באות לטייסים: "דורשים שתסתכלו לקורבנות שלכם בעיניים"
עשרות מפגינות הגיעו בשבועות האחרונים לבסיסי חיל האוויר עם תמונות של ילדים שנהרגו בהפצצות בעזה. "אם יהיו מספיק טייסים, מפציצים ומחמשים שיגידו די, זה ייעצר", אמרה מוריה שלומות, אחת ממארגנות המחאה

"קל להטיף שהדברים לא מוסריים, כשהרצח כל כך גדול". הפגנה מחוץ לבסיס חיל האוויר, ב-1 ביוני 2025 (צילום :אורן זיו)
עשרות מפגינות הגיעו בשבועות האחרונים ארבע פעמים למחות מול בסיסי חיל האוויר – עם צילומים של ילדים שנהרגו כתוצאה מהפצצות בעזה. המחאה התקיימה מחוץ לבסיסים בתל נוף, רמת דוד וחצור.
"אנחנו נמשיך לבוא למפציצים, לטייסים, למטיסי הכטב"מים בכל מקום, כדי שיסתכלו בעיניים של הקורבנות שלהם, כדי לקרוא להם להפסיק להתעלם מהתוצאות המזוויעות של המעשים שלהם, לקחת אחריות – ולסרב להמשיך את מסע הקטל וההשמדה", מסרו הפעילות לאחר המשמרת האחרונה ביום ראשון.
המחאה החלה בהשראת פעילוֹת שהחלו לעמוד עם צילומים של ילדים עזתים שנהרגו סמוך למחאת החטופים בתל אביב, אחרי שקרסה הפסקת האש במרץ. מחאת תמונות הילדים התרחבה בהמשך לקבוצות ולמיקומים נוספים, ולעיתים המשטרה ניסתה למנוע את הצגת הצילומים.
נראה שהפעולה הזאת הצליחה לסדוק במעט את חומת האטימות של הציבור הישראלי, ובשבת לפני שבועיים צעדו מאות עם תמונות הילדים ברחוב קפלן בתל אביב. המחאה מול בסיסי חיל האוויר לוקחת את הרעיון הזה צעד נוסף קדימה, ומנסה להציב מראה מול מי שמוציאים לפועל את מדיניות ההרג.
ביום ראשון האחרון, ערב חג השבועות, הגיעו עשרות מפגינים לכניסה לחצור, עמדו בשקט בכיכר המוליכה לבסיס, ובהמשך צעדו הלוך ושוב בכביש הגישה. מדי פעם עברו במקום חיילים או הורים שהביאו את ילדיהם לבסיס. הפעילים חילקו להם פלייר שבין היתר נכתב עליו: "כאשר אתם כטייסים מטילים את הפצצות מלמעלה, אתם לא רואים את התוצאות המזוויעות של המעשים שלכם על הקרקע. במקום ניצחון מדומה, אתם גורמים באופן אישי לעוד הרס והרג של חפים מפשע. במקום להציל את החטופים אתם הורגים אותם.
"רק לפני שנתיים אנשי צוות אוויר רבים הודיעו כי לא יתנדבו לשירות מילואים בעקבות האיום שהציבה ההפיכה המשטרית על הדמוקרטיה. ועכשיו, כבר יותר מ-600 יום שהם עושים בדיוק הפוך, משרתים ממשלה כהניסטית אנטי דמוקרטית, שמבקשת להחריב ולהשחית את המדינה, ומצהירה שהיעד הסופי שלה הוא נכבה שנייה – כיבוש עזה והשמדה או גירוש של תושביה.
"אנחנו כאן כדי לדרוש שתסתכלו לקורבנות שלכם בעיניים. לילדים חפים מפשע, שקבורים תחת הריסות ההפצצות שלכם. רבים מהם נהרגו עם האחים והאחיות שלהם ובני משפחה אחרים בהפצצה אחת. לפני שאתם יוצאים להפציץ שוב, לפני שההורים שלכם או בני ובנות הזוג שלכם.ן יוצאים לעוד סבב הפצצות של המשך מעגל הדמים והשכול, אנחנו מבקשות מכם: זה בידיים שלכם. סרבו. עצרו את ההרג".
הפעולה עברה בשקט, וכוח משטרה קטן שהגיע למקום לא הפריע למחאה.
מוריה שלומות, אחת ממארגנות המחאה, סיפרה: "אחרי קריסת הפסקת האש, הרבה חברים נחרדו, ואמרנו שמה שצריך לעשות זה לבוא לבסיסים, לעשות פעולה ישירה מול המפציצים. אז החלטנו לבוא לטייסים ולמפציצים, ולהציג בפניהם את המחיר והקורבן של הפעילות שלהם. לקחנו את תמונות הילדים שנהרגו בכלל, ובמיוחד מאז החזרה למלחמה, שיסתכלו להם בעיניים.
"ברור שמה שאנחנו רוצות זה לא רק לעשות מחאה, אלא להשפיע עליהם, לרופף אצלם איזה בורג, שיעלה ספק אצל חלק מהם בנוגע למה שהם עושים, שהילדים שלהם שגרים בבסיס ישאלו שאלות שהם לא יוכלו לענות עליהן, שהקהילה שם בתוך הבסיסים תתבייש".
לדברי שלומות, "אם יהיו מספיק טייסים, מפציצים ומחמשים שיגידו די, זה ייעצר. לא תהיה ברירה. אנחנו מקוות שבזכות עוד פעולות ישירות הם יבינו שזה בידיים שלהם, ושיש בכוחם לעשות משהו, לעצור אפילו הפצצה אחת, להרים קול בתוך הבסיס. אנחנו זוכות להרבה קללות ונאצות, אבל גם לגילויי תמיכה מפתיעים בתוך הבסיסים, מישהו שיצא עם מדים וצפר בתמיכה, חייל שיצא מהבסיס ועלה על טרמפ עם אנשים שגידפו אז הוא ירד ממנו".

"ברור שאנחנו רוצות להשפיע עליהם, שיעלה ספק אצל חלק מהם בנוגע למה שהם עושים". הפצצה של חיל האוויר באזור ג'באליה, ב-1 ביוני 2025 (צילום: ח'ליל כחלות / פלאש90)
בפעולה ביום ראשון יצא מפקד טייסת לעבר המפגינים, הסתכל על תמונות הילדים המתים, ושוחח עם כמה מפגינות. ספיר סלוצקר עמראן, אחת הפעילות ששוחחה עם המפקד, סיפרה: "בסוף המחאה הגיע מפקד טייסת ודיבר עם השוטרים, ואמר שזה שטח צבאי סגור. ביקשתי שיראה מסמך, והתחלנו לדבר. הוא אמר, 'ראיתי את התמונות ואני מכיר את הנתונים'. הוא אמר שאין לו סמכות לענות או לומר את הדעות שלו, אבל גם שאנחנו צריכות להבין ש'הנוכחות שלכן פה מסכנת אותנו. זה יכול להוריד את המורל וגם לעודד תקריות כמו שהיו באמסטרדם'. הוא דיבר על התדמית של ישראל, אמרתי לו שהבעיה היא לא הנוכחות, אלא התמונות שיוצאות מעזה, שאני לא יודעת אם הוא הפציץ או הורה להפציץ, אבל שהתמונות פה זה מאז שישראל הפרה את הפסקת האש.
"שאלתי אם הוא מכיר את השיר של ברכט שמופיע על הפלייר ("גנרל, הטנק שלך"; א"ז), והוא אמר שלא. הוצאתי את הפלייר שוב וביקשתי, אל תענה לי כחייל, אלא כבן אדם. כולנו אזרחים מודאגים שרואים מה קורה, את מה שאתה עושה, אני מבקשת להפעיל שיקול דעת ולסרב להפציץ. הוא אמר שזה קל לבוא להטיף מוסר, שזה לא בסדר להגיע למקום, שהוא אבא ושזה יכול לסכן את הילדים שלו. אמרתי לו שאני לא מפציצה אף אחד, אז לא מגיעים לעבודה שלי, ושקל להטיף שהדברים לא מוסריים, כשהרצח כל כך גדול".
לדברי סלוצקר עמראן, ניכר שהמחאה מעסיקה את האנשים בבסיס. "הוא נתן תחושה שהם יודעים על פעולות אחרות שעשינו, שזה מעסיק אותם. הוא יצא עם עוד טייס על אזרחי, הם לא באו על מדים כדי לראות מה קורה, וכדי לדבר עם השוטרים הם היו יכולים לשלוח דרג זוטר. הם באו, הסתכלו, עצרו, נראה שעשו סיבוב סביב התמונות. הוא יצא לראות. הוא היה יכול לבקש שיצלמו בשבילו. הם לחוצים מהחיילים, מהפן ההסברתי כלפיהם, זה מאוד מדאיג אותם".
מאז תחילת המלחמה, ישראל הרגה יותר מ-54 אלף אנשים בעזה בסך הכל, בהם יותר מ-16,800 ילדים. כמעט 2,500 משפחות נמחו כליל. ב-5,620 משפחות נותר שורד יחיד. מאז 18 במרץ, אז הפרה ישראל את הפסקת האש וחזרה לתקוף בעזה, נהרגו יותר מ-1,300 ילדים ונפצעו יותר מ-3,700. 41 חטופים ישראלים נהרגו באופן ישיר או עקיף כתוצאה מהלחץ הצבאי מאז 7 באוקטובר. על פי פרסום ב"הארץ", פעולות הצבא בעזה סיכנו לפחות 54 חטופים.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית