין הקיצוני בקואליציה, גורסים שאפילו לרשות הפלסטינית אסור לנהל את הרצועה, וצריך להמשיך את המדיניות שקדמה למלחמה ולנתק מנהלית ופוליטית בין שני האזורים – הגדה והרצועה. הקיצוניים ביותר בממשלה מתכננים להחזיר את ההתנחלויות לרצועת עזה, ולגרש כמה שיותר פלסטינים ממנה למצרים.
אלם הסכם בייג'ין מלמד שאי אפשר לנתק בין חמאס לממסד פתח ברמאללה; ושבדרך מפותלת, גורמי מפתח בחמאס מגיעים לדרך המדינית שסלל פתח.
מנחם קליין הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה עם מובילי יוזמת ז'נבה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
