newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בדרום מחכים להחלטת חמאס, ונערכים לחידוש הלחימה

כמעט חודש עבר מסיום הלחימה, והממשלה נעדרת מהדרום. לא פתרונות כלכליים, ולא הבטחה למשא ומתן או לשקט ושלום. בבאר שבע חנויות יוצאות במבצעים אבל הכלכלה מתקשה להתרומם

מאת:

בדרום אבדו אמון בממשלה ומנסים להספיק כמה שיותר לפני ה-25 בספטמבר, אז יפוג האולטימטום שתנועת החמאס הציבה לחידוש המשא ומתן לשיקום עזה, פתיחת המעברים, הגדלת מרחב הדיג והכנסת סיוע הומניטארי מישראל.

הסתיו מתקרב ומאות אלפי תושבי עזה, שבתיהם הופצצו, עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג. אין משא ומתן, אין אופק מדיני, הסיוע לא מגיע, חמאס עומדת באותו מקום בו עמדה לפני הלחימה, ואחרי חודש אין בידיה הישג ממשי. זהו סיר לחץ שחייב להתפוצץ מתישהו.

בפריפריה עונת החגים היא עונה של קניות, של מתנות, של קניית מזון לארוחות המשפחתיות והיא גם זמן לחידוש המלתחה. ברשתות ובחנויות במרכזי הקניות הרבים בבאר שבע מנסים למשוך את התושבים במבצעים שונים ובכל דרך אפשרית, רגע לפני שהסכנה חוזרת. מסרונים מבשרים על הנחות מפליגות, אבל אין מצב רוח צרכני.

"בבית קונים רק מה שצריך כי במלחמה לא עבדתי חמישים יום ואנחנו חיים על הגרושים האחרונים, אחרי שהורידו לנו משכנתא, מים, חשמל וארנונה", אומר משה. משה הוא שיפוצניק, בן 39, אב לתאומים, שגר בדירת 3 חדרים בשכונה י"א, לא הרחק ממקום נפילתו של אחד הגראדים בסבב האחרון. משה עובד, כמו באר שבעים רבים, באופן מזדמן, ללא יציבות. "בגלל המלחמה אין עבודה סדירה. לאנשים אין ממה לשלם. אם תהיה עוד פעם מלחמה העיר הזאת תלך לעזאזל. לוחצים פה את האנשים לפינה. אין טיפה התחשבות. אני עם שני ילדים בבית ללא ממ"ד, בלי המשפחה של אשתי לא היינו שורדים. בינתיים, חיים על חשבון המינוס".

> בקרוב ניידות השידור יעזבו ולאף אחד לא יהיה אכפת שנופלים פה טילים

חנות שרופה בעיר העתיקה בבאר שבע. אין תקציב לפנות ההריסות (צילום: דני בלר)

חנות שרופה בעיר העתיקה בבאר שבע. אין תקציב לפנות ההריסות (צילום: דני בלר)

החשש הוא כי ב-25 לחודש יתחדש הירי אל ישובי הדרום, תחילה אל עוטף עזה ומאוחר יותר לשדרות, אופקים ונתיבות, ובסופו של דבר לבאר שבע. בירת הנגב היא המרכז הכלכלי, החבוט יש לציין, של האזור.

כבר ביום שלישי השבוע נחתה פצצת מרגמה, שנורתה מהרצועה, באזור גדר המערכת בחבל אשכול. זאת ימים ספורים לאחר ששרים וחברי כנסת באו לערב שירה בציבור בקיבוץ בארי, אליו הוזמנו עיתונאים נבחרים. הערב לווה בביקורת ציבורית קשה של חלק מתושבי העוטף: לשיר ולהצטלם הפוליטיקאים יודעים, לסייע לנגב קצת פחות. עבור מי שספגו ירי תלול מסלול 50 ימים רצופים, נאלצו לעזוב את ביתם, אבדו את פרנסתם והפכו לפליטים בארצם שלהם, הערב היח"צני הזה היה לא פחות ממפגן ציני של חוסר רגישות.

איש בנגב לא יודע מה יעשה החמאס בתום חודש השקט עליו התחייבה התנועה השלטת בעזה, אבל ברור לכולם שאת עתידו הכלכלי של הנגב קובעים האנשים במנהרות של עזה ולא אלה במסדרונות הכנסת או ברשויות המקומית. התושבים מפנימים, שהדיבורים של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון ריקים מתוכן.

די בירי ספורדי כדי להשבית את האזור בתקופה שלפני החגים, הכל כך קריטית לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים בנגב, שספגו מכה קשה במלחמה שנמשכה 50 ימים. הממשלה דיברה על "כיפת ברזל כלכלית" ופיזרה הבטחות לסייע לנגב. אכן. אבל יממה לאחר תום המלחמה גילו התושבים – דווקא החלשים ביותר והכי פחות מוגנים – את האמת המרה: עובדים יומיים, עוסקים זעירים ועסקים קטנים אינם נמנים בין מקבלי הסיוע. באר שבע בנויה על עבודה זולה במוקדי שירות ופחות על תעשיות מתוחכמות. יש עובדים רבים המועסקים בתנאים של עובדים זמניים, ללא יחסי עובד-מעביד.

יתרה מכך: כל אותם עובדים חלשים נדרשו לשלם מסי ארנונה, חשמל, ביטוח לאומי ועוד – במועדם, גם אם לא הייתה להם כל הכנסה בשל השבתת החיים בעקבות המלחמה. מסתבר כי הסיוע, אם בכלל, הוא בצורת הלוואה, המותנית בהעמדת ערבויות שונות. גם כך עסקים רבים קורסים תחת נטל ההוצאות.

איפה הכסף? במקום ליצור מקומות עבודה, הממשלה והרשויות המקומיות משקיעה בתשתיות ופרויקטים גרנדיוזיים: כבישים לשום מקום, הפשרת קרקע למגדלי יוקרה שתושבי בירת הנגב אינם יכולים להרשות לעצמם ושטחי מסחר באזור שאין לו כוח קנייה.

אם תתחדש הלחימה, המפסידים יהיו מקומות בילוי שבנו על אלפי ילדים בחופשת החגים, אותם מתחמי קניות המשוועים לקונים ושוב, אותם עובדים שקופים ולא מאוגדים, שהם הראשונים לשלם את המחיר כשיש משבר. סבב לחימה נוסף, כאשר הממשלה מתנערת ממה שקורה בנגב, ימוטט את מי שעדיין עומד על הרגליים.

בהפוגה שלפני חידוש הירי, העסקים עושים ממש הכל על מנת למשוך קונים. מה לעשות וכמעט חודשיים של מלחמה מוטטו לא מעט משפחות, שיודעות שהן במלחמה הזו לבד: לא כיפת ברזל כלכלית, לא ביטחון אישי ולא אופק תעסוקתי.

במוצאי שבת בשעה 20:00 תקיים התנועה לעתיד הנגב המערבי צעדה והפגנה בשדרות בדרישה להסדר מדיני. רגע לפני הסבב הבא – עוצרים את המלחמה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אורנה לנדאו (מימין) ומירי רוזובסקי, העורכות והבעלים של הוצאת "שתיים" (צילום: אורית פניני)

אורנה לנדאו (מימין) ומירי רוזובסקי, העורכות והבעלים של הוצאת "שתיים" (צילום: אורית פניני)

פמיניזם, קהילה ובית: הוצאת שתיים מציעה מודל חדש בשוק המו"לות

העורכות הוותיקות מירי רוזובסקי ואורנה לנדאו הקימו הוצאת ספרים שמנסה להתמודד עם הכשלים בשוק הישראלי. המודל שפיתחו מבוסס על איכות, כשהסופרים (בעיקר סופרות) נשארים בעלים מלאים של הזכויות על ספרם ושותפים בתהליך ההוצאה לאור

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf