בישראל נערכים למבצע הטיוח הגדול בתולדות המדינה
לכאורה, ההודעות על פתיחה בחקירות והעברת טענות למנגנון המטכ"לי מעידות על נכונות לפעול בהתאם לדיני הלחימה. בפועל ולאור ניסיון העבר, ספק רב אם יפעלו כאן פתאום באופן ראוי, ויטילו אחריות פלילית על האחראים לפשעי מלחמה בעזה
העולם רואה את הנעשה בשמנו. הרס אחרי הפצצה ישראלית בח'אן יונס, ב-5 ביולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
קשה לתפוס את ממדי הזוועה שישראל חוללה בעזה במהלך תשעת החודשים האחרונים. עשרות אלפי אזרחים איבדו את חייהם, אלפים מהם עוד קבורים תחת ההריסות שהיו בתיהם. אוכלוסיית עזה הופקרה לרעב ולפליטות בשל מדיניות מכוונת שהובילו מקבלי ההחלטות בישראל, שעל פניו סותרת לחלוטין את הכללים בחוק הבינלאומי המסדירים לחימה. היקף ההרס והפגיעה בחפים מפשע הורחב משמעותית, רצועת עזה כפי שהיתה איננה עוד. שיקומה, שוודאי ייקח שנים רבות, לא נראה באופק. כל יום נערמות עוד ועוד עדויות מחרידות החושפות את מה שישראלים רבים מבקשים להדחיק.
במקביל למתקפה הצבאית חסרת התקדים, יוצא עכשיו לדרך מבצע נרחב נוסף, שלא היה כמותו – מבצע טיוח הפשעים הגדול בהיסטוריה הישראלית.
נציגי המדינה חוזרים שוב ושוב על המנטרה השחוקה כי מדובר בצבא המוסרי בעולם. טענה זו מבוססת בין השאר על עבודת מנגנוני המשפט הישראליים, שכביכול בוחנים ומאשרים כל מתקפה באשר היא ומכשירים אותה. אך העולם רואה את הנעשה בשמנו.
בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מתנהל הליך נגד ישראל בגין רצח עם. התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כבר ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון (בין שלל האישומים, הרעבה והשמדה). ועדה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם מצאה כי כוחות הביטחון הישראליים ביצעו פשעים דוגמת הרעבה, רצח, פגיעה מכוונת באזרחים, העברה בכפייה, אלימות מינית ועינויים. אפילו בארה"ב, בעלת בריתה הקרובה של ישראל, הגיעו למסקנה כי ככל הנראה ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה, בין היתר באמצעות נשק אמריקאי.
על שלל דובריה, ישראל דוחה את ההאשמות המצטברות הללו וטוענת בתוקף כי אין לשום טריבונל או גוף בינלאומי כל סמכות לחקור את הנעשה ברצועת עזה. אחת הטענות שישראל נאחזת בה היא שהמדינה מקיימת "משלימות", כלומר את העיקרון שעל פיו אם מנגנוני אכיפת החוק הישראליים חוקרים בעצמם באופן יסודי חשדות להפרת הדין הבינלאומי, בתי הדין הבינלאומיים אינם רשאים להתערב בענייניהם.
דובריה של ישראל מתהדרים שוב ושוב במערכת אכיפת החוק הישראלית, שלדידם בוחנת כל אירוע המעלה חשד להפרת הדין הבינלאומי, והכל בהתאם לסטנדרטים נוקשים. צוות ההגנה הישראלי שטען בפני שופטי בית הדין בהאג, שיבח שוב ושוב את מנגנוני אכיפת החוק הישראליים, בטענה כי גם אם מתבצעים פשעי מלחמה על ידי ישראלים – המערכת תדע להתמודד איתם.
אין ספק כי ישראל דואגת לטפח מצג של מערכת חוק מתפקדת. הפרקליטה הצבאית הראשית כבר הודיעה כי פתחה לפחות 70 חקירות פליליות בהקשר של הפרות דיני הלחימה במלחמה בעזה. אתר הפרקליטות הצבאית דיווח כי מאות טענות נוספות שהעלו חשד לביצועם של פשעי מלחמה בעזה, הועברו לבחינת מנגנון התחקור המטכ"לי – מנגנון שאמור לשמש את הצבא כדי לבצע בדיקה ראשונית ומהירה של חשדות להפרת הדין, לפני החלטת הפרקליטות הצבאית אם לפתוח בחקירה פלילית או לא.
ספק אם המניע הוא חקירה ראויה ומניעת פשעי מלחמה
לכאורה, ההודעות על פתיחה בחקירות פליליות והעברת טענות למנגנון המטכ"לי מעידות על נכונות ישראל לפעול בהתאם לדיני הלחימה, המחייבים כל מדינה לחקור בעצמה חשדות לביצועם של פשעי מלחמה על ידי גורמים מטעמה. עם זאת, ספק אם המניע העיקרי של ישראל הוא חקירה ראויה ומניעה של פשעי מלחמה.
התפקיד המרכזי של מנגנוני אכיפת החוק בישראל הוא לשמש מגן מפני ביקורת חיצונית הנשמעת כלפי ישראל, מה שקרוי "שכפ"ץ משפטי". לאחרונה נחשף כי גורמי מודיעין ישראלים ריגלו אחר עבודת בית הדין הפלילי הבינלאומי. מה יש למרגלים לחפש בהאג? מסתבר שהמוסד שלח את סוכניו מעבר לים כדי לגלות איזה מקרים נבחנים על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, כדי שישראל תפתח בחקירה בדיעבד של אותם המקרים בדיוק, ולאחר מכן תוכל לדחות את המנדט של בית הדין הפלילי בטענה למשלימות. באופן הציני הזה הועברו לבקשת המנגנון לתחקור מטכ"לי מקרים לבחינה.
עד המלחמה הנוכחית, מנגנון הטיוח הצבאי עבד לא רע. לאחר כל מתקפה צבאית בעזה, מקרים רבים הועברו לבחינת מערכת החוק הצבאית, אשר הציגה אותם לראווה כהוכחה לנכונות המערכת לפעול נגד פשעי מלחמה ישראליים. אך בפועל, רוב המקרים שנבחנו על ידי מערכת אכיפת החוק הצבאית, ובפרט המנגנון לתחקור מטכ"לי, לא נחקרו באופן ראוי, אלא נענו בטיפול כושל ומתן חסינות כמעט מוחלטת לחיילים ולמפקדים שנחשדו בפשעי מלחמה.
פתחה לפחות 70 חקירות פליליות בהקשר של הפרות דיני הלחימה במלחמה בעזה. הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
בעשור שלפני המלחמה, מאות חשדות להפרת הדין הבינלאומי הגיעו לידי הצבא בעקבות המתקפה הצבאית שזכתה לכינוי "צוק איתן", המבצע לדיכוי צעדות השיבה, והמתקפה שכונתה "שומר החומות". רוב הטענות הללו הועברו לבחינת המנגנון, אבל נסגרו ללא חקירה פלילית לאחר ש"נבחנו" על ידי צוות המנגנון במשך תקופות ארוכות, לפעמים אפילו שנים. כך למשל, מקרים מ-2014 שהועברו לבחינת המנגנון עוד נבחנו על ידו ב-2023.
לעולם לא נדע כיצד ואיך נבחנו התיקים ומדוע התקבלה ההחלטה לסגור אותם. הכל חסוי כמובן. מה שאמור להיות גוף שפועל על פי סטנדרטים בינלאומיים של חקירה ובחינת חשדות להפרת הדין, הוא בפועל גוף שפועל כדי למסמס חקירות ראויות על ידי משיכת זמן וסגירת תיקים.
רוב החקירות שנפתחו במשטרה הצבאית, בין אם בהמלצת המנגנון או לא, נסגרו גם הן ללא העמדה לדין של חיילים או מפקדים. כך שמתוך כמעט 600 מקרים שהתרחשו בעזה בעשור האחרון, העלו חשד להפרת הדין והסתיימו בתוצאה ידועה, שלושה מקרים בלבד הובילו להגשת כתבי אישום. מקרה אחד על כל מתקפה. ומכיוון שנוהל הטיוח הוא בכל זאת חלק מתורת הלחימה הישראלית, גם במקרים הבודדים הללו הצבא נמנע מענישה מחמירה, והסתפק בעבודות שירות בלבד.
על הטיפול הכושל של המערכת בחשדות לפשעי מלחמה מתווספת העובדה שעד היום, מערכת אכיפת החוק לא עסקה במדיניות הפעלת הכוח הישראלית, ונמנעה מחקירה ומהעמדה לדין של מדינאים ומפקדים בכירים. כלומר, מי שאחראים באופן ישיר לאסון המתחולל עכשיו ברצועת עזה, שהרחיבו את היקף הפגיעה בחפים מפשע והגבילו כניסה של סיוע חיוני לרצועה, ושקיימת כעת אפשרות ממשית כי יוצאו נגדם צווי מעצר בינלאומיים, ככל הנראה לא יגיעו לחדר חקירות בישראל.
הדבר נובע הן מהאמונה המוחלטת בצדקת הדרך שאין לערער עליה, והן מניגוד עניינים המצוי בלב המערכת המשפטית הישראלית. היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטה הצבאית הראשית, האמונות על פתיחה בחקירה והעמדה לדין – בין היתר של מקבלי החלטות וקובעי מדיניות – עומדות גם בראש אותם הגופים אשר בכובעם כיועצים משפטיים, אישרו את המדיניות הישראלית חסרת הרסן בעזה.
המשפטנים אישרו את השימוש בתחמושת כבדה בשכונות מגורים צפופות; את הרחבת היקף הפגיעה בחפים מפשע; את הגבלת הכנסת סיוע הומניטרי חיוני לרצועה; וכנראה גם את הגדרתם של מרחבים שלמים כמרחבי השמדה. קשה לראות כיצד מי מהגופים הללו יפעל כעת כדי לפתוח בחקירה ראויה ואמיתית ביחס למדיניות שלהם עצמם היה חלק בגיבושה.
ככל הנראה כמה חקירות שנפתחו בעקבות המלחמה יובילו להגשת כמה כתבי אישום כנגד הש"ג התורנים. הגשת כתבי אישום במקרים כמו ביזה או התעללות בעצורים יכולה לסייע לצבא לשפר את תדמיתו המוסרית, ועל הדרך לספק משהו שאפשר להציג כלפי חוץ. אבל ברוב המוחלט של המקרים, המערכת תפעל לטייח פשעי מלחמה.
לאור ניסיון העבר, ספק רב אם בישראל יפעלו לפתע באופן ראוי כדי להטיל אחריות פלילית על מי שאחראים לביצועם של פשעי מלחמה בעזה, בטח לא כלפי קובעי מדיניות ישראלים. מערכת אכיפת החוק הישראלית, על שלל מנגנוניה, הוכיחה עד כה כי תפקידה המרכזי הוא לשמש תירוץ עבור המדינה להדיפת ביקורת חיצונית וטיוח פשעי מלחמה. כשהמערכת מתנהלת כך, אל למנהיגים להתפלא אם ימצאו את המדינה ואת עצמם על ספסל הנאשמים של טריבונלים בינלאומיים.
דן אואן הוא חוקר ב"יש דין", ומחבר הדו"ח "מנגנון טיוח מטכ"לי – התנהלות מערכת אכיפת החוק הישראלית אל מול הפרות הדין הבינלאומי ופשעי מלחמה בעזה"
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
