newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בגל חום קיצוני, מתנחלים גידרו מעיין שמשמש פלסטינים למחייה

סביב מקור המים היחיד של קהילת עין חילווה בבקעת הירדן מתנהלות עבודות בנייה לא חוקיות כבר תקופה, אך רק עכשיו הגיע המינהל האזרחי והנפיק צו הפסקת עבודות. "על כל דבר שפלסטינים מזיזים קופצים עם רחפנים. לכאן הם לא הגיעו חצי שנה". תושב המקום: "לא חסר להם מים, הגדר היא כדי שנעבור מפה"

מאת:

בעיצומו של גל חום קיצוני עמד השבוע פתחי דראע'מה עם עדר הפרות שלו, והסתכל על המעיין שליד ביתו – שמתנחלים הקימו סביבו גדר לא חוקית בשבוע שעבר. עשרות הפרות הסתכלו גם הן על המעיין המגודר, שממנו הן רגילות לשתות מים מדי יום.

פתחי דראר'מה ליד מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, 3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

"כל הגדר, זה רק נגדנו". פתחי דראע'מה ליד מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, ב-3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

זהו מקור המים היחיד באזור, מכיוון שתושבי קהילת עין אל חילווה הפלסטינית אינם מחוברים לרשת המים, כמו ההתנחלויות והמאחזים הלא מורשים שמסביבם. במינהל האזרחי אישרו כי העבודות בוצעו באופן בלתי חוקי (תגובתם המלאה בהמשך).

המעיין עין אל חילווה ממוקם על כביש אלון, למרגלות ההתנחלות משכיות והמאחז עשהאל. העניין המוגבר של מתנחלי האזור במעיין התחיל במרץ השנה. בתחילה הוקמה שם בריכה מלאכותית, כדי לאפשר רחצה נוחה יותר.

אף שהמועצה האזורית בקעת הירדן טענה בבקשת חופש מידע כי אין לה קשר לעבודות במעיין, בעמוד הפייסבוק של המועצה שותפו ב-21 במרץ צילומים של המעיין אחרי בניית הבריכה, שבו הם מתגאים בבריכה.

בפוסט ששותף בעמוד המועצה נכתב: "מצאנו נביעה של מים מאוד מאוד טובים וצלולים מתחת משכיות והחלטנו לבנות שם בריכה. השגנו תקציב, ועבדנו בשביל זה ובנינו בריכה ונחל לתפארת!!! מוזמנים כולם גם השבוע ובעיקר בעיקר בחול המועד פסח לשחות וליהנות עם הילדים והמשפחות. מוזמנים לחנוך את הבריכה החדשה ששמה יהיה 'מעיין הדגל'. המיקום מאוד מאוד נוח, יש חניה בשפע שצמודה לכביש (ממש מול הפניה לחמאם אל מליח). מוזמנים להנות ולראות את יופיה של ארץ ישראל!!!!"

לאחר בניית הבריכה, פנה עו"ד איתי מק לממונה על חוק חופש המידע במועצה האזורית בקעת הירדן בשאלות מי קיבל את ההחלטה להקים בריכה, ומי השיג את התקציב ומימן את בנייתה. לכל השאלות השיבה המועצה כי "המידע לא קיים ברשות". לגבי השאלה מי קיבל את ההחלטה להקים את הבריכה, צורפה תשובת מזכיר היישוב הסמוך למעיין, משכיות, שלפיו הם לא הקצו לפיתוח המעיין משאבים מטעם היישוב.

בשיחת טלפון ציין ראש המועצה האזורית בקעת הירדן דוד אלחייני (המכהן גם כויו"ר מועצת יש"ע) כי הוא לא מכיר את המעיין ואת העבודות במקום. "אין לי מושג על מה אתה מדבר, ההבקעה זה 860 אלף דונם", אמר. במענה לשאלה שנשלחה בכתב אם המועצה מעורבת בעבודות במעיין ענה שלא, וציין כי הפוסט שפורסם  בדף המועצה הוא של "אוהבי הארץ והבקעה", קבוצה או ארגון שלא רשומים באופן רשמי.

בחודשים שלאחר מכן נעשו עבודות נוספות באזור: הוצב שלט עם השם "מעיין הדגל", והוקמה מרפסת תצפית גדולה עם מגן דוד. דראע'מה, שמתחם האוהלים והפחונים שבו הוא גר נמצא מעל המעיין, מספר כי בחודשים האחרונים, הגיעו צעירים תושבי האזור פעמיים או שלוש בשבוע לזרוק אבנים על עדר הפרות שלו.

"הם תמיד הגיעו סביב השעה עשר, כשאני לוקח את הפרות לשתות, וזרקו אבנים. אמרתי להם שאתקשר למשטרה, והם רק אמרו: 'אנחנו המשטרה והצבא'", מספר דראע'מה.

ביום שני שעבר, משאיות הביאו למקום צינורות מתכת וציוד נוסף. פעילים שהיו במקום התקשרו לצבא ולמשטרה, אך חיילים שהגיעו ביקשו להרחיק משם דווקא את הפעילים. באותו לילה, בין שני לשלישי, הוקמו הגדרות מסביב למעיין, עם שלושה פתחים צרים שבהם יכולים לעבור בני אדם, אך לא בעלי חיים.

עדר הפרות של פתחי דראר'מה ליד מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, 3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

עדר הפרות של פתחי דראע'מה ליד מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, 3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

ביום שלישי בבוקר, כשהעבודות היו כבר לקראת סיום, הגיעו למקום פקחי המינהל האזרחי והמשטרה ותלו צו הפסקת עבודות. אך המעיין כבר גודר. במסמך שהודבק על הגדר נכתב כי העבודות הלא חוקיות כללו "פיתוח והכשרה של חצי דונם".

באותו אירוע קיבל דראע'מה דו"ח משטרתי על סך אלף שקל, לאחר שבזמן ההתקהלות במקום, אחת מהפרות שלו ברחה לכביש.

דראע'מה, בן 60 שחי במקום עשרות שנים, אומר שללא מקור מים, הוא לא יכול להחזיק את עדר הפרות שלו, מכיוון שהבאת מים במיכליות זו אופציה יקרה מדי בשבילו. גם הוא ומשפחתו שותים מהמעיין.

"כל הגדר, זה רק נגדנו", הוא אומר. "לא דיברו אתנו לפני שהתחילו לעבוד". לדבריו, בזמן העבודות נאמר לו שיקימו בריכה מחוץ לגידור עבור הפרות. "הגדר הוקמה, אבל הבריכה לא", הוא אומר בייאוש. "לא חסר למתנחלים מים. שיעשו בריכות, אבל למה לגדר? עשו את זה בכוונה, כדי שנעבור מפה" .

ביום שלישי הגיעו למקום מפגינים פלסטינים וישראלים למחות על ניסיונות ההשתלטות על המעיין. חיילים, שוטרים וגם מתנחלים מהאזור המתנדבים במשטרה פיזרו אותם באלימות, ועצרו את אחד המפגינים. חיילת תועדה כשהיא מרססת גז פלפל ישירות לפניו של עיתונאי פלסטיני, שלבש ווסט עם כיתוב "עיתונות".

"יש לגיטימציה פוליטית להשתלטות"

כבר במרץ, עם תחילת העבודות במעיין, פנו פעילים ישראלים בעזרת עו"ד מק לרשויות הצבא ולמינהל האזרחי בבקשה שיפעלו נגד העבודות. לדברי עו"ד מק, "המועצה האזורית יכולה לקחת קרדיט אבל אז לומר שהם לא קשורים, כי איש לא משלם על זה שום מחיר. כשפלסטינים מביאים חומרי בנייה לבנייה ללא היתר מחרימים להם את הרכב. אצל המתנחלים המצב שונה".

לדברי מק, העבודות במעיין נמשכו כחצי שנה ללא הפרעה "כי יש לגיטימציה פוליטית להשתלטות הזאת. הפעילים ואני מתעסקים בזה מהיום הראשון של התחלת הבנייה שם, אבל רק עכשיו הוציאו צווי הפסקת עבודה, וגם בהם לא כתוב מי המחזיק (מי שביצע את עבירת הבנייה; א"ז). כאילו הרשויות לא יודעות מי בנה שם. וזה אחרי שדיווחנו על זה בזמן אמת. על כל דבר שהפלסטינים מזיזים הם קופצים עם רחפנים וצילומי אוויר. לכאן הם לא הגיעו במשך חצי שנה.

"השיטה היא לא רק להשתלט, אלא ליצור נקודת חיכוך חדשה. ואז משתמשים בחיכוך כדי לסגור את השטח", אומר מק. "לישראלים הדשנים קשה להבין את העניין, כי הם שותים מים מהברז או מים מינרליים. הם לא מסוגלים לדמיין שלא רחוק מאיפה שהם גרים יש אנשים שתלויים במים ממעיין לצורך המחיה שלהם. יש עניין מעמדי, שאנשים לא מצליחים לדמיין את החיים בקהילות האלה".

ממתאם פעולות הממשלה בשטחים, שתחתיו פועל המינהל האזרחי, נמסר ל"שיחה מקומית" בתגובה: "המקרה המדובר מוכר לגורמי האכיפה במינהל האזרחי. לאור כך שהעבודות במקום נעשו באופן בלתי חוקי, הוא מטופל במסגרת הליכי פיקוח ואכיפה, לרבות מסירת צווים כנגד הבינוי במקום. האכיפה תתבצע בהתאם לסמכויות ולנהלים, ובכפוף לשיקולים המבצעיים".

לפי פרסום של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מתחילת 2021, כ-59% מתושבי הבקעה הפסלטינים מסתמכים באופן בלעדי או נעזרים באספקת מים שמגיעה במכליות, ועולים יותר מאשר צריכת מים מרשת המים. קוב מים ממכלית עולה כ-40 שקל, פי 8 ממחיר המים הממוצע לפלסטינים בגדה המערבית שמחוברים לרשת המים.

לפי OCHA, הקהילות הפלסטינית בשטח C בבקעת הירדן צורכות פחות מ-50 ליטר לנפש ליום, כאשר ארגון הבריאות העולמי ממליץ על 100 ליטר מים ליום לאדם כמינימום הכרחי לקיום.

לשם השוואה, משקי הבית בהתנחלויות בבקעת הירדן מחוברים לרשת המים, ונהנות מאספקת מים בלתי מוגבלת במחיר של כ-9 שקלים לקוב מי שתייה ו-2.8 שקלים לקוב מים לחקלאות. צריכת המים שלהן מסתכמת בכ-300-400 ליטר מים לנפש ביום, במיוחד בהתנחלויות המתמקדות בחקלאות.

בהריסות של קהילת ח'ירבת חומסה בשנה האחרונה, החרימו והרסו הרשויות מכלי מים כמה וכמה פעמים.

מתנחלים במעיין עין אל חילווה, 21 במרץ 2021,( צילום: עארף דראר׳מה, בצלם)

מתנחלים במעיין עין אל חילווה, 21 במרץ 2021 ( צילום: עארף דראע'מה, בצלם)

מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, 3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, 3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

חיילות במעיין עין אל חילווה בזמן שמתנחלים הביאו למקום חומרי בניה לקראת גידור המעיין, 26 ביולי 2021 (צילום: גיא הירשפלד)

חיילות במעיין עין אל חילווה בזמן שמתנחלים הביאו למקום חומרי בנייה לקראת גידור המעיין, 26 ביולי 2021 (צילום: גיא הירשפלד)

פתחי דראר'מה ליד מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, 3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

פתחי דראע'מה ליד מעיין עין אל חילווה שגודר על ידי מתנחלים, 3 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ישראל התאמצה לחסל אותנו, אבל אנחנו עדיין פה

לפני שנה, כוחות ישראליים פשטו על המשרד של האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין. כמה חודשים לאחר מכן, הארגון הוכרז כארגון טרור. אך מה שנועד לבודד אותנו רק חיזק את התמיכה בנו, ואת נחישותנו להמשיך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf