אסור שהמשותפת תתפרק. למען הפלסטינים וגם למען היהודים

לאחרונה נשלחה אל מנהיגי ארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת עצומה, חתומה על ידי יותר מחמישים אנשי (ונשות) ציבור מן המגזר הערבי. חותמיה הביעו דאגה עמוקה נוכח מצבה הנוכחי של הרשימה. עצם הקמתה של המשותפת ותפוקתה האלקטורלית מאז הקמתה הוגדרו בעצומה כ"הישג היסטורי". החותמים והחותמות הפצירו במנהיגי ארבעת מרכיביה של המשותפת להתגבר על חילוקי הדעות ביניהם ולשמור על אחדותה. "עיניו ותקוותיו של עמנו נשואות אליכם", נאמר בסיפא של העצומה.

אני נמנה על תומכיה היהודים של הרשימה המשותפת. הצבעתי עבורה מאז הקמתה  בכל מערכות הבחירות שתכפו ובאו עלינו . אני תמים דעים עם קריאתם של חותמי העצומה אל מנהיגי הרשימה המשותפת לעשות כל מאמץ לשמור על אחדותה.  מעבר לכך, אני סבור שעצם הקמתה של המשותפת והישגיה האלקטורליים בבחירות האחרונות היו בגדר בשורות טובות לא רק לציבור הערבי, אלא גם  לאזרחים יהודים לא מעטים, שוחרי שלום, שוויון וצדק חברתי.

אך אין די ב"עשיית כל מאמץ" לשמירת אחדותה של הרשימה. הירידה המתמשכת בכוחה האלקטורלי, כפי שבא לביטוי בסקרי דעת הקהל, אינה בגדר "טעות סטטיסטית".  היא סימפטומטית למצב משברי אמיתי. על מנהיגי המשותפת לקיים בהקדם שיח כן ונוקב בנושאים השנויים במחלוקת. עליהם לבחון האם הנסיבות שהצדיקו את הקמת הרשימה בשעתו רלוונטיות גם כיום, והאם ניתן לעצב פרוגרמה עדכנית לקראת הבחירות הקרובות, או שנגזר על הפרויקט החשוב הזה להתפרק לגורמיו.

לקראת השיח שמצופה ממנהיגי המשותפת לקיימו, אני מציע את התובנות הבאות:

ראשית, הקמתה של הרשימה המשותפת בשעתו היתה מהלך חירום לסיכול המזימה לגמד באמצעות העלאת אחוז החסימה את הייצוג הפרלמנטרי של הציבור הערבי. הישגיה האלקטורליים של הרשימה והתבססותה כסיעה השלישית בגודלה בכנסת הפכו את ההצבעה עבורה לציווי דמוקרטי מן המעלה הראשונה. כוחה המצטבר של הרשימה המשותפת אינו רק מנוף להישגים פרלמנטריים, אלא גם תזכורת לכך שמהלכי הדה-לגיטימציה של הציבור הערבי והנהגתו הם פיגוע בדמוקרטיה הישראלית עצמה. זו גם הסיבה לכך שקול יהודי הניתן לרשימה זו, שבסיס כוחה הוא הציבור הערבי, הוא קול לחיזוק הדמוקרטיה.

שנית, הרשימה המשותפת חתרה מאז הקמתה למצב את עצמה ככוח שללא תמיכתו, מבפנים או מבחוץ, לא תיתכן הקמת ממשלה חלופית לממשלת נתניהו. זאת, ברוח המסר שיו"ר הרשימה, איימן עודה, טרח להעביר שוב ושוב: "לא נוכל לעשות זאת לבדנו, אך אתם לא תוכלו לעשות זאת בלעדינו". תרומתו של מיצוב זה ללגיטימציה הפוליטית של הציבור הערבי והנהגתו, וממילא לדמוקרטיה הישראלית, אינה מוטלת בספק. התפרקות הרשימה המשותפת לגורמיה עלולה לבטל את המנוף הזה מעיקרו. אין זה מופרך להניח שלכך בדיוק חותר נתניהו.

שלישית, בוחריה של הרשימה המשותפת אכן מצפים ממנה שלא תסתפק במחאה, אלא תפעיל את כל אמצעי השפעתה כדי להביא הישגים עבור הציבור הערבי בתחומים כמו מיגור הפשיעה האלימה, מתן פתרונות דיור ותכניות מתאר, הפסקת הרס הבתים, ופיתוח רב צדדי של המגזר הערבי. המאמץ לקדם הישגים אלה מחייב הידברות מול גופים ממשלתיים ביצועיים, כדוגמת אגף התקציבים באוצר, משרד השיכון, ועוד.

אין בהידברות זו כשלעצמה כל פגם אתי או רעיוני, שכן מטרתה היא מימוש זכויות המגיעות לאזרחי ישראל הערבים מתוקף היותם אזרחי ישראל. הידברויות כאלו נעשו בעבר, על דעת כל מרכיבי המשותפת, ואכן הניבו פירות חיוביים. אך כדי למנף הישגים אלה אין כל צורך בעסקאות נוסח "קח ותן" עם נתניהו (כגון תמיכה עתידית בחקיקה שתבטיח את שרידות שלטונו). הציבור הערבי אינו בשום פנים ציבור צרכני גרידא, נטול זהות לאומית. הוא רוצה, ומסוגל, לשלב בין העצמת השפעתו והישגיו מחד, לבין מתן ביטוי לזהותו הקולקטיבית מאידך.

רביעית, על הרשימה המשותפת להרחיב את פנייתה לציבורים יהודיים מגוונים, ולהעביר להם מסר של חזון לבנייתה של שותפות ערבית-יהודית שוויונית. שותפות כזאת היא סם חיים עבור הרשימה. בלעדיה, היא נדונה להסתגרות בגטו אתני רעיוני ופוליטי. משמעותה של שותפות זו היא קשב הדדי למצוקות, לחרדות ולתקוות של שני הצדדים.

בנייתה  של שותפות היא תהליך המחייב שיח מתמשך. נכונותם של כמה ממרכיבי המשותפת לקיים שותפות כזאת רק עם חוגים יהודיים, המסכימים למאה אחוז של השאיפות הערביות, היא מתכון בדוק להכשלת השותפות מעיקרה. מקובלת עלי הפתיחוּת שמציע איימן עודה, ולפיה ניתן לבנות שותפות גם כאשר קיימת הסכמה לגבי שמונים אחוז מהנושאים, ולקיים שיח מתמשך על יתר עשרים האחוזים.

אמנם הפיכת הרשימה המשותפת ל"מפלגה יהודית-ערבית" היא חזון ארוך טווח ובלתי ישים כיום, אך רצוי לתת להעמקת השותפות גם ביטוי אלקטורלי מיידי. אני מציע שעל דעת כל מרכיבי הרשימה ישובץ במקום ה-12 מועמד  יהודי בעל מוניטין ציבורי, שאינו נמנה על אחד המרכיבים (ולמען הסר ספק: תינתן עדיפות לשיבוץ מועמדת). המקום ה-12 מוצע בכוונת מכוון, כיוון שהסקרים האחרונים צופים לרשימה צמצום כוחה עד ל-11 מנדטים ואף פחות מכך. יהיה בצעד זה כדי לבטא הכרה בערך המוסף ששותפות יהודית-ערבית מקנה לרשימה המשותפת, ואיתות לגבי פרספקטיבה עתידית.

זוהי קריאת השכמה לרשימה המשותפת. השיח המצופה בין מנהיגי ארבע המפלגות המרכיבות אותה הוא קריטי, והוא דחוף עד מאוד, עקב אילוצי לוח הזמנים עד להגשת הרשימות. ברוח התפילה היהודית לימים הנוראים, אני קורא למנהיגים: "לברית הבט, ואל תפן ליצר".

ד"ר יוסי אמיתי הוא מזרחן. לשעבר מנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר