בג"ץ מצמץ ראשון: אישר את הגרסה השלישית לחוק ההסתננות
שופטי העליון הכשירו את כליאתם של מבקשי מקלט, שלא ניתן לגרש מהארץ, לתקופה של שנה בכלא חולות. ברקע לפסיקה נשמעו איומים של שרי הממשלה שאם לא יאושר חוק ההסתננות, תפגע עצמאות העליון. אלפי מבקשי מקלט ישלמו את המחיר
בית המשפט הגבוה לצדק אישר הערב (שלישי) את הגרסה השלישית לחוק ההסתננות, לאחר שפסל את שתי הגרסאות הקודמות שאושרו בכנסת. בכך מכשירים השופטים את החוק, שקובע תקופת מאסר של שלושה חודשים למבקשי מקלט שמגיעים לארץ, אך מגבילים את הכליאה בחולות – של כלל מבקשי המקלט – לתקופה של שנה במקום שנה וחצי.
במסגרת ההחלטה כתבה הנשיאה מרים נאור כי היא מאמינה למדינה שאין בכליאה בחולות ניסיון "לשבור את רוחם" של מבקשי המקלט ולגרום להם לעזוב את הארץ, ולכן אישרה את הכליאה. כמו בתשובה לנאור, בעקבות פרסום פסק הדין כבר אמרה השרה מירי רגב כי היא מקווה שההחלטה לא תפגע "בהחזרתם של המסתננים לארץ מוצאם".
עם זאת, נאור מצאה שתקופה של שנה וחצי אינה מידתית. השופטים הורו לבטל את סעיפי החוק שמגדירים את משך הכליאה, ולקבוע חדשים במקומם תוך חצי שנה. עד אז תוגבל הכליאה בחולות לשנה אחת.
ההחלטה צפויה להשפיע ישירות על כאלפיים מבקשי מקלט שנמצאים כבר עכשיו בכלא חולות, שיאלצו להשאר בו (למעט אלה שנמצאים במקום למעלה משנה, וישוחררו תוך 15 יום), ועל רבים אחרים שקיבלו ועוד צפויים לקבל זימונים לחולות. בניגוד למסרים שמציג הימין, ההשפעה על תושבי דרום תל אביב צפויה להיות כמעט אפסית כל עוד שהממשלה לא תיצור מדיניות כוללת יותר לטיפול במבקשי מקלט. זאת מכיוון שגם בתפוסה מלאה יהיו בחולות לא יותר משלושת אלפים מבקשי מקלט, לעומת עשרות האלפים הרבים שנמצאים בארץ.
הפסיקה היום מגיעה על רקע איומים מתמשכים מצד שרי הממשלה, ובראשם שרת המשפטים איילת שקד, על שופטי העליון. השרים אמרו שאם בג"ץ יפסול את החוק בשלישית תקדם הממשלה חקיקה שתגביל את יכולת ההתערבות של בית המשפט בחקיקה מעכשיו והלאה. מפלגת "כולנו" כבר הודיעה בעבר שתתנגד לחקיקה כזאת, אבל בקואליציה הימנית והשברירית הקיימת קשה לומר מה יהיו סיכויו של חוק כזה לעבור.
קשה לדעת בוודאות עד כמה השפיעו האיומים על השופטים, אבל העובדה היא שאחרי שפסלו פעמיים חוקים שאינם שונים מהותית – הפעם התקפלו השופטים ואישרו לממשלה להמשיך במדיניות הכליאה שלה.
מי אחראי לדרום תל אביב
שרת המשפטים שקד אף יצאה היום בקמפיין פייסבוק בעניין, שבו טענה שאם השופטים יפסלו את החוק תהיה זו "הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהיה רשמי למסתננים". בעניין זה צריך להזכיר שלא בית המשפט היה זה שהעלה מבקשי מקלט מהגבול על אוטובוסים שהורידו אותם בתחנה המרכזית בתל אביב, אלא הממשלה. לא בית המשפט הוא זה שאפשר למצוקות הקשות בדרום תל אביב להמשך ולהדרדר על פני שנים ארוכות. כמו כן, כאמור, ממילא בחולות יש מקום רק לחלק קטן ממבקשי המקלט שבארץ כיום.
ולא רק זאת: כבר בפסיקה הקודמת המליצו השופטים, ובהם במיוחד השופט יצחק עמית שגדל בשכונת שפירא בדרום תל אביב, שהממשלה תנקוט במדיניות של פיזור אוכלוסיית מבקשי המקלט בחלקים שונים של המדינה. מדיניות זאת מקובלת על רבים מבין תושבי דרום תל אביב הוותיקים, ארגוני זכויות האדם, כמה ממפלגות השמאל וכן על לא מעט מבקשי מקלט. בקיצור: אין שום קשר הכרחי בין חוק ההסתננות והכליאה בחולות לבין שאלת העתיד של דרום תל אביב, שאכן מצריכה פתרון מיידי מצד הממשלה. פתרון כזה דרוש – הן לטובת התושבים הוותיקים והן לטובת מבקשי המקלט – גם עכשיו עם אישור החוק.
אגב, כפי שציין כאן ג'ון בראון בעבר, בעוד ששרי הממשלה יוצאים פעם אחר פעם בהצהרות נגד פסיקות בית המשפט העליון בעניין חוק ההסתננות, בחו"ל המדינה דווקא מתגאה בהחלטות אלה כמופת של מחויבות לזכויות האדם ולהגנה החוקתית לקבוצות מוחלשות בחברה.
> בכלא חולות כבר ויתרו על הציבור בישראל
שני ביטולים קודמים
בג"ץ ביטל פעמיים את התיקונים לחוק ההסתננות שהעבירה הכנסת בניסיון להסדיר את כליאתם של מבקשי המקלט בישראל. בפעמים הקודמות – האחרונה בהן לפני פחות משנה – פסקו שופטי העליון שכליאתם של אנשים שנמצאים בישראל ואין אפשרות לגרשם, ללא הגבלת זמן, היא פעולה לא חוקתית.
בתיקון הנוכחי, השלישי, שאושר בדצמבר האחרון, החליטה הכנסת להגביל את הכליאה של מבקשי המקלט החדשים שמגיעים לארץ ב"סהרונים" לתקופה של שלושה חודשים, ואת כליאתם של הוותיקים יותר לתקופה של עד שנה וחצי ב"חולות".
למרות שהמדינה מציגה את "חולות" כ"מתקן פתוח", ולמרות שמספר הספירות ביום ירד בחוק הנוכחי משלוש לאחת, בפועל מדובר במקום שלא מאפשר לאנשים לקיים חיים נורמליים. הכלואים בחולות מתלוננים על אוכל גרוע, תקועים באמצע המדבר, ולא יכולים לצאת מהמקום לעבודה או ללימודים בשום מקום בשל המרחק הגדול מהמרכזים העירוניים.
ארגוני זכויות האדם שעתרו נגד החוק טענו שמבחינה מהותית גם הגרסה הנוכחית של החוק לא מתקנת את הבעיות שהעלו שופטי העליון בעבר, ובראשן כליאתם של אנשים לתקופה ממושכת במטרה ללחוץ עליהם לעזוב את הארץ, בשעה שהמדינה עצמה מכירה בכך שאסור לה לגרש אותם, מודעת לסכנה שנשקפת להם בארצותיהם, ועליה לבחון את בקשות המקלט שלהם באופן ענייני.
המדינה, לעומת זאת, טענה כי השינויים בחקיקה הנוכחית הם דרמטיים, מצמצמים את תקופת הכליאה לפרק זמן מדיד, ומגבירים את החופש של הכלואים בחולות.
כאמור, בית המשפט קיבל היום את עמדת המדינה באופן חלקי, ורק קצב את השהות בחולות.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן