newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביטחון תזונתי זה לא רק לא לרעוב ללחם. גם טיב האוכל חשוב

נגישות למזון בריא היא אלמנט חיוני למימוש ביטחון תזונתי. מחקר חדש של הלמ"ס מעלה כי גם בהיבט הזה, בישראל הפערים בין העשירונים העליונים והתחתונים גדולים – ובלתי מטופלים

מאת:
אילוסטרציה: pixabay

חוסר הביטחון התזונתי בישראל הוא תופעה רחבה, שלא זוכה למענה הולם. אילוסטרציה: pixabay

רק לאחרונה פורסם שעל אף שלפני חצי שנה בוטל המכס על יבוא של פטריות, אננס ואספרגוס – מחירם דווקא עלה. אבל גם בלי להתייחס לפירות ולירקות אלה, שנתפסים כ"מותרות", קיים פער גדול בצריכת ירקות ופירות טריים בין עשירוני ההכנסות.

נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי חוקרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – מנהלת תחום בכיר כלכלה מגדרית וחברתית, יפית אלפנדרי, וראש תחום מקצועי כלכלה מגדרית וחברתית, צילה שדה – ועוררו הדים ברשתות החברתיות, מראים שב-2018, למשל, הצריכה החודשית הממוצעת של ירקות ופירות בעשירון העליון היתה יותר מכפולה מבעשירון התחתון.

מסקנות המחקר אינן קלות לעיכול, תרתי משמע. העיקרית שבהן היא שכאשר בוחנים מצבי עוני ואורח חיים בריא במדינות מפותחות כמו ישראל, התפיסה שלפיה אנשים שחיים בעוני לא מגיעים לכדי רעב – אינה מדויקת. מהנתונים עולה שיש הבדל בין מוצרי המזון שרוכשים משקי בית עם הכנסות גבוהות ונמוכות: בעשירונים העליונים גם צורכים יותר מזון, וגם צורכים יותר מזון בריא.

אינפוגרפיקה: באדיבות מרכז אדוה

בתפיסה הבינלאומית, המושג ביטחון תזונתי מתייחס לא רק לצריכה מספקת של מזון, המונעת רעב, אלא גם לאיכות המזון. כך, מימוש הזכות למזון לא נמדד בערכים קלוריים גרידא, וקשור גם לערכים תזונתיים.

נגישות כלכלית לסל מזון בריא, שמבטיח תזונה הולמת החיונית לתפקוד פיזי, נפשי וקוגניטיבי, היא אלמנט הכרחי למימוש ביטחון תזונתי. הנתונים מחזקים את הטענה שחוסר הביטחון התזונתי בישראל הוא תופעה רחבה שלא זוכה למענה הולם.

בעבר פורסמו מחקרים שמלמדים על קשר הדוק בין מצב כלכלי לנגישות למזון בריא כמו פירות וירקות, אבל המחקר של אלפנדרי ושדה מרחיב את היריעה, ובוחן גם סגנון ואורח חיים בריא לפי עשירון הכנסה.

"סקר הוצאות משק הבית מתפרסם כל שנה, ויש בו נתונים של צריכת מזון לפי עשירונים", אומרת אלפנדרי. "החידוש פה הוא שבפעם הראשונה לקחנו את המזון וחילקנו אותו לרכיבים של תזונה – סיבים תזונתיים, חלבונים, שומנים ופחמימות. כמו כן, לראשונה הצגנו את הנושא בעולם, וקידמנו את הפילוח הזה.

"עוד חידוש הוא שהתייחסנו לכמויות. לכל מוצר מזון בדקנו את המחיר הממוצע ל-100 גרם, וכך יכולנו להגיע לצריכה של אדם, לפחות לפי המחיר השכיח, כי יכולים להיות הבדלי מחירים בין שווקים לסופרמרקטים. בסופו של דבר, יש כאן צריכת מזון לאדם. זה חדשני, וזה יכול לשמש לצרכים ייעודיים למדידת ביטחון תזונתי. זה יותר קבוע מיומן למעקב אחר הצריכה, למשל, וזה מספק בסיס נתונים רב-שנתי".

עם איזה קשיים התמודדתן בבחינת הנתונים?

"מגבלה אחת היתה המוצרים עצמם, כי אנשים לא מפרטים בסקר הוצאות משק הבית את המוצרים הספציפיים. למשל לגבי לחם, אני לא יודעת אם זה לחם קל מכוסמין או לחם קל מלא. לא הגענו לרזולוציה הזו. וגם לא הפרדנו בין שומן רווי, שנחשב פחות בריא, לשומן בלתי רווי. אנחנו יודעים גם, למשל, שבאוכלוסייה הערבית פעמים רבות פיתות יותר זולות. אז לקחנו את המוצרים השכיחים ביותר, גם מבחינת מחירים, ולקחנו מחירים ממוצעים. בנוסף, לא הפרדנו בין שווקים לסופרמרקטים.

יפית אלפנדרי (צילום: באדיבות המצולמת)

יפית אלפנדרי (צילום: באדיבות המצולמת)

"עוד סוגיה שלא יכולנו לחקור היא בזבוז מזון. ראינו שבעשירונים הגבוהים צורכים הרבה יותר מזון מאשר בעשירונים הנמוכים. יש כאן דיסוננס, כי בעשירונים הנמוכים המשפחות לרוב גדולות יותר. כנראה שמי שרוכש מזון בעשירונים הנמוכים יודע שבזה הוא משתמש, ובעשירונים הגבוהים יותר מרשים לעצמם לזרוק.

"חשוב להבין שהחישוב מאוד מורכב. צריך לבדוק גם הוצאות על המוצרים, גם את המחירים, גם את הרכיבים של כל אחד מהמוצרים, וגם את ההתאמות מבחינה מתמטית. אבל בסופו של דבר, נראה שהצלחנו להגיע למשהו שיש בו הגיון ומשקף את המציאות".

אף שהירקות בישראל זולים יחסית ואילו הפירות יקרים, לפי המחקר, אנשים שחיים בעוני צורכים לא רק פחות פירות, אלא גם פחות ירקות. ניתן לייחס זאת לחוסר מודעות או ידע באשר לחשיבות של ירקות ופירות לתזונה בריאה. כלומר, האתגר הוא לא רק בהיבט של נגישות כלכלית, אלא גם בהנגשת מידע. לצריכה מועטה של פירות וירקות השלכות דרסטיות על בריאות ורווחה, ועל שוויון הזדמנויות של אוכלוסיות שחיות בעוני.

"מזווית של עוני רב-ממדי, מדדי ה-SDG (Sustainable Development Goals – יעדים לפיתוח בר-קיימא) של האו"ם בוחנים עוני בתחומים כמו רווחה, בריאות, תנאי מחיה ויוקר מחיה. ההסתכלות על עוני היא הוליסטית. ניסינו להתחקות אחר התפיסה ההוליסטית הזו במחקר. אנחנו די מתקדמים במחקר של עוני רב-ממדי בישראל, בודקים כאן הרבה תכונות של משקי בית שלא בודקים בעולם".

מדיניות שקשורה במלחמה בעוני, מסיקה אלפנדרי, חייבת להיות רב-ממדית, ולכלול התייחסות לאורח החיים.

אתן מציינות במחקר שהפתרונות מצויים בכלי מדיניות מתאימים, כמו הטבות מס או תמיכות ממשלתיות. איך אתן רואות את זה מיושם בפועל?

"הנטל העקיף של מסים עקיפים, כמו מע"מ, הרבה יותר גבוה על העשירונים הנמוכים. יש מוצרים שבהם ניתן להוריד את המסים האלה ולהגדיל את צריכתם, כמו לחם מלא ואורז מלא, שאותם העשירונים הגבוהים צורכים יותר. אבל יש כאן גם עניין של מודעות. גם יותר קל לתת לילד חטיף מאשר להתחיל להתעסק עם ירק – לשטוף אותו, לחתוך אותו וכו'".

הנושא, כמו נושאים חשובים רבים אחרים, כמעט שלא על סדר היום של המפלגות השונות לקראת הבחירות, אך הוא עמד במרכזו של כנס "ביטחון תזונתי – שינוי כאן ועכשיו", שהתקיים ביום רביעי האחרון, ביוזמת חזית ארגוני המזון – קבוצת ארגונים הפועלת לקידום ביטחון תזונתי, המונה בין השאר את הארגונים לתת, פתחון לב, עשות משפט, עמותת 121, לקט ישראל והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. את המיזם מוביל ד"ר ישי מנוחין, מנהל תוכנית "מזון" בישראל.

שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן, התחייב בכנס כי בסיס התקציב הממשלתי לביטחון תזונתי יוגדל מ-46 מיליון שקל ל-250 מיליון שקל בשנה הבאה. לדבריו, הוא מקיים מגעים עם משרד החינוך כדי להבטיח את הרחבת פרויקט ההזנה בתיכונים.

בעוד שרוב ההתייחסויות היו לביטחון תזונתי במובנו המצומצם יותר, ונגעו לדרישה מהמדינה לא לחמוק מאחריות ולהסתמך על פעולתם של ארגוני חברה אזרחית, ח"כ עידית סילמן מהליכוד התייחסה מפורשות גם לנושא המזון הבריא, ואמרה כי "צריך לאפשר מזון שכולל ירקות ופירות, שלא נגישים לכלל האוכלוסייה".

חברי הכנסת נעמה לזימי (העבודה) ומוסי רז (מרצ) התמקדו בצורך להגדיל את הכנסות העשירונים התחתונים באמצעות הגדלת קצבאות, ורז אף טען שהדבר "יפתור 90% מהבעיה".

לא מחכות לקובעי המדיניות

עד שהמדינה תתעורר, בשטח כבר צומחות יוזמות שמבקשות לייצר שינוי תפיסתי. אחת מהן היא מצילות המזון, שפועלות בשוק הסיטונאי בירושלים, ואוספות תוצרת מוצלת של פירות וירקות למשפחות שנמצאות בפריפריה החברתית. ממש לאחרונה, לפעילות שלהן נוספו גם שוקי אוכל לפירות וירקות מוצלים.

"הרעיון נולד למעשה כבר לפני כשנתיים", אומרת דניאלה זלצר, מייסדת שותפה במצילות המזון. "כשהתחלנו לחלק מזון בתקופת משבר הקורונה, הבנו שמצבן של אוכלוסיות מהפריפריה החברתית  אף יותר גרוע ממה שנראה. המוצרים הראשונים שיורדים מסל הקניות הם הפירות והירקות. הפתרון המדינתי שאותן משפחות קיבלו בתחילת הקורונה היו חמגשיות – לא מזון טרי שניתן לבשל איתו.

"אנשים רוצים אוכל טרי, ולנו היתה אפשרות להנגיש לאותן אוכלוסיות שחיות בעוני פירות וירקות דרך השוק הסיטונאי. כיום אנחנו מצילים 2 עד 4 טונות תוצרת בשבוע, שמגיעים ליותר מ-450 משפחות ב-22 שכונות בירושלים והסביבה".

הפעילות של מצילות לא רק משיגה ביטחון תזונתי, אלא גם מונעת בזבוז מזון. לא מדובר בעניין של מה בכך. לפי הדו"ח הלאומי 2020 של לקט ישראל בשיתוף BDO, שליש מהמזון בישראל, כ-44% ממנו פירות וירקות, יורדים לטמיון לאורך שרשרת הייצור והצריכה. שווי המזון הכולל שניתן להציל הוא 6.4 מיליארד שקל, ואף יותר מזה אם מושקעים משאבים בתחומי הגידול, הייצור, האריזה והשינוע.

גם בחזית ארגוני המזון קוראים לתקצב את חוסר הביטחון התזונתי, בין היתר, באמצעות הצלת מזון. אבל הצלת המזון לבדה אינה מספיקה. נדרשת מדיניות מתכללת בנושא. כפי שאמר בכנס יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר, "אני מייחל שהממשלה החדשה שתקום תוביל תוכנית לאומית לביטחון תזונתי". הפתרון, אם כן, כמו מסקנתן של אלפנדרי ושדה, צריך להיות הוליסטי.

זלצר אומרת כי "למרות הכל, הרגשנו שאנחנו ממשיכות את המודל של הצדקה. חלוקת מזון כרוכה בבושה, בסטיגמה. התודעה הזו של הבושה נמצאת אצל כל המעורבים, לא רק מי שמצוי בקושי – כולל קובעי המדיניות, ארגוני הצדקה, המתנדבים. התחושה שלנו היתה שאין חיבור למי שמקבל את האוכל, שזה מנותק. בנוסף, חיפשנו פתרון שמתייחס לכך שרוב האנשים חיים בערים.

שוקאוכל (צילום: מצילות המזון)

"מודל שלא מנציח נזקקות". שוקאוכל של מצילות המזון (צילום: מצילות המזון)

"מתוך ההבנות האלה חיפשנו מודלים בני קיימא לחלוקה של כל השפע שיש סביבנו. ביצענו פיילוט ארוך של שוקאוכל (במילה אחת) בשכונת קריית יובל בירושלים, שכונה שבה האוכלוסייה מגוונת והמעמד הסוציו-אקונומי נמוך-בינוני. מתוך הפיילוט המוצלח אנחנו מפתחות שמונה שווקים כאלה, שלושה מתוכם בבתי ספר. בנוסף, אנחנו פותחות קורס שבו נלמד איך לפתוח שוק אוכל בשכונה".

מה בעצם מיוחד בשוק האוכל שלכן?

 "זהו מודל שלא מנציח נזקקות. זה מפגש אחר בשכונה", אומרת זלצר. "כל אחד משלם כמה שהוא רוצה על התוצרת. יש מי שלא שם כלום, ויש כאלה שישימו 150 שקל. השוק פתוח לכולם. בנוסף, לצד הפירות והירקות יש פעילויות נוספות, כמו למשל סדנת חמוצים. מתקיימות ארוחות קהילתיות מהתוצרת שנותרת, הפסולת מושלכת לקומפוסט שבמתחם, תפוחי אדמה שיש עליהם כבר פריחה וזרעי עגבניות, נשתלים בגינה הקהילתית הסמוכה. שום דבר לא נזרק. הראייה היא כוללנית".

שוקי האוכל שהקימו מצילות המזון מהפכניים לא רק כי הם מבססים ביטחון תזונתי עשיר, בריא ומקיים, אלא גם בפן האישי והקהילתי. התפיסה שהם מקדמים נועדה לאפשר למשתתפים, שלרוב חיים בתחושת הדרה ודחייה, לא להידחק לשולי החברה, אלא להיפך, להשתלב ולקחת חלק אקטיבי בקהילה. וגם העגבניות והמלפפונים ושאר הירקות לא מושלכים לפח, אלא נשארים שזורים במעגל החיים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
האחות נבילה סאלח, מנהלת בית הספר של האחיות רוזרי בעיר עזה, עם תלמידים (צילום: באדיבות Aid to the Church in Need)

האחות נבילה סאלח, מנהלת בית הספר של האחיות רוזרי בעיר עזה, עם תלמידים (צילום: באדיבות Aid to the Church in Need)

קינה לבית הספר שלי, שנהרס על ידי ישראל

בית הספר שבו לימדתי בעיר עזה היה ביתי השני. כעת נותרו ממנו רק הריסות. כמה מהתלמידים האהובים שלי מתו, ואני חוששת לגורל השאר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf